בניית מטלת ביצוע באזרחות

1. בניית מטלת ביצוע באזרחות @ כל הזכויות שייכות לשניר גולדפינגר, שמרית פרויליך ודנה בן ארוש

2. סיפור מסגרת בארץ ישנם 720,00 נכי צה"ל ופעולות איבה, נכי תאונות דרכים ועבודה, נכים כתוצאה מגיל או מחלה. בשנת 2005 נוסף תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משנת 1998, המחייב להנגיש כל מקום שפתוח לציבור, וכל שירות שניתן לציבור, לאנשים עם כל סוגי המוגבלות על מנת שציבור האנשים עם מוגבלות יוכל להגיע לכל מקום בכבוד, שוויון ועצמאות. על פי החוק, משרדי ממשלה, בתי משפט, בתי קולנוע ותיאטראות, מסעדות ובתי קפה, מוזיאונים, בתי מלון, פארקים, מוסדות דת, בתי עלמין – כל אלה ואחרים יהיו חייבים בנגישות מלאה. חובת הנגישות כוללת נגישות לאנשים עם מוגבלות פיסית(מעלית, רמפה וכו'); לאנשים עם מוגבלות בראייה (כמו כריזה במעלית, מידע בכתב ברייל); לאנשים עם מוגבלות בשמיעה (דוגמת מערכות הגברה בתיאטראות); לאנשים עם מוגבלות נפשית ועם אוטיזם (כמו פטור מהמתנה בתור), לאנשים עם מוגבלות שכלית (למשל, מסירת מידע בשפה ברורה), ועוד. מסקר שפרסמה עמותת"נגישות ישראל" בינואר 2010, וכלל 476 מסעדות בישראל, עולה שרק 22% מהמסעדות נגישות לאנשים בעלי נכות. למרות התיקון לחוק, רשויות מקומיות מאפשרות למסעדות להיפתח ללא הסדרי נגישות כמתחייב בחוק ומקומות ציבוריים רבים עדיין לא נגישים לנכים. בכך נפגעת זכותם של אנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם לחיות בישראל באופן נורמאלי. במהלך העבודה כל אחת מהקבוצות תצטרך להעלות בעיה אחת העולה מסיפור המסגרת, לקשר אותה למושגים שנלמדו בשיעורי האזרחות, לבדוק אותה ולהציע פתרון. הנחיות לכתיבת העבודה יינתנו בהמשך.

3. הבעיה (מבוא) לצורך קיומה של הדמוקרטיה יש צורך לשמור על העקרונות הפורמאליים והמהותיים גם יחד. הדמוקרטיה המהותית טומנת בחובה מערכת ערכים שבמרכזה עומד האדם בהיותו בן חורין, בעל זכויות טבעיות . מערכת ערכים זו כוללת זכויות כגון הזכות לשוויון, הזכות לכבוד והזכות לחירות ונגזרותיה. בעיית הנגישות לאנשים בעלי מוגבלויות במקומות ציבוריים פוגעת בקיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, מאחר ובחוסר הנגישות ישנה פגיעה בזכויות הבסיסיות של בעלי המוגבלויות בהיותם בני אנוש. הזכות לשוויון הינה זכות של כל בני האדם להיות שווים בערכם ובזכויותיהם. חוסר היכולת של בעלי המוגבלויות לנוע באופן חופשי ולקבל שירותים באופן שווה לכל אזרח אחר, פוגעת בהשתלבותם בחברה וביכולת שלהם לממש את הפוטנציאל הטמון בהם ולהגשים את שאיפותיהם. לפיכך, בעלי המוגבלויות אינם זוכים לשוויון הזדמנויות ביחס לשאר האוכלוסייה. נוסף על כך, חובתה של המדינה לאפשר לאזרחים תנאים המניחים את הדעת על מנת לאפשר חיים בכבוד . על ידי מתן התנאים ההולמים תישמר הזכות לכבוד שהיא זכות בסיסית של האדם בהיותו בן אנוש ובהיותו נברא בצלם האלוהים.חוסר הנגישות של בעלי המוגבלויות פוגעת ביכולתם לקבל את התנאים הבסיסיים על מנת לחיות בכבוד, מאחר ואין באפשרותם להגיע לכל מקום בצורה עצמאית וחופשית. אלמנט נוסף שנגרם מחוסר היכולת לנוע בצורה עצמאית וחופשית הינו תחושת זרות ושונות אשר גורמת להרגשת השפלה בעיניו של בעל המוגבלות. כמו כן ישנה פגיעה בזכות לחירות אשר נובעת מההכרה שבני האדם הינם יצורים אוטונומיים בעלי תבונה אשר חפצים לשלוט בחייהם. אחת הנגזרות של זכות זו הינה הזכות לחופש התנועה, לפיה זכותו של אדם לנוע ממקום למקום בכל זמן שירצה. בעיית הנגישות למקומות ציבוריים פוגעת ביכולתם של בעלי המוגבלויות לנוע בצורה חופשית ולהשתתף באופן פעיל ושוויוני בחברה בכל תחומי החיים. בכך נמנעת ממנו האפשרות לחיות את חייו בעצמאות מרבית ולשלוט בחייו באופן מלא. לאור האמור לעיל , ניתן לראות כי הזכויות הבסיסיות של בעלי המוגבלויות נפגעות. זכויות אלו הינן זכויות חשובות בקיומה של דמוקרטיה מהותית וכי לא ניתן לקיים דמוקרטיה רק במובנה הפורמאלי, אלא חובה שיתקיימו גם עקרונות הדמוקרטיה המהותית. ראוי לציין שהדמוקרטיה אינה מוחלטת, אלא יש צורך לתקנה ולשפרה בכל עת. שיפור רמת הנגישות יביא לכך שזכויות בסיסיות כגון: שוויון, חירות וכבוד, יתממשו במלואן ובכך יאפשרו את קיומה של החברה הישראלית כחברה דמוקרטית יותר.

4. סקירת ספרות בעיית הנגישות לאנשים עם מוגבלויות במקומות ציבוריים פוגעת בקיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, מאחר ובחוסר הנגישות ישנה פגיעה בזכויות הבסיסיות של בעלי המוגבלויות בהיותם בני אנוש. עיקרון היסוד של חוק שוויון בעלי מוגבלויות קובע כי "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות." (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות 1988 תשנ"ח). כמו כן, החוק שם לעצמו מטרה "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו." (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות 1988 תשנ"ח). לאור עקרונות היסוד והמטרות שמציב החוק היה צפוי כי זכויותיהם הבסיסיות של בעלי המוגבלויות יתממשו, אך בפועל ניתן לראות כי הדרך להגשמת המטרות עודה רחוקה מיישומה. מדוח נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 2009 עולה כי "בישראל, אנשים עם מוגבלות עדיין מתמודדים עם מציאות קשה מזו של אנשים ללא מוגבלות בתחומי החיים העיקריים: הם חיים בתנאי מגורים ירודים ביחס לאלה של אנשים ללא מוגבלות, השכלתם והכשרתם המקצועית נמוכה יחסית, הם עניים יותר, בודדים יותר, ורחוקים יותר מהמרכז"(בן משה, רופמן, הבר, 2009). אחריות המדינה לדאוג לאזרחיה ולאפשר להם תנאים המניחים את הדעת כדי שתישמר זכותם לכבוד. ע"פ הדוח ניתן לראות כי בחינה של מדדים שונים על פני השנים מראה שינויים מעטים מאוד בפערים החברתיים-כלכליים של אוכ' בעלי המוגבלויות. כלומר, המדינה לא עושה מספיק כדי לאפשר את שילובם של בעלי המוגבלויות בחברה וביכולת שלהם לממש את הפוטנציאל הטמון בהם ולהגשים את שאיפותיהם. כמו כן, בעלי המוגבלויות אינם זוכים לשוויון הזדמנויות ביחס לשאר האוכ'.

5. סקירת ספרות (המשך) הכתבה "בסך הכל רוצה להגיע לעבודה בזמן", שפורסמה באתר YNET מספרת על הקושי שנתקלה בוא ויקי משעני הסובלת משיתוק מוחין מאז לידתה, להגיע למקום עבודתה במוקד הטלפוני של בנק מזרחי טפחות. לאחר שהבינה שאוטובוסים אמורים לעצור לנכים ביקשה משעני לתפוס קו 32 של דן מידי יום כדי להגיע לעבודה ולחזור ממנה ובכך להוריד את התלות והעול הכספי מאיל"ן. אך יותר מכך ביקשה משעני להיות עצמאית. המציאות שנתקלה היה שונה לחלוטין, "אחד מכל ארבעה אוטובוסים בממוצע היה נגיש ולא אחד משניים כפי שאמור להיות. גם כשהיה מגיע אוטובוס נגיש הנהג לא תמיד ידע, או רצה, לתפעל את הציוד ולפעמים גם למרות נכונותו הציוד היה לקוי, חלוד או שפשוט לא היה לו מפתח לפתוח את הרמפה המיוחדת לנכים...המצב שנוצר גרם לכך שלפעמים הייתי מחכה גם שעה וחצי בתחנה עד שאוטובוס שיכול לקחת אותי היה מגיע ומסיע אותי את הנסיעה הקצרה למקום העבודה" (9.4.2010, אתר YNET). בעיית הנגישות המוצגת בכתבה פוגעת בזכות של משעני ושל בעלי מוגבלויות נוספים לחירות, כלומר להיות אזרחים אוטונומיים ועצמאים, אשר אינם מהווים עול על החברה, אלא מתמזגים בתוכה. כמו כן היחס של החברה העולה מהכתבה יוצר תחושת זרות ושונות של בעל המוגבלות, ובכך לפגיעה בכבודו בעיני הבריות. במאמר "לפעול לשוויון, לא רק לדבר", שזכה במקום הראשון בתחרות המאמרים של מועצת הסטודנטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, אומרת דועה אבו אל יונס, עיוורת מלידה וסטודנטית שנה ב' בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, "החלום שלי, שהחברה תקבל אנשים מוגבלים כמו כל אדם רגיל. הרבה מאיתנו לא רואים את המוגבלות כמשהו שמפריע ואנחנו מנסים להשתלב בחברה כמו כולם. אך עדיין הסיכויים שלי למצוא התמחות במשרד פרטי כמעט אפסיים ולא משנה כמה חוקים יכתבו בנושא, מכיוון שזה דורש מהמשרד לבצע התאמות מיוחדות עבורי" (מתוך קהלני, 2010). כלומר, על אף רצונם של בעלי המוגבלויות להשתלב בחברה, נחסמת בפניהם היכולת להשתלב בחברה באופן שוויוני ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם, וזאת מכיוון שמקומות העבודה אינם נגישים. עניין זה אולי מסביר את הנתונים המוצגים בדוח נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 2009, על אחוזי השתתפות נמוכים בכוח העבודה ושיעורי אבטלה גבוהים בקרב אוכ' בעלי המוגבלויות. כמו כן, דועה, רואה בחברה את האחראית לשמירה על זכויות בעלי המוגבלויות ולהכללתם בחברה. שיפור רמת הנגישות לבעלי מוגבלויות וקבלתם לחברה באופן שוויוני, הוגן וללא דעות קדומות, יביא לכך שעקרונות דמוקרטיים, כגון "כבוד האדם", "חירות" ו"שוויון", יתממשו בפועל ולא רק כרעיונות תיאורטיים. חקיקת חוקים אינה מספיקה כדי לממש עקרונות דמוקרטיים אלה. כדי שהשינוי יתחולל באמת הוא צריך לנבוע מהחברה ולא מהמחוקק, הן בלקיחת האחריות העצמית להנגיש מקומות ציבוריים לבעלי מוגבלויות ולשמור על זכויותיהם והן באחריות להשפיע על מקבלי ההחלטות לפעול למען הנושא.

6. בדיקה מעשית סקירת הספרות העלתה כי האחריות לבעיית הנגישות מוטלת על החברה הן בלקיחת האחריות העצמית להנגיש מקומות ציבוריים לבעלי מוגבלויות ולשמור על זכויותיהם והן באחריות להשפיע על מקבלי ההחלטות לפעול למען הנושא. לפיכך השלב המעשי יבקש לבדוק את התייחסותם של הפרטים בחברה לבעיית הנגישות כמרכיב בשמירה של החברה הישראלית כחברה דמוקרטית. כלי איסוף המידע המתאים ביותר לשם כך הוא סקר. באמצעות הסקר ניתן לחקור את עמדות ודעות הציבור לגבי נושא הנגישות ויאפשר לצלם תמונת מצב מציאותית על יחסה של החברה לבעיית נגישות בעלי המוגבלויות. הסקר יכלול עשרה היגדים בנושאים הנחשבים כהכרחיים לשמירה על הדמוקרטיה בישראל, וביניהם ישולבו היגדים גם בנושא נגישות בעלי מוגבלויות. המטרה היא לבדוק את דעת החברה בדבר השפעת הנגישות על החברה הדמוקרטית בישראל בפני עצמה ובהשוואה לנושאים הנחשבים כחיוניים לצורך שמירה על החברה הישראלית כחברה דמוקרטית. כדי לשמור על מהימנות הסקר יש להימנע מבולטות של נושא הנגישות, אשר יכול לגרום לנשאל להבין כי הסקר עוסק בנושא הנגישות, וכי עליו לספק תשובות מסוימות.

7. מדד הדמוקרטיה בישראל לפניכם היגדים בנושאים הנחשבים כהכרחיים לשמירה על הדמוקרטיה בישראל. יש לסמן את מידת ההסכמה עם ההיגד.

8. מקרא: 1- לא מסכים2- מסכים במידה מועטה3- מסכים במידה בינונית4- מסכים5- מסכים מאוד

9. סיכום והסקת מסקנות • מהתרשימים עולה כי ברמה הממוצעת נתפסים זכויות בעלי המוגבלויות כבעלי חשיבות גבוהה לדמוקרטיה. בפועל עולה • מסקירת הספרות כי מימושם של הזכויות לוקה בחסר. • הסיבה לפערים יכולה להיות נעוצה במוגבלות ההבנה של נושא הזכויות. ברמה הכללית, נגישות הנכים במקומות ציבוריים נתפסת כחשובה מאוד, אך כאשר ההיגדים מגיעים לרמה היותר פרטנית של חנייה בחניית נכים והכנת כתב ברייל במבחני משווה, אנו רואים ירידה ברמת ההסכמה הממוצעת. • קיימת הסכמה נמוכה לגבי יכולתה של החברה הישראלית להיות גאה בהיותה חברה דמוקרטית מתקדמת. במדינה דמוקרטית, כיוצא מהאמנה חברתית, קיימת חובת האחריות של הפרט לפרטים האחרים בחברה. פגיעה בעקרונות הדמוקרטיים הינה התרשלות של הפרטים בחברה לתפקידם. כלומר, רמת ההסכמה הנמוכה על היותה של מדינת ישראל חברה דמוקרטית מצביעה על כישלונם של הפרטים בחברה לקבל על עצמם את חובותיהם. קיימת התאמה למסקנה זאת גם בסקירת הספרות כאשר דועה אבו יונס מצביעה על החברה כאחראית לשמירת זכויות בעלי המוגבלויות ולהכללתם בחברה. • מהתרשים ניתן לראות כי נושאים כגון הפגיעה בחופש הביטוי והקיפוח של ערביי המדינה נתפסים כבעלי חשיבות נמוכה יחסית לשמירה על הדמוקרטיה לעומת נגישות הנכים. למרות זאת יש עיסוק גדול יותר בדיון הציבורי לנושאי חופש הביטוי והקיפוח של ערביי ישראל. נראה כי קיימת רשלנות של גורמים המעצבים את הדיון הציבורי, כגון אמצעי תקשורת ההמונים וארגוני זכויות האדם. • סקירת הספרות מצביעה על פערים כלכליים וחברתיים של אוכלוסיית בעלי המוגבלויות לעומת שאר האוכלוסייה. מהתרשים עולה כי קיימת הסכמה גבוהה שהפערים הכלכליים עשויים לפגוע בכוחה של הדמוקרטיה. נגישות בעלי המוגבלויות והכללתם לחברה יכולה לתרום הן בהיבט האישי של בעלי המוגבלויות והן בהיבט הקולקטיבי של צמצום הפערים הכלכליים. • קיימת הסכמה גבוהה כי השחיתות הפוליטית מערערת את הדמוקרטיה בישראל. בעלי התפקידים האחראים לדאוג לנושא נגישות בעלי המוגבלויות עסוקים באינטרסים בעלי תועלת אישית במקום לדאוג לרווחת הכלל. למרות חוסר מילוי תפקידם העם ממשיך לבחור באותם בעלי תפקידים. שוב אנחנו רואים את אחריות העם על נושא נגישות בעלי המוגבלויות, מאחר והוא זה שבוחר בבעלי התפקידים שאינם פועלים מספיק לטובת נושא הנגישות. • האדם הינו יצור חברתי ועל כן תכונותיו החברתיות באות לידי ביטוי מאז ומעולם ביצירת מסגרות חברתיות שבהן חי היחיד- משפחה. משחיפש האדם את האמצעי לשיפור תנאי חייו ולהגברת ביטחונו יצר את המדינה – כמסגרת גדולה יותר לשיתוף פעולה ועזרה הדדית. המדינה נועדה להבטיח את הקיום ואת הביטחון של האדם ונוצרה בדרך של אמנה חברתית – הסכמה של כל בני האדם לוותר על השימוש העצמאי בכוחם ו'מסירה' של זכות השימוש בכוח לגוף אחד שכולם כפופים – המדינה אשר נוצרת מרצונם וקיימת לצורכיהם. המסגרת החברתית מדינית היא הפתרון הרציונאלי לבעיות שמעורר קיומם המשותף של בני האדם. השאיפה בעולם המערבי המודרני היא למדינה שהאדם במרכזה. בעולם כזה השלטון צריך להתאים לשאיפותיהם ולצורכיהם של בני האדם ועליו לענות עליהם. אדם נולד עם זכויות ולכן אין לאף גוף זכות לקחתן. תפקיד המדינה הוא בין השאר לאפשר לאדם להגשים ולממש את זכויותיו הטבעיות. המיעוט הוא חלק אינטגראלי מהחברה ולכן כשם שזכויות הרוב נשמרות ראוי שתשמרנה זכויות המיעוט. אי לכך, על המדינה חלה חובת הדאגה ליחידיה ולרווחתם. על המדינה לחוקק חוקים שיתמכו בעקרונות דמוקרטיים אלו . הבעיה העיקרית מניתוח סקירת הספרות מצביעה על סתירה בולטת בין החקיקה לביצועה בפועל. ניכר כי הממשלה אינה מבצעת את תפקידה כנדרש ואינה אוכפת ומבצעת את חוקי הכנסת בכך שאין היא מממשת את תוכנית הפעולה לגבי הקלת נגישותם של הנכים. הסקר מצביע על העובדה הבולטת כי אוכלוסיית המדגם המשקפת את כלל האוכלוסייה מאמינה כי יש לדאוג לרווחת בעלי המוגבלויות כערך דמוקרטי הכרחי וחשוב (זאת ניתן ללמוד ממידת ההסכמה הגבוהה של ההיגדים הקשורים לנושא הנגישות) . הציבור במדינת ישראל מצביע על נכונותו ועל תמיכתו בעקרונות המהותיים של הדמוקרטיה בהם ניתן לראות את הסיוע לקבוצת הנכים. חשוב לציין כי לא די בכך שהציבור אכן יתמוך בערכים הדמוקרטיים אלא ידאג למימושם וזאת יכול להתרחש על ידי הוצאת תוכניות הפעולה לפועל ועל ידי אזרחות פעילה של האזרחים.

10. פתרונות לאור המסקנות, הפתרון צריך להתמקד ברמה האנושית, כלומר בבני האדם. לפיכך ראינו לנכון לנקוט בשני אמצעים, אחד לטווח הקצר ואחד בטווח הארוך. מסע פרסומי סידרה של הודעות פרסום אשר חולקות רעיון ונושא אחיד ומטרה משותפת. המוטיב המרכזי של מסע הפרסום יתמקד בגורמים האחראים לטפל בבעיה הקיימת, כלומר באחריות של האזרחים לנושא נגישות בעלי המוגבלויות. יתרונות: • מסע פרסומי בנושא חברתי בעל מסר ממוקד וברור מעורר דיון ציבורי בנושא ויכול להוביל שינוי. 2. מסע פרסום חברתי מעורר לפעולה ולשינוי באופן מיידי. בעידן האינטרנטי מתקיימת תגובתיות מהירה לנושאים חברתיים. התגובתיות יוצרת הלך רוח אשר משפיע על קבלת ההחלטות של נבחרי הציבור. חסרונות: 1. מסע פרסום מאופיין בתמציתיות ומלווה בסיסמאות, לכן הוא אינו מעורר ידע ומשמר את מוגבלות ההבנה של הנושא. 2. מסע פרסום חברתי הוא תלוי מצב רוח ציבורי. כלומר אירוע בעל משמעות תקשורתית יכול להשפיע לשלילה על מסע הפרסום ולדחוק את הדיון הציבורי לשוליים ואף להעלימו בכלל. 3. התקשורת יוצרת מציאות ועלולה ליצור דיון מוטה, שאינו עולה בקנה אחד עם הרעיונות של מסע הפרסום ובכך לפגוע במטרותיו.

11. נקודות חשובות במטלת הביצוע • העבודה צריכה להתבצע בשלבים, כאשר לפני כל שלב ישנו שיעור פרונטאלי המלמד את התלמידים להתמודד עם השלב ומאמן אותם אליו. מאחר ומורה בפועל עובד מול כיתה שלמה ואין לו את היכולת להקדיש לכל קבוצה זמן ארוך יש בשיעורים אלה כדי להקל וליעל את העבודה. • החלק החשוב בעבודה הוא התהליך, לראות את ההתפתחות החשיבתית ויכולת ההתמודדות עם רמות חשיבה גבוהות של יישום, אנליזה וסינתזה. כמו כן יש לזכור שזו ההתמודדות הראשונה של התלמידים עם עבודה כגון זאת. לפיכך התהליך צריך להתחיל מתחילת השנה. • מאחר ומורי האזרחות נבחרו להתמודד עם המשימה הלא קלה של מטלת הביצוע, חשוב שכבר בשלבים הראשונים של הלמידה (כיתות ט'-י"א) יעמתו המורים את התלמידים עם משימות שיעזרו להם במטלת הביצוע, כגון העלאת בעיות הנגזרות מתוך טקסט, ראייה ביקורתית של טקסטים, כתיבת ניירות עמדה וכו'... • העבודה צריכה להיות לפי שלבים, כלומר, לא להציג לתלמידים את כל השלבים של העבודה בשלב הראשוני, אלא לעבוד שלב שלב. הצגת שלבים רבים יכולה לגרום לתלמידים לייאוש מעומס הדרישות ולבלבול בין השלבים, כמו גם דחף להגיע לחלקים היותר מושכים של העבודה שהם הפתרונות והתוצר. • ניתן ליעל את העבודה מול הקבוצות באמצעות המייל. העבודה במייל מאפשרת לתת הערות ספציפיות בכל חלק של מטלת הביצוע. • המבוא (גזירת הבעיה והצגת המושגים הרלוונטיים מלימודי האזרחות) וסקירת הספרות הם הבסיס לבניית שאר המטלה, ולכן ביצוע טוב שלהם הכרחי להמשך ביצוע המטלה. חוסר הקפדה על ביצוע שלבי הבסיס יביא לפתרונות רדודים ולתוצרים מרושלים. • המטלה צריכה להתבצע תוך כדי שמירה על לו"ז קפדני וקבוע מראש. כמו כן חשוב שכל אחד מחלקי העבודה יוגש למתן הערות והערכה ע"י המורה בהתאם ללו"ז- ראשית כדי שלמורה תהיה שליטה על כל אחת מהקבוצות ושנית מאחר שכל שלב מבוסס על השלבים לפניו וביצוע לא טוב של שלב קודם יגרור אחריו טעויות נוספות. • מבחינת העבודה הקבוצתית חשוב לשמור על קבוצות קטנות של שלושה תלמידים כדי למנוע ככל האפשר טרמפיסטים. בקבוצות של ארבעה וחמישה תלמידים יש יותר מדי סיכויים לטרמפיסטים שנהנים מהמוטיבציה של המובילים או לחילופין לחילוקי דעות שיכולים לשתק את העבודה הקבוצתית.