Download
1 / 42
620 likes | 1.1k Views
5. מקורות נורמטיביים במשפט הישראלי – מערך בתי המשפט והפסיקה. חוק יסוד: השפיטה (1984). לאילו בתי משפט נתונה סמכות השפיטה (סעיף 1). הבטחת אי תלותם של השופטים: "בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין" (סעיף 2).
E N D
5. מקורות נורמטיביים במשפט הישראלי – מערך בתי המשפט והפסיקה
חוק יסוד: השפיטה (1984) • לאילו בתי משפט נתונה סמכות השפיטה (סעיף 1). • הבטחת אי תלותם של השופטים: "בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין" (סעיף 2). • פומביות הדיון בבתי המשפט - דיון פומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או ביהמ"ש הורה כך על פי חוק (סעיף 3). • מינוי של אדם לשופט ייעשה על-פי בחירתה של הוועדה לבחירת שופטים (סעיף 4). השיטה בישראל שונה מרוב מדינות העולם שם הבחירה הינה פוליטית בעיקרה. בישראל: גם ובעיקר מקצועית. • רק אזרח ישראל יכול להיות שופט (סעיף 5 ).
חוק יסוד: השפיטה - המשך • כהונת שופט יכולה להסתיים: בצאתו לקיצבה (גיל 70); בהתפטרותו; על פי החלטה של הועדה לבחירת שופטים שהציע יושב ראש הועדה או נשיא בית המשפט העליון ושנתקבלה ברוב של שבעה חברים לפחות; על פי החלטה של בית הדין המשמעתי (מורכב משופטים או שופטים לשעבר, לפי קביעת נשיא ביהמ"ש העליון). • לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ולא יוגש כתב אישום נגד שופט אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה. נעשה כן, נשיא בית המשפט העליון יכול להשעותו. השופט ידון בפני בית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים. • קביעת סמכויותיו של בית המשפט העליון ובית המשפט הגבוה לצדק. • עקרון התקדים המחייב (סעיף 20). • הגנה מפני שינוי באמצעות תקנות שעת חירום: "אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים".
מערכת המשפט בישראל • פסיקת בתי המשפט ובתי הדין במדינת ישראל מהווה גם היא מקור נורמטיבי נוסף במשפט הישראלי. פס"ד של שופט הוא בגדר יצירת נורמה אינדיבידואלית בין בעלי הדין והיא מחייבת אותם ע"פ חוק. פסיקה מכרעת זאת נקראת מעשה בית דין. • בשיטת המשפט, החלטת הדין יכולה להוות תקדים ולהשפיע על אנשים אחרים שלא היו צד בדיון. • ניתן להבחין בין שתי שיטות משפט עיקריות: • שיטות משפט אנגלו – אמריקניות – מצוי במדינות בהם שלטה האימפריה הבריטית ואשר בהן פועל עקרון התקדים – חיוב בית המשפט להמשיך ולפסוק ע"פ הלכות שנקבעו בפסיקות קודמות. לפיכך, תקדים הוא הלכה שנפסקה בבית משפט אשר מחייבת בתי משפט אחרים הבאים לשפוט בסוגיה דומה. • שיטות משפט קונטיננטליות – שיטות אירופאיות בהן לא קיים עקרון התקדים והפסיקה מתבצעת ע"פ החוק בלבד, שהוא המקור הנורמטיבי היחיד.
מערכת המשפט בישראל - המשך • במדינת ישראל נקבע בחוק יסוד: השפיטה (סעיף 20) עקרון התקדים המחייב, שלו שני מרכיבים: • "הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו". • "הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון". • המשמעות היא שפסיקת ביהמ"ש העליון מחייבת את בימ"ש המחוזיים והשלום ואילו פסיקת בימ"ש מחוזי מנחה את בימ"ש השלום (הוא יכול לפסוק כנגד פסיקת המחוזי, אולם הוא יהיה חייב בהנמקה מיוחדת שתהיה פתוחה לביקורת במקרה של ערעור). • בנוסף, סעיף 1 לחוק יסודות המשפט: "ראה בית משפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".
מערכת המשפט בישראל - המשך • לשופטים במדינת ישראל כח רב. באפשרותם לפרש חוקים ואף לבטל סעיפי חוק שאינם מתיישבים עם חוקי היסוד. דוגמא לפרשנות חוק על דרך של "חקיקה שיפוטית": פס"ד ארבל. • היות שהחקיקה בישראל כמעט ואינה מפורטת, נוצר מקום לאקטיביזם שיפוטי. השופטים עושים בכך שימוש רב. • מערכת בתי המשפט ובתי הדין בישראל • בישראל קיימות למעשה 2 מערכות שפיטה שונות: • מערכת כללית לה שלוש ערכאות: שלום, מחוזי ועליון. במערכת הכללית נידונים כלל המקרים. • מערכת בתי הדין – המערכת המתמחה, שבה נידונים נושאים ספציפיים (עבודה, צבא, רבני וכו'...). • לא תמיד יש הסכמה בין המערכת הכללית למערכת המתמחה, ולכן נקבע כי כולן לבסוף "תיפגשנה" בבית המשפט העליון ביושבו כבג"צ – בית הדין הגבוה לצדק. כל פסיקה של כל בית משפט וכל בית דין ניתן ל"תקיפה" בבג"צ, אשר הינו הפוסק האחרון.
מערכת המשפט בישראל - המשך • דוגמאות לפסיקת בג"צ: • בג"צ לב אשר חייב את בתי הדין הרבניים להיות כפופים לדין הכללי ולא רק לדין העברי. • בג"צ קורן אשר הפך הלכה רבת שנים שהיתה נהוגה בבתי הדין לעבודה. • לפעמים נוצרים מצבים של כפל סמכות או סמכות מקבילה; לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה (שלוחה של בית משפט השלום) ישנה סמכות מקבילה בעניינים מסוימים (מזונות ילדים, חלוקת רכוש, משמורת ילדים). מערכת בתי הדין הרבניים נתפסת כמי שמקלה יותר על הבעל בענייני רכוש (כשהבעל גורם לפירוק המשפחה החלוקה תהיה שווה אולם כאשר האשה הינה האשמה – יכולה לצאת ב"ידיים ריקות"). בית הדין הרבני פוסק בדר"כ לפי הדין העברי ובית המשפט למשפחה לפי הדין החילוני. לכן, ישנו מצב של "מירוץ סמכויות" – מי שמגיש ראשון לערכאה שחפץ – מנצח!. יוצר מצב מעוות ולא רצוני.
בימ"ש מחוזי נצרת בימ"ש מחוזי ת"א בימ"ש מחוזי ב"ש בימ"ש מחוזי חיפה בימ"ש מחוזי י-ם ערעור ערעור בימ"ש שלום בימ"ש שלום בימ"ש שלום בימ"ש שלום בימ"ש שלום בימ"ש שלום בימ"ש שלום בימ"ש שלום בימ"ש שלום בימ"ש שלום בימ"ש שלום מערכת בתי המשפט בישראל עקרון התקדים המחייב ביהמ"ש העליון
מערכת המשפט בישראל - המשך • המותבים – (מושבים) ההרכבים של בתי המשפט: • בית משפט השלום – שופט יחיד. לנשיא בית המשפט סמכות לקבוע מותב של שלושה שופטים, בעניינים מיוחדים ונדירים. • בית משפט מחוזי – שופט אחד כערכאה ראשונה. מותב של שלושה בערעורים. • בית משפט עליון (סעיף 26 לחוק בתי המשפט): • שופט אחד בדיונים מנהלתיים (פטור מאגרה, צווים זמניים, בקשות רשות ערעור וכד...). • שלושה שופטים כהרכב בסיסי. בהוראות נשיא בית המשפט ניתן להרחיב את ההרכב כשמדובר בעניינים מורכבים, בעלי חשיבות ציבורית. בדר"כ מרחיבים עד 11 שופטים. המספר – תמיד אי זוגי, למניעת "תיקו".
בית המשפט העליון • מקור חוקי – חוק יסוד: השפיטה, חוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"). • מקום מושב – ירושלים • לבית המשפט העליון 2 "כובעים" עיקריים: • בית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) • בית המשפט העליון לערעורים על פסקי דין והחלטות בית המשפט המחוזי • בנוסף, ניתנו לו סמכויות ספציפיות, כגון: ראשות ועדת הבחירות המרכזית. • הרכב נוכחי: דורית ביניש (הנשיאה); אליעזר ריבלין (המשנה לנשיאה); אילה פרוקצ'יה;אדמונד לוי; אשר גרוניס; מרים נאור; עדנה ארבל; אליקים רובינשטיין; סלים ג'ובראן; אסתר חיות, חנן מלצר ויורם דנציגר. נכון להיום חסרים שלושה שופטים להרכב בית המשפט, אשר מספר שופטיו עומד, על-פי החלטת הכנסת, על 15. כרשמים בבית המשפט העליון מכהנים הרשם יגאל מרזל (עוזרו המשפטי לשעבר של הנשיא אהרן ברק) והרשמת גאולה לוין. לכל שופט צוות משפטי ובו עוזר משפטי (בכיר), עוזר משפטי (זוטר) - שניהם עורכי דין בהסמכתם, ושני מתמחים המתחלפים מדי שנה. • סעיף 2 + 2א' לחוק בתי המשפט עוסק במי יכול להתמנות כשופט עליון. • נשיא בית המשפט העליון נבחר אף הוא ע"י הועדה לבחירת שופטים, כאשר הנוהג הינו לבחור את ותיק השופטים בביהמ"ש העליון כנשיא (עקרון הסניוריטי).
בית המשפט העליון - המשך • בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים – על פסקי דין והחלטות בית המשפט המחוזי. • קיימים שני סוגי ערעורים לבית המשפט העליון: • ערעור בזכות (סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה, סעיף 41(א) לחוק בתי המשפט): ערעור על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי, אשר דן ראשון בתיק ושימש כערכאת שיפוט ראשונה. ערעור זה יש להגיש תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין ובערעור דן הרכב של 3 שופטים או יותר (ע"פ החלטת נשיא ביהמ"ש העליון). • ערעור ברשות (סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט): ערעור על פסק דין של ביהמ"ש המחוזי, כאשר זה כבר דן בתיק כערכאת ערעור על בימ"ש השלום (בערעור המחוזי דן לרוב בהרכב של 3 שופטים). במקרה כזה, תינתן רשות ערעור באחת משתי דרכים: האחת, ביהמ"ש המחוזי מתיר ערעור בפסק הדין. השניה, פניה לביהמ"ש העליון בבקשת רשות ערעור. בבקשה זו דן שופט עליון אחד המחליט אם לתת רשות לערער אם לאו. ערעור ברשות ניתן להגיש עד 30 יום לאחר מתן פסק הדין.
בית המשפט העליון כבג"צ • מקור חוקי: סעיף 15 (ג-ד) לחוק יסוד: השפיטה. • בג"צ הינו הגוף המבקר את המנהל הציבורי ומגן על זכויות האדם. • זכותו של כל אדם להגיש עתירה לבג"צ. בג"צ מוסמך לדון גם בעתירות שלא קשורות למדינה (חו"ל, שטחים). • רוב העתירות מוגשות כנגד אי סדרים של הרשות המבצעת (ממשלה). • בג"צ מעניק סעד למען הצדק. מוגשות אליו עתירות כנגד גופים שלטוניים, כמו גם עתירות לעשיית צדק. • לבג"צ סמכויות נרחבות ביותר – מוסמך לצוות על כל רשויות המדינה, לעשות או לחדול ממעשים מסוימים (צו "עשה" וצו "אל תעשה"). • בשנים האחרונות בג"צ החל גם לבטל הוראות בחוקים של הכנסת, הסותרות את האמור בחוקי היסוד. • על מנת להגיע לבג"צ נדרשות עילות סף, כגון: ניקיון כפיים, תום לב. כמו כן, אסור להשתהות בהגשת העתירה – ברגע שנוצרת העילה, יש להגיש מיד את העתירה.
בית המשפט העליון - בעיות • מתעוררות שתי בעיות הנובעות ממבנה ביהמ"ש העליון וסמכויותיו: • מותב מצומצם - ביהמ"ש העליון בישראל דן לרוב בהרכבים קטנים, אשר עלולים שלא לייצג לגמרי את דעת כל שופטי העליון (יתכן כי הרכבים שונים יפסקו פסיקות שונות באותו תיק) ועובדה זאת בעייתית מאוד לאור יכולתו לפסוק תקדימים (בניגוד לארה"ב לדוגמא, שם תמיד דן ביהמ"ש העליון בהרכב שופטים מלא). • סופיות הערעורים – אין זכות ערעור על פסיקות של ביהמ"ש העליון, שכן הוא הערכאה הגבוה ביותר, גם אם יש עדויות נוספות שמצביעות כנגד פסק הדין. • ישנם 2 מכשירים לפתרון בעיות אלו: דיון נוסף ומשפט חוזר.
בית המשפט העליון – דיון נוסף • מקור חוקי: סעיף 18 לחוק יסוד: השפיטה, סעיף 30 לחוק בתי המשפט • בנושאים בהם פסק ביהמ"ש העליון בהרכב של 3 שופטים או יותר, ניתן לקיים דיון נוסף בהרכב של 5 שופטים או יותר בהתאמה. דיון זה מתבצע כאשר: • נכתב בפסק הדין, שהעניין יובא לדיון נוסף, או • על פי בקשת בעל דין (נשיא ביהמ"ש העליון או אחד משופטיו, דן בבקשה, ויחליט אם העניין מצדיק דיון נוסף). • דיון נוסף יתבצע רק אם מתקיימת אחת או יותר מהעילות הבאות: • ההלכה שנפסקה בביהמ"ש העליון עומד בסתירה להלכה קודמת שנקבעה על ידו. • חשיבותה של ההלכה שנפסקה לעולם המשפט. • קושי בבירור ההלכה שנפסקה. • חידושה של ההלכה שנפסקה – ההלכה מביאה גורם חדש שלא דנו בו בעבר.
בית המשפט העליון – דיון נוסף - המשך • בדיון הנוסף עצמו יושב ההרכב המקורי שדן במקרה, ואליו נוספים שניים או יותר שופטים. הרכב זה לא חייב לדון בכל פסק הדין בדיון הנוסף, אלא רק בחלקים ממנו. • יצוין כי במקרים בעייתיים, שבהם צופים כי יתכן דיון נוסף, משובץ מראש הרכב מורחב. • דוגמא לדיון נוסף: בג"צ בדיון נוסף קבע כי יש להשוות את תנאי הפרישה של אנשי צוות אויר באל-על ליתר עובדי אל-על (65 ולא 60) (רקאנט נ' בית הדין הארצי לעבודה). • הדיון הנוסף מהווה מעין "ערכאה רביעית" – בדומה ל"בית הלורדים" האנגלי.
בית המשפט העליון – משפט חוזר • מקור חוקי: סעיף 19 לחוק יסוד: השפיטה. סעיף 31 לחוק בתי המשפט. • הליך זה הנו הליך ייחודי לתחום הפלילי. בא לפתור מקרים שבהם פסק הדין חלוט ואין אפשרות ערעור, אם בשל תום הזמן המוקצב לערעור או כי נסתיימו הערכאות אליהן ניתן לערער. • במידה ופסק הדין הפלילי חלוט, יכול הנאשם או היועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לביהמ"ש העליון לקיום משפט חוזר, קרי קיום המשפט כולו (עדויות, ראיות וכו'...) מחדש, בשל אחד מהטעמים הבאים: • עיקרה של ראייה יסודית במשפט היה בשקר או בזיוף. • התגלו עובדות או ראיות חדשות, שיכול שישנו את תוצאות המשפט. • אדם אחר הורשע בביצוע העבירה, ומהראיות שהוצגו במשפטו, עולה כי הנאשם הראשון חף מפשע. • מתעורר חשש של ממש שנגרם לנידון עיוות דין שהוביל להרשעה.
בית המשפט העליון – משפט חוזר - המשך • בכל מקרה, יורה בית המשפט העליון על קיום משפט חוזר רק כאשר קיים סיכוי כי במשפט החוזר יזוכה הנאשם. המשפט החוזר יתקיים בביהמ"ש העליון או המחוזי בהתאם להיכן שנידון המשפט המקורי וע"פ החלטת השופט המאשר את קיום המשפט החוזר. • הליך זה הינו די נדיר. דוגמאות לשני משפטים חוזרים מפורסמים: עמוס ברנס (זוכה בעקבות המשפט החוזר) ורוצחי דני כץ (לא זוכו).
פסקי דין חשובים של בג"צ • בג"ץ 721/94 נתיבי אויר לישראל נ. דנילוביץ: בית המשפט מכיר בזכותו של הומוסקסואל לקבל יחס שווה במקום עבודתו. • בג"ץ 6698/95 עאדל קעדאן נ. מנהל מקרקעי ישראל: בית המשפט קובע כי אסור לסוכנות היהודית לארץ ישראל להקים יישובים ולהקצות בהם קרקעות ליהודים בלבד. • בג"ץ 5100/94 הועד הציבורי נ. עינויים נ. ממשלת ישראל: דיון בשאלת שיטות החקירה של שירות הביטחון הכללי ובו נקבע כי, ככלל, אסור להשתמש בעינויים בחקירות. • בג"ץ 4541/94 מילר נ. שר הביטחון: פס"ד הקובע כי אליס מילר יכולה להכנס לקורס טיס ובכך פתח את הדלת לנשים המעונינות לשרת ביחידות קרביות. • בג"ץ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול: בית המשפט העליון קובע כי הלכת השיתוף בין בני זוג מחייבת גם את בית הדין הרבני. יש הטוענים כי פסק דין זה, שנכתב ברובו על-ידי אהרן ברק, החל את העימות הגדול בין בית-המשפט העליון לבין זרמים דתיים בישראל.
פסקי דין חשובים של בג"צ - המשך • ע"ב 1/65 ירדור נ. ועדת הבחירות המרכזית (בג"צ ירדור): בית המשפט דן בשאלת סמכותה של ועדת הבחירות לפסול את "רשימת הסוציאליסטים" מלרוץ לבחירות לכנסת השישית, ובמסגרת זו קובע מהי זכותה של הדמוקרטיה להתגונן מפני הקמים עליה, ומהו האיזון בין החופש להיבחר לבין הרצון לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. • בג"ץ 58/68 בנימין שליט נ. שר הפנים : בית המשפט, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, דן בשאלת "מיהו יהודי". • בג"ץ 249/82 משה ועקנין נ' בית הדין הצבאי לערעורים: בית המשפט דוחה את כלל "הפירות הבאושים של העץ המורעל" הקיים במשפט האמריקאי, ומתיר שימוש בראיות מפלילות שהושגו על ידי שוטרים שלא כחוק. מבקרי פסק הדין טענו כי פסק הדין של בג"ץ הוא "הפרות הבאושים" של "העץ המורעל". • בג"ץ 363/71 טחנת קמח "דגן" בע"מ נגד שר המסחר והתעשיה: בית המשפט קובע כי לממשלה יש זכות לשנות את המדיניות הכלכלית שלה גם במחיר של פגיעה בהטבות שנתנו למגזר מסוים.
בית משפט השלום ובית משפט מחוזי – סמכות מקומית • סמכות מקומית – באיזה בית משפט מותר לדון בעניין מסוים. • מדינת ישראל מחולקת לששה מחוזות: • מחוז חיפה – רצועת החוף מראש הנקרה ועד חדרה. בירת המחוז: חיפה. • מחוז הצפון – הצד המזרחי של צפון הארץ, ללא רצועת החוף (גליל עליון, עמקים, רמת הגולן, עפולה). בירת המחוז: נצרת. • מחוז ירושלים – ירושלים וסביבותיה (מבואות ירושלים ובית שמש). בירת המחוז: ירושלים. • מחוז דרום – באר שבע דרומה ועד אילת. בירת המחוז: באר שבע. • מחוז תל אביב: תל אביב רבתי (+חולון, בת ים, תל אביב, רמת גן). • מחוז מרכז: הרצועה הגיאוגרפית שעוטפת את תל אביב (נתניה בצפון ועד רחובות בדרום).
בית משפט השלום ובית משפט מחוזי – סמכות מקומית - המשך • בכל מחוז ישנו בימ"ש מחוזי היושב בבירת המחוז (למעט מחוז מרכז ותל אביב – בימ"ש מחוזי אחד היושב בתל אביב). • בכל מחוז יכולים להיות מספר בתי משפט שלום, אשר להם סמכות מקבילה לגבי אותו מחוז. • הסמכות המקומית בדר"כ נקבעת על פי המקום בו נוצרה העילה למשפט (בוצע הפשע, נקשר החוזה, בוצעה העבודה, מקום המגורים של הצדדים וכד...). • בחוזים, בדר"כ מצוין לאילו בתי משפט נתונה הסמכות המקומית לדון במחלוקת שתתעורר כתוצאה מהחוזה. • לכל בית משפט (שלום ומחוזי) יש נשיא.
בית משפט השלום • בית משפט השלום הנו הערכאה הראשונה במערכת בתי המשפט בישראל ובו נדונים מרבית התיקים הפליליים והאזרחיים. בכל מחוז ישנם כמה בתי משפט השלום אשר הנם בעלי סמכות זהה ונחשבים למעשה כבית משפט אחד בעל מספר שלוחות. • להלן חלוקת בתי משפט השלום בהתאם למחוזות: • מחוז ת"א – ת"א והרצליה. • מחוז ירושלים – ירושלים ובית שמש. • מחוז חיפה – חיפה, חדרה, קריות ועכו. • מחוז צפון – עפולה, נצרת, קריית שמונה, קצרין, צפת, טבריה, בית שאן ומסעדה. • מחוז מרכז – ראשל"צ, רחובות, נתניה, פ"ת, כפר סבא ורמלה. • מחוז דרום – ב"ש, אילת, אשקלון, קריית גת, אשדוד ודימונה. • לכל מחוז יש נשיא אחד עבור כלל בתי משפט השלום באותו מחוז ובכל בית משפט השלום במחוז יושב סגן נשיא. • מיקום בתי משפט השלום ותקנם נקבע ע"י שר המשפטים.
בית משפט השלום – סמכות עניינית • סמכויות בית משפט השלום (סעיף 51 לחוק בתי המשפט) • בתחום הפלילי – בימ"ש השלום דן בכל העבירות אשר בהן העונש המרבי הקבוע בחוק הנו קנס או מאסר של תקופה שאינה עולה על 7 שנים. באם כתב האישום בתיק מסוים כולל כמה עבירות, רשאי בימ"ש השלום לדון בתיק כל עוד כל אחת מהעבירות הנה בעלת עונש מרבי של עד 7 שנים (גם עם העונש המצטבר יכול לעלות על 7 שנים). • בתחום האזרחי – בימ"ש השלום רשאי לדון בכל תביעה שסכום הכסף הנתבע בא אינו עולה על 2.5 מליון ₪ ביום הגשת התביעה. • בתחום זכויות המקרקעין – בימ"ש השלום רשאי לדון רק בתחומי החזקה, השימוש או חלוקת המקרקעין, ללא קשר לשווי הקרקע (למעט בעלות וחכירה לדורות). • בתחום דיני המשפחה – בימ"ש השלום הוסמך לדון בשנת 1995 בכל דיני המשפחה, לרבות סכסוכים משפחתיים, עזבונות ומזונות, ללא קשר לסכום התביעה. • החלטות ביניים הנדרשות לבירור התביעה – צו עיכוב יציאה מהארץ, עיקולים, דחיית דיונים, גילוי מסמכים וכד...
בית משפט השלום – בתי משפט יחודיים • אלו הם בתי משפט מיוחדים שהתפתחו בבית משפט השלום ותפקידם לדון בתחום מסוים שאותו הוסמכו לשפוט. • להלן פירוט בתי המשפט הייחודים: • בית המשפט לענייני משפחה • בית הדין לשכירות • בית משפט השלום לענייני תעבורה • בית המשפט לעניינים מקומיים • בית המשפט לנוער • בית משפט לתביעות קטנות
בית משפט השלום – בית המשפט לענייני משפחה • בימ"ש זה מאגד בתוכו את כל דיני המשפחה בראייה כללית עבור כלל ההיבטים המשפטיים – זאת בשל ריבוי הדיונים שהיו בעבר בנושא עבור כל תיק (לדוגמא: במשפט גירושים נדונו בנפרד נושאי אחזקת הילדים, המזונות, חלוקת הרכוש ועוד...). • זהו למעשה חיקוי של ה- Family Court מהמשפט האנגלו – אמריקני, והדיון בו נערך בדלתיים סגורות. השופטים בבית משפט זה אלו שופטים שתחום התמחותם בדיני משפחה. • בשנת 1995 הועברו כל תיקי המשפחה לבית משפט זה, כולל תיקי עיזבונות וירושות שהיו נתונים עד אז לסמכות בית המשפט המחוזי.
בית משפט השלום – שכירות ותעבורה • בית הדין לשכירות • תפקידו של בית דין זה הנו לדון בנושאים אזרחיים ספציפיים הקשורים בנושא הדיור המוגן, כגון: סכסוכים בין בעל הבית לשוכר, שכר הדירה, שיפוצים וכן הלאה. בשל מיעוט המקרים של שכירות מוגנת, בית דין זה אינו פועל תמיד במתכונת מלאה והדיונים בו מועטים. • בית משפט השלום לענייני תעבורה • זהו בית משפט פלילי הדן בעבירות שהן בעלות קשר לתעבורה: עבירות על פקודת התעבורה ותקנות התעבורה, ביטוח חובה לרכב מנועי, חוק הפיקוח על מוצרים ושירותים (התקנות שניתנו בו בנוגעות לכלי רכב ותעבורה), עבירות של שימוש ברכב ללא רכוש (שב"ל), עבירות איכות הסביבה הנוגעות לכלי רכב וכן עבירות לסעיף 304 לחוק העונשין – גרימת מוות ברשלנות (תאונות קטלניות). זהו בית משפט פלילי לכל דבר וסמכויותיו בנושא התעבורה זהות לאלו של בית משפט השלום.
בית משפט השלום – עניינים מקומיים ונוער • בית משפט לעניינים מקומיים • בית משפט זה דן בעבירות בעלות אופי מוניציפלי – עבירות על חוקי העזר, חוקי התכנון ועבירות נוספות שנכללו בתוספת השלישית לחוק בית המשפט וכולם בעלות אופי מקומי. בית משפט זה מתכנס לעיתים גם במועצות שבהן אין בימ"ש שלום, בהתאם לתחום שיפוט הרשות. • בית המשפט לנוער • עד שנת 95', דן בימ"ש זה בשני נושאים עיקרים: • קטינים נזקקים (נוער במצוקה). • טיפול בעבריינות נוער. • נושא הנוער במצוקה עבר לתחום שיפוטו של בית המשפט לענייני משפחה, למעט נושאים חריגים, על כן מרבית בתיקים הנדונים בבית משפט זה הנם בגין עבירות שבוצעו על ידי כל מי שביום התביעה לא מלאו לו 18 שנים. לבית המשפט לנוער כלים מיוחדים לטיפול במקרי עבריינות נוער, שאינם רק נקיטת סנקציות, אלא גם חינוך ושיקום (לדוגמא: מוסדות לנוער עברייני).
בית משפט השלום – תביעות קטנות (פרק ב' סימן ה' לחוק בתי המשפט) • בימ"ש זה דן בנושאים פעוטים שאינם מצדיקים קיום משפט מלא. הקריטריונים המצטברים לדיון תיק בבית המשפט בתביעות קטנות הנם: • התביעה מוגשת ע"י אדם פרטי ולא על ידי תאגיד. • סכום התביעה אינו עולה על 17,800 ₪ (סכום משתנה) או, • התביעה הנה צרכנית – קשורה בתחום הגנת הצרכן (החלפת מצרך, תיקונו, ביטול העסקה) שווי המצרך – אינו עולה על 17,800 ₪. • שופט יכול להעביר את התביעה לבימ"ש שלום אם ראה שהדיון בפורום זה אינו מתאים לתביעה, או אם התובע הגיש בבימ"ש זה יותר מ – 5 תביעות בשנה. • בבית המשפט לתביעות קטנות כמעט שאין סדרי דין ולא חלים בו דיני ראיות. • בעל דין לא ניתן לייצוג ע"י עורך דין (למעט ברשות בימ"ש מטעמים מיוחדים שיירשמו). • אדם יכול לייצג אדם אחר, ובתנאי שאינו עו"ד והייצוג אינו בתמורה. • בתקנות סדר הדין האזרחי מצויים פורמטים של כתבי התביעה וכתבי ההגנה שיש להגיש. • הדיון עצמו מהיר – פסק הדין ניתן תוך 7 ימים. • הערעור על פסק הדין הינו ערעור ברשות בפני בית המשפט המחוזי.
בית משפט מחוזי – סמכות עניינית • סמכויות בית המשפט המחוזי (סעיף 40 לחוק בתי המשפט) • ערכאה ראשונה בנושאים אזרחיים ופליליים: • עם קום המדינה, היו כמעט כל הסמכויות בעניינים אלו בידי בית המשפט המחוזי. בשל כך, נוצר עומס גדול על ביהמ"ש המחוזי והעליון (בשל הערעורים על החלטות המחוזי) דבר שהצריך לבסוף העברת סמכויות לבית משפט השלום. אחריות ביהמ"ש המחוזי אם כן, היא אחריות שיורית, קרי, שפיטת כל מה שאינו בתחום שיפוטו של בית משפט השלום. • בית משפט לעניינים מנהליים: • נושאים שנקבעו כתביעות נגד מוסדות ואנשי ציבור, אשר נקבע כי בג"ץ לא ידון בהם (שכן הסמכות השיורית הנה בידי בג"ץ) בתחומים כגון תכנון ובניה (למעט תוכניות מתאר ארציות או מחוזיות), חינוך, מכרזים ועוד...
בית משפט מחוזי – סמכות עניינית - המשך • ערכאת ערעור על בית משפט השלום: • ערעורים בזכות על פס"ד שנתנו. • ערעורים ברשות על החלטות ביניים. • סמכויות מיוחדות: • ועדות ערר מיוחדות (לדוגמא: בנושא תשלום למס הכנסה). • דיוני ערעור על הבחירות לרשויות המקומיות.
בית המשפט המחוזי - המשך • ההרכב בבית המשפט המחוזי (סעיף 37 לחוק בתי המשפט) • לרוב, ידון שופט אחד במשפט (אזרחי, מנהלי / פלילי), למעט המקרים הבאים, בהם יושב ביהמ"ש המחוזי בהרכב של שלושה שופטים: • ערעור על פסק דין של בית משפט השלום. • כאשר מדובר במשפט פלילי בגין עבירה, או יותר שהעונש, המירבי עליה הוא 10 שנים עד מאסר עולם (תיק פשע חמור). • כל מקרה שנשיא בית המשפט המחוזי או סגניו החליטו שידון בהרכב של 3 שופטים. (שיקול ציבורי, שיקולים פנימיים). • ערעור על ביהמ"ש המחוזי • הערעור נעשה לבית המשפט העליון. אם ישב כערכאה ראשונה, הערעור יהיה בזכות. אם מדובר בהחלטת ביניים או תיק שישב כערכאת ערעור על בימ"ש השלום, הערעור הוא ברשות.
פומביות הדיון בבתי המשפט (פרק ב' סימן ו' לחוק בתי המשפט) • ככלל, הדיונים בבתי המשפט הינם פומביים. • ביהמ"ש יכול לדון בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך, באחד מאלה: • שמירה על ביטחון המדינה • מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה • הגנה על המוסר • הגנה על עניינו של קטין, חסר ישע או אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית • הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על החוק למניעת הטרדה מינית • הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד באופן חופשי או בכלל • הגנה על סוד מסחרי • רוב הדיונים בבתי המשפט למשפחה יהיו בדלתיים סגורות, אלא אם כן החליט ביהמ"ש לדון בפומבי. • בית המשפט יכול להורות שאנשים מסוימים יהיו נוכחים בדיון, אפילו אם מתקיים בדלתיים סגורות. • מנגד, בית המשפט יכול להורות על הרחקת אנשים מסוימים מהדיון, אפילו אם הוא פומבי.
עתירה מערכת בתי הדין לעבודה בג"צ בית הדין הארצי בית הדין האזורי בית הדין האזורי בית הדין האזורי בית הדין האזורי בית הדין האזורי
בתי הדין לעבודה • משפט העבודה הוא תחום המסדיר את מערכות יחסי העבודה בין: 1. עובד ומעביד - משפט העבודה האישי (אינדיבידואלי) 2. ארגוני עובדים ומעבידים או ארגוני עובדים וארגונימעבידים - משפט העבודה הקיבוצי (קולקטיבי) • חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 הקים מערכת שפיטה נפרדת המתמחה בתחום דיני עבודה. • לבית הדין שתי ערכאות שיפוטיות: אזורית וארצית (סעיף 1 לחוק בית הדין לעבודה) • מיקום בית הדין ארצי – ירושלים. • מיקום בתי הדין האזוריים - באר שבע, תל אביב, ירושלים, חיפה, נצרת.
בית הדין לעבודה – מבנה וסמכויות • בהליך השיפוט יושבים שופטים מקצועיים ונציגי ציבור- נציגי עובדים ומעבידים: (סעיף 2, 18, 20) בבית הדין האזורי- שופט מקצועי + נציג עובדים + נציג מעבידים. בבית הדין הארצי - שלושה שופטים מקצועיים + שניים או ארבעה נציגים. כאשר דן בערעור על בית הדין האזורי-רק שופטים מקצועיים. • ניתן לקיים דיון ללא נציגי ציבור, אם הוזמנו ולא באו (סעיף 22). • נציגי ציבור יתמנו ע"י שר המשפטים ושר התמ"ת ויהיו בעלי (סעיף 10): • ניסיון בתפקיד או בפעילות הקשורים ביחסי עבודה, או • ניסיון בהוראה או במחקר, במשפט, בכלכלה, ביחסי עבודה או במנהל ציבורי, או • חברים בלשכת עורכי הדין ועסקו 5 שנים לפחות בעריכת דין, או בתפקיד משפטי בשירות מדינת ישראל.
בית הדין לעבודה – מבנה וסמכויות - המשך סמכות בית הדין האזורי לעבודה • לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון ב (סעיף 24)- 1. תובענות בין עובד למעביד שעילתם ביחסי עובד מעביד (לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד מעביד). 2. תובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה עבודה ו/או אי קבלת אדם לעבודה. 3. תובענות בעניין קופות גמל וביטוח לאומי. סמכות בית הדין הארצי לעבודה (סעיף 25, 26) • לבית הדין הארצי לעבודה סמכות ייחודית לדון ב- תובענות בסכסוכים בעניין הסכמים קיבוציים כלליים בין ארגון עובדים וארגון מעבידים-בעניין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו ועוד. ערעורים על החלטות בית הדין האזורי לעבודה.
בית הדין לעבודה – מבנה וסמכויות - המשך • עתירות לבג"צ ערעור על החלטות בית הדין הארצי נעשה בדרך של עתירה לבג"צ. בג"צ יבחר להתערב בפסיקת בית הדין בהתקיים שני תנאים מצטברים: 1. נפלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין, בעלת חשיבות כללית. 2. הצדק דורש כי הטעות תתוקן. בעקרון, מושגי יסוד שעל פיהם מעוצבים דיני עבודה, וכן היקף סמכותו של בית הדין הארצי לעבודה הם עניינים עקרוניים, וטעות בהם מצדיקה את התערבות בג"צ.
בית הדין לעבודה – מבנה וסמכויות - המשך • דוגמאות להתערבות בג"צ בפסיקת בתי הדין לעבודה: • בג"צ מילפלדר (1987): לא ניתן לשנות תניה, בחוזה לתקופה בלתי קצובה, ללא הסכמת העובד. • בג"צ מור (1996): בית המשפט העליון קבע את המבחנים השונים לצורך קביעת יחסי עובד ומעביד. • בג"צ קורן (2005): בג"צ הפך את ההלכה רבת השנים של בית הדין הארצי לעבודה וקבע: גילום שווי הטבה אינו מהווה רכיב לחישוב גמלה.
עתירה מערכת בתי הדין הרבניים בג"צ בית הדין הרבני הגדול בית דין רבני אזורי בית דין רבני אזורי בית דין רבני אזורי בית דין רבני אזורי בית דין רבני אזורי
בתי הדין הרבניים • בתי הדין הרבניים – דוגמא לאחת מבתי הדין הדתיים. יש גם בתי דין מוסלמיים, נוצרים ודרוזים. • קיימות שתי ערכאות שיפוט: • בתי הדין הרבנים האזוריים. • בית הדין הרבני הגדול – בראשו הרבנים הראשיים לישראל. • הרכבים - כל דיון בבית הדין הרבני חייב להיות בעל 3 שופטים תמיד. הפסיקה אומרת (לגבי הרכב חסר): חוסר סמכות עניינית, כלומר הדיון פסול מתחילתו ועד סופו, אולם עורכי הדין לא תמיד עתרו לפסילת הדיון אלא המתינו להחלטה שאולי תהיה לטובתם, ובמידה ולא – יבקשו לערער. • לכן, כיום ההלכה הינה: אם לא אמרו מיד שיש לפסול את הדיון, לא ניתן לעשות כן אח"כ. • סמכויות של בית הדין הרבניים קשורות למעמד אישי (נישואין, גירושין וכו') וגם כל סמכות/עניין אחר באזרחי שהצדדים הסכימו בינהם להעביר לבית הדין הרבני. יש אוכלוסיות מסוימות שלא רוצות להידון בבתי משפט אחרים וקובעים בינהם לדון בבית הדין הרבני. • הפיקוח של הבג"צ הוא כמו בבתי הדין האחרים. • בהתאם לבג"צ לב, בתי הדין הרבניים מחויבים למשפט הישראלי ולא לדין העברי, אולם בפועל בתי הדין פוסקים בהתאם לדין העברי. • סמכות למתן גט ליהודים הינו בסמכותו היחודית.
ברשות מערכת בתי דין צבאיים בית המשפט העליון ביד”צ לערעורים ביד”צ דרום ומז”י ביד”צ מטכ”ל ח”י ועורף ביד”צ מיוחד ביד”צ מרכז וח”א ביד”צ צפון
בתי הדין הצבאיים • בתי הדין הצבאיים המחוזיים – מחוזות השיפוט הם לפי פיקודים ולא לפי מחוזות (דוגמא: צפון - הכוונה לפיקוד צפון ולא לאזור הצפון). • בית הדין הצבאי לערעורים: בקריה בת"א בראשו קצין בדרגת אלוף. • ההרכבים הם 3 שופטים. שופט אחד קצין משפטן ושני אנשי "שטח". • סמכויות בית הדין הצבאי הוא בעניינים פליליים וענייני משמעת בצבא ואירועים שקרו במהלך השירות הצבאי, ועד 180 יום מיום השחרור. • ההחלטות נתונות לפיקוח בג"צ.
