תכנית קהילה נגישה

1. משרד הרווחה והשירותים החברתיים תכנית קהילה נגישה נגישות למען שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות בקהילה

2. תוכניתחברתית קהילתית פגיעה באיכות חיים פגיעה בתפקוד חיוני פגיעה במערכת גופנית קונטקסט חברתי קונטקסט אישי לקות נכות מוגבלות

3. הנחת העבודה: הסרת מחסומים ומכשולים סביבתיים, חברתיים ותקשורתיים היא המפתח לשילובם האמתי של ילדים ואנשים עם נכויות בזרם החיים המרכזי תכנית קהילה נגישה: מנסה לתרגם זכויות בסיסיות אלו לחייהיום יום ולשפת המעשה.

4. מהי קהילה נגישה ? תכנית רשותית המסירה מחסומיםויוצרת: • נגישות פיזית • נגישות השירות • נגישות למידע • נגישות למוקדי קבלת החלטות • נגישות למשאבים • נגישות חברתית • רשת חברתית – תנועת נגישות ארצית

5. אוכלוסיית היעד • נותני שירות - פיתוח והתאמת שירותים • מקבלי שירות - פיתוח אישי והעצמה • הציבור הרחב - פיתוח מודעות ושינוי עמדות

6. שותפים לתוכנית ברמה הארצית • משרד הרווחה • החברה למתנ"סים • ג'וינט ישראל • משרד המשפטים – נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות • משרד החינוך (אגף לחינוך מיוחד) • משרד הבריאות (בריאות הנפש) • ביטוח לאומי (הקרן לפיתוח שירותים לנכים)

7. פריסה ארצית • 12 שנות פעילות • 50 יישובים • אבו סנאן, אור עקיבא, אום-אל-פחם, אופקים, אריאל, אשקלון, אשדוד, בועינהנוגידאת, בני ברק, בת-ים,באקה אל ע'רבייה, דבוריה, דלית-אל-כרמל, הרצליה, זיכרון יעקב, חדרה, יבנה, יהוד, כסייפה, כפר יונה, כפר מנדא, לוד, מ.א. שומרון, מגדל העמק, מודיעין, מטה אשר, נצרת, נצרת עלית, סכנין, עכו, ערד, פרדס חנה, פתח-תקווה, צפת, קלנסואה, קריית אונו, קריית ביאליק, קריית גת, קריית מלאכי, קריית שמונה, קרני שומרון, רחובות, רמת-גן, רמת ישי, רעננה, רהט, שדרות, שלומי, תמרה

8. דרכי העבודה: • פורום היגוי רשותי לשיח משותף וקביעת מדיניות • העצמת קבוצת הפעילים • פיתוח מודעות ושינוי עמדות – בקהילה ואצל האנשים עם המוגבלות • שיפור הנגישות בעיר - (נגישות: פיזית, השרות, חברתית, מידע וטכנולוגיה, קבלת החלטות) • השתלבות בפעילות קהילתית

9. דרכי העבודה: סיסמת תנועת הנכים: "שום דבר עלינו – בלעדינו" קבוצת הפעילים עם מוגבלות הם שותפים לכל המהלכים בתחום ואף מובילים אותם. בנוסף, מהווים מודל של התמודדות טובה והשתלבות בקהילה עבור שאר אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות ברשות.

10. קהילה נגישה – תוצאות:

11. העצמה אישית וקבוצתית • תחושת השוליות וחוסר ההערכה העצמית מתחלפת בתחושת ערך, המתאפשרת אודות לפעילות במסגרת הקהילה • "העשייה היא בשביל עצמי, הכול אבד לי ולכן העשייה היום היותר ממוסדת מחזירה לי את עצמי פתאום אני יכולה לעשות דברים וזה פותר תסכולים, בעבר חשבתי שאני קטנה, היום אני רואה שאני יכולה" • "זוהי קבוצת הפעילים הראשונה שצמחה באופן כל כך משמעותי ביישוב שלנו. היא עושה דברים נפלאים למען עצמה, הם מובילים את קבוצות הנכים ומדברים עם נציגי הרשות" • "פתאום רואים קבוצה של אנשים שקמה ועושה טוב לנכים" • "יש להם נוכחות בשטח הם התגבשו לקבוצת כוח"

12. העצמה חברתית – פוליטית • "בכל זאת צריך לזכור שלנכים יש כוח פוליטי" • "יש תחושה שאנחנו מהווים כוח פוליטי, ואם עושים משהו חיובי זה משרת את האינטרס של העירייה" • "דרך העבודה היא של גופים שהתחברו יחד באופן משמעותי, נציגי הגופים נפגשו עם חברי הקבוצה לעיתים תכופות, נוצר דיאלוג הדדי וניתנה אפשרות לחשוב על כיוונים חדשים". • "נוצר שיתוף פעולה עם המגזר העסקי והוולונטרי"

13. פיתוח מודעות ושינוי עמדות • 1. הסברה לציבור הרחב: בחינוך, לנותני שירותים, לציבור הרחב

14. "השלום הוא שלום אחר וההתייחסות אחרת" • "הציבור מרגיש שהתכנית עזרה לסגור את הפערים שנוצרו בין אנשים בעלי צרכים מיוחדים לבין אנשים רגילים"

15. פיתוח מודעות ושינוי עמדות - • 2. שינוי בתפיסה העצמית של האנשים עם הנכות: "דבר ראשון אסור להתבייש בנכות. דבר שני, אדם נכה יכול להגיע למעמד שאפילו אדם רגיל לא היה מגיע אליו" - פעילות חברתית, סדנאות, העצמת פעילים, תמיכה הדדית.

16. הגברת הנגישות • 1. נגישות פיזית:

17. הגברת הנגישות • 2. נגישות למידע ושירותים: • "הנכים נחשפו לדברים שלא ידעו שמגיע להם" • "השירות הפך נגיש יותר"

18. הגברת הנגישות • 3. נגישות למוקדי קבלת החלטות ומשאבים: • "הוגברה הנגישות למוקדי קבלת החלטות" • "אנשים עם נכות בכוחות עצמם מדברים עם ראש העיר ומשתתפים בועדות שונות"

19. הגברת הנגישות • 4. נגישות חברתית: • "היקף המשתתפים ממגוון הנכויות בפעילויות • נורמטיביות גדל" • "הנכים גילו שאפשר לצאת מהבית" • "הוגברה הנגישות לתעסוקה" שילוב בפעילות במתנ"ס ובעיר פתיחת חוגים מותאמים לרצונות וצרכים של אוכלוסיית הנכים,

20. שיפור והנגשת השירות