ד. הפרעות אנדוקריניות אל ווסת, הפרעות בווסת תת תפקוד הורמונלי - אדרנל תירואיד

1. ביה”ח לגליל המערבי, נהריה "מחלת הרעב" בגיטאות (2) ד. הפרעות אנדוקריניות אל ווסת, הפרעות בווסת תת תפקוד הורמונלי - אדרנל תירואיד פראתירואיד הפרעות באזון סכרת ה. ירידה בפעילות החיסונית נטיה לזהומים ירידה בתגובות אלרגיות (טוברקולין) היעדר מחלות חיסוניות (RF, PSGN) ו. מזון נוזלי רב תאי (מרק) הפרעות בפעילות המעיים רבוי יציאות ח.הפרעות התפתחותיות בעיקר בילדים ובמתבגרים ט. ירידה בשכיחות מחלות ממאירות.

2. ביה”ח לגליל המערבי, נהריה התמונה הקלינית של התחלואה בגטאות א. ירידה במשקל עד ל- %50, (תופעת מוזלמנים נדירה, שכיחה במחנות) ב. חולשה ניכרת ותשישות, חולשת שרירים והפרעות בשלד ג. אדישות, חוסר ענין, מלווים חרדות ועצבנות. ד. עור בצקתי, חיוור, יבש, סימני גרד ודלקת, פרונקולוזיס, גרדת, כנמת ה. הפרעות בפעילות המעיים, יציאות מרובות (5 - 10) כולל בלילה שלשולים ו. נטיה לרבוי שתן (פוליאוריה), תכיפות ודחיפות, נוקטוריה (5 - 10) תופעה שכיחה : רבוי תורים ליד בתי השימוש בעיקר בערבים . ז. בגברים - הגדלת הערמונית -> חסימות דרכי השתן -> אי ספיקת כליות ח. בנשים - אל ווסת והפרעות בווסת, השמנה, פנים גסות, תשעורת ט. בילדים - הפרעות בגדילה ובהתפתחות, זפק חולשת הגטו (געטאשווכקייט) א.ק.ס. (אלגמינער קערפר שוועכע)

3. ביה”ח לגליל המערבי, נהריה תמותה (טבעית ..) בגיטו וורשה תמותה שנתית ממוצעת לפני המלחמה 4200 בשנת 1939 6560 בשנת 1940 8981 בשנת 1941 43239 (כולל הפצצות) בשנת 1942 39385 (כולל הפצצות) (לפי י. פלידרבאום, מחלת הרעב) בקצב תמותה זה, ללא אקציות, אפשר היה להביא לחיסול הגטו בתוך 8 שנים

4. ביה”ח לגליל המערבי, נהריה הארגון הרפואי בגטאות הקמת היודנראט ע"י הגרמנים כמועצה מונציפלית תפקידיה: ניהול החיים בגטו, נציגת הגטו כלפי הגרמנים אחראית למילוי הוראות הגרמנים. מוסדות: דואר, תעסוקה, חינוך, אספקה, שיטור ,סטטיסטיקה, בריאות.

5. ביה”ח לגליל המערבי, נהריה מחלקת הבריאות של היודנראט: א. מחלקה סנטרית ב. בתי חולים ג. מרפאות לטיפולים אמבולטוריים וע"ר ד. רופאים בפלוגות העבודה ה. בתי יתומים, בתי זקנים ו. נקודות (TOZ - Towarzystwo Ochrony Zdrowia) ארגון רפואי יהודי, 1921 - 1943, בעיקר בורשה.

6. ביה”ח לגליל המערבי, נהריה התארגנות כוחות הרפואה בגטו וילנא מטרות: מניעת תחלואה ושמירת הבריאות מניעת דכאון והתאבדויות מניעת חיסול הגטו. התארגנות: א. רפואה ציבורית 1. הקמת מחלקה סניטרית (6 רופאים) 2. חלוקת הגיטו לאזורים, באחריות רופא ואחיות. 3. הגיינה אישית וסניטרית: נקיון הבתים והחצרות, חטוי השמדת מזיקים פנוי אשפה (לאיכרים) אורור, כביסה 4. בית מרחץ, חובת רחצה וחטוי חדשית , אחרת לא ניתן פנקס מזון. 5. מלחמה בכנמת , תספורת חינם לילדים (הופסק ב42) 6. תחנות לטיפול בגרדת, בשחפת 7. חיסונים נגד טיפוס, חולירע.

7. ביה”ח לגליל המערבי, נהריה התארגנות כוחות הרפואה בגטו וילנא (2) ב. מוסדות רפואה 1. ב"ח "הקדש" - מחלקות טיפוליות, לידות ומחסה, מחלקת "בדיקות" 2. מרפאות - בחינם ובתשלום, 3. עזרה מהירה, רופא לילי 4. רופאים לפלוגות עבודה 5. מרפאות יחודיות (שיניים) ג. מחסור בתרופות ובציוד 1. אתור שאריות תרופות בגיטו 2. איסוף מרופאים, רוקחים, חולים. 3. הברחות 4. זיוף מרשמים 5. גנבות מהצלב האדום ומוסדות גרמניים 6. יצור עצמי בגטו (ויטמינים, פוספטין גטואי, אבקת פחם, מיכשור רפואי, בעיקר גיניקולוגי)

8. ביה”ח לגליל המערבי, נהריה התארגנות כוחות הרפואה בגטו וילנא (3) ה. הטיפול בילדים 1. פנימיות ובתי יתומים 2. מטבחים בבה"ס ומטבח חלב 3. פקוח סניטרי ומניעת כנמת ו. חינוך לבריאות 1. אספות הסברה 2. עתון רפואי (פאלקס געזונט) ז. מחקר, התעדכנות, אסיפות רופאים.

10. ביה”ח לגליל המערבי, נהריה התארגנות כוחות הרפואה בגיטו לודז' הגיטו הסגור הראשון באירופה, 11/1939 - 1/5/1940 מחלקת הבריאות של היודנראט בראשות ד"ר הילמן א. רפואה צבורית 1. מחלקה סניטרית בראשות ד"ר וולפסון 2. חלוקת הגיטו לאזורים בראשות רופא ואחיות 3. נקיון בתים וחצרות, פנוי אשפה, השמדת מכרסמים 4. מלחמה בכנמת 5. חיסונים

11. ביה”ח לגליל המערבי, נהריה התארגנות כוחות הרפואה בגיטו לודז’ (2) ב. מוסדות בריאות 1. ארבעה בתי חולים (ב- 1941 נוספו עוד 2) 2. מרפאות אמבולטוריות 3. נקודות TOZ 4. ע"ר 24 שעות 5. טיפות חלב. ג. בעיות דומות לגטו וילנא פרט ל: 1. מגפת טיפוס בהרות באביב 1940 שדוכאה 2. דיזנטריה ממושכת, 20,000 חללים. ב- 1.9.1940 בשעה 04:00 בבוקר הוצאו כל החולים והצוות מבתי החולים ונורו ביערות.

12. ביה”ח לגליל המערבי, נהריה התארגנות כוחות הרפואה בגטו וורשה 1.9.1939 - פלישת גרמניה לפולין 4.10.1939 - הקמת היודנראט 4.11.1939 - החלטה על הקמת הגטו 15.11.1940 - סיום הקמת הגטו

13. ביה”ח לגליל המערבי, נהריה התארגנות כוחות הרפואה בגטו וורשה (2) הגטו הגדול באירופה, בשיאו כ- 450,000. מאפיינים: גטו הרעב אפידמיות : בתחילה - מגפה של טיפוס הבטן בסוף 1940 - מגפת מנינגיטיס צרברוספינלית ינואר - יולי 1940 - מגפת טיפוס הבהרות אביב 1941 - מגפה שניה של טיפוס הבהרות כ100,000 חולים, תמותה % 20 1940 - - מגפת שחפת

14. ביה”ח לגליל המערבי, נהריה התארגנות כוחות הרפואה בגטו וורשה (3) מחלקת הבריאות של היודנראט בראשות ד"ר ישראל מיליקובסקי - פעילות מניעתית סדירה, יותר בזמן מגפות כולל חיסונים

15. ביה”ח לגליל המערבי, נהריה התארגנות כוחות הרפואה בגטו ורשה א. רפואה ציבורית 1. הקמת מחלקה סניטרית 2. חלוקת הגיטו לאזורים, באחריות רופא ואחיות. 3. הגיינה אישית וסניטרית: נקיון הבתים והחצרות, חטוי השמדת מזיקים פנוי אשפה (לאיכרים) אורור, כביסה 4. בית מרחץ, חובת רחצה וחטוי חדשית , אחרת לא ניתן פנקס מזון. 5. מלחמה בכינמת 6. תחנות לטיפול בגרדת, בשחפת 7. חיסונים נגד טיפוס, חולירע.