שתן

1. הפרשה בבעלי חיים פסולת של חילוף החומרים בתאי הגוף מערכת העכול צואה שתן

2. הפרשה באדם ובבעלי חיים בתהליכי חילוף החומרים המתקיימים בתאים של בעלי חיים נוצרים חומרי פסולת כאשר החומרים האלה מצטברים בגוף הם עלולים להיות רעילים. הצטברות זאת משנה את הסביבה הפנימית הקבועה של הגוף. גם שינויים בריכוז המים והמלחים יכולים לשנות את הסביבה הפנימית.

3. המבנה הכימי של חומרי הפרשה חנקנים תוצר פרוק חלבונים בתאים

4. היא חומר הפרשה חנקני של רבים מן האורגניזמים החיים בסביבה מימית. • למשל: דגי גרם וחסרי חוליות ימיים. • אמוניה היא גז מסיס במים וחומר רעיל מאוד לבעלי החיים . • כאשר אורגניזים מפריש את האמוניה לסביבה המימית היא מתמוססת במים והאורגניזמים אינם סובלים מההשפעות המזיקות שלה אמוניה NH3 בבעלי חיים מימיים

5. בבעלי חיים יבשתיים המסת האמוניה במים הייתה גורמת לאיבוד כמות רבה של מים. • בבעלי חיים יבשתיים הופכת האמוניה לחומרי הפרשה פחות רעילים והפרשתם אינה כרוכה באיבוד מים רבים אמוניה בבעלי חיים יבשתיים

6. שתנן urea אצל יונקים, דו חיים וחלק מהדגים כרישים • השתנן מתמוסס היטב במים ורעילות נמוכה, יחסית לאמוניה . • השתנן נוצר בכבד, מגיע אל הכליות ומופרש בשתן. • סילוק בשתן אומנם דורש איבוד של מים שחיוניים לבעלי חיים יבשתיים, אולם כמות המים יחסית קטנה לכמויות המים הנדרשות להפרשת אמוניה.

7. חומר הפרשה חנקני אצל עופות , של רוב הזוחלים, של החרקים, ושל חלזונות יבשתיים • חומצת שתן איננה רעילה וכמעט שאיננה נמסה במים. • חומצת שתן מתגבשת ונפרדת מתמיסת השתן ואילו המים חוזרים ונספגים לגוף. • הפרשתה כגוש מוצק חוסכת איבוד של מים • ליצירתה של חומצת שתן יש חשיבות בהתפתחות עובר. • כמעט כל בעלי חיים שמייצרים חומצת שתן מטילים ביצים . • ההפרשה הגבישית מצטברת בביצה והודות למסיסותה הנמוכה אין היא פוגעת בעובר, ואינה מפריעה לחילוף חומרים תקין בגופו. • העובר שנמצא בביצה אינו מאבד מים ולכן יכול להסתפק במים שבביצה . חומצת שתן uric acid

8. הפרשה בבעלי חיים חד תאיים באמבה – הוצאת עודפי מים חומרי הפסולת יוצאים מהתאים בדיפוסיה האמוניה שיוצאת מתערבבת עם נפח גדול של מים ומאבדת מרעילותה.

9. מערכת ההפרשה בפלנריה מורכבת ממערכת צינורות מסועפים בעלי פתחי הפרשה חיצוניים. • דרכם היא מרחיקה את עודפי המים ועודפי הפסולת –אמוניה, מגופה . • בצינורות ההפרשה יש ריסים שדוחפים את המים ואת חומרי הפסולת בתנועה קצבית לעבר פתחי ההפרשה ומשם מחוץ לגוף. • חלק אחר מתוצרי הפסולת מופרש בפיעפוע דרך שטח פני הגוף. . מערכת הפרשה בפלנריה

10. בשלשול יש חלל פנימי ובו נוזל שבו מומסים חומרים מועילים וגם חומרי פסולת אמוניה ושתנן. • אמוניה מורחקת בדפוזיה אל הסביבה החיצונית הלחה שבה חי השלשול . מערכת ההפרשה בשלשול

11. השתנן מורחק בעזרת מערכת הפרשה. • לשלשול יש זוג צינורות הפרשה ושני פתחי הפרשה בכל פרק של הגוף. • כל צינור פתוח בשני קצוותיו קצה אחד פנימי בצורת משפך שמוקף בריסים והוא פתוח לתוך חלל הגוף, וקצה אחר הפתוח לסביבה החיצונית. • הנוצל נכנס בפתח ההפרשה הפנימי וזורם לאורך הצינור. חומרים חיוניים נספגים חזרה לנימים המקיפים את הצינור ,ואילו השתנן הנשאר בצינור מופרש דרך הפתח החיצוני. מערכת ההפרשה בשלשול

12. מערכת הפרשה בשלשול מבוססת על סינון חומרים מזיקים והחזרת חומרים מועילים • מערכת כזאת נמצאת ברוב בעלי חיים מפותחים מערכת ההפרשה בשלשול

13. מערכת ההפרשה בשלשול

14. מערכת הפרשה בחרקים בנוייה מצינורות מיוחדים הנקראים צינורות מלפיגי. • יש מינים שיש להם רק שני צינורות ואילו מינים אחרים גופם מכיל מאות צינורות מלפיגי. • לכל צינור יש קצה סגור המצוי בתוך חלל הגוף והוא טובל בדם החרק , וקצה אחר הפתוח אל חלל המעי. מערכת הפרשה בחרקים –חגב

15. מערכת הפרשה בחרקים –חגב

16. חומרי פסולת מסתננים מהדם אל חלל צינורות מלפיגי ומתרוקנים אל המעי. • מים ומלחים חיוניים נספגים חזרה לדם על ידי בלוטות מיוחדות שבקצה המעי. • ואילו שאר החומרים מופרשים מן הגוף עם הפסולת של מערכת העיכול. • אצל חרקי מים או חרקים שמקבלים מים רבים במזון רק כמות קטנה של מים תיספג חזרה לדם • אצל חרקים יבשתיים מרבית המים נספגים חזרה לדם • חומצת השתן מופרשת בצורת גבישים יבשים מערכת הפרשה בחרקים –חגב

17. חיים במגוון של סביבות: • מים מתוקים • בים • באזורי גאות ושפל • ביבשה אברי ההפרשה הם: • זוג כליות kidneys • זוג צינורות מובילי שתן ureters • על פי רוב קיימת גם שלפוחית שתן urinary bladder שאוספת את השתן מן הצינורות וממנה יוצא צינור אחד שמוליך את נוזל השתן החוצה מערכות הפרשה בחוליתנים

18. ריכוז המלחים גבוה יותר מריכוז המלחים שבסביבתם . • המים חודרים בדיפוזיה דרך הקרומים הדקים של הזימים ועלולים לגרום למותם עקב הצפה פנימית. • הפרשת עודפי המים בשתן מונעת הצפה זו. • הפרשת המים יעילה עקב כליות גדולות במיוחד המותאמות להפרשת שתן המכיל כמות גדולה של מים הפרשה בדגים שחיים במים מתוקים

19. בעיה:איבוד של מלחים על פי מפל הריכוזים פתרון: בזימי הדג יש מנגנונים מיוחדים הקולטים בצורה פעילה מלחים חזרה לתוך הגוף ***הפסולת החנקנית אמוניה מורחקת מן הגוף דרך הזימים ולא בשתן הפרשה בדגים שחיים במים מתוקים

20. מהיכן משתין הדג?

21. ויסות כמות המים והמלחים בדג שחי במים מתוקים

22. ריכוז המלחים בדג נמוך הרבה יותר מריכוז המלחים בסביבה. • יש חשש מאיבוד מים מגופם. • הדגים מאבדים מים רבים בדיפוזיה למרות שהם מפרישים מעט שתן . • הדגים שותים מי ים . הפרשה בדגים של מים מלוחים

23. בעיה • שתיית מי ים תעלה מאוד את ריכוז המלחים בגופם פיתרון • הדגים מפרישים מעט מן המלחים העודפים באמצעות השתן. • מפרישים את רב עודפי המלחים בצורה פעילה על ידי תאים מיוחדים בזימים. • גם האמוניה מורחקת על ידי הזימים הפרשה בדגי מים מלוחים

24. ויסות כמות המים והמלחים בדג שחי במים מלוחים

25. עופות וזוחלים ימיים מפרישים חומצת שתן שדורשת יחסים מעט מים להרחקתה מהגוף. • בנוסף התפתחה אצלם בלוטה מיוחדת שיכולה להפריש תמיסת מלח מרוכז\ת מאוד בריכוז פי 2 במי הים . • הבלוטה נמצאת בקדמת הראש . • תנינים, צבים, וחלק מהעופות הימים נראים כבוכים כאשר הם עולים ליבשה בדמעות מומסים עודפי המלח. הפרשה בעופות ימיים וזוחלים הימיים

26. בלוטות מלח בעופות ובזוחלים ימיים הפרשה בעופות ימיים וזוחלים הימיים

27. חומרי פסולת מורחקים מהגוף באמצעות : • בלוטות זיעה –מרחיקה מים ,מינרלים ושתנן • הריאות- משחררות אדי מים וCO2 • והשתן- פסולת חנקנית, מים, יונים ומלחים הפרשה באדם

28. מסננות ומרחיקות מהדם את חומרי הפסולת. • בו בזמן,שומרות על חומרים חיוניים לגוף. • מווסתות את כמות המים והמומסים בדם ובנוזל החוץ תאי, כך שומרים על סביבה פנימית קבועה. תפקידי הכליות

29. שתי כליות • שני צינורות מובילי שתן • שלפוחית שתן • ושופכה שיוצאת מהשלפוחית • הכליות נמצאות משני צידי עמוד השדרה בגובה המותניים מצד בגב. מערכת ההפרשה באדם

30. מערכת ההפרשה באדם

31. הכליה בנויה משני אזורים בולטים: • אזור ההיקף הנקרא קליפה CORTEX • ואיזור פנימי הנקרא ליבה MEDULLA:הליבה בנויה פלחים פלחים דמויי משולש הנקראים פירמידות • ראשה של כל פירמידה מסתיים בשק חלול הנקרא אגן הכליה PLAVIX • הפירמידות בנויות ממספר גדול של יחידות שנקראות נפרונים • קצהו אחד של נפרון נמצא בקליפה והקצה השני באזור הליבה מבנה הכליה

32. מבנה הכליה

33. הנפרון הוא יחידת הפעולה הבסיסית של הכליה. • בנפרונים מתרחש סינון הדם וייצור השתן מן המים העודפים ומן החומרים המיותרים שסולקו מן הדם. • בכליה אחת של יונק או אדם יש כ 1.2 מליון נפרונים. • אורכו של נפרון הוא 5 ס"מ • מספרם הרב של הנפרונים וצורתם המפותלת מגדילים את שטח הפנים בו מתרחש מעבר חומרים בן הדם לבין מערכת ההפרשה. מבנה הנפרון וכלי הדם סביבו

34. צד אחד של הנפרון שנמצא באזור הליבה פתוח. בצידו האחר בקליפה מסתיים במבנה דמוי גביע הנקרא קופסית באומן . • אל תוך קופסית באומן מגיעים כלי דם היוצרים את הפקעית (גלומרולוס) • לקופסית באומן + הפקעית קוראים גופיף מלפיגי. • חלקו המפותל של הנפרון נקרא אבובית הנפרון והוא מחולק ל3 חלקים . מבנה הנפרון וכלי הדם סביבו

35. אבובית הנפרון : אבובית מקורבת : חלק הקרוב לגופיף מלפיגי לולאת הנלה: חלק שצורתו כ U אבובית מרוחקת : חלק המרוחק המתחבר לצינור מאסף.גופיף מלפיגי, האבובית המקורבת והמרוחקת נמצאים בקליפת הכליהבליבה נמצאים לולאת הנליה כלי הדם שמקיפים אותם והצינור המאסף מבנה הנפרון וכלי הדם סביבו

36. הדם מגיע לכליות משני עורקי הכליה שמסתעפים מאבי העורקים. • עורקי הכלייה מסתעפים לעורקיקים . • אל גופיף מלפיגי נכנס עורקיק 1 שנקרא עורקיק נכנס. • העורקיק נכנס מתפצל לרשת של נימים שיוצרת את מבנה הפקעית . • מן הפקעית יוצא דם בעורקיק צר יותר הוא העורקיק היוצא • העורקיק היוצא מסתעף ברשת של נימיפם המקיפים את הנפרון • הנימים מתלכדים לוורידון יוצא הנאסף אל ווריד הכליה המגיע לוריד חלול תחתון הדם שמגיע לכליה

37. מכל כליה יוצא צינור מוביל השתן • מוביל את השתן לשלפוחית השתן. • מן השלפוחית יוצא צינור השופכה שמוביל את השתן מחוץ לגוף • המעבר משלפוחית השתן לשופכה יש שריר סוגר שמווסת את מעבר השתן • שלפוחית שתן יכולה לאגור בין 10-400מ"ל מובילי השתן

38. התהליכים המתרחשים בנפרון