משרד התיירות – המינהל לפיתוח השקעות ותשתיות

1. משרד התיירות– המינהללפיתוח השקעות ותשתיות מדיניות לעידוד הקמה של מתקני אכסון תיירותי מסמך מסכם אוגוסט 2010 סודי – עסקי Ministry_Of_Tourism_PhaseIII_Final_Ducument_2010_Sent 30.11.10

2. תוכן עניינים

3. רשימת נספחים

4. תקציר מנהלים

5. רקע ומטרת העבודה • המינהל לפיתוח השקעות ותשתיות במשרד התיירות הטיל על חברת רותם אסטרטגיה לגבש המלצות בדבר מדיניות לעידוד הקמה של מתקני אכסון תיירותי, כמענה לגידול הצפוי בתיירות הנכנסת • החברה התבקשה לנתח את הצרכים בתחום האכסון התיירותי, הנדרשים להשגת יעדי המשרד בתיירות נכנסת לשנת 2015, לזהות את הפערים, ולבנות תמהיל מתאים של אמצעי עידוד • יש להדגיש שהעבודה התייחסה אך ורק לתוספת החדרים הנדרשת כתוצאה מהגידול בתיירות חו"ל ולא התייחסה כלל לצרכי החדרים הנובעים מתיירות פנים ולכן היא אינה רלוונטית לערי תיירות פנים "מובהקות", כגון:אילת. • העבודה הובלה על ידי צוות היגוי של משרד התיירות, שכלל את: • שי וינר - סמנכ"ל בכיר לפיתוח תשתיות והשקעות • חנה איפרגן - סגנית סמנכ"ל בכיר לפיתוח והשקעות • בעלי תפקידים נוספים במנהל  • במסגרת העבודה קיים הצוות מטעם חברת רותם אסטרטגיה למעלה מ- 30 מפגשי עבודה וראיונות עם בעלי תפקיד במשרד התיירות, גורמי ממשלה רלוונטיים, יזמים ונציגיהם, אנשי תיירות, ואנשים במערכת הפיננסית • במהלך העבודה התקיימו ארבעה מפגשים אינטנסיביים של וועדת ההיגוי שבו הוצגו ונדונו הממצאים וההמלצות • ההמלצות הוצגו ואושרו על-ידי שר התיירות, ח"כ סטסמסז'ניקוב והמנכ"ל, מר נועז בר ניר ואושרו על ידם • מסמך זה מציג את סיכום הממצאים וההמלצות

6. סיכום כווני ההתפתחות הצפויים של תעשיית התיירות והמלונאות בישראל תעשיית התיירות בישראל צפויה לצמוח בצורה משמעותית בשנים הקרובות מספר התיירים צפוי לצמוח מכ- 3 מליון בשנה כיום ל- 5 מליון בשנת 2015 הגידול בתיירים יבוא בעיקר מתיירות חופשה ותיור ותיירות צליינות ההכנסות השנתיות הכוללות מהענף יגדלו מ- 40 מיליארד ₪ לשנה לכ- 60 מיליארד ₪ מספר המועסקים הכולל יגדל מ- 160 אלף לכ- 260 אלף, מתוכם כ- 40 אלף במלונאות כדי לענות לביקוש של התיירות הנכנסת נדרש להגדיל את היצע חדרי המלון בכ- 19,000 חדרים כ- 50% ברמה בינונית גבוהה וכ- 50% ברמה עממית כ- 50%בירושלים, כ- 20% בכנרת והגליל, כ- % 20 בת"א וכ- 10% בערי החוף הקרובות לת"א באילת וים המלח אין צורך בתוספת חדרים, כמענה לגידול בתיירות החוץ. זאת, מאחר והגעת תיירים נוספים לערים אלה תהא בעיקר בתקופות בהן המלונות אינם בתפוסה מלאה עקב התיירות המקומית מבחינת התשתית הפיזית ניתן להגדיל את היצע בתי המלון בכ- 16,000 חדרים עד 2015, על-ידי מיצוי תפוסה בבתי מלון קיימים השבה/הסבה של כ- 3000 חדרים בניה חדשה של כ- 13,000 חדרים, הנמצאים כיום במלאי התכנוני עיקר המחסור במלאי תכנוני הינו בירושלים. לכן, בניה חדשה נוספת תחייב פעולה להגדלת מלאי התכנוני בעיר

7. המלצות למדיניות אמצעי עידוד להשגת תוספת חדרים של 19,000 עד 2015 נדרשת השקעה של כ- 10.2 מיליארד ₪ ההשקעה צריכה לבוא משלשה מקורות: כ- 3.4 מיליארד ₪ מהון עצמי של יזמים כ- 2.9 מיליארד ₪ ממענקים של המדינה כ- 3.9 מיליארד ₪ ממקורות מימון משלימים (מימון בנקאי או מימון מוסדי) כדי להבטיח בנית חדרים בכמות הנדרשת עבור הגידול הצפוי בתיירות הנכנסת, נדרש להעמיד תקציב מענקים של כ- 650 מיליון ₪ בכל אחת מ- 3 השנים הקרובות יש להקצות את המענקים בצורה דיפרנציאלית, בהתאם ליעדי המשרד ותוך מעקב ובקרה על השימוש בהם יש לעודד השימוש במימון מוסדי כמקור משלים/תחליפי לאשראי בנקאי. קיימת התאמה בין מאפייני תעשיית המלונאות לאופי ההשקעה ארוך הטווח של המשקיעים המוסדיים, ונכון לכוון אותם להשקעה גדולה יותר במלונאות. לשם כך, משרד התיירות צריך לקחת תפקיד יותר אקטיבי בחיבור בין יזמים למימון המוסדי. בראיה ארוכת טווח, המדינה חייבת גם לשמר מלאי קרקעות מספיק ליעודים מלונאיים באזורי הביקוש ולהגן עליו מפני הסבה לשימושים אחרים

8. המטרות והתהליך

9. מטרת העבודה גיבוש מדיניות אמצעי עידוד לאכסון תיירותי, לצורך הגדלת התיירות הנכנסת לישראל

10. מתודולוגיה יעדי משרד התיירות הפוטנציאל התיירותי האכסון המלונאי הרצוי תוספת החדרים הפערים בין תוספת החדרים הנדרשת למלאי הקיים ניתוח צד ה"ביקוש" ניתוח צד ה"היצע" מלאי קיים מלאי תכנוני הבעיות המרכזיות לטיפול מנקודת מבטו של היזם ניתוח אמצעי העידוד הקיימים בעולם ובישראל ניתוח החלופות לאמצעי עידוד שיעור המענק הנדרש ליזם תמהיל המענקים הנדרש השקעה ותקציב נדרשים ניתוח האשראי המוסדי קרנות המנוף דרכים לקידום אשראי מוסדי מימון מוסדי כמקור למלונאות תמהיל ותקציב מענקים מסמך מדיניות מסכם

11. התהליך שבוצע שלב ג' שלב ב' שלב א' דיוני סיכום עם הנהלת המשרד והשר וכתיבת מסמך מדיניות מסכם • ניתוח אמצעי עידוד פיננסים נבחרים: • מענקים • מימון מוסדי מיפוי תמונת מצב בתיירות הנכנסת, במלונאות ובכלי העידוד ניתוח וגיבוש חלופות לאמצעי עידוד 03-05/2010 06/2010 11/2009-02/2010 • העבודה בוצעה על-ידי צוות של חברת הייעוץ רותם אסטרטגיה בהנחיה ובשיתוף צוות היגוי של משרד התיירות, שכלל את: • שי וינר - סמנכ"ל בכיר לפיתוח תשתיות והשקעות • חנה איפרגן - סגנית סמנכ"ל בכיר לפיתוח תשתיות והשקעות • סגן היועמ"ש – דודו קובסניאנו • בעלי תפקידים נוספים במינהל פיתוח תשתיות והשקעות

12. ראיונות חיצוניים (לפי שם פרטי)

13. מקורות המידע • תוכניות עבודה של משרד התיירות 2009-2010 • נתוני ופרסומי הלמ"ס • סקר תיירות נכנסת 2008, 06/2009 , גיאוקרטוגרפיה • "חקר שוק התיירות" EY 2006 • מסמך "מדיניות למתקני אכסון תיירות תל אביב-יפו" (אהוד פסטרנק, חיק פרויקטים) • מסמך "הערכות ירושלים לצפי של M5 תיירים בישראל" 07/2008 (עמי אתגר, יוסי קליגר, לינורלנקין) • דוח הוועדה הציבורית לבחינת טיב השירות והמוצר התיירותי בישראל 04/2008 • מסמך "ביטוח אירועים ביטחוניים בתיירות" 07/2009 (קסלמן וקסלמן עבור המכון הישראלי לתכנון כלכלי) • נתונים מאתרי משרדי תיירות וארגונים רלבנטיים בינלאומיים במדינות: טורקיה, יוון, ירדן, מצרים, קפריסין, הולנד, אירלנד, סינגפור, ספרד (ברצלונה) • שיחות שבוצעו עם גורמים בחו"ל (משרדי תיירות, ארגוני עידוד השקעות) • FDI in Tourism: The Development Dimension 2007”", UNCTAD • פרסומי UNWTO • מחקרי HVS (חברת ייעוץ בינלאומית בתחום המלונאות) • "The Travel & Tourism Competitiveness Report 2009” • נתוני בנק ישראל בנושא התפלגות האשראי בישראל ופרסומים גלויים בנושא קרנות המנוף • דוגמאות של תוכניות השקעה של מלונות שהוכנו עבור מרכז ההשקעות • מודלים "מייצגים" של הקמת מלונות שהוכנו ע"י יועץ כלכלי מתחום המלונאות

14. צד ה"ביקוש" - ניתוח תוספת החדרים הנדרשת

15. יעדי משרד התיירות גידול של שני מיליון תיירים עד 2015, לרמה של חמישה מיליון תיירים לשנה

16. ב-2008 מספר המבקרים חזר לרמה של סוף שנות ה- 90: כ- 3 מיליון לשנה מיליוני מבקרים כניסות מבקרים לישראל 1997-2009 מקור:הלמ"ס * הירידה בכניסות המבקרים בדצמבר 2008 ובתחילת השנה הנוכחית נובעת ככל הנראה מהשלכות המשבר במערכת הפיננסית העולמית והפגיעה במצב הביטחוני עקב ירי טילים מרצועת עזה ובהמשך ממבצע "עופרת יצוקה" שחל במחצית הראשונה של חודש ינואר השנה

17. התפלגות המבקרים מיליוני מבקרים כניסת מבקרים לישראל 2008-2009 3 2 1 0 מקור:הלמ"ס

18. תיירות הפנים יציבה יחסית ומהווה "עוגן" לענף המלונאות בשנות המשבר מיליוני לינות לינות בישראל 2000-2009 מקור:הלמ"ס

19. התיירות הנכנסת בישראל מתפלגת בין ארבעה סגמנטים מרכזיים התפלגות התיירות הנכנסת לפי מטרת ביקור 2008 (באדום 2009) 11% עסקים (2%) 11% חופשה 1% כנסים (13%) 1% לימודים ומחקר (31%) 17% תיור וטיול (26%) 33% צליינות "רגילה" (28%) 2% צליינות אוונגליסטית מקור: סקר תיירות נכנסת , מתוך "התיירות לישראל – דו"ח סטטיסטי"

20. ירושלים ות"א הינם יעדי הלינה המרכזיים של התיירות הנכנסתבאילת וים המלח התיירות הנכנסת מהווה שיעור קטן מתפוסת המלונות מיליוני לינות התפלגות לינות ביישובים נבחרים בישראל 2008 באחוזים: שיעור הלינות של התיירות הנכנסת מסך הלינות בעיר 14% 87% 82% 25% 46% מקור: למ"ס (נתונים מנוכי עונתיות)

21. פריסת האיכסון הנדרשת לפי סגמנטי התיירות הנכנסת ואזורי הביקוש אזור ביקוש שולי בסגמנט אזור ביקוש משני בסגמנט אזור ביקוש מרכזי בסגמנט רמת אכסון בינונית-גבוהה: A או B גבוה, רמת אכסון נמוכה: C או B נמוך

22. תהליך הניתוח הכמותי של תוספת החדרים הדרושה והתפלגותה • ניתוח סך תוספת החדרים הדרושה ל-2015 לפי סגמנטי ביקוש לשני תרחישים • תרחיש א': הגידול בתיירים יהיה זהה בהרכבו לתמהיל הסגמנטים הקיים • תרחיש ב': הגידול בתיירים יגיע בעיקר מהסגמנטים שבמיקוד - הצליינות וחופשה ותיור • ניתוח התפלגות תוספת החדרים שחושבה לפי אזורי ביקוש ורמת האכסון • ביצוע ניתוחי רגישות • תיקוף מול הערכות שבוצעו בדוחות קודמים עבור ת"א וירושלים • ת"א: מסמך מדיניות למתקני אכסון תיירות בתל אביב-יפו • ירושלים:דוח הערכות ירושלים לפי של M5 תיירים

23. הנחות היסוד למודל הניתוח הכמותי של האכסון המלונאי הרצוי

24. סך תוספת החדרים הדרושה ל-2015 לפי סגמנטי ביקוש

25. תמהיל המבקרים הצפוי** תמהיל התיירות הנכנסת הצפוי ב- 2015 תמהיל התיירות הנכנסת 2008* סה"כ: 3 מיליון מבקרים סה"כ: 5 מיליון מבקרים * מקור: סקר תיירות נכנסת , מתוך "התיירות לישראל – דו"ח סטטיסטי" ** לפי תרחיש ב'

26. תוספת החדרים הנדרשת בפריסה גיאוגרפית

27. צד ה"היצע" ניתוח הפערים בין תוספת החדרים הנדרשת למלאי הקיים

28. מקורות אפשריים ל"היצע מלונאי" • קיימים ארבעהמקורות "היצע" מרכזיים להשלמת תוספת החדרים הדרושה • מיצוי המלאי הפעיל ע"י הגעה ל- 65% תפוסה לפחות (רלבנטי לטווח הקצר, בעייתי בטווח הארוך) • השבה של מלאי קיים לא פעיל • הסבה של מבנים קיימים למלונות (המשמשים היום לשימושים אחרים) • הקמה על בסיס מלאי תכנוני תיירותי קיים • במקביל נדרש לשמר את המלאי הקיים ורמתו

29. הגידול בהיצע החדרים במלונות נבלם בעשור האחרון התפתחות מס' חדרי אירוח במלונות תיירות בישראל 1960-2008 באלפי חדרים 44 פעילים הלמ"ס: למ"ס + מלונות 2007 (סטטיסטיקל)

30. כמות מלונות התיירות בישראל נשארה דומה בעשור האחרון מס' מלונות מס' מלונות התיירות בישראל 1999-2008 מקור:הלמ"ס

31. בפועל, עיקר פיתוח ההיצע בעשרים השנים האחרונות היה באילת וים המלחולא באזורי הביקוש הנוכחיים של התיירות הנכנסת התפלגות מס' חדרי אירוח במלונות תיירות בישראלביישובים נבחרים 1990,2008 באלפי חדרים 179% 29% שיעור גידול במס' החדרים 1990-2008 25% 159% 26% 7% 67% הלמ"ס: מלונות 2008 (סטטיסטיקל)

32. עלייה הדרגתית בשיעור התפוסה בחזרה לרמה של כ-66%כתוצאה מהתאוששות הענף בשנים האחרונות לצד ה"קיפאון" בכמות החדרים מס' חדרים במלונות התיירות בישראל ו-% תפוסה 1999-2008 מקור:הלמ"ס

33. התפוסה התיירותית בירושלים, ת"א וסביבתה הגיעה לשיעורים גבוהים בשנת 2008לעומת זאת, בפריפריה שיעור התפוסה היו נמוכים (וכללה בעיקר תיירות פנים) תפוסת החדרים במלונות בישראלביישובים נבחרים 2008 ב-2008 מלאי החדרים הקיים באזורי הביקוש התיירותי היה קרוב למיצוי: • בת"א וסביבתה נוצר עודף ביקוש על ההיצע • בירושלים הביקוש וההיצע התאזנו • בטבריה היה עודף קטן של היצע בכ-200 חדרים (5% מכ-4,000 החדרים הקיימים בטבריה) מקור:הלמ"ס

34. 2,000 מהחדרים הסגורים נמצאים באזורי הביקוש לתיירות נכנסתומהווים פוטנציאל להשבה מס' חדרים התפלגות מס' חדרים במלונות תיירות סגורים בישראל 2008 לפי ערים מקור:הלמ"ס

35. קיים פוטנציאל להסבה של מבנים קיימים למלונות עבור כ- 2000 חדרים • להסבה יתרונות משמעותיים, הן מצד המדינה והן מצד היזם • תהליך ההסבה הנו מהיר יותר מהקמת מלון חדש • עלות השקעה נמוכה יותר (עלות הסבת חדר הנה כמחצית מעלות הקמה) • התפלגות הפוטנציאל בין אזורי הביקוש • 1,000 בירושלים • 500 בתל אביב • 500 בכנרת והגליל • ההסבה רלבנטית לרוב למלונות ברמה העממית • דוגמאות למבנים עם פוטנציאל הסבה • בית החולים האיטלקי בירושלים • לשכת הבריאות בירושלים • תחנת המשטרה ביפו

36. הערכת המלאי התכנוני הקיים • המלאי התכנוני כולל תוכניות בתוקף ובהליכים להקמה של מלונות • מקובל להתחשב במלאי התכנון "האפקטיבי" שהנו המלאי התכנוני המוכפל במקדמי מימוש משוערים • ביצענו: • הערכה של המלאי התכנוני "האפקטיבי" לטווח ארוך • בירושלים ע"פ דוח "הערכות ירושלים לצפי של 5 מיליון תיירים בישראל" (2008) • בת"א מדוח ביניים של "מסמך מדיניות למתקני אחסון תיירות תל אביב-יפו" (2008) • תיקוף הנתונים בפגישות עם אגף התכנון במשרד (02/2010) • הערכת מלאי התכנוני "האפקטיבי" עד 2015 • הערכות אגף התכנון במשרד (02/2010) • בהנחה שהתקיימו כל התנאים האופטימליים (מצב הענף, אמצעי עידוד, פתרון בעיות תכנוניות)

37. סיכום הפערים בין תוספת החדרים הדרושה למקורות ההיצע * פוטנציאל "אפקטיבי" ל-2015

38. סיכום המשמעויות מניתוח הפערים בין תוספת החדרים הדרושה להיצע • מקורות ההיצע (כולל המלאי התכנוני הקיים) בת"א, כנרת והגליל וערי החוף מספיקים עד 2015 • בירושלים קיים פער ויש צורך ל"הרחיב" את מקורות ההיצע באזור באמצעות הגדלת המלאי התכנוני התיירותי בכ-3,200 חדרים • בהתחשב במלאי התכנוני הקיים, צריך וניתן לבנות (להסב/להשיב) עד 2015 כ- 16,000 חדרים: • 6,000 בירושלים • 3,800 בתל-אביב • 4,000 בכנרת והגליל • 1,700בערי החוף

39. אמצעי העידוד הקיימים כיום בעולם ובישראל

40. ענף התיירות תורם לתוצר המדינה ויוצר מקומות עבודה חדשים בישראל • תרומה לתוצר: • ישירה: 23 מיליארד ₪ (1.8% מהתמ"ג) • כוללת: 41 מיליארד ₪ (3.2% מהתמ"ג) • תרומה לתעסוקה: • סה"כ 160,000 מועסקים כתוצאה מפעילות תיירותית (5.8% מכלל המועסקים) • 90,000 ישירות בענף התיירות • 30,000 במלונאות • תרומת הגידול בתוספת החדרים לתעסוקה במלונאות • תוספת מועסקים בתפעול המלונות, על כל 1,000 חדרים: • רמה 1: 810 • רמה 2: 580 • רמה 3: 450 מקור: למ"ס, משרד התיירות – פורום מנהלי כספים ראשיים (ספט' 2009)

41. לענף התיירות תרומה משמעותית לתוצר במרבית מדינות ה-OECD שיעור התרומה של התיירות לתוצר במדינות ה-OECD % נתונים חו"ל: OECD Tourism Trends and Policies 2010, מבוסס על נתוני 2009 נתונים ישראל: משרד התיירות – פורום מנהלי כספים ראשיים (ספטמבר 2009), מבוסס על נתוני 2008

42. וגם לתעסוקה שיעור התרומה של התיירות לתעסוקה במדינות ה-OECD % נתונים חו"ל: OECD Tourism Trends and Policies 2010, מבוסס על נתוני 2009 נתונים ישראל: משרד התיירות – פורום מנהלי כספים ראשיים (ספטמבר 2009), מבוסס על נתוני 2008

43. לכן, השימוש באמצעי עידוד לענף התיירות מקובל בכל העולםושכיח יותר מבכל ענפי המשק האחרים כמות המדינות המשתמשות באמצעי עידוד בענף שכיחות השימוש באמצעי עידוד פיננסים בעולם לפי ענפים 2004 (מניתוח 63 מדינות חברות ב-WTO) מקור: FDI in Tourism: The Development Dimension 2007

44. אמצעי העידוד בעולם מתחלקים לארבע קבוצות עיקריות

45. כל המדינות השכנות משתמשות באמצעי עידוד להקמת מלונות • לכל המדינות יש "סל" של אמצעים השונה בכל מדינהומושפע מ: • מאפייני "ההיצע" ו"הביקוש" במדינה • רמת וסוג המשאבים הפנויים במדינה (כספיים, קרקע) • תעדוף מול שימושים אחרים בתיירות וענפים אחרים • אמצעי העידוד השכיח ביותר הנו הטבות מס בגלל שאין להם ביטוי "ישיר" בתקציב המדינה

46. אמצעי עידוד תכנוניים למלונותבירדןהמחשה של שיווק מיזמיםפוטנציאליים ע"י Jordan Investment Map מקור מידע: JIB

47. המחשה לאמצעי עידוד תכנוניים למלונות בטורקיהדוגמא לשיווק קרקע ותב"ע בדרום אנטליה SOURCE: REPUBLIC OF TURKEY MINISTRY OF CULTURE AND TOURISM: PUBLIC IMMOVABLE ALLOCATION, ANNOUNCEMENT AND SPECIFICATION, FORTOURISM INVESTORS

48. בפני היזם בישראל עומדים היום מספר קשיים • זמינות קרקע לבניית מלונות באזורי הביקוש • מחסור בקרקע באזורים אטרקטיביים ליזמים, בעיקר בירושלים ות"א (לאורך החוף) • תהליך ארוך לקבלת האישורים הנדרשים • העדפה בייעוד והקצאת הקרקעות לשימושים המניבים הכנסות גבוהות יותר למדינה / לרשות המקומית • קשיים במימון • אי מוכנות מצד הבנקים לממן השקעות במלונות • או לחילופין, דרישה להון עצמי (בנוסף למענק) גבוה יותר לעומת שימושים אחרים (מגורים, נדל"ן מניב) • בנוסף, הבנקים דורשים בטחונות מעבר לנכס בית המלון • עלות קרקע גבוהה (שמאות הקרקע נעשית בדומה לקרקע המיועדת למגורים) • תשואה אלטרנטיבית גבוהה ומיידית בהשקעה במגורים לעומת התשואה והחזר ארוך הטווח ממלונות • חוסר עקביות במדיניות אמצעי העידוד (מענקים) • קושי בהחזר ההשקעה • עלויות הפעלה גבוהות יחסית למדינות בסביבה הקרובה • בעייתיות נמוכה יותר למלונות באזורים רווחיים (בעיקר תל אביב) • בישראל קיים סיכון גיאו-פוליטי לצד הסיכון הכלכלי • בעייתיות גבוהה יותר למלונות באזורים מוטי תיירות נכנסת (תל אביב, ירושלים) • תהליכים ארוכיםועבודה מול מספר רב של גורמים שאינם מתואמים ביניהם

49. התאמת אמצעי העידוד להשגת יעדי המשרד ולצרכי היזמים אמצעי העידוד התכנוניים אינם רלבנטיים ליצירת תוספת חדרים לפני 2015 • לטובת העתיד, חשוב לקדם את המהלכים הבאים: • אישור תמ"א 12 • "חיזוק ההגנה" על קרקעות עם ייעוד תיירותי ע"י סעיפים מתאימים בחוק התכנון החדש • חיזוק יכולות האכיפה באמצעות קידום חוק שירותי תיירות • יש לעשות כל מאמץ כדי להבטיח שקרקע המיועדת לתיירות אכן תשמש לקידום תיירות • מומלץ לא להשתמש באמצעי של אכסון מלונאי מיוחד, בגלל הקושי ליישם אותו ולפקח עליו יש לקדם ולבצע בצורה אפקטיבית את מהלכי המשרד לקיצור תהליכים ולהקלה על היזמים • מנהלת השקעות בתיירות והמרכז לקידום מיזמים כדי להשיג את יעדי המשרד לשנת 2015 יש לתת עדיפות לסיוע ליזמים להתמודד עם קשיי המימון על-ידי בניית תמהיל אמצעי עידוד פיננסיים אפקטיביים. הכלים המרכזיים והמיידיים הינם: • העמדת מענקים בהיקף המתאים, והקצאתם בהתאם ליעדי המשרד • עידוד השימוש באשראי מוסדי, כמקור משלים/תחליפי לאשראי הבנקאי עדיף למדינה להשתמש יותר בתקציב מאשר במשאבי קרקע הנמצאים במחסור בישראל

50. תמונת מצב וקשיים מרכזיים במרכיבי המימון פרויקט "טיפוסי" להקמת מלונות מתאפיין ב-3 מרכיבי מימון*: הון עצמי • לרוב כ-30% מסך ההשקעה מענק • גובה המענק כיום : 20% (+4% מנהלי) ומוגבל רק למיזמים באזור א' • ל-2009/2010 נקבעה תוכנית מענקים הכוללת הקמה/הרחבה/הסבה/השבה של מלונות • התקציב השנתי (2010): M400 ₪, מתוכם הוקצו לסבב הראשון M210 ₪ מימון "משלים" • כיום המקור הבלעדי למימון ה"משלים" הינו המימון הבנקאי • בשנים האחרונות הבנקים כמעט ואינם מוכנים לממן השקעות במלונות או לחילופין, דורשים: • הון עצמי גבוה יותר לעומת שימושים אחרים (מגורים, נדל"ן מניב) • בטחונות מעבר לנכס בית המלון