הצעת חוק דיני ממונות – עקרונות יסוד
This presentation is the property of its rightful owner.
Sponsored Links
1 / 44

הצעת חוק דיני ממונות – עקרונות יסוד PowerPoint PPT Presentation


  • 64 Views
  • Uploaded on
  • Presentation posted in: General

הצעת חוק דיני ממונות – עקרונות יסוד. מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים. הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב. נוסח הסעיף המוצע:. 2. בשימוש בזכות, בביצוע פעולה משפטית ובקיום חיוב, יש לנקוט בתום לב. הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב. המצב המשפטי כיום.

Download Presentation

הצעת חוק דיני ממונות – עקרונות יסוד

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

Presentation Transcript


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – עקרונות יסוד

מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב

נוסח הסעיף המוצע:

2. בשימוש בזכות, בביצוע פעולה משפטית ובקיום חיוב, יש לנקוט בתום לב.


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב

המצב המשפטי כיום

  • עיקרון תום הלב – "עיקרון מלכותי"

    • סעיף 12, 39 ו-61(ב) לחוק החוזים, חלק כללי, התשל"ג-1973

      • 12. במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב

      • 39. בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה

      • 61(ב). הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה.

    • הפסיקה הכירה בתחולת עיקרון זה בכל חלקי המשפט האזרחי, ואף מחוצה לו


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב

מהות חובת תום הלב

  • עיקרון מאזן לחופש החוזים ולכלל "ייזהר הקונה" (caveat emptor)

  • תום הלב תלוי בנסיבות המקרה -

    "תום הלב - כמו הצדק - בא לידי ביטוי בחוסר תום לב, מקום שעדיין לא ניסו ולא הצליחו עוד ואין גם שום צורך להגדיר במדויק "תום לב" מהו. כשאנו נתקלים בחוסר תום הלב מיד אנו מבחינים בו בתור שכזה" (השופט ח' כהן)


5894240

"השימוש בזכויות.... צריך להיעשות מתוך הגינות. לשם פגיעה בעקרון תום הלב לא נדרש שבעל הזכות יפעל מתוך זדון או רוע לב. די בכך שפעולתו איננה עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים הערכיים הראויים של החברה הישראלית. עקרון תום הלב קובע כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ומתוך התחשבות בציפיות מוצדקות של הצד האחר" (רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון)

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב

מהות חובת תום הלב


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב

דוגמאות ליישום העיקרון בדיני חוזים

  • ע"א 1233/91 ג'רבי נ' בן דוד- עמידה על הזכות לביטול חוזה כתוצאה מאיחור בן יום אחד בתשלום, עקב טעות, נתפסה כחסרת תום לב

  • ע"א 286/93 קלמר נ' גיא; ע"א 579/83 זוננשטיין נ' גבסו- התגברות על דרישת הכתב בחוזי מקרקעין במקרים חריגים

  • ד"נ 22/82 בית יולס נ' רביב- חובה לנהוג שוויון בין מציעים ביחס לעמידה בתנאי המכרז, גם במכרז פרטי

  • ד"נ 9/81 פנידר נ' קסטרו- אחריות אישית גם על נציגו של צד לחוזה, אשר פעל שלא בתום לב במו"מ (כגון מנהל חברה)

  • ע"א 672/81 עמיתי מלון ירושלים נ' טייק- במקרים חריגים, אפשרות כפיית קבלת ביצוע חיוב חוזי המהווה רק ביצוע בקירוב


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב

דוגמאות ליישום העיקרון בענפי משפט נוספים

  • חובות גילוי נרחבות, מכוח עקרון תום הלב במו"מ, וזאת תוך שילוב עם סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי) העוסק בטעות

  • רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון- אמצעי להגבלת תביעתו של בעל הקניין, אם כי זאת בזהירות מיוחדת

  • ע"א 701/79 שוחט נ' לוביאניקר- זכות רחבה להשעיית חיובים, בעקבות הפרה נגדית

  • בג"צ 4422/92 עופרן נ' ממ"י- הטלת חובת הגינות מוגברת על הרשויות השלטוניות


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב

תום לב – סובייקטיבי או אובייקטיבי?

  • ".....בדרך מקובלת ובתום-לב"

  • אין מדובר ב"דרך מקובלת אצל רמאים", אלא "בדרך מקובלת במשא ומתן הוגן" (השופט קיסטר בע"א 338/73 חב' חלקה 677)

  • בדיקת תום הלב בעלת אופי נורמטיבי-אובייקטיבי, בהתאם לנסיבותיו של המקרה

  • עוגן דוקטרינרי בחקיקה הישראלית המודרנית לעקרון ההשתק


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב

תום לב – סובייקטיבי או אובייקטיבי?

  • "נראה לי, כי... אמונתו של בעל החוזה, כי הוא פועל בהגינות וביושר אינה מכרעת, שכן לבעל החוזה עשויים להיות סטנדרדים מעוותים של יושר והגינות... אין זה מתקבל על הדעת ואין זה צודק, כי רמת ההתנהגות הנדרשת תהא שונה לכל בעל חוזה, והיא תהא פונקציה של אמונתו הסובייקטיבית שלו בדבר הישר וההוגן. המטען הערכי, הניתן ליושר, אמון והגינות, אינו יכול להיות תלוי בשיקולים סובייקטיביים אלה, אלא הוא נקבע על-ידי הסטנדרדים הערכיים הראויים של החברה הישראלית, כפי שבית המשפט מבין אותם מעת לעת (בג"ץ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר-שבע בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים)


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב

הפרת חובת תום הלב – מגוון תוצאות

  • בשלב המו"מ (הפרת ס' 12)-

    • בד"כ פיצויי הסתמכות (פיצוי בגין האינטרס שלילי – הוצאות, החמצת אלטרנטיבות)

    • במקרים חריגים בהם החוזה השתכלל אך כריתתו הפורמאלית נמנעה עקב חוסר תום לב– פיצויי ציפיה או אכיפת החוזה (ע"א 4850/96 קל בניין, ע"א 579/83 זוננשטיין נ' גבסו; ע"א 892/80שיכון עובדים נ' זפניק)


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב

הפרת חובת תום הלב – מגוון תוצאות

  • בשלב קיום החוזה (הפרת ס' 39) -

    • בקיום חיוב – קיום בחוסר תום לב ייחשב כאי קיום החיוב וכהפרתו של ההסכם (למשל קיום דווקני אך לא הוגן)

    • במימוש זכות - הזכאי מנוע מלתבוע את זכותו, או שלא יוכר תוקף הפעולה המשפטית שעשה (למשל ביטול לא הוגן מחמת הפרה זניחה יבוטל ולמעשה המבטל יחשב כמתנער מההסכם)


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב

תום לב במשפט העברי

  • גם במשפט העברי הכירו בעקרונות דומים: "ועשית הישר והטוב", "כופין על מידת סדום" ודין "מחוסר אמנה"

  • עקרונות אלו נתפסים הן ככללים ספציפיים המייצרים חובות מסוימות, והן כעקרונות שליטים על המשפט הפרטי כולו

  • "וכן אמרה [התורה] ועשית הישר והטוב והכוונה שיתנהג בהנהגה טובה וישרה עם בני אדם ולא היה מן הראוי בכל זה לצוות פרטים לפי שמצות התורה הם בכל עת...ומדות האדם והנהגתו מתחלפת לפי הזמן והאישים, והחכמים ז"ל כתבו קצת פרטים מועילים..ומהם שעשו אותם דין גמור ומהם לכתחילה ודרך חסידות" (מגיד משנה, הלכות שכנים יד', ה')


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב

  • עיקרון זה מוכר בכל שיטות המשפט האזרחיות המודרניות

  • הקודקס הגרמני ובתי המשפט שם אימצו אותו כסעיף על החולש על כל ספר החוקים האזרחי ועל חלקי משפט נוספים

  • ה-UCC בארה"ב אימץ את עיקרון תום הלב ושמירה על סטנדרטיים מסחריים סבירים בחלק הכללי של הקוד

  • הקוד סיביל הצרפתי והפסיקה אימץ את העיקרון בקשר למו"מ בצורה של חובות ספציפיות לגילוי, אי הטעיה וכו'. קיימת הוראה מפורשת לקיום החוזה בתום לב

  • העיקרון עוגן בצורות שונות גם בקודקס האיטלקי, וההולנדי, והוכר באופן מפורש ונרחב גם בקוויבק (קנדה) ובלואיזיאנה (ארה"ב)

תום לב במשפט המשווה


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב

2. בשימוש בזכות, בביצוע פעולה משפטית ובקיום חיוב, יש לנקוט בתום לב.

נוסח הסעיף המוצע:


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב

הצעת חוק דיני ממונות – הסעיף המוצע

  • הסעיף לא צפוי לשנות את הדין הקיים

  • כבר כיום חל עקרון תום הלב על כל מערך הזכויות והחובות במשפט האזרחי, לרבות דיני הקניין

  • מיקום הסעיף ישקף נכונה את תחומי התפרשותו של העיקרון, אשר כיום "מוזרם" לכלל המשפט האזרחי באמצעות סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי)


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 2 – תום לב

הצעת חוק דיני ממונות – הסעיף המוצע

  • הביטוי "בדרך מקובלת" פורש בפסיקה כמבטא את המבחן האובייקטיבי (באופן זהה למונח "תום לב"), ועל כן אין לו מקום

  • לפיכך, השמטתו הביטוי בוודאי אינה צפויה להרחיב את התפיסה האובייקטיבית (אם כי גם לא לצמצמה)

  • על הפרת החובה יחול פרק התרופות בגין הפרת חיוב של הקודקס - על מפר החובה להוביל את הנפגע למצבו אלמלא ההפרה. יש לאתר את הציפייה המוגנת במסגרת החובה הנדונה, והסעד ייגזר מכך


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 3 – אין חוטא נשכר

3. בית המשפט רשאי לשלול או להגביל זכות של אדם, בנסיבות שבהן מוצדק הדבר, בשל כך שהזכות צמחה עקב התנהגות של הזכאי הנוגדת חיקוק או הנוגדת את תקנת הציבור.

נוסח הסעיף המוצע:


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 3 – אין חוטא נשכר

עיקרון מבוסס במשפט הישראלי

עיקרון תורתי כללי

סעיף 30, 31 ו-61(ב) לחוק החוזים, חלק כללי, התשל"ג-1973

30. חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל

61(ב). הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה.

ס' 5 לחוק הירושה - "הרצחת וגם ירשת"

ס' 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – שלילת זכאות למי שגרם לתאונה בכוונה, נהיגה לשם ביצוע פשע, נהיגה ללא רישיון וכו'

ס' 26 לחוק חוזה הביטוח – המבטח פטור מתשלום כאשר מקרה הביטוח נגרם במתכוון על ידי המבוטח או המוטב

המצב המשפטי כיום


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 3 – אין חוטא נשכר

מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה "Ex turpi causa non oritur action"

הגנה על האינטרס הציבורי הקיים בחוק או בתקנת הציבור (בניגוד לתום הלב המגן על אינטרס לגיטימי של הצד האחר)

הכוונת התנהגויות, כך שיסופקו תמריצים שליליים במשפט האזרחי מפני פעילויות פסולות

מהות העיקרון


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 3 – אין חוטא נשכר

"הכלל בדבר turpis causa אינו קובע הגנה בפי בעל-הדין, אלא יסודו בסלידת בית-המשפט מלהושיט עזרתו לבעל-דין המבסס את תביעתו או את הגנתו על מעשה הנוגד את החוק או את תקנת הציבור. אם בית- המשפט יימנע במקרה המסויים מלהושיט את עזרתו - דבר זה תלוי במידת סלידתו, לשון אחרת במידת חומרתו של המעשה הבלתי-חוקי או הבלתי-מוסרי או במידת חשיבותו של "הנכס" הטעון הגנת החוק, וכן במידת מעורבותו במעשה של בעל-הדין העשוי להיבנות מהפעלת הכלל" (ע"א 386/74 פלוני נ' אלמונית)

מהות העיקרון


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 3 – אין חוטא נשכר

ס' 30 קובע את בטלות הפעולה עצמה, ולא רק חסימה של זכות ההסתמכות על החוזה או הפעולה

כאשר הניגוד הוא בין זכאותו של אחד הצדדים בלבד לבין החוק או תקנת הציבור, עשויה להתבטל זכאותו של אותו צד בלבד. כך, למשל, כאשר החוזה עצמו תקין, אולם אחד הצדדים מבצע אותו באופן בלתי חוקי (במקרה זה יידרשו התאמות בהסכם בכדי לאזנו)

בטלות החוזה תוביל בד"כ להשבה הדדית (ס' 31 מאפשר לבימ"ש לאבחן בין הצדדים, תוך שלילת הסימטריה ביחס לגובה ההשבה). כאשר צד קיים חלק מהותי מחיוביו, הוא עשוי לזכות בהחייאת החוזה, מכוח סעיף 31 לחוק.

תוצאות העיקרון בדיני חוזים


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 3 – אין חוטא נשכר

תחולת הכלל במקרים נדירים בלבד - אין בעצם ביצוע מעשה אסור על ידי התובעבכדי לשלול את תביעתו.

לשם שלילת התביעה קיימים מספר מבחנים:

חומרה, פליליות או חוסר מוסריות גבוהה של המעשה

קשר סיבתי ישיר בין ההתנהלות הפסולה לבין צמיחת הזכאות

האינטרס הציבורי שבהטלת אחריות יצדיק את שלילת הכלל

יסודות העיקרון


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 3 – אין חוטא נשכר

ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר- עסק של מתן שירותי ליווי לא יקבל צו לכינוס נכסים בפשיטת רגל, כך שלא יתאפשר לו להשתקם, בשל פעילותו הבלתי-חוקית שהינה שיטתית ונמשכת, ואשר נגדה בעליל את האינטרס הציבורי.

ד"נ 13/80 הנדלסנ' בנק קופת עם- באותו מקרה, מוצא אבידה לא קיים את ס' 3 לחוק השבת אבידה ונמנע ממסירת דבר האבידה לבנק (בעל הרשות). ביהמ"ש החיל את עקרון "אין חוטא נשכר" וקבע כי זכותו של מי שהפר את חוק השבת אבידה כ"מוצא" בטלה, והזכויות לקבלת הבעלות אם לא יימצא הבעלים המקורי הן בידי בעל הרשות

דוגמאות ליישום העיקרון


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 3 – אין חוטא נשכר

ע"א 4079/05 מעונה נ' הוועדה המקומית לתכו"ב שומרון- התובע, קבלן בניין, הגיש לוועדה המקומית לתכנון ובניה, ביודעין, בקשה להיתר בנייה הסוטה סטייה ניכרת מהוראות התב"ע החלה על המקום. הוועדה המקומית, מצידה, נענתה לבקשה זו, ונתנה בידי התובע היתרים בלתי-חוקיים. כאשר ניתן בהמשך צו להפסקת העבודה, הגיש הקבלן תביעה כנגד הוועדה בגין התרשלותה בנדון. בית המשפט העליון קבע כי האינטרס הציבורי בתקינותם של הליכי התכנון מחייב כי התובענה לא תידחה, אך נפסק אשם תורם בסך 40 אחוזים

ע"א 3798/94 פלוני נ' פלונית- שלילת אפוטרופסות על ילד שנולד כתוצאה מביצוע עבירה של בעילת קטינה על ידיו. בית המשפט אימץ, כללית, את העיקרון בדבר "אין חוטא נשכר", כששופטי ההרכב נחלקו בדעתם ביחס לשאלה אם יש מקום להחלת עקרון זה לעניין זכויות בלתי רכושיות

דוגמאות ליישום העיקרון - המשך


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 3 – אין חוטא נשכר

ע"א 11172/05 זיו נ' חדד- ההתנהגות העבריינית של מסיג הגבול (התובע) לא הייתה חמורה דייה על מנת לשלול את התביעה כנגד המחזיק, בגין העובדה כי הוא ירה במסיג הגבול

ע"א 2242/03 אברהם נ' רשאד- רשלנות כנגד מהנדס, אשר התרשלותו גרמה לכך שהיה צורך להרוס את הבניין. נטען כנגד התובע כי העובדה שהבנייה נערכה על-ידיו שלא כדין שוללת את תביעתו במסגרת טענת "אין חוטא נשכר". טענה זו נדחתה לאור היעדר סיבתיות בין אי החוקיות בבנייה לבין הנזק שנגרם עקב התרשלות הנתבע

בת"א (ת"א) 1121/07- תביעת עו"ד ליאורה גלט כנגד ברוך קרא ועיתון הארץ, בגין התרשלות אשר פגעה בזכותה של התובעת לחסיון עתונאי, בנוגע להדלפתה בקשר לחקירה פלילית כנגד רוה"מ אריאל שרון. נקבע כי העובדה שהדלפת המידע הייתה עבירה פלילית אינה מספקת על מנת לחסום את תביעת הרשלנות במסגרת טענת "אין חוטא נשכר".

דוגמאות בהם נשללה תחולת העיקרון


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 3 – אין חוטא נשכר

אין חוטא נשכר במשפט העברי

  • גם במשפט העברי נזכרת סמכותו של ביהמ"ש לקנוס אדם ולשלול ממנו זכות שצמחה לו בשל התנהגות פסולה:

  • "ביד הבית דין...ליטול ממון כפי ראות עיניהם, לפי העניין, למגדר מלתא" (הג' הרמ"א, חושן משפט, סימן ב', סעיף א')


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 3 – אין חוטא נשכר

אין חוטא נשכר במשפט המשווה

  • כלל רומי ידוע - Ex turpi causa non oritur action (מעילה בת עוולה לא תצמח תרופה)

  • הכלל עוגן במדינות המשפט המקובל האנגלו-אמריקאי בתחומים שונים (אנגליה, ארה"ב (2nd Restatment, 178), ניו-זילנד (New Zeland Illegal Contracts Act 1970, 3-6))

  • הכלל אומץ בפועל בקודקס הגרמני בתחומים שונים (עשיית עושר (ס' 817), עסקאות המנוגדות לחוק (ס' 134) או לתקנת הציבור (ס' 138))

  • הקוד סיביל הצרפתי מאמץ את הכלל אף הוא (Article 6)

  • כך גם הצעת חוק החוזים האירופאי (PECL) (15:101-103)


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 3 – אין חוטא נשכר

3. בית המשפט רשאי לשלול או להגביל זכות של אדם, בנסיבות שבהן מוצדק הדבר, בשל כך שהזכות צמחה עקב התנהגות של הזכאי הנוגדת חיקוק או הנוגדת את תקנת הציבור.

נוסח הסעיף המוצע:


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 3 – אין חוטא נשכר

הצעת חוק דיני ממונות – הסעיף המוצע

  • קיימת הצדקה לתחולת העיקרון על כל חלקי המשפט האזרחי(בדיני חוזים העיקרון קיים גם כאשר אינטרס ההסתמכות בו רב יותר מאשר בתחומים אחרים)

  • הסעיף המוצע מצמצם את תחולת העיקרון – בניגוד ל-ס' 30, נק' המוצא איננה בטלות אלא הסמכה של בית המשפט לשלול או להגביל את הזכאות. הפגיעה בזכאי אינה חייבת להיות גורפת, אם כן, ואפשר כי תצומצם למידה כזו או אחרת

  • הושמטה העילה של ניגוד למוסר, והיא נבלעת בתוך תקנת הציבור


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 3 – אין חוטא נשכר

הצעת חוק דיני ממונות – הסעיף המוצע

  • היסודות המהותיים המופיעים בסעיף 3 נשענים על הפסיקה: נדרשת סיבתיות בין ההתנהלות הפסולה לבין צמיחת הזכאות, וכי חומרת ההתנהלות הנדונה תצדיק את שלילת הזכאות, בהשוואה לעוצמת הזכאות הנפגעת, והאינטרס הציבורי בהטלת אחריות על החייב, למרות העובדה כי הזכאות צמחה באופן פסול

  • קיימת הצדקה להחלה זהירה של העיקרון גם על זכויות תביעה קנייניות, לדג':

    • תביעת זכות יוצרים של תרגום שלא כדין של יצירה אחרת

    • תביעת פולש להסגת גבול כנגד פולש אחר


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 4– זוטי דברים

4. לא תוגש תובענה בשל מעשה קל ערך שאדם סביר לא היה מלין עליו.

נוסח הסעיף המוצע:


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 4– זוטי דברים

סעיף 4 לפקודת הנזיקין – מעשה של מה בכך

4. לא יראו כעוולה מעשה, שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור תביעה לזכות נוגדת, ואדם בר-דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך.

סעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות

6. לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש.

העיקרון הוחל בפסיקה גם על המשפט החוקתי, דיני הקניין, דיני מסים, דיני ההגבלים העסקיים ותחומים נוספים

עיקרון כללי בדיני העונשין

קיים גם כלל דיוני בתקנות סד"א המאפשר דחייה של תובענות קנטרניות או טרדניות

המצב המשפטי כיום


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 4– זוטי דברים

"כלל עתיק יומין הוא שאין דרכו של בית המשפט לעסוק בעניינים זעירים וקלי ערך, עניינים של מה בכך, "זוטי דברים" (כמו שנאמר "De Minimis non curat lex") כך אין דרכו לעסוק גם בפגיעה מזערית בזכות. כלל זה מקובל בשיטות משפט רבות, וגם בשיטתנו חולש הוא על תחומי משפט שונים, בין מכוח הוראה מפורשת בחוק ובין מכוח הפסיקה"(ע"א 3901/96 הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה נ' הורוויץ)

מהות העיקרון


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 4– זוטי דברים

לעיקרון זה שתי הצדקות עיקריות:

הצדקה חברתית - פגיעה קלת-ערך באינטרס אינה נושאת עמה לעתים קרובות מטען ערכי שלילי

הצדקה מעשית - אין מקום להעמיס על המערכת השיפוטית התדיינויות-סרק בעניינים שוליים. הדבר פוגע ביעילות המערכת השיפוטית

השאלה העיקרית: כיצד נמדדת פגיעה ומתי היא נחשבת כמזערית – הדבר תלוי במהות הזכות שנפגעה ובנסיבות

מהות העיקרון


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 4– זוטי דברים

בג"צ 3434/96 הופנונג נ' יו"ר הכנסת– בתי המשפט לא יפסקו בתביעות בהן מדובר בפגיעה מזערית בזכות, וכן לא יפסלו חוק בשל פגיעה מזערית בזכות, תהא אפילו זכות יסוד כמו זכות הקניין או חופש העיסוק

רע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון דוד דהאן- גם פגיעות בלתי ממוניות כגון צער וכעס ייתכן שייחשבו כפגיעות של מה בכך

ע"א 782/70רדומילסקי נ' פרידמן- נפסלה תביעת הסגת גבול בגין מתיחת חוט טלוויזיה דרך המקרקעין. בתביעת צו-מניעה שאינה מראה כל פגיעה של ממש אלא נובעת רק מן המניע לגמול, יש משום התעמרות המצדיקה הימנעותו של בית-המשפט ממתן סעד

דוגמאות ליישום העיקרון בדיני הנזיקין ומחוץ להם


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 4– זוטי דברים

ברע (נצ') 306/09 קובטי נ' עיריית נצרת - תביעה בגין מאמצים לביטול דוח חניה. בפגיעה של מה בכך קיימת לבית המשפט סמכות לדחות את התביעה, גם אם הטענה לא הועלתה כלל ע"י ההגנה

תא (ת"א) 59647/06 פרי נ' ל.ה.ב – שימוש בסילבוס שנכתב ע"י התובע גם לאחר שעזב נפסק כמעשה של מה בכך לעניין חוק זכויות יוצרים

תק (ת"א) 10378/04 שדה נ' המרכז הזאולוגי ת"א – נדחתה תביעת לשון הרע, מאחר שלתובע נגרמה רק אי נוחות קלה ובזבוז זמן, אשר אינם מצדיקים קיום הליך

דוגמאות ליישום העיקרון - המשך


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 4– זוטי דברים

עמ (י-ם) 760/05 פלונים נ' אלמונית – נדחתה טענת זוטי דברים במקרה של תקיפה פיזית בין קרובי משפחה

תא (ת"א) 39435/00 רשו נ' תנובה- נדחתה טענת זוטי דברים במקרה של מציאת גוש פחם במשקה חלב. נפסק שגם אי נוחות איננה מהווה בהכרח פגיעה מזערית שבמזערית

תא (חי') 109/66 מכון איי-קיו נ' סיגמא מדע- נדחתה טענת זוטי דברים בתביעת לשון הרע בגין פרסום פוגעני בעיתון

תא (עפ') 1527/02 שלי נ' מעריב – נדחתה טענת זוטי דברים בתביעת דיבה בגין פרסום מס' טלפון נייד בעיתון במדור הכרויות

דוגמאות בהן נשללה תחולת העיקרון


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 4– זוטי דברים

ת"א (ת"א) 1372/95 ראבי נ' תנובה– נדחתה טענת זוטי דברים בתביעה ייצוגית בגין הוספת סיליקון לחלב. על אף שאין דרכו של ביהמ"ש לעסוק בעניינים של מה בכך, בתביעות ייצוגיות בהן מאוחדות תביעות אישיות רבות עם שיעור נזק נמוך, קיים אינטרס ציבורי בהרתעת גופים גדולים. לפיכך תיבחן חומרת הפגיעה מנק' מבטה של הקבוצה כולה, ולא של הצרכן הבודד. ערעורה של תנובה על קביעה זו נדחה ע"י ביהמ"ש העליון.

ע"א 10262/05 אביב שירותים משפטיים בע"מ נ' בנק הפועלים– תביעה ייצוגית בדיני בנקאות. ביהמ"ש אימץ את מבחן הלכת תנובה

תצ(מרכז) 34556-04-10 גלזר נ' פלאפון – אומץ מבחן הלכת תנובה

עיקרון זוטי דברים ותובענות ייצוגיות


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 4– זוטי דברים

בהלכה העברית קיים ומופעל עקרון זוטי הדברים מקדמת דנא. תחולתו אינה מצומצמת לנזיקין או עונשין דווקא, אלא היא רב־תחומית

נקבע עיקרון כי לא יתקבלו תביעות על סכום של "פחות משווה פרוטה", מהטעם שדרכם של אנשים היא למחול על סכום כה פעוט (משנה ב"ק, ט', ד' )

עיקרון זה יושם בדיני המכר והנזיקין

לעומת זאת, מהרגע שבית הדין החל בדיון במקרה מסוים, יפסוק בית הדין את ההלכה אפילו בנוגע לסכומים זוטרים: "אין הדיינים יושבים לדין פחות משווה פרוטה, ואם הוזקקו לשווה פרוטה גומרים את דינו אפילו לפחות משווה פרוטה"

זוטי דברים במשפט העברי


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 4– זוטי דברים

כלל זה מקובל בשיטות משפט רבותוחולש הוא על תחומי משפט שונים

במספר שיטות משפט יש הכרה, במידה זו או אחרת, בסייג לאחריות פלילית ונזיקית מהטעם של זוטי דברים - כך לדוגמה בארצות־הברית וקנדה

בשורת פסקי דין באנגליה נקבע כי הכלל של זוטי הדברים אינו ייחודי לנזיקין, ותחולתו הורחבה גם לפרשנות חוקי מס, דיני ההגבלים העסקיים וסוגיות אזרחיות שונות

אין הוראה בקוד סיביל הצרפתי, אך הוא קיים בחקיקה בנושא הגבלים עסקיים או בפסיקה בעניין זכויות יוצרים

במשפט הגרמני נעשה שימוש בדוקטרינות אחרות כדי להגיע לתוצאות דומות, כגון דחיית תביעות קנטרניות או פעוטות, על אף שהעיקרון לא עוגן במפורש בקודקס

זוטי דברים במשפט המשווה


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 4– זוטי דברים

4. לא תוגש תובענה בשל מעשה קל ערך שאדם סביר לא היה מלין עליו.

נוסח הסעיף המוצע:


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 4– זוטי דברים

בניגוד לפקודת הנזיקין, הטענה הפכה לטענה דיונית בשל רוחב פרישתה של ההוראה, ובשל רצון להימנע מהקנייתה של "גושפנקת לגיטימיות" להתנהלות מפירה זכויות, להבדיל מנכונות למנוע התדיינות בעניינים שוליים

בהיות טענת "זוטי דברים" טענת הגנה לעניין עצם הגשת התובענה, יש להניח כי סוגיה זו תוכרע בהליך מיקדמי

לא יהיה צורך לשמוע ראיות בנדון, שכן נבדקת השאלה אם התובענה, כפי שהיא, מלינה על מעשה של מה בכך

לאור האמור לא צפוי "אפקט מצנן" משמעותי להגשת תביעות, ובייחוד לא תביעות ייצוגיות

הצעת חוק דיני ממונות – הסעיף המוצע


5894240

הצעת חוק דיני ממונות – סעיף 4– זוטי דברים

מכיוון שהמבחן לקיום העיקרון איננו האם הייתה מוגשת תובענה על ידי אדם סביר, אלא האם אדם סביר היה כלל ועיקר מלין על הארוע, הגנה זו תחול במקרים חריגים בלבד, ולפיכך אין חשש כי הטענה בנדון תתעורר לעתים קרובות

ההצדקה לקביעת עיקרון זה בחלק הכללי של הצעת החוק טמונה לא בחשיבותו של העיקרון, אלא בעובדה שהוא חל באופן כוללני על כל ענפי המשפט האזרחי.

הצעת חוק דיני ממונות – הסעיף המוצע


5894240

תודה על ההקשבה!

מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים


  • Login