ביואתיקה
Download
1 / 42

ביואתיקה באתרי חדשות באינטרנט מקרה מבחן לתרומת החינוך הגבוה לשיח המדעי בהוויה הציבורית - PowerPoint PPT Presentation


  • 83 Views
  • Uploaded on

ביואתיקה באתרי חדשות באינטרנט מקרה מבחן לתרומת החינוך הגבוה לשיח המדעי בהוויה הציבורית. אסתי לסלו ד"ר אילת ברעם- צברי המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל. תקשורת המונים וחינוך גבוה.

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about ' ביואתיקה באתרי חדשות באינטרנט מקרה מבחן לתרומת החינוך הגבוה לשיח המדעי בהוויה הציבורית' - jermaine-aguilar


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript

ביואתיקה באתרי חדשות באינטרנטמקרה מבחן לתרומת החינוך הגבוה לשיח המדעי בהוויה הציבורית

אסתי לסלו

ד"ר אילת ברעם- צברי

המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים

הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל


תקשורת המונים וחינוך גבוה

  • תקשורת ההמונים מהווה מקור ידע מרכזי לדיון ציבורי בסוגיות אקטואליות בקרב בוגרים (Falk, 2007)

חינוך גבוה פורמאלי

למידה לא פורמאלית


  • בשל כך ראוי לתת את הדעת כיצד הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

  • ומתוך כך לגזור את תרומתו האפשרית של החינוך הגבוה על התפקוד המושכל של הפרט בדיון אינטרנטי אקטואלי.


סביבה הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

אוטנטית

  • תקשורת מקוונת

  • הגברת נגישות

  • הציבור

שיח

ציבורי

אומדן תפקוד

מושכל בחברה

זיהוי הכישורים המתבטאים בדיון,

ואומדן רמת הידע העל-תיכוני

הנצרך לדיון

האם החינוך הגבוה

מכיר בערך

של אורינות?

התרומה האפשרית

של ההשכלה הגבוהה

להתפתחות

דיון ציבורי מושכל באינטרנט


אורינות הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

literacy מוגדר כידיעת קרוא וכתוב.

שם התוארliterate מוגדר כיום גם כתרבותי ומשכיל.

אורינות- כישורים המגבירים יכולות למידה שמטרתם השגת ושימוש בידע.

האוריינות לא מסתפקת בידיעת עובדות, אלא דורשת לדעת ליישם את הידע.

רמת היכולת המגדירה אוריינות נתונה לויכוח.


אוריינות הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

מומחיות


אוריינות ומטרות החינוך הגבוה הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

כנסייה

מאה 12 אירופה

חופש אקדמי, עצמאות לומד והוראה לא רק בשלבי התמחות

מודל גרמני

מאה 17 מכללות –אירופה וצפון אמריקה

מורשת יוונית אריסטוטלית- קלאסית

חינוך של אזרח חופשיLiberal Arts

אוניברסיטאות- חינוך מקצועיgraduate

מאה 19 ארצות הברית

בהמשך- השפעת הדגם הגרמני

השפעה ציבורית-

מחקר יישומי, דעת קהל

מלחמת העולם 2

השכלה גבוהה לא תוביל לקריירה ספציפית

מהפך טכנולוגית מידע

התמחות יתר

סוף מאה 20


כתבת חדשות הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך


תגובות גולשים- הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך טוקבקים


תגובות גולשים הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

  • טוקבקים, הפופולרים בקרב גולשים ישראלים, בהשוואה למדינות אחרות (גולדשמידט, 2006), עשויים לשקף דרכים בהם הציבור משתמש בטיעון מדעי, תוך השתתפותו בדיון בהקשר מדעי בחיי היום יום.

  • התגובה נחשבת כהזדמנות לנצל את חופש הדיבור במסגרת האינטרנט, וכמעבר של הגולש בין מצב פאסיבי לשותף אקטיבי ביצירת תוכן בעולם וירטואלי (גולדשמידט 2006).


השפעת הטוקבקים הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך (הכט, 2003)

  • "הזירה הציבורית"--- העצמת סימטריה.

  • קטליזאטור תרבותי --- תנועת רעיונות: מרכז החברתי ---שוליים.

  • התקשורת הקנונית-----חופש הדיבור כערך מרכזי טוקבק----הצורך במנגנוני פיקוח.

  • כרסום במעמדה של התקשורת כמתווכת מידע ומעצבת דעת קהל.

  • קטליזאטור בהתחדשות תרבותית--שפה דיגיטלית: טשטוש גבולות: לשון הדיבור - השפה הכתובה.


מדיה הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

ביואתיקה

סוגיה ביואתית

במדיה

מדע

סוגיות

סוציו-מדעיות


סוגיות הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

סוציו-מדעיות

סוגיות בתפר בין מדע,

חברה וטכנולוגיה

Zeidler

2009

שיפוט, ניסוח דעות

רב תחומיות


מדע הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

רקע

השיטה המדעית

ידע תוכן

מהות המדע

עמדות


ביואתיקה הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

חשיבה מוסרית:

אינטואיציה

הנמקה מוסרית

שימוש בתיאוריות

אתיקה נורמטיבית

מטא אתיקה

בעיות מוסריות, חברתיות ופוליטיות שהן תוצאה של התפתחויות במדעי החיים

הבנת מהות האתיקה:

מסגרות דיון שונות

עקרונות וערכים

הכרעה כבחירה טראגית

חוסר מתודה מוסכמת

ידע בביואתיקה:

עקרונות

ערכים

גישות,

הכרת סוגיות


מדיה הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

יוצר

פורמט

שפה יצירתית טכניקות

תפיסת עולם

מטרה

קהל יעד


אוריינות מדעית הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

אוריינות

מוסרית

אוריינות

מדיה

סוגיה ביואתית

בתקשורת

טיעון


אורינות מדעית הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

אוריינות מדעית על הגדרותיה השונות כוללת

יישום ידע מדעי,

פיתרון בעיות בחיים האישיים, האזרחיים והמקצועיים

(Laugksch, 2000) .


אורינות מוסרית הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

יכולת נלמדת בסיסית, להשגה ולשימוש בידע מוסרי, לצורך הפעלת שיפוט ונקיטת פעולה.

Herman 1997) )


אורינות מדיה הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

  • יכולת גישה לתכנים

  • יכולת ניתוח של המסר התקשורתי

  • כישורי הערכת המידע

  • ויכולת יצירת מסרים תקשורתיים במגוון דרכים.

    (Livingstone, 2004)


מתודולוגיה הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

  • תקופת הדגימה בתאריכים 1-15 בספטמבר 2009

  • שבעה אתרי חדשות מובילים

  • 141 כתבות העוסקות בסוגיות בביואתיקה

  • 4928 תגובות.


אופן הדגימה הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

  • דגימת הכתבות התבססה על ההגדרה הרחבה של ביואתיקה כמתייחסת לבעיות מוסריות המתעוררות מהביולוגיה ומדעי החיים באופן כללי ומעורבות באופן ישיר או עקיף באיכות חיי האדם. בשימוש רחב זה נכללו סוגיות של אתיקה רפואית, אתיקה סביבתית, אתיקה מחקרית ואתיקת בעלי החיים.

  • אתרים כלליים: YNET, וואלה!, אתרים כלכליים: גלובס, The Marker , אתר עיתון איכות: הארץ, אתר מגזרי: ערוץ7, ואתר מדע פופולרי: הידען.

  • בכל תחום נבחר האתר המוביל באמצעות Google Insight ו- Google Trends.


Bauman 1995 spiro 2001 brian 2006 tokuda 2009
קביעת עמדות באופן מושכל הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך (Bauman 1995; Spiro 2001; Brian 2006; Tokuda 2009)

  • ידע

  • (מושגים)

  • כישורי חשיבה ייחודיים

    • (Schwab 1962; Wu 2010; Beauchamp 1999; CML 2008)

אוריינות

  • הבנת מהות התחום

    • (Beauchamp 1999; Lederman 2002; CML 2008)


ממצאים הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך


הלימה בין תגובות לכתבות הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך


אורינות מדעית הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

  • השתתפות בדיון ביואתי באתרי החדשות ברשת הישראלית מצריך אוריינות מדעית.

  • צורך זה משתקף בעיקר בשימוש במושגים מדעיים. לדוגמא:

  • מושגים ברמה אקדמית: ניתוח אפידמיולוגי, גרוי יתר שחלתי, אנדוקרצינומה

  • מושגים שהוגדרו ברמה של מגמה מדעית בתיכון: פרפור חדרים, ביומסה, מחלות אוטואימוניות.


נמצא ש- 70% מהמושגים הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

בכתבות

ברמת

תיכון ומעלה


השיטה המדעית הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

טיעונים, שכללו התייחסות להבנת השיטה המדעית, הופיעו בהיקף של כ 6% מהתגובות

לדוגמא:

איתור כשלים בבקרות ובגודל דגימה: "המחקרים שכביכול מקשרים את זה לסרטן נופלים בטווח הטעות הסטטיסטי". Ynet 14.9.09 "דו"ח איכות המים בישראל: לאן נעלם הפלואור?"


מהות המדע הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

  • 10% מהתגובות:

  • תפיסת הידע המדעי כמתפתח ולא סופי, והטלת ספק בוודאות הממצאים המחקריים בשלב זה.

  • הבנה שהמדע מושפע מאינטרסים שונים

    " מי מימן את המחקר?"


עמדות כלפי מדע הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

10% מהטיעונים שהובעו כללו עמדות כלפי מדע.

אמון מלא בכל מחקר מדעי (5%)

ספקנות (2%)

חוסר אמון שעלו כלפי המחקרים (4%)

"בהתאם לדיווחי ICAAC בסן פרנסיסקו- החיסון לשפעת החזירים מבטיח".

לעומת: "מי שרוצה למות- שיתחסן!"

ותגובה נוספת: "לפי'מחקרים' של יו טיוב החיסונים אחראים לכל מחלות המין האנושי"

Ynet 14.9.09 "החיסון שבדרך לשפעת החזירים: בטוח שזה בטוח?"


אורינות מוסרית הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך

  • השימוש בערכים בכתבות היה מינימלי. בממוצע הופיעו 0.94 ערכים לכתבה

  • ב 49% מהכתבות שעסקו בנושאים ביואתיים לא הוזכרו ערכים כלל.

  • בטוקבקים הוזכרו ערכים באחת מכל חמש תגובות.

  • יש לציין שמבנה טוקבק שונה במהותו ממבנה והיקף כתבה ומכיל מרכיבים בודדים, ואם כך, מתוך מרחב כיווני התגובה האפשריים הצגת ערכים אחת לחמש תגובות מציבה את הפן הערכי כמשמעותי בתגובות.


  • נמצא מתאם בין מספר הערכים המוצגים בכתבות למספר הערכים המופיעים בתגובות (r = 0.84).

  • בכתבות שזכו ליותר מ-100 תגובות היתה התיחסות רבה יותר לערכים (p < 0.001).


רמת הנמקה מוסרית המוצגים בכתבות למספר הערכים המופיעים בתגובות (

  • רמת ההנמקה המוסרית היתה ברוב הכתבות והתגובות אינטואיטיבית בלבד.

  • בדיון על קשר בין נורות חסכוניות וסרטן: " ה'נורות החסכוניות' נראות לי כמו לא יותר מתעלול של בעלי הון, שמצאו דרך להרוויח". Ynet 1.9.09 "אירופה מפסיקה לייצר ולייבא נורות ליבון"

  • לא הובעו התייחסויות למהות הדיון האתי, ונעדרה הבעת עמדות מושכלות כלפי המוסר בדיון.


אורינות מדיה המוצגים בכתבות למספר הערכים המופיעים בתגובות (

  • נוכחות דלה, בהיקף של 2% מהתגובות.

  • כמעט ולא היתה התיחסות למרכיבי המסר התקשורתי, למהות התקשורת וניתוח מדיה.

  • תגובות בודדות (2%) הביעו חוסר אמון בתקשורת לדוגמא: "עד מתי תשקורת = תקשורת?"


סיכום המוצגים בכתבות למספר הערכים המופיעים בתגובות (

  • אורינות מדעית, המאפשרת לאזרח לפעול בתרבות מדעית- טכנולוגית מורכבת (Durant, 1993) שונה במהותה מהתמחות מדעית.

  • בהתאם לכך נשאלת השאלה האם החינוך הגבוה מכיר בערך של אורינות מדעית?

  • לשם כך יש לבחון את מטרות ההשכלה הגבוהה.


מטרות ההשכלה הגבוהה המוצגים בכתבות למספר הערכים המופיעים בתגובות (

בהתאם, יש להגדיר האם השיח הציבורי והאזרחות המושכלת נמצאת במטרת חינוך גבוה. ניתן למצוא הבדלי הגדרות בין תואר ראשון ותארים מתקדמים, או בין מכללה לאוניברסיטה.


הצורך בכלים ברמה על תיכונית המוצגים בכתבות למספר הערכים המופיעים בתגובות (לשם השתתפות מושכלת בדיון ציבורי

  • ניתן להצביע בבירור בתגובות הגולשים על התייחסות לערכים.

  • ניכר חוסר בכלים להנמקה מוסרית הן בתגובות והן בכתבות.

  • מיעוט ההתייחסות לתיווך התקשורתי בדיון עשוי להצביע על חוסר מודעות וכלים בתחום זה.


המשך המחקר המוצגים בכתבות למספר הערכים המופיעים בתגובות (

יבחן את תרומת הרקע האקדמי של סטודנטים בביולוגיה, פילוסופיה ותקשורת, ליכולת להשתתף בדיון אינטרנטי מושכל בסוגיות בביואתיקה.


ad