עלון אלקטרוני לענייני תיירות חקלאית* מופק ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר הרשות לתכנון ושה"מ

1. דצמבר 2005 חשוון –התשס"ה גיליון מספר 2 תיירון עלון אלקטרוני לענייני תיירות חקלאית* מופק ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר הרשות לתכנון ושה"מ התמונה באדיבות אביעד שר שלום התמונה באדיבות אילן בן יוסף תיירון *תיירות חקלאית: התנסות, פעילות, הדרכה, טעימות וקניות של מוצרי משק, בזיקה לענף חקלאי ועיבוד תוצרת חקלאית במשק עצמו, כגון: קטיף עצמי, איסוף בקר והגמעת עגלים.

2. חברי המערכת ברכה גל, מנהלת המחלקה לכלכלת הייצור;דובי וולפסון, ממ"ר הדרכה ואיכות המוצר באגף הפרחים;דורית כבביה, מדריכת צאן;יענקל'ה לוי, ממ"ר בכיר תקשוב;צפריר בצר, מנהל המחלקה להמחשה - שה"מ אילנה הורנשטיין, מנהלת תחום תיירות ברשות לתכנון. התיירון מתגבש במסגרת של מדורים קבועים. ניתן למצוא בו תגובות קוראים, רשימה של אירועים מתוכננים, ראיון החודש, סקירה קצרה אודות אתר תיירות (פיזי) וסקירה של אתרים אינטרנטיים בתחום - "אתרון". להיכנס למסגרת זה בסדר, אך אין זה אומר שהפכנו להיות "מרובעים"! אנו מבטיחים לדון ברעיונות ובהצעות שיגיעו מכם, בכובד ראש. נשמח לקבל התייחסות הקוראים, כתבות, אירועים ועוד. את החומר יש להעביר לאילנה: ilanah@moag.gov.il

3. ושוב אתכם בגיליון השני של תיירון. התיירון הראשון הופץ והיכה גלים. אנשים רבים מחוץ למערכת ביקשו לקבלו באופן קבוע, כך שרשימת התפוצה התארכה מאוד. אף קיבלנו תגובות, שכמה מהן פרסמנו בגיליון זה. בתחום התיירות ברשות לתכנון מתקבלות פניות רבות מחקלאים. היוזמות בשטח רבות ובכל יום נפתחים מיזמים חדשים של חקלאות תיירותית. התיירות החקלאית זוכה לפריחה, הן מצד החקלאים המחפשים אחר ערוצי הכנסה נוספים, והן מצד הציבור שמחפש תכנים בעלי עניין לשעות הפנאי. החקלאות התיירותית "מחזירה" אותנו לזמן-מה "לאחור" - לשורשים שלנו כבני אדם. השורשיות הזו היא מעלתם של החקלאים, שיכולים וצריכים להסביר את מעשיהם להנאת כולנו. עבורנו, העוסקים בנושאי חקלאות, הרבה מן הידע הוא בגדר "מובן מאליו", ואיננו מודעים לכך שהוא אינו נחלת הכלל. כשמוצרים חקלאים מונחים על המדף, וארוזים לעתים בבקבוקים, בקופסאות ובצנצנות, מרבית האוכלוסייה אינה מודעת לדרך הארוכה, המפרכת והמיוחדת, שעובר המוצר, כדוגמת עיבוד הקרקע, שיטות ההשקיה, זני הפרי והירק, צורות ההזנה, הטיפול וכדומה. יש מקום ועניין להעביר ידע זה, ובכך אף להעלות את קרנה של החקלאות בעיני הציבור הרחב, ונצא אף אנו נשכרים מכך. המערכת

4. תגובות קוראים לגבי הגיליון הקודם, נתקבלו במערכת 86 תגובות, שרובן בנוסח: "כל הכבוד. נא הוסיפו אותי לתפוצה כדי שאוכל לקבל את התיירון הבא". בחרנו לפרסם כמה תגובות עינייניות, כלהלן. ברכות והצלחה ליציאת הבכורה של העלון לחקלאות תיירותית! מצויין! להוסיף מדור - חקלאים / תיירנים כותבים / שואלים. להוסיף מדור - אתר החודש / יזם החודש. לפרסם מאמר בנושא בטיחות, ביטוחים! - נושא בעייתי, אשר במקרים רבים מצוי מחוץ למודעות המפעילים או נדחק מחוסר ידיעה / התמצאות. להכריז על תחרות "אתר השנה" בשיתוף משרד החקלאות משרד התיירות ואחרים.  להפיץ גם באתרי אינטרנט של בתי הספר בארץ. אילן

5. הי אילנה כל הכבוד על המצגת! רעיון נפלא! אם תרשי לי, יש לי כמה הערות: - מי קהל היעד, חקלאים או תיירים ? - הייתי כותבת על מפעל תיירותי, כתובת, טלפון, דוא"ל, ואתר אינטרנט, אם יש. אני כבר פרסמתי את המצגת בהצלחה רבה, תגובת המערכת: בכוונתנו לעסוק בהיבטים המקצועיים של החקלאות התיירותית. קהל היעד הוא עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אך גם כל מי שמעוניין, מוזמן לקרוא, לתרום ולהשתתף ביצירת ידע בתחום התיירות החקלאית. קיבלנו את ההערות, וחלק מההצעות כבר מיושם בגיליון זה. תגובות קוראים דוגמה נוספת: נורה

6. אירועים קרובים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (חופ"ה) עורכים חוברת של חקלאות תיירותית באנגלית. נשמח לקבל שמות וכתובות. אילנה הורנשטיין ilanah@moag.gov.il במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (חופ"ה) הקרן הקיימת לישראל והארגון לגננות ונוף הכריזו על פתיחת פרוייקט "עצים לשימור". במסגרת הפרוייקט אפשר לשלוח דיווחים על עצים בסכנת כליה לדוא"ל: oldtrees@gardening.org.il. במוזיאון בר דוד בקיבוץ ברעם נערכת תערוכת פיסול ועבודות על נייר "אור וצל" של דניאל פראלטה. הפתיחה התקיימה ב- 24.12.2005. פרטים: טל' 6988295-04;m_bardavid@baram.org.il. סיור צפרות וטבע מתקיים בכפר רופין בכל שבת עד חודש פברואר. פרטים:1-800-30-10-90 תערוכה ארכיאולוגית "תרבות האסלאם בארץ ישראל" תיפתח ביום 3.1.2006 באקדמיית אלקאסמי בבאקה אל גרבייה.

7. אירועים קרובים "מזרח ומערב" - תערוכה מעבודותיו של ראובן נכון, חבר ניר עם, תיפתח ב- 14.1.2006 בבית עלי, רח' הנשיא, אפרידר אשקלון. סובב ים המלח - תחרות אופניים להצלת ים-המלח תיערך בימים 25-27.1.2006. פרטים באתרים: www.Dead-Sea.org.il ו- www.shvoong.co.il דרום אדום – פסטיבל הכלניות ייערך בתאריכים: 4.2.06, 11.2.06, 18.2.06, 25.2.06, 4.3.06 בנגב הצפון מערבי. פרטים: www.negev-tour.co.il יריד התיירות IMTM יתקיים במרכז הירידים גני התערוכה בתל-אביב בפברואר 2006. יום פתוח בערבה 2006 יתקיים ביום 9.2.2006. טל' 6581653-08, www.arava.co.il/mop/yairtour

8. אירועים קרובים פסטיבל אוכל כפרי במרחבי יואב יהודה יתקיים בחודשים פברואר-מרס 2006. לפרטים: 8502240 - 08 , www.touryoav.org.il, tour@yoav.org תערוכת אגרו-משוב 2006 תתקיים ב- 28.2.06-1.3.06 בגני התערוכה בת"א. תערוכת אגריטך 2006 תתקיים בחודש מאי. רוצים לטייל בצפון? בדקו לאן כדאי - באתר הרשות לפיתוח הגליל www.galil.gov.il רוצים לטייל בדרום? בדקו לאן כדאי - באתר הרשות לפיתוח הנגב www.negev-tour.co.il יודעים/מתכננים אירוע/ים של תיירות חקלאית/כפרית- נשמח לדעת ולידע חברים וידידים הייתם ונהניתם – ספרו לנו!!!

9. קורס ראשון לתיירות - ע"י שה"מ בסוף נובמבר 2005 נפתח בשה"מ הקורס הראשון לתיירות, בהשתתפות 35 משתלמים. בין המשתתפים יש המתכננים לפתוח אתרי תיירות, ויש תיירנים ותיקים, המעוניינים להרחיב ולעדכן ידע קיים. כמו כן, משתתפים בקורס רפרנטים מחוזיים לתיירות, עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר (חופ"ה). הרעיון לפתוח קורס כזה עלה מיד בתום קורס בנושא תיירות, שהתקיים במשרד עבור מדריכי שה"מ. קיבלנו תמריץ לקיימו, כאשר מועצת החלב פנתה בהצעה לקיים קורס למגדלי משקי חלב, ובמועצה אף הבטיחו סבסוד משמעותי לסיור המקצועי, שיתקיים במהלכו. כיוון שזהו קורס ראשון מסוגו, עבודת ההכנה לוותה בהתלבטויות רבות, כמו החלטה על משך הקורס ובחירת המרצים המתאימים. לפיכך, התוכנית המקצועית שונתה כתשע פעמים (!), עד גיבושה הסופי. לבסוף, הוחלט שהקורס יכלול שבע פגישות, שאחת מהן תיוחד לסיור מקצועי.

10. צוות מארגני הקורס מנה את אילנה הורנשטיין – הרשות לתכנון, במשרד, אדריאנה שוחט - מועצת החלב, וריקי מואב - שה"מ. ההזמנות נשלחו למגדלי צאן ובקר, לפי תפוצת מועצת החלב. תחילה, ההיענות לא הייתה רבה, והתעוררו אי-אילו חששות בנושא, אולם לאחר פרסום הקורס בעיתונות, הוצפנו בפניות, וההתעניינות הייתה רבה. בין הפונים היו תיירנים פוטנציאליים מתחומי גידול שונים. נראה, שגל הפניות הרב מבטא את הצורך בקורסים דומים גם בענפים אחרים. כבר במפגשנו השני התקיים הסיור המקצועי. בחרנו לסייר בארבעה סוגים שונים של תיירות כפרית, כאשר השמש החורפית הנעימה והכיבוד המשובח הפכו את הסיור לחוויה מועילה ומהנה ביותר. בימים אלה הקורס בעיצומו ואשמח לחלוק עמכם הצעות ורעיונות, שיעלו במהלך הקורס ובסיומו. ריקי מואב

11. ראיון בגליון:נורית לוין, פרובוטכפר יחזקאל במשק החלב של נורית ועוז לוין מכפר יחזקאל - יש רובוט חליבה. במשק מרכז מבקרים, המיועד לכל גיל. המבקרים צופים בחליבה רובוטית, שומעים הסבר על חיי הפרות, מגמיעים עגלים, מבקרים בחנות המשק ועוד. התיירות במשק מושקעת. נורית הפכה לבת-סמכא בנושא, והיא מוזמנת להרצות בכנסים העוסקים בתיירות חקלאית. החלטתי להיפגש עם נורית ולשמוע מה קורה מאחורי הקלעים. נורית אינה שבעת רצון מהדרך שבה נעשה קידום התיירות החקלאית: "יוצרים את הרושם, שמה שצריך לעשות במשק זה להוסיף קופה בכניסה ולמכור כרטיסים ועוד ארטיקים. אני חושבת שזאת הונאה גדולה מאוד, מתעלמים מהבעיות. אם רוצים להצליח צריך להיות מקצועי, צריך להשקיע (זמן וכסף) ללמידת הנושא. וגם אם עושים הכל, לוקח כמה שנים עד שקוצרים את הפירות. יש מתחרים חדשים בעסק כל הזמן. צריך לשדרג כל הזמן." "התחושה היא שמנסים למכור את התיירות בזול, והסכנה היא שאנשים יתפתו להיכנס לנושא בלי מספיק ידע והכנה ובלי שהם בכלל אוהבים לעסוק בתחום. צריך לנפץ את האשליה שמרוויחים כסף בקלות. זו השקעה כספית גדולה, השקעת זמן מאוד גדולה וגם הבירוקרטיה של השגת האישורים הנדרשים היא אין סופית."

12. נורית לוין, פרובוטכפר יחזקאל עם אילו בעיות את מתמודדת ומה חסר לך כדי לשפר את פעילות העסק? "יש להדגיש את נושא השיווק. שיווק הוא נושא שצריך ללמוד אותו וצריך אופי מיוחד בשבילו. לדוגמה, קבוצות מאורגנות מגיעות דרך סוכנים. יש צורך לשכנע את הסוכנים שהמקום שווה ביקור. עד העת האחרונה שיווקתי לבדי, תוך שימוש באמצעים של טלפונים, פקסים ודוא"ל. עשיתי את זה בסדר, אבל לא באהבה רבה. היום הגעתי למסקנה שצריך להגיע אישית אל הסוכנים, ואני מעסיקה משווק בשכר." "הקהל של משפחות פרטיות", אומרת נורית, "צריך פרסום מסוג אחר: אינטרנט, פליירים, פרסום בעיתונות, ושלטים בכביש (שאותם אנשי מע"צ דואגים להוריד). כיום, כבר מגיעים מבקרים ששמעו מחברים, אבל יש גם אנשים שרואים את השלטים בכביש ומגיעים באופן ספונטאני. הבעיה היא שתיירות הפנים מחפשת אטרקציות חדשות כל הזמן ולכן אסור להפסיק להשקיע ולחדש." נורית מציינת גם את הקושי לרצות את הקהל כל הזמן. המבקרים רוצים שיהיה מעניין, שיהיה נקי, שיתנו להם לטעום ושיעלה מעט. יש גם בעיה לתמרן בין קהלי יעד שונים ולדאוג שלכולם יהיה מעניין. יש צורך באנשים מוכשרים, שיעבדו בהדרכה במָקום, וזו הוצאה מאוד יקרה.

13. נורית לוין, פרובוטכפר יחזקאל מאוד חסר לנורית שיתוף פעולה אזורי. אנשים רבים שואלים אותה, מה עוד אפשר לעשות באזור? היה מאוד עוזר, אם המועצה האזורית הייתה פעילה ודואגת לכסות את הנושא ברמה האזורית. בעיה נוספת היא ה"עונתיות" - הפעילות רבה מאוד בשבתות, בחגים ובעת הפריחה בגלבוע. נורית הייתה רוצה להגיע למצב שבו העסק עובד בצורה רציפה יותר, בין השאר, כי העסק פעיל בדיוק בזמנים, שבהם היא רוצה לבלות עם משפחתה. מהן החוזקות (הנקודות החזקות) של העסק? "הרקע שלי מאוד עוזר. הייתי מורה ומדריכה של סטודנטים, והיום אני עובדת באוניברסיטת חיפה במרכז מורים ארצי להוראת המתמטיקה. התחום שלי הוא כתיבת תוכניות לימודים, הכולל חיפוש דרכים לא שגרתיות ללימוד נושאים מסוימים. הידע הפדגוגי בהחלט עוזר לי בבניית הדרכות." האם יש מקום להדרכה שה"מית בנושא תיירות חקלאית? "אני חושבת שהתרומה הגדולה יכולה להיות בעזרה לחקלאי לקבל את ההחלטה אם הוא והתיירות החקלאית "מתאימים" זה לזו. ואם לא, מה כן יכול להתאים לו." ברכה גל

14. מכתב למנכ”ל האיחוד החקלאי דודו קוכמן, העביר לנו מכתב, שקיבל מחקלאי מאחד היישובים בארץ. כותב המכתב התיר לפרסמו ללא ציון שמו. להלן המכתב, מקוצר וערוך. לאחרונה מצאתי עצמי עסוק מאוד. המשק אמנם גוזל ממני זמן רב, אך לא רק הוא. בימים אלה ממש פתחתי חווה ללימוד רכיבה על סוסים אצלי במשק. אני מוסמך ללמד רכיבה ובעל תעודת הוראת רכיבה מערבית, מטעם מכון ווינגייט. הבעיה: העסק שלי אינו מוגדר חקלאי, ועל כך אני מתרעם. חווה ללימוד רכיבה אינה מוגדרת כעסק חקלאי, לא בעיני המועצה האזורית, הגובה ארנונה, ולא בעיני מנהל מקרקעי ישראל, הדורש היתר ומס בגין שימוש חריג. ואני שואל עצמי: מדוע? הרי בתקופה הנוכחית ראוי להרחיב את ההגדרה של המושג חקלאות, ולא להסתפק במה שהכרנו עד כה. החקלאות המסורתית על סף הכחדה, ומה שאנו רואים היום זה טייקוני ענפי חקלאות, בין אם אלה מגדלי גזר או תפוחי אדמה מעטים אך ענקיים, ובין אם רפתות גדולות ומושקעות בהייטק. הענף שלי, אף עתידו דומה, שכן רוב המגדלים הקטנים יפסיקו לפעול, ומי שחזק - ישרוד ויבלע הכל. נראה, שכיום דווקא החקלאות הזאת דומה יותר לתעשייה מאשר לחקלאות. במאמר מוסגר אוסיף דעתי, שלא ירבו ימים ואף הגדולים הללו ייבלעו על ידי תאגידי ענק, ובסופו של יום כל החקלאים יהפכו לשכירים, ותקופת הפאודליזם תשוב, לאחר שנים של עבודה קשה של החקלאים העצמאיים, שבזיעתם ובדמם הכשירו את הקיים.

15. מכתב למנכ”ל האיחוד החקלאי נחזור לעניין עצמו של חוות סוסים. כל עוד אתה מגדל לצורכי טיפוח - אין בעיה. אך ברגע שתשתמש בהם למטרות נוספות - אז יש מי שיבוא ויטמון ידו בכיסך. אני טוען, שלא ראוי הדבר, וארגוני החקלאים באשר הם, ובראשם שר החקלאות ופיתוח הכפר, צריכים לשנות את הכללים וההגדרות ולקבוע בחוק ללא היסוס: כל עסק בעל אופי כפרי ייחשב חקלאי. החקלאי הקטן, בין אם זה שתלן, נוקד, ירקן, סייס או רפתן, המעוניין לשדרג את הענף ולהוסיף לו פעילויות מגוונות, עדיין עוסק בחקלאות ולא בעסק המוגדר כשימוש חריג. ראה מקרים של בעל משתלה, המוכר תוצרתו ברבים, תוך גיוון ההיצע ממקורות אחרים, ואף מוסיף למרכולתו מוצרים שכלכלתו תלויה בהם, כמו רפתן, המציג חליבה רובוטית בתשלום, או נוקד, הפותח את שערי הדיר למבקרים, מוכר את תוצרתו המעובדת ומפעיל ילדים בפעילות מקומית המותאמת לאופי הדיר, דבוראי המוכר דבש, תוך הצצה של המבקר לעולמה של הדבורה וקבלת הסבר על רזי המקצוע. המציאות מכתיבה עוד כהנה וכהנה התפתחויות של ענפים חקלאיים למקורות הכנסה נוספים, המושתתים על הענף, שאינם מתחרים כלל בכל עסק עירוני ומקומם בתחום הכפרי. אף אני, כבעל חוות סוסים, אין לי מקום מתאים יותר ונכון אלא בסביבה הכפרית. שהרי לא יעלה על הדעת להקים חווה בקניון בהרצליה או באזור התעשייה בנתניה, ואפילו לא בלב שכונת מגורים בחדרה.

16. מכתב למנכ”ל האיחוד החקלאי חוות סוסים מושתתת על קיומו של בעל חיים. סוס, שאמנם במקומותינו אינו ניתן לאכילה (אך גם פרחים לא), שימושו הינו בעל אופי כפרי מובהק. את חוות הסוסים יש לפתח כך שתצדיק את קיומה ואחזקתה לטובת בעליה ולטובת המשתמשים בה, לרבות לימוד רכיבה. רכיבה מערבית הינה גם רכיבת עבודה ושטח בכלל, והיא גם בעלת אלמנטים טיפוליים. מכאן ברור, שחווה ללימוד רכיבה על סוסים הנה בהחלט עסק בעל אופי כפרי-חקלאי. הנחת העבודה שלי היא שהמשק חייב להיות פעיל כלכלית ומותאם לבעליו ולסביבה, שבה הוא נמצא. מדינה, הדואגת לביטחון הכלכלי של חקלאיה, מחויבת לתמוך בכל יוזמה, המפרנסת את בעליה, ואף להגדיל את מעגל התעסוקה ולשכור עובדים נוספים, לרבות עסקים תומכים ונסמכים על ידיה (כגון מכון תערובת, מגדלי חציר ומשווקי ציוד למיניהם). מכאן, עולה טענתי: שורשה של החווה הוא חקלאי, כפרי, מסורתי וכל פיתוח שלה נושא אופי שכזה. השאלה הנשאלת היא, מה עושים הלאה כדי לקדם את הנושא.

17. אתר התירות: עין כמונים בסיור החווייתי ניתנים הסברים על המשק ועל הפעילות החקלאית, מתוך מודעות לצורך בשיפור תדמית החקלאים. כיום משווקת כמחצית מתוצרת המחלבה לגורמים חיצוניים, אך שאר התוצרת נשאר במקום. מומלץ שלא לוותר על ארוחה במסעדה, המגישה ממיטב התוצרת של גבינות המשק (טריות ובשלות) בתוספת ירקות ומיני מאפים. "עין כמונים" על כביש פרוד-עמיעד הוא משק של עזים במרעה, המשלב מחלבה, המייצרת גבינות גורמה, מסעדה, חנות, ובשנים האחרונות - גם בית בד. את המשק הקימו עמירם ודרורה אוברצקי, לגידול עופות מים. עם קריסת הענף, התפתח משק העזים הקטן שברשותם למקור פרנסה חליפי, בעיקר לשימוש ביתי. חלפו השנים וצמחה לה המחלבה. הגבנית הראשית היא דרורה אוברצקי, אם המשפחה. חלק מהידע הרב, הכרוך בייצור הגבינה, רכשו ברחבי אירופה (צרפת, ספרד, אירלנד והולנד). על מלאכת גידול העזים "מנצחים" עמירם ופלג הבן. במבנה, ששימש כמדגרה בעבר, הוקם המקום, הנושא את השם: "אירוח גבינות", כשמטרת ביטוי זה היא להדגיש את השוני בינו לבין מסעדה, ומאז "נולד" הפך הביטוי למושג מקובל. האירוח במקום כולל מגוון פעילויות וסדנאות בדיר ובבית הבד (בתיאום מראש) בעיקר בעונת המסיק.

18. אתר התירות: עין כמונים החלטנו לבקש מכל תיירן שיוצג ב"תיירון" לדרג את תחומי העיסוק שלו להכנסה, לעניין בחיים ולאיכות החיים שלו מ-1 עד 5 (1- נמוך, 5 – גבוה). כאשר נשאל פלג לגבי שני תחומי העיסוק שלו ומידת תרומתם, השיב, כי הפעילות התיירותית תורמת במידה רבה מאוד להכנסות (בעוד שהחקלאות במידה בינונית), אך מבחינתו, תורם העיסוק בחקלאות במידה רבה ביותר לעניין בחיים (לעומת התיירות, התורמת פחות). בסך הכול, ניתן להגדירו כמי שמרוצה משילוב התיירות במשק. סיכום הדירוג של פלג אוברצקי:

19. אתרוןפינת אתרי אינטרנטלמיזמי תיירות חקלאית אתרי אינטרנט משמשים כלי יעיל וזול להפצת מידע ולאינטראקציה עם הקהל. אף שכלי זה נראה פשוט, הוא דורש תחכום ומקצועיות בעיצובו ובתכניו כדי ש: • יהיה אטרקטיבי בעיני המשתמש • יהיה נוח להשגת המידע על ידי המשתמש • המידע באתר יהיה רלונטי (הן לגבי מטרות בעל האתר והן לגבי הלקוח), שלם ועדכני. איגוד האינטרנט הישראלי פרסם כללים לנגישות אתרים לטובתם של מוגבלים ביכולת הפעלת המחשב. הכללים הללו טובים לשימוש נוח באתר, גם למי שאינו נחשב ככזה, וכדאי מאוד לאמצם. הם מצויים בכתובת http://www.nagish.org.il הקווים המנחים הללו ישמשו אותי בסקירת האתרים בפינה זו. יענקל'ה לוי

20. מבחינת העניין התיירותי, משיכת תיירים למיזמים תלויה גם במידע על יעדים תיירותיים באזור. לפיכך, נראה לי, שכדאי להוסיף לאתר של מיזם ספציפי גם מידע תיירותי לגבי האזור הקרוב. טוב היה, אם לאזור היה קיים אתר תיירותי, המהוה מקור להתייחסות לאתרי המיזמים או מהווה פורטל להם. להלן כמה דוגמאות אקראיות לאתרי מיזמים (שבמקרה זה הם יקבים). כיוון שהסקירה היא תמציתית ביותר, נאלצתי לעתים להיות בוטה כדי להציג את עיקרי הדברים. אני מקווה, שתתייחסו לביקורת כביקורת בונה לתועלתם של יוזמי אתרים ואל נא יחר אפכם. כבשאר מדורי התיירון, אני מזמין אתכם להגיב ולהציע רעיונות והפניות לאתרים, שלדעתכם מהווים אתרים לדוגמה (ציינו למה).

21. יקב דלתון יקב דלתון http://dalton-winery.com/hebrew/daltonhebrew2.html מכיל מידע הן על מוצרי היקב והן על מיזמי התיירות שלו. אתר "יעיל", ההתמצאות פשוטה, והנגישות לשליפת המידע קלה - מבנה המידע היררכי ו"מתופרט" היטב. הטקסט בהיר ועדכני. עם זאת, כדאי "להציף " מידע מיוחד או חדש (כמו המסעדה) בעמוד הבית (השיטה המקובלת היא באמצעות באנר נגלל שהפריטים שבו מקושרים למידע בתצורתו המלאה). ליקויים באתר: אין אפשרות לשנות את גודל הטקסט באמצעות הדפדפן, וגלילת הטקסט רגישה ובלתי ניתנת לשליטה במהירותה. חסרה כתובת דוא"ל להתקשרות. תיירות: מוצע ביקור ביקב+ טעימה, ארוחה, הצעה לתיירות נוספת באזור. והתא מצהיר כי יש איש קשר לתיירות. הטקסט קצר, מזמין וממצה. אפשר היה להופכו קריא יותר (נראה לי, שצמצומו לתוך חלון קטן ונגלל פוגם בנגישות אליו). עזרים: מפה, מועדון לקוחות.

22. יקב הרי הגליל יקב הרי הגליל http://galilmountain.co.il/default.asp מכיל מידע הן אודות מוצרי היקב הן אודות מיזמי התיירות שלו. אתר נאה וקל להתמצאות. אפשר לשפר את נושא הנגישות (כמו: אפשרות לשנות גודל טקסט). תיירות: מרכז מבקרים / ביקור ביקב, ארוחה. המידע שלם וקריא, אולם הטקסט אינו מזמין במיוחד. אין ביטוי לתיירות באזור. עזרים: מועדון לקוחות.

23. יקב תבור יקב תבור http://twc.co.il/index.html אתר שלא מממש את הפוטנציאל התיירותי המוצהר בדף הבית שלו: "מפגש נדיר בין סוגי אדמה, זני גפן וארבעה דורות של איכרים" (אכן זהו אתגר לא קטן). הגרפיקה של האתר מקשה על ההתמצאות בו - אין הבדל בין האלמנטים הגרפיים שהנם קישורים לאלה שאינם כאלה. מבנה המידע שבו לקוי. תיירות: מבוססת על מספר פרוייקטים – ביקור ביקב, מסעדה, בר, חנות, מוזיאון ואירועים. כל מרכיבי התיירות מוצגים תחת קטגוריה של "מרכז מבקרים", וכך מוחמצת המרכזיות של התיירות ביקב. המידע המוצג תמציתי ביותר (אפשר, למשל, להוסיף את תפריט המסעדה) לטקסט אין תמיכה גרפית (לדוגמה, תמונה של מבנה המרכז). אין הצעות לתיירות משלימה באזור.

24. קפריסיןCyprus AgrotourismCompany http://www.agrotourism.com.cy/index.htm האתר עוסק במקומות לינה באזורים הכפריים של קפריסין, ומהווה דוגמה טובה לאתר של מרכז תיירות. הגרפיקה נאה ותומכת בהתמצאות באתר. הניווט באתר ברור והגיוני (כולל מפת אתר). פרטי המידע נגישים באמצעות מנגנון חיפוש בעל קריטריונים מובנים. האתר כולל מידע תיירותי בנוסף למידע על אפשרויות לינה. מידע כזה יכול להיות מידע התומך בבחירת האלמנט התיירותי שהאתר מנסה למכור.

25. תמונות מסיור קורס תיירות למדריכי שה"מ