"הטמעה" = "חדשנות"
This presentation is the property of its rightful owner.
Sponsored Links
1 / 22

"הטמעה" = "חדשנות" והרהורים אחרים PowerPoint PPT Presentation


  • 113 Views
  • Uploaded on
  • Presentation posted in: General

"הטמעה" = "חדשנות" והרהורים אחרים. ליאת גרנות-דדון המכללה האקדמית ספיר. ההירהורים שיועלו בהרצאה. האם השימוש בטכנולוגיה חדשה הינו בגדר "חדשנות"? האם הטכנולוגיה אינה יכולה לשמר את המצב הקיים של "פדגוגיה סמכותנית"? האם שדה הפדגוגיה שונה במהותו משדות אחרים בתרבות?

Download Presentation

"הטמעה" = "חדשנות" והרהורים אחרים

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

Presentation Transcript


2980080

"הטמעה" = "חדשנות"והרהורים אחרים

ליאת גרנות-דדון

המכללה האקדמית ספיר


2980080

ההירהורים שיועלו בהרצאה

  • האם השימוש בטכנולוגיה חדשה הינו בגדר "חדשנות"?

  • האם הטכנולוגיה אינה יכולה לשמר את המצב הקיים של "פדגוגיה סמכותנית"?

  • האם שדה הפדגוגיה שונה במהותו משדות אחרים בתרבות?

  • אם אנו מקבלים את הטיעון הדטרמיניסטי שהמהפכה הטכנולוגית תתרחש. לאן זה יביא אותנו מבחינה תרבותית? האם הפדגוגיה תהפוך להיות סמכותנית פחות? האם נבנה ידע באופן משותף ודיאלוגי?


2980080

הרהור ראשון

האם השימוש בטכנולוגיה חדשה

הינו בגדר "חדשנות"?


2980080

"חדשנות פדגוגית"

  • בשרד (2004) מגדיר "חדשנות חינוכית" כפעילות מכוונת אשר מבקשת להציג רעיונות חדשים בהקשר נתון במטרה לשפר באופן ניכר את למידת התלמיד בתוך סיטואציה של יחסי גומלין ואינטראקטיביות.

  • מארש (2004) מתייחסת לחדשנות במונחים סוציו-קונסטרוקטיביסטיים וטוענת שהיא – פעילויות וסביבות לימודיות אשר מטפחות אוטונומיה של הסטודנט, מעורבות רבה, שיתופיות, הבנייה שיתופית של ידע ומעגנות פעילויות לימודיות הדנות בבעיות/מצבי חיים אמיתיים.

  • לפי נחמיאס, (2004, 295) "חדשנות" הוגדרה כפרקטיקות פדגוגיות אשר מקדמות תהליכי למידה פעילים ועצמאיים, מספקות לסטודנטים כישוריות ומיומנות בארגון מידע, מעודדות למידה שיתופית ומבוססת פרויקטים, מתייחסות לסוגיות הקשורות לשיוויון, ומגדירות מחדש את תצורת הזמן והמקום של הלמידה המסורתית.

  • מיודוסר ואחרים (2004, 5) טוענים שחדשנות בחינוך נובעת משינוי בפרדיגמה החינוכית. הם טוענים שלטכנולוגיה (ICT) תרומה מרכזית בשינוי הפרדיגמאטי הזה מבחינת תוכן (קוריקולום, מושגים וכדומה) ומבחינת מיומנויות (כישורי למידה, עבודת צוות).

    השימוש ב-ICT מזמין פרקטיקות חדשניות מבחינה ארגונית, פדגוגית, קוגניטיבית וקוליקולרית.


2980080

"חדשנות"

  • רוג'רס (1995) רואה בארגונים מערכות חברתיות המורכבות מפרטים עם דרגות שונות של פתיחות לחדשנות טכנולוגית. הקצב בו החדשנות תאומץ בארגון הוא פונקציה של שלושה דברים:

    1. מאפיינים מסוימים של החברים בארגון (סטאטוס חברתי, השכלה, יכולת התמודדות עם מושגים מופשטים, פטליזם ועוד)

    2. החדשנות עצמה (יתרון יחסי, התנסות, קלות, מורכבות, הלימה)

    3. המידע המופץ על החדשנות

  • קל יותר יהיה לאמץ את החדשנות אם המשתמשים הפוטנציאלים יהיו משוכנעים שיש יתרון בשימוש בו והוא מתאים לצרכים והערכים העכשוויים שלהם.

  • מאמצי החדשנות עוברים תהליך בן 5 שלבים: מידע, שכנוע, קבלת ההחלטה, ההטמעה, ההמשכיות. פרופיל המאמצים מתחלק ל-5 קבוצות בהתפלגות נורמאלית החל מה"חדשניים" ועד ל"משתהים".

    (נחמיאס, 2002, 215, אלשטיין 2003, 14, נווה ואחרים 2003, 4)


2980080

האבחנה שבין "חדשנות" ל"חדשנות חינוכית" במונחים של הטמעה

  • "חדשנות" היא המקבילה הטרמינולוגית ל"חידוש" ומתייחס להטמעה של חידוש טכנולוגי כלשהוא. שילובונובע מהפונקציונאליות שלו ומהשאלה האם יש בו יתרון או לא.

  • "חדשנות פדגוגית" מחייבת שינוי בתפיסת ההוראה והיחסים בין מרצה לתלמיד שהיא הרבה מעבר להטמעה של טכנולוגיה.

  • יתכן שהטכנולוגיה היא פלטפורמה לשינוי תפיסות עולם, אך היא לא פלטפורמה מחייבת. יכול להיות שקיים מתאם סטטיסטי גבוה בין השניים אך האם ניתן להוכיח קשר סיבתי? ואם כן לאיזה כיוון?

  • דוגמא להתכנסות שבין "חדשנות פדגוגית" וטכנולוגיה ניתן למצוא באתר משרד החינוך – חינוך על יסודי


2980080

"חדשנות" כהטמעת טכנולוגיית הוראה

  • ההשפעה העמוקה שיש לטכנולוגית מידע על החיים המקצועיים והאישיים היא ברורה בכל הבט של חיי היום יום. אוניברסיטאות רבות בעולם פיתחו מגוון סביבות למידה מתוקשבות, בתקווה להפיק תועלת מטכנולוגיות המידע החדשות הללו...חשוב להפיק לקחים מהטמעות מוצלחות של טכנולוגיות למידה מקוונות. (נווה ואחרים 2003, פסקה ראשונה)

  • השימוש ברשת ככלי הוראה בהשכלה הגבוהה גדל במהירות. מרצים רבים באוניברסיטאות מסוקרנים מהאפשרויות חסרות התקדים לשפר את ההוראה האקדמית באמצעות טכנולוגיות התקשורת והמידע המתקדמות. הם מעוניינים לספק גישה יעילה ונוחה למידע, לתקשר טוב יותר עם הסטודנטים ועם עמיתים ולשפר את הזדמנויות ההוראה. (נחמיאס, 2002, פסקה ראשונה)

  • מארש (2004): טכנולוגיות מקוונות, כמדיום הוראתי, לא ישנו או ישפרו למידה בפני עצמן. מה שמשפר למידה היא הוראה מתוכננת היטב.

  • המרצה בהשכלה הגבוהה על פי מודל של מנדינאך וקליין (נחמיאס 2002, 16) עם הזמן, בתהליך של דיפוזיה, יאמץ את הטכנולוגיה לכדי שלב של "חדשנות" בו הוא מעצב מחדש את הקוריקולום ופעילויות הלימוד ומשנה את תהליכי ותכני ההוראה.


2980080

הרהור שני

האם הטכנולוגיה אינה יכולה לשמר את המצב הקיים של "פדגוגיה סמכותנית"?


2980080

"פדגוגיה סמכותנית" לעומת "פדגוגיה חדשה"

  • ...הגיע הזמן להמיר את הפדגוגיה הסמכותנית יודעת-כל, הפדגוגיה של העברת-ידע ששלטה בחינוך שנים רבות, בפדגוגיה חדשה ועדכנית. מדובר במעבר לפדגוגיה קונסטרוקטיביסטית, שבה את הידע בונים, לא רוכשים מן המוכן, שבה יש הרבה פעילות של פתרון בעיות בין-תחומיות, עבודות חקר צוותיות, וכו'. המעבר לתפיסה פדגוגית קונסטרוקטיביסטית מוצדק משום שאנו מבינים היום שרכישת ידע היא בעצם בניית ידע ושלמידה טובה היא עניין בין-אישי לא פחות ממה שהוא תוך אישי (סולומון 2000)

  • איש החינוך פרארי מבחין בין "שלוחה" (“extension”) לתקשורת “communication”)). תפקיד סוכן ה"שלוחה" הוא להרחיב את היכולות והידע הטכני של אדם... "שלוחה" כמו גם תקשורת מערבת אנשים והיחסים שלהם עם העולם בכדי שיוכלו לשנות את העולם. ההתפצלות בין שני מושגים אילו היא בכך שתקשורת מערבת דיאלוג הדדי ושלוחה מערבת השתלה של ידע, תהליך שפרארי מתאר כ"ניגוד ישיר לתפיסת עולם הומניסטית".

  • על פי חוקר התרבות והתקשורת – קארי קיימות שתי תפיסות של "תקשורת" תקשורת כ"העברה" ותקשורת כ"התכנסות טקסית". התפיסה הראשונה הרווחת היא שבאמצעות תקשורת מועברים מסרים לצורך שליטה באנשים ובמרחבים ואילו לפי השנייה ביטוייה של התקשורת אינו בהעברת מידע תבוני אלא בבנייה וחיזוק עולם תרבותי בעל משמעות.


2980080

הרהור שלישי

האם שדה הפדגוגיה שונה במהותו משדות אחרים בתרבות?


2980080

"חינוך" למול "תרבות"

  • התרבות ודפוסי החברות המתהווים בחברה המערבית הם פוסט מודרניים.

  • האינטרנט היא טכנולוגיה של תקשורת המשפיעה על התהוותה של תרבות המעוגנת בערכים של התרבות הפוסט מודרנית.

  • דפוסי הידע והחברות של בית הספר מעוגנים בערכים של התרבות והחברה המודרנית.

    מנגד בתרבות האינטרנט שהיא חלק מתרבות הפוסט-מודרנית קיימת:

  • נגישות ושיתופיות ברמת הידע

  • דמוקרטיזציה וקהילתיות כחלק מהוויה החברתית

  • המשתמש כלקוח פוטנציאלי לכל מוצר ברמה הכלכלית (אורן 2001)


2980080

"המהפכה הטכנולוגית"

  • בדור הראשון של האי.לרנינג, התקדמות הייתה בהמרה של חלק מהתהליכים הכלל מוסדיים ושל חלק מהתהליכים הכיתתיים, מהעולם הריאלי לעולם הוירטואלי באינטרנט. תהליכים אלה התבססו על האינטרנט ככלי תקשורת זול נפוץ ונוח שבאמצעותו אפשר להעביר מידע בין המרצים לתלמידים ובין המנהלה לתלמידים. אולם התהליכים האישיים של עיבוד מידע ברמת ספר הלימוד וברמת תהליכי החשיבה של הלומד, כמעט ולא השתנו. פירוש הדבר הוא שהדור הראשון לא גילה את הפוטנציאל של האינטרנט ככלי עזר לחשיבה.

  • בימים אלה מתפתחים במהירות כלי אי.לרנינג חדשים דווקא מהכיוון החשיבתי. הכוונה היא לאפשרויות חדשות שיביאו לסוג חדש של לומד עם סוגים חדשים של חשיבה ועיבוד מידע: אי.טקסטבוק כצורה חדשה של הצגת מידע, כלי חשיבה והבנה חדשים, אינטליגנציה מלאכותית כעזר ללומד עם מנועי חיפוש, מנועי המלצה על חומר, מנועי גילוי, מנועי סיכום מנועי היסק ועוד. (עידן 2002)


2980080

הרהור רביעי

אם אנו מקבלים את הטיעון הדטרמיניסטי שהמהפכה הטכנולוגית תתרחש. לאן זה יביא אותנו מבחינה תרבותית? האם הפדגוגיה תהפוך להיות סמכותנית פחות? האם נבנה ידע באופן משותף ודיאלוגי?


20 2 15 5

מדדי שימוש במכללה האקדמית ספיר התפלגות פריטים בקורסים 20.2-15.5

N=9742

פריטים ב 595 קורסים


20 2 15 51

מדדי שימוש במכללה האקדמית ספירכניסה לפריטים ולסביבות למידה 20.2-15.5

N = 595

N= 9742פריטים


20 2 15 52

מדדי שימוש במכללה האקדמית ספיר התפלגות כניסות מרצים וסטודנטים 20.2-15.5

297 מרצים

4364 סטודנטים


20 2 15 53

מדדי שימוש במכללה האקדמית ספירפעילות בקבוצות דיון 20.2-15.5

  • ב 25% מהקורסים (151) קבוצת דיון

  • ב 12% מהקורסים (71) קבוצת דיון עם 3 הודעות לפחות

  • ב 5% מהקורסים (29) קבוצת דיון פעילה עם 20 הודעות לפחות

  • סה"כ 1182 הודעות

  • גם בקורס הפעיל ביותר עם 163 הודעות רק 15% מהמשתתפים (64 מתוך 424) השתתפו בקבוצת דיון

  • ב 37% (221) מהקורסים היו הודעות מרצה. מספר הודעות מקסימאלי 59 (חלק מההודעות נמחקות)


2980080

ביבליוגרפיה

אורן, א. (2001) בין שתי תרבויות: אינטרנט ובית הספר, (מקוון) נמצא ב: http://virtual2002.tau.ac.il/users/www/1614/article.htm

אלשטיין, י. (2004) למה הם לא "קופצים על העגלה"? המכשולים והתמריצים המשפיעים על מרצים בשילוב למידה מתוקשבת בקורס שלהם. עבודת גמר לתואר (M.A.) אוניברסיטת ת"א. (מקוון) נמצא ב:http://hl2.biu.ac.il/users/www/25157/elstein_thesis.rtf

כספי, ד. (1995) תקשורת המונים, כרך ב'. האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 109-114.

מקלוהן, מ. (1995) "המדיום הוא המסר". בתוך ד. כספי (עורך), תקשורת המונים. מקראה (ע' 35-26). האוניברסיטה הפתוחה.

נחמיאס, ר. ואחרים (2002) למידה אקדמית ברשת באוניברסיטת תל-אביב – היבטים פדגוגיים ומסקנות ראשוניות, (מקוון) נמצא ב:

http://www.biu.ac.il/bar-e-learn/meytal_ampiri_telaviv.htm

עידן, א. (2002), הדור השני של האי.לירניניג: מתקשורת להבנה באמצעות א.טקסטבוק, (מקוון) נמצא ב: http://maagar.openu.ac.il/opus/static/binaries/editor/bank30/asher_idan_1.htm

קארי, ג. (2003) "גישה לתקשורת כתרבות", בתוך: ליבס, ת. וטלמון, מ. (עורכות), תקשורת כתרבות, מקראה , כרך א', תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה.

גבעון, י. (2004) אתגר שילוב הטכנולוגיות בחינוך: החולייה שעדיין חסרה..., (מקוון) נמצא ב: http://www.shafee.com/papers/Educational-Informatics/The%20Missing%20Link%20Still%20.doc

סולומון,ג. ( 2000), פדגוגיה וטכנולוגיה: מי מכשכש במי? (מקוון) נמצא ב:

http://construct.haifa.ac.il/~gsalomon/pedagogy.htm

Guri-rosenblit, S. (2002) "A Top Down Strategy to Enhance Information Technologies into Israeli Higher Education", International Review of Research in Open and Distance Learning, Jan 2002. (online) Available: http://www.irrodl.org/content/v2.2/rosenblit.html

Guri-Rosenblit, S. (2003) Paradoxes and Dilemmas in Managing E-Learning in Higher Education, (online) Available: http://repositories.cdlib.org/cshe/CSHE7-03/

Mioduser, D. (2000) Internet-in-education in Israel: issues and trends. (online) Available: http://muse.tau.ac.il/publications/67.pdf

Mioduser, D. et al. (2002) "WWW in Education", in H. Adelsberger et all,(Eds.), Handbook on Information Technologies for Education & Training. Berlin/Heidelberg/New York: Springer, 23-43. (online) Available:

http://muse.tau.ac.il/publications/82.pdf

Mioduser, D. et all. (2002) "Innovative models of pedagogical implementation of ICT in Israeli schools", Journal of Computer Assisted Learning, 18(4), 405-414. (online) Available: http://muse.tau.ac.il/publications/84.pdf

Mioduser, D. et all. (2004), Sustainability, Scalability and Transferability of ICT-based Pedagogical Innovations in Israeli Schools (online) Available: http://muse.tau.ac.il/publications/87.pdf

Nachmias, R. et all. (2000) "Web-Supported Emergent-Collaboration In Higher Education Courses", Educational Technology & Society 3(3). (online) Available: http://muse.tau.ac.il/publications/65.pdf

Nachmias, R. (2002) A research framework for the study of a campus-wide Web-based academic instruction project, Internet and Higher Education 5, 213-229 (online) Available: http://muse.tau.ac.il/publications/78.pdf

Nachmias, R. et all. (2004) "Factors Involved in the Implementation of Pedagogical Innovations Using Technology", Education and Information Technologies, 9 (3) 291-308. . (online) Available: http://muse.tau.ac.il/publications/86.pdf

Naveh, G. et al, (2003) Critical Success Factors of E-Learning Implementation at a University (online) Avilable: http://www.biu.ac.il/bar-e-learn/success.pdf

Oren, A. et all. (2000) "Learnet - A Model for Virtual Learning Communities in the World Wide Web", International Journal of Educational Telecommunications, 6(2), 141-158. (online) Available: http://muse.tau.ac.il/publications/learnets.html

Pedersen, J. (2001) "Technological determinism and the school", Journal of Educational Enquiry, 2(1). (online) Available: http://www.literacy.unisa.edu.au/jee/Papers/JEEVol2No1/paper5.pdf

Jenny Lee "Book Review: Extension or Communication" (online) Available:http://www.paulofreireinstitute.org/Documents/bookreview-PF1973_by_Lee.html

Debra Marsh (2004) "Evaluating pedagogical innovation in e-leaning" Power-Point Presentation,(online) Available:

http://www.univ-montp3.fr/~rachel/spip/IMG/pdf/8_Marsh.pdf

Jean-Pierre Béchard (2004) "Teaching and Learning Innovations in Higher Education: Four proposals" Power-Point Presentation,(online) Available:

http://www.uottawa.ca/services/tlss/mhr2004/ppt/jpb_chard.ppt


  • Login