Download
1 / 98
1.01k likes | 1.18k Views
במצגת זו נדון בנושאים הבאים: הפריחה. יצירת הפרי מהפרח והבשלתו. מה גורם לצמח לפרוח?. בחיי כל צמח יש שני שלבים עיקריים : א. שלב וגטטיבי - שלב הצמיחה . ב. שלב רפרןדןקטיבי – שלב ההתרבות או השלב המיני בו הוא יכול לייצר פרחים פירות וזרעים . שני השלבים הללו קיימים גם בחד וגם ברב מחזוריים.
E N D
במצגת זו נדון בנושאים הבאים: • הפריחה. • יצירת הפרי מהפרח והבשלתו.
בחיי כל צמח יש שני שלבים עיקריים : א. שלב וגטטיבי - שלב הצמיחה . ב. שלב רפרןדןקטיבי – שלב ההתרבות או השלב המיני בו הוא יכול לייצר פרחים פירות וזרעים . שני השלבים הללו קיימים גם בחד וגם ברב מחזוריים. בפרק זה נבדוק את תהליך השינוי שעובר הצמח ממצב וגטטיבי לפרודוקטיבי.
היכן מתרחש תהליך השינוי מצמיחה לפריחה – מווגטטיבי לפרודוקטיבי.? תהליך השינוי מתרחש בקודקוד הצמיחה בראש הגבעול. קודקוד הצמיחה
בקודקוד הצמיחה נוצרים תאים לא ממוינים . כלומר תאים שעוד לא "החליטו" איזה סוג של תאים הם יהיו , תאי עצה שיפה שורש או אפידרמיס.
אחר כך התאים עוברים התמיינות לסוגי תאים ויוצרים אברים שלמים. למשל נוצרים עלים.
הקודקוד גם ממשיך להתפתח ולייצר את הגזע או הגבעול. וכמובן מממשיך לפתח עלים כל האברים הללו הם איברים וגטטיבים.
אם ניקח למשל את הגפן: בשנה הראשונה קודקוד הצמיחה של הגפן יכול לייצר רק עלים וענפים. לשלב הזה בחיי הצמח שבו הוא יכול ייצר רק עלים וענפים ולא פרחים קוראים (כפי שציינו)השלב היווינילי (השלב הצעיר). או בשם אחר השלב הווגטטיבי (השלב התפתחותי) שלב יווינילי = שלב וגטטיבי
בסוף החורף הגפן מתחיל בגדילה חדשה (שנה שנייה)
הפעם קודקוד הצמיחה יפתח גם פרחים ופרות . לשלב הזה שבו הצמח כבר יכול לפתח פרחים קוראים השלב המיני או השלב הפרודוקטיבי.
פרודוקטיביות יוביניליות מרס מרס אפריל 2001 2002 2001 במקרה ספציפי זה, השלב של מעבר מיווניליות לפרודוקטיביות, הייה מותנה בשעון ביולוגי שספר זמן ספר- שנה.
במטען התורשתי של הצמח יש מנגנון תיזמון . מנגנון זה סופר (זמן) או מודד (מספר עלים) תלוי ב צמח. בסוף הספירה מתרחש בצמח שינוי הורמונלי שהופך את הצמח מיובינילי לפרודוקטיבי. דוגמאות: בנשירים- (אגס, תפוח, דובדבן, והגפן שבמצגת) נספר זמן. הצמח הופך לפרודוקטיבי לאחר שנתיים או שלוש . מי הם הצמחים שסופרים זמן? צמחים נשירים כאלה שנכנסים לשלכת (אגס , תפוח, דובדבן, וכו'.) צמחים באזורים טרופיים ששם אין שינויים בטמפ' ולא באורך יום ולילה.
שימו לב !!!!! • מספר הערות חשובות. • אצל כל צמח השלב הווגטטיבי הוא באורך זמן אחר. • בצמח אחד זה שנה ובצמח אחר זה שבוע, או אפילו ימים. • בכלנית למשל ממש קשה להבדיל בין השלבים כי הם קצרים מאוד אבל מניסיוננו אנו • יודעים, שהכלנית קודם מגדלת גבעול ועלים ורק אחר כך מתחיל להתפתח הפרח. • כי קודם היה שלב וגטטיבי , ורק אחר כך השלב הפרודוקטיבי.
ישנם עוד מספר מדידות שצמח עושה לעצמו. מנתור- נספרים עלים, הצמח הופך לפרודוקטיבי לאחר שגידל מספר מסוים של עלים. איריס- נימדד גודל הבצל , רק לאחר שהבצל הגיע לגודל מסוים הוא הופך לפרודוקטיבי.
מה ההבדל בין השלב היוונלי לשלב הפרודוקטיבי? בצמחים מסוייימים: יש הבדל אפילו בצורה. דוגמא: בקיסוס , העלים שונים, הגבעולים שונים. בכללללללללללללל הצמחים יש משותף מבחינת השלב הפרודוקטיבי. לכולם יש את היכולת לפרוח. החלק הפרודוקטיבי של הצמח ,יכולים לקלוט עכשיו את הגירוי המסויים ולהגיב לו בפריחה. דבר זה לא קיים בשלב היוונילי.
מהם הגירויים הללו שהצמח מקבל על מנת לפרוח מהיכןו הם מגיעים? יש שני סוגים של גרוים שהצמח קולט בשלב הפרודוקטיבי. גירוי פנימי גירוי חיצוני.
פרודוקטיביות יוביניליות מרס מרס אפריל 2001 2002 2001 גירוי פנימי מהו? המקור הפנימי- אותם גורמים שהביאו מהשלב היוונילי לפרודוקטיבי הם המשפיעם וגורמים לפריחה. זמן- הצמח סופר: שנים, ימים, או חודשים ופורח.
הצמח מגדל מספר עלים מסוים וקבוע ואחר כך פורח.
בצלים או פקעות פורחים אחרי שהגיעו לגודל מסוים.
מקור חיצוני מהו? גירויים חיצוניים שהצמח מסוגל לקלוט רקקקק בשלב הפרודוקטיבי. במטען התורשתי של הצמח יש מנגנון תיזמון . מנגנון זה סופר (זמן) או מודד (מספר עלים) תלוי ב צמח. בסוף הספירה מתרחש בצמח שינוי הורמונלי שהופך את הצמח מיובינילי לפרודוקטיבי. דוגמאות: בנשירים- (אגס, תפוח, דובדבן, והגפן שבמצגת) נספר זמן. הצמח הופך לפרודוקטיבי לאחר שנתיים או שלוש .
גורם חיצוני אחד יכול להיות למשל טמפ' נמוכה. כלומר צריך לצמח "יהיה חורף קר" . הקור עצמו לא גורם למשהוא באופן ישיר אלא הוא רק "מכין". למשל: התפוח פורח באביב כשהטמפ' עולות. אבל , הוא לא יפרח בצורה טובה אם לפני האביב לא היה חורף קר. גם הגפן ייתן פריחה טובה בקיץ רק אם היה חורף קר לפני הקיץ. לשלב המכין הזה הצורך מנות קור כתנאי לפריחה (כשהטמפ' עולות,) קוראים קיוט. קיוט או וורנליזציה. דוגמאות לקיוט. תבואות חורף (חיטה , שעורה , דורה.) פורחות בקייץ. אחרי חורף קר לוקח להם שבועיים לפרוח. אחרי חורף חם חמישה חודשים במקרה זה האיבר שקיבל את מנות הק'ור היה הזרע שהוטמן בקרקע לפני החורף.
צמחים דו שנתיים צומחים צמיחה וגטטיבית בשנה הראשונה כלומר הם עדיין לא יכולים לקלוט את האותות לפריחה..
בשנה השנייה כלומר לאחר שהצמח "ספר" זמן של שנתיים , הם הופכים לפרודוקטיביים, וקולטים גירויים של קור.. הם קולטים את הקור של החורף . כלומר קולטים את הקיוט 13 1
לדרישה של תקופת קור קוראים קיוט. תקופת הקיוט היא אם כך בחורף וגורמת כניראה לשינויים הורמונליים בתוך הצמח. הקליטה של הקיוט נעשית אם כך בכל צמח במקום אחר. ישנם צמחים שקולטים אותו בנבט , בזרע, בקודקוד הצמיחה או בעלים. אם בחורף לאחר תקופת קור ארוכה פתאום יבואו מספר ימים מאוד חמים בהפתעה השפעת הקיוט תבוטל. לכן בצמחים רבים לא חשוב רק שיהיה גשם אלא גם שהחורף יהיה קר מאוד.
כפי שראינו בדוגמאות , הקיוט הוא לא תנאי מספיק לפריחה. צמחים שונים יכולים לעבור חורף קר אבל ללא קיץ חם לאחר החורף הם לא יפרחו. לכל הדרישות של חום וקור או הבדלי טמפ' אנו קוראים תרמופריודה. הקיוט אם כך הוא שלב אחד בתרמו פריודה.
דוגמא לפוטו פריודיזם שלם של בצל של צבעוני. כדי לזרז את הפריחה קייטו אותו קיררו אותו באוגוסט החם ואז הוא פרח מוקדם בחורף.
כיצד מנצלים את התופעות הללו בחקלאות. דוגמאות: זרעי חיטה -מחזיקים בקרור ואז כשזורעים אותם הם כבר עברו קיוט (הם מוכמנים – ככה קוראים לזה) ונובטים מהר. ככה אפשר באירופה לזרוע פעמיים חיטה במקום פעם אחת. בצלי שושן – מחזיקים בקרור ואז אפשר להבטיח פריחה אופטימלית ואפילו מוקדמת יותר. עצים- לפי חקר דרישות הקור יודעים איפה לשתול אותם, דובדבן רק במקומות הכי קרים, תפוח בהר הפחות גבוהה, שקדיה אפשר גם במקומות פחות קרים.
צמחים אחרים דורשים תרמו פריודיזם רק של חום כמו עגבניות למשל . חום מעורר פריחה, לכן בערבה, הם פורחים ומבשילים ראשונים באזור ומקדימים את אירופה.
נסדר את הקשר שבין חמשת המושגים : יוויניליות שלב וגטטיבי שלב פרודוקטיבי קיוט תרמופריודיזם. יווניליות- פרוש מילולי צעיר , לא בשל. הוא שלב בחיי הצמח שבו הוא לא יכול לפרוח. השלב הווגטטיבי אם כך הוא שלב היווניליות. וגטטיביות = יוביניליות למה שמות שונים ?
כי וגטטיביות מדגיש את העובדה שהצמח מפתח רק חלקים לא מיניים כלומר מדגיש מה הצמח כן עושה. יוביניליות מדגיש את העובדה שהצמח צעיר והוא אינו יכול לפרוח לא הגיע לבשלות מינית. שניהם הבטים קצת שונים של אותה התקופה. פרודקוטיביות – פרוש מילולי , פרודקט –מוצר, השלב הייצרני- זה השלב שבא אחרי היווביניליות . בשלב זה הצמח מסוגל לפרוחאם יהיו לו התנאים המתאימים. קיוט- זה הדרישה לקור בשביל לפרוח. ללא כמות מסויימת של קור צמחים מסויימים לא יפרח. הקיוט ניקלט רק בשלב הפרודוקטיבי ולא ניקלטו בשלב היובינילי תרמופריודיזם- כלל ההבדלים והשינויים בטמפ' שצמח צריך בשביל לפרוח. קיוט יכול להיות חלקמהתרמו פריודיזם – תקופת הקור.
תרמופריודיזם יייקלט רק בתקופה של פרודוקטיביות.
גם לאורך היום יש השפעה על מועד הפריחה. את הצחים המושפעים מאורך היום מחלקים לשניים: צמחי יום ארוך צמחי יום קצר למעשה , מה שמשפיע הוא לא אורך היום אלא אורך הלילה,לכן אנו נכנה אותם: צמחי יום ארוך-צמחי לילה קצר צמחי יום קצר – צמחי לילה ארוך.
אנחנו מכירים את החצב. החצב פורח בסתיו לפני הגשם. בסתיו הלילות נעשים ארוכים ונותנים לו את האות לפריחה. החצב הוא צמח יום קצר, או צמח לילה ארוך. מהו המנגנון שבעזרתו הצמח קולט את שינויי יום והלילה?
Pr לא פעיל התגלה פיגמנט שניקרא פיטוכרום . הפיגמנט הוא כחול, ומכאן שהוא קולט אור אדום. הוא נימצא קרוב לקרומי התא ומכאן שהוא משפיע על החדירות שלהם לכל מיני חומרים. פעולתו מיוחדת מאוד. הפיגמנט יכול להיות בשני מצבים: במצב זה: הוא מסוגל לקלוט אור אדום רחוק שהוא חלק מהחושך (_אנחנו לא קולטים אדום רחוק.)
Pr לא פעיל Pfr מצב פעיל כל עוד האור הזה מאיר עליו הוא משתנה והופך להיות במצב אחר.
Pr לא פעיל Pfr מצב פעיל • איך שהוא מגיע למצב הזה הוא משתנים שני דברים. • הוא מסוגל לגרום לשינויים בקרום התא ובעקיפין לחדירת חומרים. • אם יאירו עליו באור אדום רגיל שהוא חלק מאור היום הוא יחזור למצב הקודם.
אור r אור fr Pr לא פעיל Pfr מצב פעיל אור אדום רחוק או לילה משנים את מצב הפיטוכרום למצב פעיל אור אדום או אור יום מחזירים אותו למצב לא פעיל
אור אדום רחוק הופך את המצב הלא פעיל pr לפעיל pfr והוא משנה את קרום התא.
אור אדום רגיל מחזיר אותו למצב הלא פעיל וקרום התא משתנה חזרה.
מבחינת הצמח מה זה אומר : לדוגמא צמחי יום קצר – הם יפתחו עלים בקיץ. בקיץ היום ארוך. אבל כשהיום יתקצר בסתיו העלים יקלטו את הגירוי והצמח יפרח.
דוגמא – גיבסנית גיבסנית צמח קייץ צמח יום ארוך (צמח לילה קצר) בקיץ מספיק חם ויש יום ארוך שני תנאים הדרושים לפריחה. באירופה בחורף גם קר וגם יום קצר אי אפשר לגדל. כשבאירופה חורף גם אצלנו חורף. אבל בערבה שלנו החורף הוא חם. כך שיש טמפ' מתאימה לגידול. אבל היום הוא יום קצר ולא מספיק לגידול גיבסנית כי בורפים היום קצר.. מאירים בלילה את הצמחים ,באור לבן ,המכיל את האדום הרגיל. ובכך "שוברים את הלילה הארוך". הלילה נהייה קצר ויש פריחה. "השבירה " לא חייבת להיות בסוף אלא לאורך הלילה.
"שוברים את הלילה בתאורה " – מקצרים את הלילה- יש פריחה. 13 1
