1 / 37

החרמון

החרמון. לא רק שלג. עמית מנדלסון, יוני 2007. רקע כללי. החרמון הוא גוש הרים ייחודי, שאין דומה לו בארץ. קמר החרמון התרומם כתוצאה מיצירת השבר הסורי-אפריקאי, ומשתרע על פני כ- 1,000 קמ"ר בין כביש דמשק-ביירות בצפון לבניאס בדרום.

kesia
Download Presentation

החרמון

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. החרמון לא רק שלג עמית מנדלסון, יוני 2007

  2. רקע כללי • החרמון הוא גוש הרים ייחודי, שאין דומה לו בארץ. • קמר החרמון התרומם כתוצאה מיצירת השבר הסורי-אפריקאי, ומשתרע על פני כ- 1,000 קמ"ר בין כביש דמשק-ביירות בצפון לבניאס בדרום. • פסגת החרמון היא ברום 2,814 מ'. הנקודה הגבוהה בשליטת ישראל היא מצפה שלגים – 2,224 מ'. • מרבית הרכס מחולקת בין סוריה ולבנון. רק 90 קמ"ר (9%) מהרכס נכללים בשטחי ישראל.

  3. רקע כללי (המשך) • ההר בנוי סלעים גירניים מתקופת היוּרָה, ובמורדותיו נחשפות אבני חול. • בהר שוררים תנאים אקלימיים קשים – לחות נמוכה, קרינה חזקה, רוחות עזות וחלקים ניכרים ממנו מושלגים מדי חורף. • החי והצומח בהר מייצגים את הגושים ההרריים הגבוהים של המזרח התיכון, (בדומה לאיראן וטורקיה) ואינם מייצגים את הנופים האלפיניים של הרי אירופה. • חומר רקע כללי נוסף – בקישור הבא מאתר החברה להגנת הטבע.

  4. חיגור הצומח בחרמון • תופעה שבארץ ניתן לראות רק בחרמון, היא השתנות הצומח כפונקציה של העלייה ברום: במורדות ההר גדל חורש ים-תיכוני כמו שאנו מכירים בגליל ובכרמל. בחלקים הגבוהים יותר בהר, גדל יער דליל (יער ספר הררי), ובאזורים הגבוהים במיוחד גדל נוף צומח ייחודי של כרים קוצניים (צומח כרקוצי). • בכל שטחי הארץ ממערב לירדן ניתן לראות רק את החגורה התחתונה (חורש ים-תיכוני).

  5. הצומח בחרמון • בשקופיות הבאות מוצגים מגוון מצמחי החרמון. • מדובר על חלק קטן בלבד מהצומח הגדל בחרמון, את חלקו ניתן לראות בארץ אך ורק בחרמון. • בפרט, בחגורה הכרקוצית, גדלים למעלה מ- 250 מיני צמחים, מתוכם 90% אינם גדלים בשום מקום בארץ ישראל המערבית!

  6. צומח החגורה הכרקוצית - קבור ברובו בשלג בחודשי החורף

  7. כרבולת מקרינה

  8. דרדר ססגוני

  9. דובדבן שרוע

  10. עריר הלבנון

  11. פרגה קרחת

  12. כחלית ההרים • מין ערבתי. בניגוד לשאר המינים שהוצגו עד עתה, צומח גם בא"י המערבית – בפסגות הגבוהות של יו"ש ובהר הנגב (כולל באזור ירוחם).

  13. דולינות בחרמון • אזור מרומי החרמון עשיר בדולינות. • דולינה היא עמק זעיר שנוצר בתהליכי המסה קרסטית. לרוב, מי הפשרת השלגים מחלחלים לשקע בקרקעית הדולינה (בולען), ויוצאים במעיינות למרגלות ההר. • לדולינות יש צומח ייחודי, השונה מצומח המדרונות הטרשיים שבסביבתן.

  14. יער הספר ההררי יער הנמצא בשלכת בחורף. היער התחדש ב- 40 השנים האחרונות מכריתה נרחבת.

  15. בריכת מן

  16. חורשת ערערי כחל • במורדות הצפוניים של הר כחל נמצאת חורשה של עצי ערער גלעיני. • עצים אלו, דמויי הברוש, נכרתו רובם ככולם לצורך שימוש בעצה לבניין, וכיום נמצאים בתהליכי התחדשות (כמו כל יער הספר ההררי).

  17. ערער גלעיני

  18. שרכיה אשונה

  19. פריחת יקינטונים בהר כחל

  20. אלון שסוע

  21. האדם בחרמון • תנאיו הקשים של ההר הגבילו את האפשרות לבניית יישובי קבע, והיישוב הגבוה ביותר כיום הוא מג'דל שאמס. • עם זאת, ההר זרוע בעשרות אתרים ארכיאולוגיים שחלק ניכר מהם שימשו למגורי רועים בתקופת הקיץ (חוות – "מזרעות" בערבית), וכן מאגרי מים קדומים (בשל העדר מעיינות ברוב שטח ההר).

  22. היטורים • בני יְטוּר היו עם קדום ששכן בצפון הגולן, בחרמון, בבקעת הלבנון ובהרי מול-הלבנון. • היטורים השאירו אחריהם שרידים ליישובים עתיקים, מאגרי מים ועוד. • חלק משרידים אלו נמצאים בשימוש עד היום (ע"י רועי צאן למשל).

  23. המקדש בהר סנאים

  24. המקדש בהר סנאים

  25. מזרעת כפר דורא

  26. מחצבות הכחל

  27. בריכת חפור - מאגר מים סורי

  28. השפעות מודרניות • בעשרות השנים האחרונות, חלו בחרמון הישראלי שני תהליכים בולטים. • מחד, חלק ניכר מהשטח הוכרז כשמורת טבע, בה נאסרו כריתת עצים וצייד, וכתוצאה מכך חלה התאוששות מרשימה של יער הספר ההררי (מגובה 2 מ' בשנת 1971 לגובה 8 מ' כיום). • מאידך, פריצה נרחבת של דרכים, הן לצורכי הצבא והן לצורכי אתר הסקי, וזיהום קרקע ע"י דליפת סולר ממוצבים – דבר המסכן את איכות המעיינות במקורות הירדן, שמימיהם מגיעים מהפשרת השלגים בחרמון.

  29. זיהום קרקע בסולר - קיץ 2003

  30. עמק האשחר דולינה צמודה לרכבל העליון, שנהרסה כמעט לחלוטין בעבודות עפר - שלא לצורך. שיח האשחר

  31. עמק סלעם (דולינת הגלגל)

  32. הפגיעה במרומי החרמון • חלק גדול מהפגיעות הסביבתיות מתרחש בתא שטח מצומצם, הכולל את אתר הסקי ואת בסיסי צה"ל בגבול סוריה (מצפה שלגים ומצפה חורן). • תא שטח זה הוא הגבוה ביותר בחרמון הישראלי, והיחיד בארץ המייצג את הצומח הכרקוצי. • חלק ניכר מהשטח אינו נכלל בתחום שמורת החרמון, ולפיכך נגרם לו הרס מתמשך. • יש לשמור על מה שנותר, בפרט בעמק בולען, ולטפל בהקדם בבעיית זיהום הקרקע המסכנת את מי השתייה של כולנו.

More Related