Download
1 / 37
370 likes | 492 Views
רמת המחירים הגבוהה למזון בישראל. פרופ' אבי וייס המחלקה לכלכלה אוניברסיטת בר-אילן. מכון ון ליר ירושלים י"ב בטבת, ה'תשע"ב 25 בדצמבר, 2012. ההרצאה ניתנת במסגרת הכנס השנתי השביעי של התוכנית לכלכלה וחברה.
E N D
רמת המחירים הגבוהה למזון בישראל פרופ' אבי וייס המחלקה לכלכלה אוניברסיטת בר-אילן מכון ון ליר ירושלים י"ב בטבת, ה'תשע"ב 25 בדצמבר, 2012 ההרצאה ניתנת במסגרת הכנס השנתי השביעי של התוכנית לכלכלה וחברה ההרצאה מבוססת על עבודה שנערכה במסגרת וועדת משנה יוקר מחיה ותחרותיות של הוועדה לשינוי חברתי כלכלי (וועדת טרכטנברג).
השוואה בינלאומית לרמת מחירים של המוצרים הנבחרים, יורו
השוואה בינלאומית לרמת מחירים של המוצרים הנבחרים, יורו* (המשך) השוואה בינלאומית לרמת מחירים של המוצרים הנבחרים, יורו
כן! מזון יקר בישראל • בכ-2/3 מתוך המוצרים הללו ישראל יקרה מהמדינה הממוצעת • ביותר מחצי מהמוצרים היא בשליש העליון • בשליש מהמוצרים היא בין שלושת המדינות היקרות ביותר האם זה כללי?
שינויים בסל הצריכה של משקי הבית 1999-2010 האינפלציה באותה תקופה – 25%
פירוט הרכיבים • הוצאה על שירותי בריאות מובילה את הגידול בהוצאה ועלתה בכ-81% בתקופה הנבחנת. הרכיבים העיקריים עליהם גדלה ההוצאה הם רכישת תרופות, שירותי ביטוח בקופות חולים וחברות ביטוח. תוצאה זו מקורה הן בעלייה בכמות הנרכשת (בייחוד בביטוחים) ועלייה של מחירי השירותים כאמור. • ההוצאה על דיור מהווה כ-25% מהוצאות משק הבית בשנת 2010. סך ההוצאה לדיור עלתה בכ-70% לאורך התקופה הנבחנת, שמקורה הן בעליית מחירים והן בעליית הכמות או איכות הדיור על פני העשור. • ההוצאה על תחזוקת הדירה ומשק הבית, שעלתה ב-50% לאורך התקופה, מכילה רכיבים כגון מים, חשמל וגז, ארנונה ועזרה בבית. • עיקר השינויים בסעיפי ההוצאה של תחבורה ותקשורת, שעלו יחד בכ-45%, מקורם בעליות המחירים בתחום הרכב הפרטי ואחזקתו.
פירוט הרכיבים - II • ההוצאה על שירותי החינוך עלתה בכ-40% בתקופה הנבחנת. הרכיבים המרכזיים שההוצאה עליהם עלתה הם התשלומים למעונות וגני ילדים, שכר לימוד לבתי ספר יסודיים ולימודים אקדמיים. בכולם נצפתה עליית מחירים המלווה בעלייה בכמות הנרכשת. • ההוצאה על מזון עלתה בכ-33% כאשר עליית המחירים שנצפתה בו במרבית הפריטים היא גבוהה במיוחד. • ההוצאה על רכיב הריהוט והציוד לבית, הכולל מוצרי אלקטרוניקה, מקררים, תנורים וציוד חשמלי אחר לבית, ריהוט וכלי מיטה ירדה בשיעור של 8%. ירידת ההוצאה התאפיינה בירידת מחירים במרבית הפריטים הנצרכים שלוותה בעלייה משמעותית בכמות.
מדוע המחירים לא ירדו כמו בחו"ל? ריכוזיות ענפית!!!
נתוני יסוד בשוק הישראלי • הריכוזיות בישראל גבוהה במיוחד – • ישראל – כלכלה קטנה: כ- 8 מליון נפש; • ישראל – "כלכלת אי": אינה סוחרת עם שכנותיה המידיות. • עקב "קוטן" הביקוש – יש בה יצרנים מעטים : מונופולים ואוליגופולים (מעל 80 מונופולים מוכרזים)
הטיפול ההיסטורי - פיקוח רגולטורי • הפתרון בעבר – לא פתיחה לתחרות, אלא פיקוח ישיר על הרווח של החברות, מדיניותן וצעדיהן • בתחומים רבים יינתן לשחקן אחד או שחקנים בודדים בלבד לפעול • תנתן הגנה מפני יבוא של מוצרים מתחרים • בתמורה יוטל עליו פיקוח מחירים מסיבי • הפיקוח יכלול גם סמכות להתערבות רחבה מאוד של המפקח בהתנהלות אותם מונופולים. • מטרת הרגולציה אינה בהכרח תחרות ומחירים נמוכים! (דוגמאות – בנקים, פנסיה, ביטוח)
התוצאה – מונופולים על ידי המדינה • אנרגיה: חב' חשמל, בתי זיקוק, תש"ן, פי גלילות, שירותי תעופה. • בניה וחומרי בניה: נשר (ובעבר שיכון ובינוי וסולל בונה). • תוצרת חקלאית: תנובה, אגרקסקו. • תחבורה ציבורית: אגד ודן – מונופולים איזוריים. • פטרוכימיה ומחצבים: כאו"ל, כי"ל (חברת המלח, ברום)
מסורת של מונופולים (2) • תקשורת: בזק, בזק בינלאומי, פלאפון, כבלים, ערוץ 2: • המדינה קבעה משטר של "מונופולין מפוקח": • טלפוניה: העברת המונופול מהמדינה לבזק (כבלים?) • כבלים: מונופולין איזורי (היום יש תחרות מ-yes) • טלוויזיה מסחרית: זכיון בלעדי לימים בשבוע (ערוץ 10) • הפיקוח: כניסה, מחיר, איכות, תוכן, בעלויות צולבות • כל אלה היו מפוקחי מחיר שנים ארוכות!!
הבעיות המובנות של רגולציה • המפוקח הוא גוף כלכלי הבקי בתעשייה ונהנה ממידע. הפקיד בד"כ פחות מומחה בתעשייה ולעולם ימצא בנחיתות מידע, ויוזן ע“י המפוקח • לרוב אין למפקח כלי אכיפה נוקשים – והמפוקח יודע זאת • המפוקחים יכולים לנקוט בצעדים כדי לעקוף את הרגולציה, למשל ע"י אינטגרציה אנכית • בין המפקח הסקטוריאלי למפוקחים יכולה להיווצר קרבה • תופעת הדלת המסתובבת (יד רוחצת יד – Stigler) • המפוקחים, אשר אינם חייבים להתחרות באופן אגרסיבי, יכולים להרוויח מניפוח הוצאות, למשל ע"י תשלום שכר גבוה לעובדים. כך, הם עשויים לא להיות יעילים
השוואה בינלאומית לרמת מחירים של המוצרים הנבחרים, יורו* (המשך) השוואה בינלאומית לרמת מחירים של המוצרים הנבחרים, יורו
השוואה בינלאומית לרמת מחירים של המוצרים הנבחרים, יורו* (המשך) השוואה בינלאומית לרמת מחירים של המוצרים הנבחרים, יורו
כיצד זה גרם לתופעה שראינו? • יש הבדל בין העלאת מחירים למניעה מהורדת מחירים • קיומו של שוק ריכוזי אינו מבטיח יכולת להעלות מחירים – רמת התיאום הדרוש על מנת להעלות מחירים הוא גדול (בין היתר מכיוון שתיאום כזה הוא בלתי חוקי) • אך אם המחירים עלו מחמת נסיבות חיצוניות, לא קשה להימנע מהורדת מחירים במידה והשוק ריכוזי ואין איום של תחרות מבחוץ
יש לשים לב שהמחירים ליצרנים לא ירדו! מה קרה בשווקים שנפתחו ליבוא?
סיכום • יוקר המחיה בישראל והעלייה המשמעותית שחלה בו בעשור האחרון נובעים גם מגורמים אקסוגנים אך גם משלושה גורמים בסיסיים, וביתר שאת מהשילוב ביניהם: • קיומם של שווקים ריכוזיים, ממועטי תחרות ומשופעים בבעיות מבניות. • קיומם של חסמים ליבוא והעדר חשיפה אפקטיבית לתחרות בינלאומית במגזרים שונים במשק. • כשל בסיסי ומתמשך בהיבטים רבים של הרגולציה הכלכלית שמפעילה המדינה.
המלצות • הגדרה ברורה של מטרת הרגולציה כך שתכלול, בין היתר, אחריות לרווחת הצרכנים ולתחרות בתחום הרלוונטי • תגבור איכותם, מומחיותם ויכולותיהם של הרגולטורים בישראל, גמישות תעסוקה לרבות שכר דיפרנציאלי • בניית מנגנונים בני קיימא לקידום ושימור רמת תחרותיות גבוהה במשק לרווחת הצרכנים הישראלים
הפיקוח על מחירים • כלי שיש להפעיל רק "באין ברירה" • גם אז – על מוצרי עוגן שישפיעו על סביבתם • הידוק התהליך ועיבוי כוח האדם ומומחיותו • מעקב אחרי מוצרים שיצאו מפיקוח
חסמי יבוא • מכסים, תקינה והיטלי סחר עשויים לשמש כולם להגנה על תעשיה מקומית, מעבר לתפקידם ה-"קלאסי". • מכסים – היעד 0% • הגבלת שימוש בהיטלי סחר בתעשיות מונופוליסטיות, ריכוזיות או יצואניות והותרת רק היטלי היצף. • תקינה –אימוץ בינ"ל (האצה) תקנים ועדכונים. ללא סטיות. מתן האישורים על בסיס הצהרת היבואן.
