אקולוגיה, תיעוש, סביבה ודמוקרטיה בישראל

1. אקולוגיה, תיעוש, סביבה ודמוקרטיה בישראל שלמה אילן

2. אקולוגיה • המונחאקולוגיהנטבע לראשונה על ידיארנסט הקל (Haeckel) ב- 1866כ: "תחום מדע העוסק ביחסי גומלין בין יצורים לסביבתם" - פעם ראשונה בה חקר הסביבה, הרמה הכוללנית ביותר של הביולוגיה, הוגדר כתחום מדע. • אודום (Odum) הגדיר בשנת 1971 את האקולוגיה כ: "חקר מבנה ותפקוד הטבע" - הגדרה כוללנית ביותר, שאינה מתקשרת במישרין לביולוגיה. • קרבס (Krebs) בשנת 1972 התייחס בהגדרתו ל"חקר יחסי הגומלין הקובעים את התפוצה והשפע של אורגניזמים" – הגדרה ממוקדת יותר (וקרובה יותר להגדרה הראשונה של היקל), המקשרת במישרין את האקולוגיה לאחד התחומים הבסיסיים שאותה היא חוקרת- דגמי תפוצהשל מינים, ומגוון ביולוגי. • ב– 1977 הגדיר Ricklefs את האקולוגיה כ: "חקר הסביבה הטבעית, ובמיוחד יחסי הגומלין בין אורגניזמים לסביבתם" - הרחבה של הגדרת האקולוגיה הכוללת תחומי חקר נוספים מעבר ליחסי הגומלין. • ב– 1992 איחדג'ין ליקנס (Likens) את ההגדרות למה שהתקבל על ידי ה-Institute for Ecological Research בניו יורקכהגדרה הרשמית לאקולוגיה המודרנית: "חקירה מדעית של התהליכים המשפיעים על תפוצה ושפע של אורגניזמים, יחסי הגומלין ביניהם, וההשפעות ההדדיות בין אורגניזמים וההמרה והנעה שלאנרגיהוחומר".

3. תיעוש • המהפכה התעשייתית - מונח שטבעו במאה ה-19 לואי-אוגוסט בלנק ופרידריך אנגלס, לתיאור רצף שינויים חברתיים וכלכליים שהתחוללו באנגליה ואח"כ ביתר מדינות אירופה ובארה"ב, החל מאמצע המאה ה-18 ועד מחצית המאה ה-19 (ע"פ ההיסטוריון האנגלי ט. ס. אשטון: 1760 – 1830), ויש סוברים שהוא עדיין נמשך. המהפכה החדירה שכלולים ומיכון בייצור חקלאי ותעשייתי והובילה לעיור חלק ניכר מהאוכלוסייה, גידול ניכר במספר התושבים והעלאת רמת חייהם ותוחלת חייהם. • תיעוש - תהליך פיתוח והרחבה של התעשייה על ידי הקמת בתי חרושת, שיפור המיכון, וייעול אמצעי הייצור.

4. סביבה • סביבה - מונח המתייחס למכלול המרכיבים החיים והדוממים המופיעים על-פני כדוה"א או חלק מסוים ממנו. מושג זה כולל בתוכו 3 מרכיבים מרכזיים: • יחידות נוף שלמות שמהוות מערכות טבעיות ללא התערבות משמעותית של האדם, על כל החי, הצומח, הדומם, ותופעות הטבע שבהן. • משאבי טבע אוניברסאליים, ללא תחומי גבול ברורים, כמו אוויר, מים ואקלים. • מרכיבים טבעיים שונים, המופיעים גם בתוך אזורים בהם ישנה השפעה מסיבית של האדם (כמו למשל ציפורי בר המופיעות בגינות עירוניות).

5. סוגי סביבות • את הסביבה הכוללת נהוג לחלק לשלושה סוגי אזורים: • סביבה טבעית - מכלול המרכיבים החיים והדוממים המופיעים באופן טבעי ביחידות נוף שלמות שמהוות מערכות טבעיות ללא התערבות משמעותית של האדם, על כל החי, הצומח, הדומם, ותופעות הטבע שבהן. רמה התערבות האדם תלויה בהקשר, ומשתנה באזורים ובהקשרים שונים. • סביבה בנויה - מכלול האזורים והמרכיבים המופיעים על-פני כדור-הארץ, המושפעים במידה ניכרת מפעילות האדם. • ארץ בראשית (wilderness) - אזור טבעי ללא השפעה אנושית בכלל (או כמעט בכלל).

6. דמוקרטיה • דמוקרטיה - שיטת ממשל בה יש לאזרחים יכולת השפעה על המדיניות הציבורית במדינתם, באמצעות הצבעה, השתתפות בדיונים לפני ההחלטות ובהחלטות עצמן או בדרכים ממוסדות אחרות. • בדמוקרטיה ישירה - הצבעות הן על ענייני הממשל עצמם. • בדמוקרטיה ייצוגית (המקובלת כיום) – הצבעות הן לצורך בחירת נציגי ציבור, והם המקבלים החלטות בענייני שלטון • בעלות על קניין והזכות לממשה ברכישה או מכירה של קניין היא אחד הביטויים העיקריים של חירות הפרט המוגנים על ידי החוק בדמוקרטיה.

7. נגזרות היסוד היהודי הכרת במסגרות דתיות מבנה חברתי מסורתי משקל רב לחשיבה דתית: בעלות האל על העולם מתן ערך לצניעות נגזרות היסוד הדמוקרטי יכולת השפעה לאזרח קיום "קומבינות" ו"דילים" בית המשפט העליון, ה"פוסק אחרון" במדינה, מייחס ערך רב מאד לזכות הקניין ולחופש העיסוק ישראל 2008 - מדינה יהודית דמוקרטית

8. הדינאמיקה המלתוסית הגידול המואץ באוכלוסיית כדוה"א הביא את הכומר האנגליקני תומס מלתוס כבר ב-1798 לטעון שגידול האוכלוסייה האנושית מהיר מקצב יצירת המשאבים ובניית התשתיות השונות עבורה. כתוצאה מכך, מידרדרים המשאבים הזמינים לאוכלוסייה עד כדי משבר כלכלי, תברואתי, חברתי ומדיני, תוך יצירת עוני ורעב. מצב זה כונהמאוחר יותר "התפוצצות אוכלוסין".

9. ההסתייגויות של החוקרת E. Boserup • משתנה קבוע: גודל אוכלוסייה האדם בכדוה"א, • משתנה בלתי קבוע: כמות המזון הניתנת לייצור עקב התפתחות טכנולוגית הנובעת מגידול בצורך • התוצאה: עליה מתמדת, והגדרות מתחדשות של כושר נשיאת האוכלוסין של כדוה"א • E. Boserup, The Conditions of Agricultural Growth, Chicago 1965 • E. Boserup, Population and Technological Change: a study of Long Term Trends, Chicago 1981.

10. מאפשר הגדלת התוצרת מתא שטח נתון מספק משאבים ומזון רבים יותר יצירת אפשרויות מיחזור שפכים זיהום אוויר ריבוי פסולת מוצקה וקשיי הטמנה תפיסת עתודות קרקע נרחבות עידוד צריכה מיותרת חיפוש, יצירה והמצאת שווקים השפעות התיעוש על הסביבה

11. קיימות(sustainability) • השקפת עולם דמוקרטית אופטימית, שבמרכזה כבוד האדם וחירותו תוך הבנה עמוקה שכולנו חלק ממארג החיים המזין ומקיים את כל היצורים על פני כדור הארץ. • קיימות היא גלוי מחדש של ערך הדברים המקיימים אותנו: האוויר והמים הנקיים, שקט המדבר והמגוון של החורש הים תיכוני, שכונה בה ילדים משחקים בחוץ בבטחה, או קהילה בה קשיש הזקוק לעזרה יכול למצוא שכן הנכון לעזור. • חברה בת קיימא - חברה שהיא וכל מרכיביה מסוגלים להתקיים במשך שנים רבות מאוד. • ארבעה תנאי מערכת (עקרונות מדעיים, או טכניים) מובילים לחברה בת קיימא: • ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. • ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. • לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של תשתית פיזית ליצרנות, ולמגוון של הטבע. • היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי.

12. הפיתרון הנוכחי: פיתוח בר קיימא (Sustainable development) • תהליך חברתי-כלכלי שמאופיין על ידי הספקה של הצרכים האנושיים תוך שמירה על איכותה של הסביבה הטבעית באופן מתמשך. • התהליך מושתת על סיפוק צרכי ההווה בלי לפגוע בצרכי הדורות הבאים. לשם כך יש להשתמש רק ב"ריבית" שהטבע מחדש כל העת, ואין להשתמש ב"קרן" המהווה את בסיס ההתחדשות של הטבע.

13. האתגר האזרחי • יצירת מנגנוני השפעה תומכי קיימות מול (אך גם בעזרת) הממסדים המרכזיים: • הכנסת • הממשלה • הרשות המקומית • המנהיגות הדתית • סוכני חינוך (בי"ס, תנועות נוער, מתנ"סים, תקשורת וכו')

14. תפקידו של בית הספר • הטמעת ההכרה כי אנו דיירים זמניים בעולם שהיה לפנינו ויתקיים אחרינו • הקניית ידע והכרות עם נושאים מרכזיים בסוגיית קיום הסביבה והשמירה עליה מפנינו • יצירת ופיתוח מחויבות אישית אצל תלמידינו ובני משפחתם לשמירת הסביבה הקרובה והכוללת • הצגת מודל פעיל של פיתוח וחברה בני קיימא הממלאים את תפקידם תוך מדיניות מקיימת