Download
1 / 44
470 likes | 675 Views
תפיסת הזהות הלאומית ותפיסה עצמית בקרב תלמידים ערבים ויהודים: השוואה בין בתי ספר דו-לשוניים ובתי ספר חד-לשוניים בישראל. מונא כרכבי, ג'ני קורמן, פייסל עזאיזה, וסילה חמדאן החוג לפסיכולוגיה, המרכז היהודי-ערבי. שאלות המחקר.
E N D
תפיסת הזהות הלאומית ותפיסה עצמית בקרב תלמידים ערבים ויהודים:השוואה בין בתי ספר דו-לשוניים ובתי ספר חד-לשוניים בישראל מונא כרכבי, ג'ני קורמן, פייסל עזאיזה, וסילה חמדאן החוג לפסיכולוגיה, המרכז היהודי-ערבי
שאלות המחקר • האם התלמידים היהודים והערבים הלומדים במסגרות חינוך דו-לשוניות, חושבים שיש פחות סטריאוטיפים חברתיים כלפי קבוצתם לעומת אלה הלומדים במסגרות חד-לשוניות? • האם הם תופסים את הזהות החברתית שלהם באופן יותר חיובי? • האם יש להם הערכה עצמית יותר חיובית?
מטרת המחקר • מטרתו של המחקר היא לבחון את השפעתו של קונטקסט חינוך דו-לשוני, על הדרך בה תלמידים יהודים וערבים תופסים את עצמם, את הזהות החברתית שלהם (מבחינת מידת החיוביות שלה) ואת תפיסת החברים מהקבוצה השנייה לגביהם. • מדדים אלה נבחנו בקרב תלמידים יהודים וערבים הלומדים במסגרות דו-לשוניות והושוו לתלמידים יהודים וערבים הלומדים במסגרות חד-לשוניות, סגרגטיביות מבחינת נוכחות הלאום השני.
תיאורית הזהות החברתיתSocial Identity Theory (SIT)(Tajfel & Turner, 1982) • החברה האנושית מורכבת מקבוצות שביניהן תמיד מתקיימים יחסי כוח, שבאמצעותם הן מבחינות את עצמן ונאבקות על מקומן במערכת הריבוד החברתי. • זהותו של היחיד מתבססת, בין השאר, על השתייכותו לקבוצות חברתיות אלו. • הזהות החברתית מקבלת משקל משמעותי במצבים בהם קיימים קשרים בלתי שוויוניים בין קבוצות שחיות בתוך אותו קונטקסט חברתי. • ההשתייכות לקבוצה ממעמד גבוה היא דבר רצוי, היות ויש לה השלכות חיוביות על זהותו החברתית של הפרט. בהתאם, השתייכות לקבוצה ממעמד נמוך עלולה להשפיע לרעה על מידת החיובית של הזהות החברתית הרלוונטית, ובעקבותיה גם על ההערכה העצמית.
השפעת השייכות הקבוצתית על הזהות החברתית והזהות העצמית
הפנמת סטריאוטיפים • סטריאוטיפים קבוצתיים שליליים, בעיקר אלה בהם מחזיקים בני קבוצת הרוב כנגד קבוצת המיעוט, עלולים לפגוע בתפיסה העצמית של בני קבוצת המיעוט. • חברי קבוצות חברתיות חלשות מפנימים את היחס הבלתי אוהד כלפי קבוצתם ומקשרים בין זהותם לערך שלילי (Verkuyten & Brug, 2001). • מכאן, האופן שבו פרט תופס את הסטריאוטיפים של הקבוצה השנייה כלפי הקבוצה שלו (בעיקר אם היא קבוצת הרב) מרכזי לתפיסתו העצמית. • נראה כי שיפור היחסים בין הקבוצות עשוי לשפר את התפיסות הבין קבוצתיות שיביאו אף לתפיסה עצמית יותר חיובית.
השערת המגעContact Hypothesis • הנחת יסוד: די במפגש בין שתי קבוצות חברתיות שונות כדי לחולל שינוי חיובי בעמדות חברי כל קבוצה כלפי חברי הקבוצה האחרת ולשפר את היחסים בין שתי הקבוצות. • על מנת שתושגנה תוצאות חיוביות חייבים להתקיים מספר תנאים הכוללים מתן אפשרות למגעים בין אישיים ואינטימיים בין חברי שתי קבוצות, שוויון סטטוס בין הקבוצות, מתן תמיכה מוסדית למפגשים והצבת מטרות-על המשותפות לחברי שתי הקבוצות (Amir, 1969). • מפגשים קבוצתיים בין יהודים וערבים המבוססים על עקרונות אלה, עשויים לאפשר לחברי קבוצת המיעוט לפתח זהות חברתית חיובית יותר (למשל, אשל, 1999).
הביקורת העיקרית לגבי סוג כזה של מפגשים טוענת כי מידת האפקטיביות שלהם על הידוק יחסי יהודים ערבים ועל גיבוש הזהות החברתית של חברי הקבוצות, הינה מוגבלת, מאחר ומדובר בתהליך קצר יחסית אשר לרוב אין לו המשכיות (Abu- Nimer, 2004). • לעומת זאת, בתי הספר הדו-לשוניים מאפשרים היכרות ואינטראקציה מעמיקה ארוכת טווח בתנאים המבוססים על שוויון, שותפות והבנה הדדית. בכך הם מהווים מסגרת המאפשרת חשיפה הדדית ארוכה ואינהרנטית יותר לחיי התלמידים. • סביר להניח כי להקשר כזה עשויות להיות השלכות חיוביות על מידת החיוביות הנתפסת של הזהות החברתית-לאומית של התלמידים הערבים, ובעקבות זאת על תפיסתם העצמית. • לגבי התלמידים היהודים הלומדים במסגרות דו לשוניות, יש לצפות לשינוי חיובי בעמדות שלהם כלפי הקבוצה השנייה.
עמדות גלויות וסמויות • הטענה כי ההתנהגות האנושית מופעלת לא רק מתוך המודעות אלא גם בצורה סמויה ולא מודעת, מקובלת כיום על רוב הפסיכולוגים החברתיים. • מחקרים אשר בדקו עמדות גלויות וסמויות כלפי קבוצות מיעוט, מצאו באופן עקבי פערים בין העמדה הגלויה והמודעת לעומת העמדה הלא מודעת והסמויה. • נראה גם שבתוך תחושת הערך העצמי של כל אדם קיימים שני מבנים קוגניטיביים: תחושת ערך עצמי גלויה שמשקפת את העמדות הגלויות והמודעות של הפרט כלפי עצמו ותחושת ערך עצמי סמויה שמשקפת את העמדות הלא-מודעות והאוטומטיות של תחושת ערך העצמי.
מדידת העמדות הגלויות • העמדות הגלויות של ערך-העצמי או של ערך קבוצה נמדדות בד"כ באמצעות מבחני דיווח עצמי כמו שאלונים אשר לרוב מושפעים מרציה חברתית, הצגה עצמית, ניהול רושם וכו'.
מדידת העמדות הסמויותה- IAT • פותח על ידי Greenwald et al. (1998) ומודד עמדות סמויות על ידי מדידת האסוציאציות האוטומטיות המונחות ביסודן. • ה- IAT מעריך את עוצמת הקשר האסוציאטיבי האוטומטי בין מושגים או קטיגוריות באמצעות זמני תגובה. • ההנחה היא שהשימוש באסוציאציות נחשב לדרך יעילה לבחינת פעולות אוטומטיות ועמדות סמויות. • מחקרים הראו כי כלי זה אינו מושפע מגורמים כמו הצגה עצמית, ניהול רושם וכו'. • במהלך השנים הוכח כי כלי זה בעל מהימנות מבחן חוזר סבירה, אינו רגיש לווריאציות שונות בתהליך ההעברה ורב תכליתי. • כיום ה IAT משמש למדידת עמדות סמויות מגוונות, ביניהן הערכת קבוצות חברתיות שונות ואף הערכה עצמית.
https://implicit.harvard.edu/implicit/demo • באתר ניתן לבצע IAT באופן ממוחשב בנושאים שונים כמו: • IAT לבנים- שחורים • IAT – הומוסקסאוליים • IAT – משקל • IAT – דת • IAT- גזענות
השערות יהיו הבדלים בין תלמידים ערבים בבתי הספר הדו-לשוניים לעומת בתי הספרהחד-לשוניים במשתני המחקר ובפירוט: 1. הערכת הזהות החברתית: תלמידים ערבים בבתי ספר דו-לשוניים ידווחו על זהות חברתית חיובית יותר לעומת התלמידים הערבים בבתי ספר חד-לשוניים.
השערות 2. הערכה עצמית: תלמידים ערבים בבתי ספר דו-לשוניים ידווחו על זהות עצמית חיובית יותר לעומת תלמידים ערבים בבתי ספר חד- לשוניים בקרב היהודים זה לא ישנה. לגבי תלמידים יהודים צפויים אפקטים עיקריים: הערכת הזהות החברתית וההערכה העצמית של התלמידים היהודים תהינה חיוביות יותר מאלה של התלמידים הערבים.
השערות 3. תפיסת סטריאוטיפים של קבוצת החוץ כלפי קבוצת הפנים: בתי הספר הדו-לשוניים ישפרו את התפיסות הסטריאוטיפיות ההדדיות: תלמידים יהודים וערבים בבתי ספר דו-לשוניים ידווחו על סטריאוטיפים חיוביים יותר של הקבוצה השנייה כלפיהם, לעומת הלומדים בבתי ספר חד- לשוניים.
כלים נעשה שימוש בשאלונים למדידת: • תפיסת הזהות החברתית הסמויה • ההערכה העצמית הסמויה • ההערכה העצמי הגלויה • תפיסת הסטריאוטיפים של קבוצת החוץ כלפי קבוצת הפנים
כלים סמויים (אימפליציטיים) מבחן האסוציאציות המרומזות – IAT (TestImplicit Association): (Greenwald, McGhee & Schwartz, 1998) • ה- IAT הוא פרוצדורה למדידה אימפלציטית (סמויה) של אספקטים שונים במושג העצמי, המתבססת על אסוציאציות בין מושגים. • ה- IAT מעריך את עוצמת הקשר האסוציאטיבי האוטומטי בין קטיגוריה להערכה או בין קטיגוריה לקטיגוריה, באמצעות מדידת זמני תגובה. • בהליך טיפוסי של ה - IAT, הנבדקים מתבקשים למיין מלים המוצגות לפניהם לשני טורים. ההנחה היא שככל ששתי קטגוריות מקושרות אסוציאטיבית חזק יותר, כך קל יותר להגיב אליהן כאל יחידה אחת. • מכאן שמהירות התגובה נותנת לנו אינדיקציה לעוצמת הקשר בין שתי הקטגוריות המוצמדות.: ככל שעוצמת הקשר חזקה יותר, התגובה מהירה יותר
כלים גלויים • שאלון ההערכה העצמית של Rosenberg (1965). מורכב מ-10 פריטים כאשר ניתן לדרג כל פריט על סולם הנע מ 1- 6. פריטים לדוגמא: "כללית אני מרוצה מעצמי", "לפעמים אני חושב שאני לא שווה כלום". • שאלון תפיסת סטריאוטיפים של קבוצת החוץ כלפי קבוצת הפניםשל Eshel (1999). השאלון מורכב משמונה פריטים והוא בודק את תפיסת עמדות חברי קבוצת החוץ בעיני חברי קבוצת הפנים. בכל פריט מוצגות תכונות מנוגדות ("אמין"-"לא אמין", "נוקשה"-"גמיש"). הנבדקים הערבים יציינו בעזרת סולם בן שבע דרגות כיצד תלמיד יהודי תופס תלמיד ערבי טיפוסי והתלמידים היהודים יציינו כיצד תלמיד ערבי תופס תלמיד יהודי טיפוסי.
ממצאים- הבדלים בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים • בהתאם להשערת המחקר, נמצא שהתלמידים היהודים תופסים את הזהות החברתית ואת הערך העצמי שלהם באופן יותר חיובי מהתלמידים הערבים. • התלמידים הערבים תופסים את היהודים כפחות סטריאוטיפים לגביהם לעומת התלמידים היהודים.
ממצאים – תפיסת הזהות החברתית • בקרב התלמידים הערבים, נמצא שתפיסת הזהות החברתית הסמויה היא יותר חיובית בקרב הלומדים במסגרות בחד-לשוניות מאשר במסגרות דו- לשוניות, זאת בניגוד למצופה, אם כי לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות בכלים הגלויים. • בקרב התלמידים היהודים, נמצא שאין הבדל בתפיסת הזהות החברתית הסמויה בקרב הלומדים במסגרות דו-לשוניות לעומת הלומדיםבמסגרות החד-לשוניות. גם בכלים הגלויים לא נמצאו הבדלים.
ממצאים – תפיסת הערך העצמי • בקרב התלמידים הערבים נמצא שאין הבדל בתפיסת הערך העצמי בין אלה הלומדים במסגרות חד-לשוניות לעומת הלומדים במסגרות דו-לשוניות. ממצא זה גם הוא מנוגד להשערה. • בקרב התלמידים היהודים, גם בניגוד למצופה, נמצא שתפיסת הערך העצמי היא יותר גבוהה בקרב תלמידי המסגרות הדו-לשוניות לעומת החד-לשוניות אולם בכלים הגלויים נמצאו ממצאים הפוכים.
ממצאים – תפיסת סטריאוטיפיםציון גבוה הוא יותר חיובי בניגוד למצופה, לא נמצא שיפור מובהק בתפיסת הסטריאוטיפים בבתי הספר הדו-לשונים על פני בתי הספר החד-לשוניים, אולם כיוון הממצאים כן מצביע על יתרון לבתי הספר הדו-לשוניים.
זהות חברתית סמויה כפונקציה של מסגרת חינוכית ותרבות
הערכה עצמית סמויה כפונקציה של מסגרת חינוכית ותרבות
הסברים אפשריים • המפגש האינטנסיבי במסגרות הדו-לשוניות מעצים ומבליט את ההבדלים האפריוריים הקיימים בין התלמידים היהודים והערבים מעצם השתייכותם לקבוצות חברתיות בעלות סטטוס שונה. • בקונטקסט כזה המנגנון הדומיננטי המשפיע על גיבוש הזהות החברתית הוא השוואה חברתית. • התלמידים הערבים אשר תופסים את היהודים כגבוהים מהם בסטטוס החברתי מבצעים השוואה כלפי מעלה, דבר אשר מחדד את הפערים בין שתי הקבוצות ומדגיש את הסטטוס הנמוך של החברה הערבית ביחס לחברה היהודית. • התלמידים היהודים מצליחים לשמור על תחושת זהות חברתית חיובית, משום שהם מבצעים תהליך של השוואה כלפי מטה אשר מדגיש את הסטטוס הגבוה של החברה היהודית ביחס לחברה הערבית.
מגבלות המחקר • גרסת הנייר ועיפרון של ה- IAT איננה מספיק מדויקת וכן נעשתה בקבוצות גדולות מדי. • לא נמדדה תפיסת הזהות החברתית הגלויה. • ייתכן ומדד "תפיסת הסטריאוטיפים של קבוצת החוץ כלפי קבוצת הפנים" מורכב מדי לילדים בגילאים האלו. • מספר הנבדקים בקבוצות הדו-לשוניות היה קטן יחסית. • לא נערכה התאמת נבדקים לפי משתני רקע.
מחקר ההמשך • מחקר ההמשך יכלול מדגם יותר גדול של ילדים מבתי הספר הדו-לשוניים. • הכלים הסמויים יועברו באופן פרטני וממוחשב (תלוי במשאבים של ביה"ס). • תתבקש הערכת מורים לשם דירוג תלמידים בכמה מדדים: מוטיבציה ללימודים, יכולת לימודית, מיומנויות חברתית וכו', על מנת לבדוק את השערת ההשוואה החברתית כלומר את המיקום היחסי של התלמידים הערבים לעומת התלמידים היהודים (מבחינת שוויון וסטטוס). • תורחב בדיקת משתני הרקע: למשל מספר השנים בהם נמצאים הילדים במסגרת דו-לשונית, כמו גם המעמד הסוציו-אקונומי והשכלת ההורים לצורך התאמת קבוצות ביקורת. • הרחבת המשתנים התלויים: משתנים נוספים שבהם יושוו הערבים בשתי המסגרות: • חרדה חברתית מיהודים. • אסרטיביות. • אוטונומיה.
מחקר אורך עתידי • במחקר הקרוב נשמור אפשרות לאתר את התלמידים בשלבים מאוחרים יותר לצורך ביצוע מחקר אורך. • מחקר אורך חשוב שכן ייתכן שלטווח הקצר התלמידים משלמים מחיר פסיכולוגי על חשיפה מוקדמת לקבוצת הרוב, אך יכול להיות שההשלכות החיוביות יבואו לידי ביטוי בשלבים בטווח הארוך.
