כ"ג בסיוון תשס"ט

1. כ"ג בסיוון תשס"ט יוני 2009 גיליון מס' 3 נושא כללי החלפת יוהל"ן עמ' 2 לידיעה המלאה תחלואות שכיחות בנשים פניות: קמ"א מעיין דיין, קצינת פיזיולוגיה 0302-9027 רס"ן אשרת בכר, רמ"ד שילוב נשים 0302-9010 עמ' 3-4 אפיון, טיפול ומניעה... לידיעה המלאה בוחן מסלול עמ' 5-8 מהקיר ועד לחבל .... לידיעה המלאה הוראת מז"י 05- מדדים וכשירויות עמ' 9-10 "בר-אור", מסעות, בוחן מסלול – ושאר מבחני כשירות לידיעה המלאה

2. נושא כללי ב 28 למאי 2009 סיימה יוהל"ן תא"ל יהודית גריסרו את תפקידה לאחר שירות של 30 שנה בצה"ל. במהלך חודש יולי תיכנס לתפקיד יוהל"ן אל"מ (בקרוב תא"ל) גילה כליפי לתפקיד. חזרה לשער

3. תחלואות שכיחות בנשים דלקת בדרכי השתן היא הדלקת החיידקית השכיחה ביותר בנשים, והיא שכיחה בקרב חיילות צה"ל. במרבית המקרים בנשים הזיהום הינו זיהום המגיע מבחוץ, ואצל פחות מ-10% מהחולות יתפשט הזיהום ויערב גם את הכליות. גברים מהווים פחות מ- 1% מהלוקים בזיהומים בדרכי השתן. הביטוי השכיח למחלה– תלונות של כאב ואי נוחות במתן שתן, דחיפות ותכיפות, שינוי בצבעו וריחו של השתן, ולעיתים המצאות דם בשתן- כל אלו הינם ביטוי לדלקת בדרכי השתן התחתונות. דלקות בדרכי השתן המערבות גם את דרכי השתן העליונות (שלפוחית השתן והכליות) בד"כ ילוו בחום, צמרמורות וכאבים באזור המותן. אינדיקציה בבדיקה בסטיק, בשילוב תסמינים קליניים מתאימים, הינה עדות מספקת לזיהום בדרכי השתן. מחלה זו כמעט ולא מלווה בסיכונים אולם מציקה ופוגעת באיכות החיים (ובכשירות). כמו כן, במקרים רבים מתרחש זיהום חוזר, בו הגורם המזהם חוזר לאחר הפסקת הטיפול (לרוב תוך שבועיים מסיום הטיפול). כאשר מתרחשים לפחות שני זיהומים בחצי שנה זהו מצב של זיהומים חוזרים. חזרה לשער

4. תחלואות שכיחות בנשים • יש לשים לב כי מצב של זיהום מסובך הוא זיהום המלווה בהפרעות בתפקוד או אנטומיה של דרכי השתן, זיהומים חוזרים, תסמינים הנמשכים יותר מ- 14 יום, קיום אבנים בדרכי השתן וכל זיהום בגבר. • הטיפול במחלה דורש פניה לגורמי רפואה (לקבלת טיפול אנטיביוטי, סדורל), אולם מעבר לכך ישנם מס' דרכים להקל על המחלה ולמנוע אירועים חוזרים: • שתייה מרובה (כ-3 ליטר מים ביום), במהלך הטיפול תורמת בדילול השתן והפחתת הצריבה וכן משפרת את הזרימה ומפחיתה את יכולת החיידקים להיצמד לרירית השתן. • שמירה על היגיינה אישית - שמירה על היגיינה חשובה בעיקר אצל נשים, שאצלן התפתחות המחלה נובעת מזיהום חיצוני הפולש פנימה (עם קיום יחסי מין או עשיית צרכים). לכן, חשוב כי תמיד ימצא בשירותים מספיק נייר טואלט וסבון לשטיפת הידיים. כמו כן מומלץ, כאשר התנאים מאפשרים, להחזיק מגבונים לחים בירידה לשטח. • מיץ חמוציות- חמוציות משפיעות על האיזון החומצי של השתן ובכך מפריעות להתפתחות הדלקת. • להימנע מצריכת יתר של סוכרים. חזרה לשער

5. בוחן מסלול • בוחן המסלול הינו אחד מבחני הכושר המסמיכים בצה"ל, בהכשרת הדרג המתנייע ויחידות החי"ר. • הבוחן מתבצע עם ציוד קרבי מלא (מדי ב', אפוד, 5 מחסניות מלאות לחייל ו-2 מחסניות מלאות לחיילת, 2 מימיות לחייל ואחת לחיילת, נשק וקסדה) הבוחן כולל ריצת 600 מ' בהתחלה- מדמה תנועה אל היעד, מסלול מכשולים 400 מ'- מדמה לחימה ביעד, וריצת 500 מ' בסיום- מדמה תנועה להתארגנות ונסיגה מהיעד. • המתקנים השונים בוחנים מאפייני כושר מגוונים, ולכן נותנים תמונה מקיפה על כושרו של החייל, וכן מסגלים לו יכולת התמודדות עם מכשולים בשטח ואתגרים בעת לחימה. עם זאת, יש לזכור כי לעבירת מרבית המתקנים נדרשת טכניקה נרכשת, ולכן תרגול של מס' פעמים בשבוע חיוני לעבירת הבוחן בהצלחה. • המתקנים הידועים כבעייתיים וקשים יותר למעבר הינם הקיר, חצר המתחים, המקבילים וחבל הטיפוס. • כדי לעבור את הבוחן יש להצליח במעבר כל המכשולים. חזרה לשער

6. בוחן מסלול • רשימת המכשולים ומטרתם: • קיר נמוך- גובהו 1.80 מ' ועוביו 20 ס"מ. מדמה קירות של חצרות בתים ומבנים באזורי לחימה, גדרות גבוהות וטרסות. דורש קואורדינציה, כוח מתפרץ וטכניקה (שינוי מומנט מכוח אופקי של ריצה לכוח אנכי של קפיצה). חיילות רשאיות להיעזר בספסל שגובהו עד 50 ס"מ כדי לעוברו, אולם הדבר פוגע בטכניקת מעבר הקיר. • גדר דו-שיפועית – רוחבה 90 ס"מ, מדמה גדר תלתלית, גדרות אבן נמוכים ועצמים דומים בגובה בינוני שיש לעברם במהירות (מכשול מעכב). דורש כוח מתפרץ וטכניקה. את מעבר המכשול יש לבצע בניתור מעל ללא דריכה. • מקבילים- המקבילים עשויים מצינורות ברזל ברוחב חצי מטר וגובה 1.60 מ', שאורכם 3 מ'. מדמים יציאה מתעלת קשר או מצריח טנק, ומעבר מכשולים הדורשים כוח ידיים, בהתאמה עם הרגליים. • ספסל דריכה- קרש ברוחב 20 ס"מ וגובה 60 ס"מ. מדמה גדרות נמוכים, גזעי עצים ומכשולים לא יציבים. מכשול זה עוברים בניתור עם דריכה על הקרש. • גדר עכביש- עשוייה מ"רשת" של צמיגים. מדמה מכשולים מלאכותיים סמוך לאויב, ודורש תיאום עצבי-שרירי, זריזות ומהירות. חזרה לשער

7. בוחן מסלול • חצר מתחים- סולם ברזל שגובהו 2.5 מ', אורכו 4 מ' והמרחק בין השלבים 40 ס"מ. מדמה אמצעי גישור בשטח שניתנים למעבר באמצעות הידיים בלבד (צינורות מים או קורות מעל מכשול). דורש הליכת ידיים בתלייה, קואורדינציה וכוח ידיים. בחלק מהמקרים המסלול האמצעי מורכב מצינורות דקים יותר המתאימים לכף יד האישה, אולם המרחק בין צינורות אלו יותר גדול. בנוסף, את המכשול ניתן לעבור במעבר חזיתי או במעבר צידי. • ספסל דריכה + תעלה- מדמה תעלות קשר, תעלות השקיה. דורש יכולת קפיצה למרחק (מדמה מכשול מים שיש לעבור בקפיצה), ומעבר מכשולים הכרוכים בקפיצה. נועד לפתח אומץ למעבר מכשול. • קורת יד ורגל- קורה הדורשת מעבר יד ורגל בקואורדינציה. • חבל טיפוס- דורש טכניקת טיפוס בחבל, קואורדינציה וכוח ידיים. נועד כדי שימוש בחבל לצורך מעבר מכשולים. • גדר גלישה- גובהה 1 מ' ואורכה 10 מ'. מדמה תנועה שפופה בתעלות ומתחת לגדרות תיל. • גדמי דילוג- קורות עץ ניצבות בגובה 60 ס"מ במרחק 1.10 מ' זו מזו. מדמה אבנים, סלעים וחלוקי נחל, ומלמד דילוג על פני עצמים בולטים תוך כדי ריצה. דורש שיווי משקל ומהירות תגובה. חזרה לשער

8. בוחן מסלול • קורות שיווי משקל- אלכסוניות ואופקיות, גובה מרבי 2 מ'. מדמה גשרונים למעבר תעלות, צינורות וקורות עץ של תעלות. דורש שיווי משקל. • מתקן מעבר חלון- גובה המשקוף העליון 1.70 מ', התחתון 70 ס"מ ורוחב החלון 1 מ'. מדמה חלון במבנה ופתחים בגדרות. דורש טכניקת מעבר חלון וקואורדינציה. • קורות דו-שיפועיות (פירמידה)- גובה הקודקוד 3 מ', מרחק בין הקורות 50 ס"מ. מדמה מדרון משופע, הריסות וכו'. דורש שיווי משקל, קואורדינציה ואומץ לב. מלמד עלייה על מכשול גבוה וירידה ממנו תוך כדי ריצה. • גדר זחילה- גדר באורך 10 מ' שגובהה 35 ס"מ מעל פני הקרקע. מדמה מעבר תחת גדרות תיל נמוכים, מעברי מים צרים ותנועה בהסתר תחת אש. דורש מיומנות זחילה מהירה ("זחילה אינדיאנית"). • שילוב אימוני בוחן המסלול כולו בתוכנית האימונים, ותרגול חוזר ונשנה של המתקנים הידועים כקשים למעבר, חיוניים למידת הצלחת הפלוגה במעבר הבוחן. יש לזכור כי בוחן זה הינו בוחן מסמיך, ולכן כל חייל/ת נדרש לעוברו ראשית כל בפרק ההכשרה. חזרה לשער

9. מדדים וכשירויות - הוראת מז"י 05 בחודש זה בחרנו להציג בפניכם את עיקרי הדברים המפורטים בהוראת מז"י 5- מבחני כושר גופני וכושר קרבי – מדדים וכשירויות לכלל יחידות צה"ל. • לפי הוראה זו, מחייבות הפקודות להעמיד למבחני כושר תקופתיים את החיילים והחיילות בשירות חובה ובשירות קבע, מבחנים אשר יותאמו לשיוך החיילי של הנבחנים, לשלב ההכשרה, למגבלות הרפואיות, למינם ולגילם של הנבחנים. • מבחני הכושר משמשים למטרת קבלת מידע על יכולתו הגופנית של החייל,בקרה על תוכנית האימונים והמאמצים הגופניים בשלבי האימון והתעסוקה השונים, כאתגר לחייל לשפר את כושרו הגופני, כתנאי להסמכה בטירונות ובקורסים, וכבוחן תקופתי לקצינים ואנשי קבע. • בטירונות רובאי 03 (דרג מתנייע) הכשירויות כוללות 2 מבחנים: • 1).בוחן כושר גופני בסיסי ("בר-אור"), הכולל ריצת 2000 מ' בזמן מדוד, כפיפות ופשיטות מרפקים (תרגיל לידיים) ותרגיל בטן. בבוחן זה יש לקבל ציון מצטבר של 55 נקודות, כאשר הבוחן מתבצע עם בגדי ספורט והריצה הינה השלב האחרון. חזרה לשער

10. מדדים וכשירויות – הוראת מז"י 05 2).מסלול מכשולים – ראה ידיעה קודמת, חיילים נדרשים לעוברו בפחות מ-13:00 דקות, וחיילות בפחות מ-19:15 דקות. כמו כן יפגשו החיילים בבחנים אלו גם בקורסי הפיקוד, קורס הקצונה וההשלמה החיילית, כאשר בקורסים אלו נדרשים ציונים גבוהים יותר למעבר הבוחן, ולעיתים יש לבצע בחנים נוספים (בוחן כשירות מבצעית, הכולל ניווט מבצעי של 3 ק"מ ו-5 נ.צ, מסלול מכשולים וירי לאחר מאמץ). בשגרה ביחידות השדה עצמן, נדרש לבצע בוחן כושר גופני בסיסי פעמיים בשנה, ולעוברו בציון 55, וכן בוחן מחלקה קצר (2000 מ' מתוכם 500 מ' אלונקות וירי לאחר מאמץ ב-2 דקות). בהוראה קיימת גם רשימה מפורטת של סעיפי ליקוי הפוסלים מהשתתפות בבחני כושר, או חלקים מהם, רשימה של הציונים לפי תוצאות והסבר קצר כיצד מבוצע כל בוחן. חזרה לשער לפירוט מלא, מצ"ב הפקודה עם גיליון זה.