1 / 41

השפעת חקלאות בע"ח על הסביבה בישראל

השפעת חקלאות בע"ח על הסביבה בישראל. מגישים: יוסי אוזריס גיל שחורי איסראא מחאג'נה. מבוא –היקף הענף בישראל ההשפעות על הסביבה נתונים כמותיים על פוטנציאל הזיהום חוקים, תקנות ואכיפה ענף החלב כמקרה לדוגמא מסקנות. זיהום והמלחת המים והקרקע פגיעה באקוסיסטמה מחלות מטרדים

karen-horn
Download Presentation

השפעת חקלאות בע"ח על הסביבה בישראל

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. השפעת חקלאות בע"ח על הסביבה בישראל מגישים: יוסי אוזריס גיל שחורי איסראא מחאג'נה

  2. מבוא –היקף הענף בישראל • ההשפעות על הסביבה • נתונים כמותיים על פוטנציאל הזיהום • חוקים, תקנות ואכיפה • ענף החלב כמקרה לדוגמא • מסקנות • זיהום והמלחת המים והקרקע • פגיעה באקוסיסטמה • מחלות • מטרדים • תרומה לתהליכים גלובליים - • היבט כלכלי • היבט הנדסי –

  3. מבוא –היקף הענף בישראל היקף משקי בע"ח בחקלאות בישראל כמויות היצור החקלאי ביחידות של אלפי טונות לשנה הפעילות החקלאית של משקי בע"ח מייצרת מוצרי צריכה בסיסיים כגון ביצים, חלב ובשר. *מיליוני יחידות לשנה **אלפי ליטרים לשנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2003

  4. מבוא –היקף הענף בישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2003

  5. חקלאות בעלי חיים כמפגע סביבתי "משקים חקלאיים המגדלים בעלי חיים הם הגורמים העיקריים לזיהום סביבתי מן הפעילות החקלאית . דרושה השקעה גדולה לצמצום המפגעים." דו"ח מבקר המדינה לשנת 1997 –

  6. ההשפעות על הסביבה זיהום והמלחת הקרקע והמים הפרשות פגרים ופסדים הכשר בשר בבית מטבחיים

  7. ההשפעות על הסביבה הפרשות • ישיר – א. פיזור בלתי מבוקר • ב. נגירה ממשקים שלא מוסדרים סביבתית • עקיף – א. תשטיפים • ב. שפכים

  8. סוג בעל החיים כמויות הפרש והרכבו לפי בעלי-חיים משקלו של בוגר (ק"ג) כמויות הפרש הגולמי (ק"ג/שנה) פרש מוצק (ק"ג/שנה) חנקן בפרש (ק"ג/שנה) זרחן בפרש ( 5O2P) (ק"ג/שנה) אשלגן בפרש (O2K) (ק"ג/שנה) פרה 500 18,250 2,482 172 59.96 174.19 כבש 60 1,396 411 19.42 2.29 2.59 תרנגולת 2 53 20 0.44 0.18 0.16 אווז 4.5 3,741 91 0.91 1.1 1.83 חזיר 90 1,100 279 4.14 2.63 4.44 • ההשפעות על הסביבה

  9. ההשפעות על הסביבה פרה מפרישה פי 20 צח"ב מאדם. כלומר עם אוכלוסיית הפרות כיום יש תוספת של 6,000,000 "תושבים" התורמים לפוטנציאל זיהום מים אגף אגרואקולוגיה במשרד לאיכות הסביבה

  10. ההשפעות על הסביבה בריכות דגים • ענף הדגה בארץ מגדל דגים בעיקר למאכל וגם מעט לנוי • כמות גדולה של דגים הגדלים בבריכות קטנות גורמים לזיהום המים בבריכות כתוצאה מההפרשות הדגים . • מי הבריכות המזוהמים עלולים לגלוש לנגר עילי או לחלחל למי תהום . • כלובי דגים במפרץ אילת • כלובי דגים בים התיכון

  11. ההשפעות על הסביבה פגרים ופסדים • משק החי מותיר פגרי עופות ויונקים, וכתוצאה משחיטת בע"ח ומעיבודם מתקבלות כמויות גדולות של פסדים, שהם החלקים שאינם ראויים למאכל אדם. חלק גדול מפסולות אלו מסולקות אל ערוצי נחלים וגורמות לזיהום מקורות המים.

  12. ההשפעות על הסביבה הכשר בשר בבית מטבחיים • מפעלי בשר עושים שימוש בכמויות רבות של מלח להכשר הבשר. • המלח עלול להישטף לקרקע ולגרום להמלחת מי התהום כ- 30,000 טון מלח לצורכי תעשיית בשר שהם כ-30% מצריכת המלח של ישראל

  13. בנוסף, תוספת מלחים מהתעשיות הנלוות: • עיבוד העורות • ייצור הגבינה • המלחת דגים • האבסת משק החי • טיפול בזבל • השמדת תוצרת • עודפת (חלב) • ההשפעות על הסביבה

  14. ההשפעות על הסביבה פגיעה באקוסיסטמה • אאוטרפיקציה • רעייה לא מבוקרת • גן ה -YY • הנדסה גנטית • פגיעה בבעלי חיים • introduced species על זכרים וסופר-זכרים רועי שפירא מתוך גלילאו 6 ספטמבר אוקטובר 94

  15. ההשפעות על הסביבה אאוטריפיקציה

  16. ההשפעות על הסביבה פגיעה בבעלי חיים –באכיפת המשרד לאיכות הסביבה 2003 - בג"צ קבע שיש לבטל את התקנות המאפשרות פיטום אווזים. 2001 - קיבוץ גת הועמד לדין והורשע לפי סעיף 2 לחוק צער בעלי חיים.

  17. ההשפעות על הסביבה מחלות זואונטיות • מחלות המועברות מבע"ח לאדם . דוגמא : כלבת, שפעת, ספגת המוח (הפרה המשוגעת) • מקור המחלות מפגרים ופסדים, או מהמשק עצמו החקלאות והסביבה במדינת ישראל/ד"ר שלמה קפואה, הביוספרה כ"ג 8-9 מאי - יוני 1994

  18. טפילים, ריח ורעש • ההשפעות על הסביבה • מפגעים סביבתיים שבאים לידי ביטוי בסביבת המשק • טפילים – פרעושים, קרציות, זבובים ועוד חרקים יכולים להוות סכנה או מטרד. • ריח – מהווה מטרד. קיים תקן • רעש - מטרד שה"מ, משרד החקלאות

  19. ההשפעות על הסביבה תרומה לתהליכים גלובליים - פגיעה באטמוספירה • לגז המתאן מיוחסת אחריות בשיעור של כ20%-25% להיווצרות אפקט החממה • אחד ממקורת המתאן הוא ממערכות עיכול של בקר • כבשה יכולה לייצר עד 30 ליטר מתאן ביום • פרה חולבת יכולה לייצר עד 200 ליטר מתאן ביום

  20. ההשפעות על הסביבה פגיעה בביוספירה ובשטחים הפתוחים • רעיית יתר – ניצול מוגזם של הצמחייה לטובת האכלת הצאן והבקר. הצמחייה לא יכולה להתאושש כי קצב האכילה גדול מקצב ההתאוששות • חלק מהצמחייה מושמדת ע"י הרועים עצמם כי אין הם מתאימים למאכל. • רעיית יתר יכולה לגרום למדבור. זאת בגלל פגיעה בקרום הביולוגי המשאיר את הקרקע חשופה ובכך הסחף גדל, הקרקע נעשית חשופה יותר וזה מביא לירידה בלחות.

  21. פוטנציאל הזיהום הפרשות : צאן ובקר – חולבת –18 מ"ק/שנה , עגלה בוגרת ועגל פיטום 10 מ"ק/שנה הרכב הפרשות – %12.7 חומר יבש מתוכם: % 16.5חומר אורגני (B.O.D) 3.9% חנקן כללי , 0.7% זרחן כללי. פוטנציאל לתוספת של 31,000 טונות חנקות למי תהום בשנה ו-300,000 ק"ג צח"ב ביום . ענף הלול- פוטנציאל לתוספת של 45,000 טונות חנקות , אך תכולת המים בהפרשות קטנה ולכן בעל פוטנציאל זיהום נמוך יותר עופות מים- 10,000 טון חנקות (נתון מ-1993) חזירים- 900,000 מ"ק שפכים בשנה , רובם מרוכזים בגליל התחתון דגה –נתון: מכלובי הדגים באילת 242 טון חנקה/שנה המשמשת מזון לדגים ומגיעה לים אגף אגרואקולוגיה- המשרד לאיכות הסביבה פוטנציאל הזיהום

  22. פוטנציאל הזיהום תרומת הזיהום מהרפת תרומת הזיהום לחולבת ק"ג/חולבת/יממה 0.045 ק"ג/יממה זרחן כללי ו-0.064 ק"ג/יממה של אמוניה תרומות הזיהום מרפת החלב - ירון גלר ופנחס גרין, מהנדס מנהלת הכנרת

  23. פוטנציאל הזיהום המלחה: 30,000 טון מלח להכשרת הבשר . רובם כיום מגיעים לשפכיםולבריכות אידוי לא תקינות. מעלה את מליחות השפכים ב10%--20% . 20,000-30,000 טון מלח מצטברים בבריכות האידוי תוך עשור . עודף חלב : מ-8,000 מ"ק חלב – תוספת של 45 טון חנקן 200 טון חנקות . פליטת מתאן: בקר- סדר גודל של 60,000,000 ליטר מתאן – ביום! פגרים ופסדים: כמויות בטונות (נתון מ-1995) סה"כ: 150,000 טונות בשנה

  24. פוטנציאל הזיהום רגישות נמוכה-1 נמוכה בינונית-2 בינונית-3 גבוהה--4 גבוהה ביותר-5 גבוהה קיצונית-6

  25. פוטנציאל הזיהום רגישות נמוכה-1 נמוכה בינונית-2 בינונית-3 גבוהה--4 גבוהה ביותר-5 גבוהה קיצונית-6 פרות 200-1 500-201 1000-501 2500-1001 אחריות אדמיניסטרטיבית

  26. חוקים, תקנות ואכיפה החוק בישראל • הגנה פורמלית מטעם המדינה על איכות הסביבה • חוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956 • חוק המים, התשי"ט-1959 • חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 • חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984 • חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992 • חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג-1993

  27. חוקים, תקנות ואכיפה החוק מחייב - תקנות • דוגמאות : • תקנות מחלות בעלי-חיים (פסדים), התשמ"א-1981 • תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים), התשמ"א-1981 • תקנות למניעת מפגעים (פליטת חומר חלקיקי לאויר), התשל"א-1972 • תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990 • תקנות המים (מניעת זיהום מים באגם הכנרת על-ידי בעלי-חיים), התשל"ג-1973 • תקנות המים (מניעת זיהום מים) (איסור הזרמת תמלחות למקורות מים),התשנ"ח-1998 • תקנות בריאות העם (קביעת תקנים למי שפכים), התשנ"ב - 2199

  28. חוקים, תקנות ואכיפה דוגמא: החוק למניעת מפגעים , תשכ"א –1961 קובע בסעיף 3 : "לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר , מכל מקור שהוא אם הוא מפריע , או עשוי להפריע , לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים ." אחת התקנות : הערכים המותרים לצפיפות הרכבים שונים באוויר (תוספת לתקנה 2-תקנות למניעת מפגעים וריחות) מפגעי ריח - תקן מקסימלי בישראל (מתוך אורנה אל-יגון הביוספרה):

  29. :קנס בסך 130,000 ₪ נגזר על קיבוץ יגור בגין זיהום מקור מים משפכי רפת "קנס בסך כולל של 30 אלף ₪ נגזר על עסק לגידול חזירים בגין זיהום מקורות מים ..." "...הקנס ניתן בגין אי מניעת זיהום מים - עבירה על חוק המים, ובגין לכלוך רשות הרבים - עבירה על חוק שמירת הניקיון, ובגין ניהול עסק ללא רשיון - עבירה על חוק רישוי עסקים" פסדים מושלכים במטע זיתים במושב זנוח מבצע אכיפה ברפתות במחוז דרום קנס בסך 170,000 ₪ נגזר בגין הזרמת שפכים לנחל ולכלוך רשות הרבים מאווזיה • חוקים, תקנות ואכיפה אכיפהאכיפה היא אחד הדרכים לפתרון הבעיה מקור:דובר המשרד לאיכות הסביבהתאריך עדכון: 1/01/2002 (17/03/03) (19/05/04 (19/01/03 (16/02/03

  30. חוקים, תקנות ואכיפה יש עוד פתרונות?היבט סביבתי-הנדסי • תשתית ידידותית יותר לסביבה • אתר בטיפול שפכים וזבל של רפתות • טיפול מקדים של שפכי הרפתות וחיבורם לביוב של הרשות המקומית • מחזור באמצעות מפעל פסדים , משרפות ...אבל צריך כסף!

  31. ענף החלב כמקרה לדוגמא הרפורמה בענף החלב יוזמה ממשלתית להסדרת כל הרפתות המטרות: 1) הערכות מחדש של הענף לצורך התייעלות כלכלית לקראת התחלת תחרות עם יבוא כתוצאה מהסכמי סחר חופשי 2) הסדרת נושא זיהום הסביבה האמצעי: איחוד רפתות משרד החקלאות

  32. ענף החלב כמקרה לדוגמא הרפורמה בענף החלב אחריות: משרד החקלאות והמשרד לאיכות הסביבה חלון זמנים: 1998-2005 היקף ההיענות: 63% מהרפתות = היקף בפרות: 75% מחולבות = 717 1,120 90,000 120,000 משרד החקלאות

  33. ענף החלב כמקרה לדוגמא הרפורמה בענף החלב סכומים: 788מיליון ש"ח אושרו עד כה מתוכם לתשתיות איכות הסביבה: 412 מיליון ₪ (52%) מתוכם מוענקים כמענק סיוע: 195מיליון ₪ (47%) מיליוני שקלים

  34. ענף החלב כמקרה לדוגמא מדיניות הרפורמה המליצה על ממשק זבל רטוב: מפרידים את הנוזל מהמוצק ומטפלים בכל אחד בנפרד. במהלך 2003 הסתבר שהמתקנים שמטפלים בפאזה הנוזלית לא מסוגלים לעמוד לעמוד בעומסי החומר האורגני. במהלך 2003 שונתה ההמלצה לטובת ממשק זבל יבש: מטפלים בפאזה אחת בלי להפריד אותה. כל ההערכות לקליטת שפכי רפתות עוברת תפנית. ד"ר אילן צדיקוב

  35. ענף החלב כמקרה לדוגמא

  36. ענף החלב כמקרה לדוגמא מתקני טיפול בזבל יבש • פינוי למתקן טיפול "שזרים" בגליל העליון לייצור קומפוסט • בור ערבול, הוספת פלוקולנטים, סינון עדין והזרמה לביוב • פיזור מבוקר בשדות, רק אם עומדים בכל התנאים מתקני טיפול בזבל רטוב (אחרי ההפרדה) • בריכות שיקוע וחמצון • איזון, תהליך אנאירובי, תהליך אירובי, חזרה והזרמה לביוב • אידוי • אלקטרוקואגולציה ד"ר אילן צדיקוב

  37. Constructed Wetlands צמחי מים נשתלים באגן אטום. השפכים מוזרמים לאגן מתחת לפני הקרקע. בית השורשים של צמחי קנה "אקוטכניים" מזרימים חמצן אל השכבה ומתפתחת סביבה אירובית. בסביבה זו מתקיימת מערכת אקולוגית של מיקרואורגניזמים הניזונים מהחומר האורני שבסביבתם. הטכנולוגיה מיושמת כיום בארץ לטיפול בשפכי רפתות. • ענף החלב כמקרה לדוגמא

  38. ענף החלב כמקרה לדוגמא איכות המים בכניסה וביציאה ממערכת טיהור המים של רפת ציפורי 130 חולבות, 15 מ"ק ליום, שטח אגן הטיהור 112 מ"ר טיפול בשפכי רפת בצמחים - אא מהנדסים הכנס ה-12 למדעי מעלי הגירה

  39. ענף החלב כמקרה לדוגמא מריבוי רפתות קטנות -> למעט רפתות גדולות תוספת של 5,000 חולבות תוך כדי סגירת 307 רפתות

  40. סיכום • הענף נותן את התרומה העיקרית להשפעות השלילית על הסביבה כתוצאה מפעילות חקלאית. • ההשפעות על הסביבה כוללת זיהום והמלחת מקורות המים והקרקע , פגיעה באיזון האקולוגי, מחלות, מפגעים סביבתיים, מטרדים ותרומה לתהליכים גלובליים. • החוקים, התקנות והאכיפה במדינת ישראל נותנים הגנה על איכות הסביבה . • השקעה כספית יכולה להניב תשתיות טכנולוגיות המאפשרות למשקים השונים להזיק פחות לסביבה. • האכיפה היא איננה הפתרון היחידי לבעיה, החקלאים ממשיכים לעבור על החוק ממניעים כלכליים. • מתן סיוע כלכלי למשקים השומרים על החוק יביא לעידוד השמירה על הסביבה בענף החקלאות. • הרפורמה בחלב - דוגמא לשיתוף אינטרסים כלכליים וסביבתיים.

  41. רשימת מקורות • 1.אא מהנדסים - טיפול בשפכי רפת בצמחים - הכנס ה - 12 למדעי מעלי הגירה • 2.  ד"ר שלמה קפואה - החקלאות והסביבה במדינת ישראל - הביוספרה כ"ג 8-9 מאי - יוני1994 • 3.     משרד המשפטים • 4.     משטרת ישראל • 5.     רועי שפירא - על זכרים וסופר-זכרים - גלילאו 6 ספטמבר אוקטובר 94 • 6.     המשרד לאיכות הסביבה • 7.     הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה • 8.     דו"ח מבקר המדינה לשנת 1997 • 9.     שה"מ - משרד הקלאות • 10.  מועצת החלב • 11. ד"ר אילן צדיקוב – המשרד לאיכות הסביבה • אורנה אל-יגון - מפגעי ריח - תקן מקסימלי בישראל • 13. ירון גלר ופנחס גרין, מהנדס מנהלת הכינרת - תרומות הזיהום מרפת החלב - מים והשקיה 428 יוני 2002 • 12 • . 

More Related