הנעת תהליך החקר:
Download
1 / 38

הנעת תהליך החקר: מבחירת נושא לניסוח שאלות חקר - PowerPoint PPT Presentation


  • 215 Views
  • Uploaded on

הנעת תהליך החקר: מבחירת נושא לניסוח שאלות חקר. מרצה: איריס יניב, M.A. 2/3/2009 מנחה לתנ"ך ודוקטורנטית בחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה הרצאה למורים המשתתפים בתכנית הניסוי "למידה בדרך החקר", תשס"ט. מבוא. תהליך החקר מתבסס על עיקרון של למידה רלוונטית, אותנטית ורב תחומית.

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about ' הנעת תהליך החקר: מבחירת נושא לניסוח שאלות חקר' - jane


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript

הנעת תהליך החקר:מבחירת נושא לניסוח שאלות חקר

מרצה: איריס יניב, M.A.

2/3/2009

מנחה לתנ"ך ודוקטורנטית בחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה

הרצאה למורים המשתתפים בתכנית הניסוי "למידה בדרך החקר", תשס"ט


מבוא

תהליך החקר מתבסס על עיקרון של למידה

רלוונטית, אותנטית ורב תחומית.

ככזה, לימוד תהליך החקר והשימוש בו משקפים את

התפיסה החדשה: חינוך, שבו הלמידה האקטיבית

נעשית על ידי התלמידים, כאשר המורים נתפסים

כמלווים, מנחים או מתווכים.


שאלת חקר? שאלת מחקר?

  • שאלתחקר - כשמדובר בחקר עיוני.

    כפי שציינה ד"ר מיכל ציון בהרצאתה:

    "חקר (Inquiry) הוא פעילות לימודית המדמה

    את עבודתו של המדען העוסק במחקר".

  • שאלתמחקר - מכוונת יותר למחקר ניסויי.


מה מעורר את שאלת החקר?

תמיהות ותהיות, הרהורים והשגות, הקשורים בנושא

מסוים.

אלו מתעוררים בעקבות הידע הקיים כבר בנושא

הנתון, או תוך כדי למידת הנושא הנבחר וחקירתו.

מכאן נובע ש:

כל ידע הוא נקודת מוצא לשאלות ולהשגות חדשות,

המובילות לצמיחתו של ידע נוסף. לכן כדי לשאול

שאלה ספציפית המתייחסת לנושא רחב ממנה -

דרוש בסיס של ידע קודם בנושא הנתון.


"הדבר החשוב הוא

לא להפסיק לשאול שאלות"

(אלברט איינשטיין)


למה לשאול שאלות?

  • מיקוד חשיבה

  • חשיבה ביקורתית

  • שימוש בידע קודם

  • מוטיבציה

  • זיהוי בעיה

  • פיתוח חשיבה יצירתית

שאלות מעוררות:

  • סקרנות

  • גירוי

  • רפלקציה

  • למידה עצמאית

  • אחריות ללמידה

  • עניין אישי


האם כל שאלה היא שאלת חקר?

העולם המורכב מעורר בנו סקרנות, תהייה,

ושאלות, בניסיון להבין את הסובב אותנו.

שאלותיו של החוקר דומות במידה מסוימת

לשאלותיו של ילד סקרן, אך הן שונות בכך ש...

החוקר מכוון את שאלותיו לתבנית שמאפשרת

חקירה של הנושא.

לא כל "סקרנות" או "תהייה" הופכות באופן

מיידי לשאלת חקר.


חשיבותה של שאלת החקר

  • בחירה של שאלת חקר היא, למעשה, בחירה של כיוון לעבודה ושל כלי המחקר שייבחר. למשל: ראיונות, תצפיות, שאלונים, השוואה בין טקסטים וכו'.

  • השאלה מנחה את שלבי הפיתוח של העבודה.

  • בשל חשיבותה, שאלת החקר מופיעה בחלק הפותח של העבודה (המבוא, או הפסקה הפותחת את העבודה).


שאלות החקר נובעות מנושא החקר

מנושא חקר אחד – שופטים ד'-ה' (המלחמה ביבין

מלך כנען וסיסרא שר צבאו) – ניתן לגזור שאלות

חקר שונות, שיובילו לכיווני מחקר שונים.

למשל:

  • במה דומה ובמה שונה תיאור המלחמה בפרק ד' (הסיפור) לעומת תיאור המלחמה בפרק ה' (השירה)?

    2. מה הקשר בין תיאור המלחמה בתנ"ך לבין הממצאים הארכיאולוגיים?


כלומר:

ניסוח שאלת החקר הוא שלב חשוב בדרך לתוצר

הסופי – עבודה כתובה.

אז איך מנסחים שאלת חקר?


תהליך העבודה

1. סיעור מוחין – גיוס ידע קודם: מה אני כבר יודע על הנושא? ניתן להיעזר במקורות מידע.

2. שאילת שאלות - מה אני יכול לשאול על הנושא?

3. אישכול - מיין את השאלות על-פי נושאים ותן כותרת לכל נושא.

4. ניסוח שאלת חקר – עיין בשאלות ששאלת, גלה מה מעניין אותך, ונסח שאלת חקר.

כלומר: שאלת החקר נובעת מתוך הנושא.


סיעור מוחין

להלן דף עזר לתלמידים לצורך בירור הידע המוקדם שלהם

בנושא:

  • שם: ______________________

  • תאריך: ____________________

  • הנושא שבחרתי לחקור הוא: ____________________________________

  • מה ידוע לי כבר בנושא הזה? פרט/י את הידע שיש לך בנושא.

  • ___________________________________

  • כמה, בעצם, ידוע לי על הנושא? הקף/הקיפי בעיגול את האפשרות המתאימה לך:

  • בעצם, אני יודע/ת רק מעט מאוד על הנושא.

  • אני מכיר/ה את הנושא, אך לא מספיק, לדעתי.

  • אני מכיר/ה היטב את הנושא וממש בקיא/ה בו.


"שמש מושגים"

דרך אחרת לעריכת סיעור מוחין היא ליצור "שמש

מושגים".

במרכז השמש כותבים את נושא המחקר, וממנו

שולחים קרניים רבות ככל האפשר, בהן כותבים את

מה שידוע לנו בנושא.

ככל שיש יותר קרניים – מה טוב.

אם יש צורך – נעזרים במקורות מידע.


סיעור מוחין ושאילת שאלות

להלן שאלות, שאפשר לתת לתלמידים כדי לסייע

להם להתקדם לקראת הגדרת שאלת חקר:

  • מה אני כבר יודע על הנושא?

  • מה אני יכול לשאול על הנושא?

    (היעזרו במאגר מילות השאלה: למה? מה? מתי?

    מדוע? מי? לשם מה? איך? מפני מה? כמה?

    בשביל מה? וכו').

  • איזה קשר אני יכול למצוא בין הנושא לבין מה

    שקורה לי באופן אישי או בחברה בה אני חי בה?



מיון השאלות

הנחיות לתלמידים:

  • מחקו כל שאלה שהתשובה לה היא כן או לא, או שהתשובה לה מסתכמת במילה אחת.

    שאלות מסוג זה נקראות שאלות סגורות, ואינן מתאימות לחקר.

  • מחקו את השאלות החוזרות על עצמן.

  • מחקו שאלות שאינן קשורות לנושא.


מהי שאלת חקר טובה?

1. שאלה פתוחה - שאלה שלא ניתן לתת עליה תשובה אחת מוחלטת; שיש לה בפועל כמה תשובות, ותשובות אלה שונות, ולעתים אף סותרות זו את זו.

לכן שאלה כגון: "מתי גילו את אמריקה?" לא יכולה להיות שאלת חקר.


  • היא לא יכולה להיות שאלה פשוטה ובלתי מתוחכמת, כמו: איך פועל מנוע של מכונית?

  • היא לא יכולה להיות שאלה, שהתשובה שלה ידועה מראש, למשל: האם בחורף תעלה כמות

    המשקעים?


  • שאלת חקר אינה יכולה להיות שאלת "האם", שהתשובה עליה היא "כן" או "לא".

    למשל: האם אפשר לצוף בים המלח?

  • שאלת חקר לא יכולה להיות כמותית: כמה...?

    למשל: כמה כוכבים יש ביקום?

  • שאלת חקר לא מכוונת לתשובה על בן אדם אחד: מי...? למשל: מי גילה את כוח המשיכה?


דוגמה לשאלת חקר פתוחה: "האם", שהתשובה עליה היא "כן" או "לא".

כיצד בא לידי ביטוי הסיפור של שופטים ד' באומנות?

דבורה הנביאה

הציור לקוח מ:

www.mchp.gov.il /.../Gallery/Woman/pic+dvora.htm‎


2. "האם", שהתשובה עליה היא "כן" או "לא". שאלה עשירה, רב כיוונית, שניתן לפרקה לתת-שאלות.

  • תשובה לשאלה תצריך ידע נרחב.

  • כדי לקבל תשובה עליה - צריך להצליב מידע מכמה מקורות מידע.

  • זוהי שאלה, אשר לצורך מתן תשובה עליה - אי-אפשר להסתפק בכמה שורות.

  • שאלה אשר ניתן לבדוק אותה מכמה כיוונים, ויכולה להוביל לכמה פתרונות .


3. "האם", שהתשובה עליה היא "כן" או "לא". שאלה רלוונטית לחיי הלומדים ולחברה בכלל.

4. שאלה שמאפשרת דיון והבעת דעה – מעוררת מחשבה.

5. שאלה המנוסחת בצורה חד משמעית; ממוקדת, מדויקת ובהירה.


ניתן למקד את השאלה על ידי תיחום, למשל:

  • בזמן: מתי מתרחשת התופעה הנחקרת?

  • במקום: היכן מתרחשת התופעה הנחקרת?

  • באוכלוסייה: לאיזו אוכלוסיה נתייחס בעבודת

    החקר?

  • בגיל: לאיזה טווח גילאים נתייחס בעבודת

    החקר?


6. למשל:שאלה שאינה מקיפה מדי וניתן לחקור אותה בזמן שהוגדר לביצועה; שניתן לסיים את העבודה עליה בפרק הזמן הקצוב.

7. שאלה שאפשר להשיג עבורה את הנתונים שעליהם מבקשים להסתמך; שאלה שיש עליה מידע נגיש לתלמידים.


ניתן לשאול שאלות על: למשל:

תוצאות

מטרות

עקרונות

וכו'

עובדות

תופעות

תהליכים

סיבות


דוגמאות לניסוח ברור של שאלת חקר: למשל:

  • מהי השפעת _____ על _______ ?

  • מהו הקשר בין _______ לבין ___?

  • מהם ההבדלים בין ___לבין ___ ?

  • מהם הגורמים או הסיבות ל ____ ?

  • מהם ההיבטים השונים של _____ ?


  • מה הדומה ומה השונה בין _____ לבין __ ?

  • מהם היתרונות והחסרונות של __ ?

  • מהם תפקידיהם של _________?

  • מהן ההשלכות של __________?

  • אלו בעיות מתעוררות ב_______?

  • אלו פתרונות ניתן להציע ל_____?


כלי להערכת שאלות חקר ע"י התלמידים (בעזרת המורים – חקר מונחה)


בהנחה שביצוע עבודות חקר לא נעשה במקביל

ובנפרד מהלימוד העיוני, אלא במשולב – ניתן

להשתמש בחומר הלימוד כדי ללמד מיומנויות בהן

משתמשים אחר כך בביצוע עבודת החקר.


למשל: במקביל

כאשר מלמדים חומר מסוים אפשר לתת לתלמידים

תרגיל כדי להמחיש להם איך שואלים שאלות חקר.

בתחילה להדגים (חקר מובנה), אחר כך לתת להם

בשיעור אחר או בחומר אחר לנסות בעצמם תוך ליווי

ועזרה של המורה (חקר מונחה), ואז, כשיגיעו

לביצוע עבודת החקר שלהם - זה יהיה אחרי

שהתנסו ולמדו מהי מיומנות של זיהוי וניסוח שאלת

חקר.


בשלב השני (של חקר מונחה) ניתן לשלב הצגת השאלות במליאה וקבלת משוב מהתלמידים האחרים (למידת עמיתים).


להלן תזכורת על סוגי חקר, מתוך הרצאתה של ד"ר מיכל ציון:


מומלץ לפרק את שאלת החקר לשאלות משנה.

שאלות המשנה יסייעו לנו להגדיר את ראשי הפרקים

לעבודת החקר.


דוגמה: משנה.

אם שאלת החקר עוסקת ביחס בין שופטים ד'

לאומנות, ניתן לנסח שאלות משנה שיובילו לראשי

פרקים. למשל:

  • מהו יחס האומנים לדמותה של דבורה?

  • מהו יחס האומנים לדמותה של יעל?

  • מהו יחס האומנים לדמותו של ברק? וכו'.

    דבורה

    ציור מאת F. M. Bredt


שימו לב! משנה.

עבודת חקר תוביל אותנו למסקנה, ולא תשובה, שכן לשאלות חקר לא תהיינה תשובות חד-משמעיות, כי אם מסקנות חקר – וטוב שכך. מעצם הגדרת שאלת החקר אין אנו מצפים לתשובה חד משמעית דווקא!!


למשל: משנה.

אם עסקנו בשאלת הקשר בין שופטים ד' ליצירות

אומנות, ייתכן שאחת ממסקנותינו תהיה שחלק

מהאומנים מתמקדים בדמותה של דבורה, בעוד

אחרים מתמקדים בדמות יעל.

יעל וסיסרא

ציור של Palma il Giovane

1548- 1628, ונציה


לסיכום: משנה.

מטרת כתיבת העבודה אינה סיכום של כל החומר

המצוי בנושא, אלא כתיבה העונה על שאלה, היבט

או בעיה המעניינים וקשורים לנושא, תוך ניפוי

החומר הרלוונטי מתוך מקורות המידע הקיימים.


ליצירת קשר משנה.

איריס יניב

נייד: 054-4916877

כתובת אי מייל: [email protected]


ad