שמות מתחם

1. שמות מתחם עו”ד שלמה רכטשאפן

2. gTLD • COM- חברה מסחרית - חופשי לכל דורש. • NET - חופשי אך בד”כ מסמל ספקי אינטרנט. • ORG - חופשי אך בד”כ מייצג מלכר”ים. • GOV- שמור באופן בלעדי למוסדות שלטון של ארה”ב. • EDU- שמור באופן בלעדי למוסדות חינוך בארה”ב. • MIL - שמור באופן בלעדי לצבא ארה”ב. • INT -שמור באופן בלעדי לגופים שהוקמו באמנות בינ”ל.

3. חוק עוולות מסחריות גניבת עין 1. (א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר. תיאור כוזב 2. (א) לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר. התערבות לא הוגנת 3. לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר.

4. פקודת סימני מסחר סעיף ההגדרות "סימן" - אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה; "סימן מסחר" - סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם; "סימן שירות" - סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין השירות שהוא נותן;

5. הקצאת כתובת IP • IANA - הרשות להקצאת כתובות IP. • Regional IR’s • Arin - יבשת אמריקה. • APNIC - האוקינוס השקט. • RIPEו- NCC - אירופה ואסיה ואת המזרח התיכון. • Local IR’s. בבג”ץ 7611/97 נויהייזר נ’ עמותת איגוד האינטרנט הישראלי ואח’ (23.5.99).

6. העקרונות המנחים את הגופים בהקצאת כתובות • חלוקה הוגנת של כתובות. וניסיון למנוע מספקים לאגור כתובות ללא שימוש. • “נתיבות יעילה” - הבטחת תנועה טובה ברשת. • רישום - על מנת להבטיח ייחודיות ולמנוע התנגשות כתובות.

7. הסיומות שניתן לרשום שמות מתחם תחתם • K.12.il - גני ילדים, בתי ספר יסודיים, בתי ספר תיכוניים. • Org.il - גופים לא מסחריים. • Ac.il - מוסדות אקדמיים להשכלה גבוהה. • Gov.il - גופי ממשל המרכזי. • Muni.il - גופי השלטון המקומי. • Net.il- ספקי שירות בעלי רשיון ממשרד התקשורת. • Co.il - גופים מסחריים. • Idf.il - גופי צבא.

8. סוגי הסכסוכים • ספקולנטים • טפילים • תאומים

9. קריטריונים מנחים בין סוגי הסכסוכים • כוונת רושם השם. • זכותו כלפי השם. • מה השימוש שנעשה בשם. • כוחו של הצד השני כלפי זכותו בשם.

10. פקדת סימני מסחר • הפרה מוגדרת, בפקודת סימני מסחר כך: “הפרה” - שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך - (1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לענין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר; (2) בסימן מסחר רשום, לשם פרסום טובין מסוג הטובין שלגביהם נרשם הסימן או לשם פרסום טובין מאותו הגדר. • בהחלטה של בית המשפט המחוזי בה”פ 10909/99 בש”א 54749/99 סלקום ישראל בע”מ נ’ ט.מ. אקוונט מחשבים בע”מ (לא פורסם), נקרתה לביהמ”ש המחוזי בתל-אביב הזדמנות לדון בשאלות אלו. אך ביהמ”ש בחר להשתית את ההכרעה על עילות אחרות ולא לדון בעילה זו של הפרת סימן מסחר.

11. פקודת סימני מסחר • הפרה מוגדרת, בפקודת סימני מסחר כך: “הפרה” - שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך - (1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לענין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר; (2) בסימן מסחר רשום, לשם פרסום טובין מסוג הטובין שלגביהם נרשם הסימן או לשם פרסום טובין מאותו הגדר

12. שמונת הקריטריונים בחוק האמריקאי • רמת הייחודיות הטבעית או הנרכשת של הסימן. • משך והיקף השימוש בסימן. • משך והיקף הפרסום של הסימן. • האזור הגיאוגראפי בו נעשה שימוש בסימן. • צינורות המסחר במוצרים או בשירותים אותם מייצג הסימן. • המוניטין של הסימן באזורי המסחר הן של בעל הסימן והן של המשתמש הלא חוקי. • אופי והיקף השימוש בסימנים דומים על ידי צדדים שלישיים. • רישום הסימן במרשם הפדראלי.

13. “סימן מסחר מוכר היטב” • “סימן מסחר מוכר היטב” - סימן המוכר היטב בישראל בסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה אוא שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לעניין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לעניין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק.

14. הפרה (3) בסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, או בסימן הדומה לו עד כדי להטעות לעניין טובין שלגביהם מוכר הסימן או לעניין טובין מאותו הגדר; (4) בסימן מסחר מוכר היטב, שהוא סימן מסחר רשום, או בסימן הדומה לו, לעניין טובין שאינם מאותו הגדר, ובלבד שיש בשימוש זה כדי להצביע על קשר בין הטובין האמורים לבין בעל הסימן הרשום ובעל הסימן הרשום, עלול להפגע כתוצאה משימוש כאמור.;

15. Anticybersquatting Consumer Protection Act • האם לנתבע יש זכויות כלשהן בסימן המסחר. • האם מדובר בשם שבד”כ נעשה נעשה בו שימוש לזהות את אותו נתבע. • האם הנתבע עשה שימוש קודם בשם המתחם בהקשר מסחרי. • האם השימוש הוא למטרות שאינן מסחריות והאם הוא הוגן. • האם המטרה היא להפחית את ערך שם המסחר על-ידי הפניה דרך האתר למתחרים. • האם מציע את שם המתחם למכירה למרות שלא עשה בו כל שימוש. • האם מספק מידע לא נכון באתר. • האם נוהג לרשום שמות מסחר של סימני מסחר ידועים. • האם סימן המסחר אינו מפורסם או ייחודי.