גלים סיסמיים

1. גלים סיסמיים ערכה: דר' אורנית ספקטור לוי, תשס"ההמחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן

2. סוגי הגלים הסיסמיים: גלי P – גלי אורך, מהירותם 6 – 7 ק"מ בשניה. גלי עומק. עוברים גם דרך מוצק וגם דרך נוזל. מגיעים ראשונים לסיסמוגרף. גלי S – גלי רוחב, מהירותם 3.5 – 4 ק"מ בשניה. עוברים רק דרך נוזל. מגיעים אחרי גלי P לסיסמוגרף. גלי R – גלי שטח. עוברים רק בחלק החיצוני של כדה"א. מהירותם פחות מ – 4 ק"מ לשניה, אך עשויים להיות קטלניים. מגיעים אחרונים לסיסמוגרף. http://www.thetech.org/exhibits_events/online/quakes/intro/

3. כיום הסיסמוגרפים דיגיטליים: התנודה המכנית הופכת לסיגנל חשמלי Model KS-54000-IRIS The STS-1 sensor. http://ida.ucsd.edu/AboutIDA/index.html

4. ב – 1889 E. von Rebleur Paschwitz שם לב שמטוטלת אופקית ב- Potsdam שבגרמניה, זעה בעקבות רעידת אדמה בטוקיו – יפן. גלי P גלי S http://www.thetech.org/exhibits_events/online/quakes/waves/p&s_waves.html

5. Global Seismographic Network (GSN) http://www.iris.edu/about/GSN/

6. סולם ריכטר: סיסמולוג ופיזיקאי אמריקאי צ'רלס ריכטר (1900-1985) העלה את הרעיון שהתנודה המירבית הנרשמת בתחנה יכולה לשמש מדד לאנרגיה שהשתחררה במוקד רעידת האדמה. אנרגיה זו נקראת מגניטודה, ובשנת 1935 הוא פרסם את הפרמטרים של "סולם ריכטר". סקלת הסולם 1 – 11 (ייתכן מצב הקטן מ – או הגדול מ- 11 תיאורטית). בכל שלב העוצמה גדלה פי 10. I לא מורגשת II מאובחנת III תנודה חלשה IV רעידה מורגשת V תנודה חזקה VI רעידה מפחידה VII נזק למבנים VII הרס למבנים IX נזק כללי למבנים X הרס כללי XI פורענות XII חורבן דרגות סיכון: http://www.gii.co.il/ המכון הגיאופיסי לישראל