"הסיפור הקצר"

1. "הסיפור הקצר" מאפיינים:

2. מהו הסיפור הקצר? • הסיפור הקצר הינו יצירה ספרותית בעלת היקף מצומצם. • הסיפור הקצר הוא סיפור העוסק בזמן קצר ובלתי ממושך בחייה של דמות. לעיתים, הסיפור הקצר עוסק בפרק זמן ארוך אך זה קורה רק כשזה משמעותי מאוד. • סיפור זה מתמצת מאוד בפרטים ומתאר לנו רק פרטים הכרחיים וחשובים להמשך.

3. 1.העלילה – מורכבת מרצף של אירועים בזמן והנמקתם. • 2.הדמויות – מיעוט בדמויות, דמויות עגולות ושטוחות. • 3.אקספוזיציה– מכילה רמזים מטרימים, הכנת הבמה לסיפור.

4. 4.  סיום – בסיפור הקלאסי יהיה סוף סגור וברור ובסיפור המודרני יהיה סוף פתוח. 5.זמן – זמן קצר. • 6. עמדת המספר – מיהו? – עד? גיבור? מספר יודע הכל? – עמדת המספר קובעת את אופן הקריאה. • 7.צמצום בתיאורים ובפרטים.

5. 8.מערכת אמצעים אמנותיים – נועדה להשלים פערים ולאפשר רבדים רבים ושפע של משמעויות. 9. מסר – דידקטי, בייחוד בחצי הראשון של המאה ה-20. מסר חברתי, ביקורת, רעיון מרכזי. 10.דילוג על פערים – פער ספרותי המשאיר מקום לדמיון לכותב. המספר משאיר פרטים מסוימים באפלה. • פער זמני:המספר משלים את הפער במרוצת היצירה. • פער תמידי:לעולם לא יושלם. משאירים מקום לדמיון. נותן הזדמנות לקורא להיות קורא פעיל – להוסיף, לשחזר ולהסיק.

6. מבנה הפירמידה : • אקספוזיציה • סיבוך\בעיה • נק' מפנה • נק' שיא\פואנטה • התרה\פתרון • סיום- פתוח, סגור נקודת שיא\פואנטה

7. אז איך ניגשים למלאכת הכתיבה? • רעיון-רעיון לסיפור קצר הוא הליבה הרעיונית של הכותב לגבי תוכנו של הסיפור. הרעיון, כאשר הוא מגובש סופית אמור לכלול לפחות שני מאפיינים: בעיה/קונפליקט ושלבים ראשוניים של עלילה. מומלץ, אך לא בגדר מחייב גם לכלול מראש פתרון לבעיה, גם אם הוא מטושטש ולא ברור. ברגע שבו יש לנו רעיון עם לפחות שני החלקים ההכרחיים אנחנו כבר יכולים לגשת אל הנייר/המחשב ולהתחיל לעבוד.

8. בנית האקספוזיציה • עכשיו כשיש לנו רעיון, ואנחנו כבר רוצים להתחיל לעבוד, עלינו, קודם כל, לקבוע את שאר מאפייני האקספוזיציה ולהתחיל לעבוד עליה. קודם כל, מהי אקספוזיציה? • האקספוזיציה היא אחד הכלים והחלקים הבסיסיים ביותר לכתיבת סיפור קצר. האקספוזיציה היא בעצם הפתיחה של הסיפור והשלב הראשון בהעברת נתונים הכרחיים לקורא ובקביעת המאפיינים הבסיסיים מצד הכותב. נהוג לפרק את האקספוזיציה לחמישה חלקים: • בעיה. מהי בעיה? כל סיפור קצר מכיל בעיה (נהוג גם להשתמש במונח קונפליקט) שאיתה מתמודד הגיבור הראשי. הגיבור הראשי אמור לפתור אותה או להתמודד איתה במהלך הסיפור (אך הוא לא

9. דמויות • 1. דמות ראשית. זוהי הדמות שסביבה סובבת כל העלילה. במידה ובסיפור שלנו יש טובים ורעים, נהוג להתייחס לראשית כאל "הדמות הטובה". • 2. דמות משנית. דמות משנית, בגדול, היא כל דמות חשובה בסיפור שהיא לא הדמות הראשית. תפקידה של הדמות המשנית הוא להאיר את הדמות הראשית ואת העלילה. • 3. דמות שולית. זוהי דמות בעלת משמעות שולית עד אפסית לעלילה, בדרך כלל מוזכרת מספר מועט מאוד של פעמים.

10. זמן, מקום ורקע • זמן. על המחבר לדעת בבירור מהו הזמן אשר בו מתרחשת העלילה שלו. הזמן יכול להיות ספציפי או לא ספציפי. (דוגמא לזמן ספציפי: 11/9/2001, יום שני 21 יוני 2004. דוגמא לזמן לא ספציפי: ימינו שלנו, העת העתיקה, ימי הביניים, הרנסנס, העתיד). חשוב להדגיש כי הזמן לא חייב להיות מצוין בגוף הסיפור עצמו ויכול אף שלא להיות מוגדר מבחינת הקורא, אך על הכותב לדעת מהו בבירור. • מקום. המקום בו מתרחשת העלילה. כמו בקודם, יכול להיות ספציפי או לא ספציפי, ולא חייב להימסר לקורא. • רקע/אווירה. מאפיין חשוב מאוד זה אמור להעביר לקורא את האווירה ואף לעיתים את הסגנון של הסיפור (דוגמאות: אווירה דיכאונית, עליזה, אירונית, קומית,אפלה וכו'). • כמובן, את כל המאפיינים האלו עלינו לשלב בתוך סצנת פתיחה שלנו ולא לנסות להציגם כרשימת קניות מבולבלת.

11. ההסתבכות • זוכרים את הבעיה שלנו? בחלק הזה היא מתחילה לצבור תאוצה. בחלק הזה כל שעלינו לעשות הוא להמשיך ולסבך את הבעיה על ידי הוספת מכשולים בדרכו של הגיבור הראשי עד לנקודת השיא. כמובן, ככל שהבעיה מסובכת יותר, כך המתח עולה יותר (ואיתו בדרך כלל ההנאה מהסיפור). • המלצה: אם מדובר בסיפור פואנטה, אני ממליצה בחום להתחיל לפזר פה את הרמזים, ואף אמליץ לפזר את רובם בחלק הזה.

12. השיא • הנקודה שבה המתח אשר בסיפורינו מגיע לשיא לאחר שהבעיה שלנו הסתבכה כהוגן. איך אנו מזהים כי הגענו אל נקודת השיא? כאשר סיימנו לסבך את הבעיה והגענו לנקודה שבה הכל עומד "להתפוצץ", הגענו לנקודת השיא. כאן, כל שנשאר הוא "לפוצץ" את כל הבעיה. חשוב לשים לב לכך שהקורא ירגיש באמת שהגענו לנקודה חשובה, אחרת כל מאמצינו ירדו לטמיון.

13. נקודת המפנה • אחרי שהגיע השיא, זוהי הנקודה שבה נשבר רוב המתח ביצירה. אם לא מדובר בסיפור פואנטה, אך בכל אופן יש עוד קלפים לחשוף, עשו זאת כאן, ואז עברו לעיקר: קישור בין נקודת השיא לסיום. כל שעלינו לעשות- לבנות חוליה מקשרת.

14. הסיום • אנו מבחינים בין שני סוגי סיומים שונים: פתוח וסגור. ומה ההבדלים ביניהם? כפי שאמרתי קודם לכן, בהתחלה, מטרת הסיפור הקצר היא להציג לנו התמודדות עם בעיה. הסיפור יכול להציג לנו מצב שבו היא נפתרת, ומצב שבו היא לא. למצב הראשון קוראים סיום סגור ולשני פתוח.

15. מספרים, חפצים וסימבוליקה • סוג המספר : מספר גיבור, עד או יודע כל • חפצים. הרבה פעמים אנחנו יכולים לתת משמעות לחפץ כלשהו בסיפור, בעיקר על ידי הפיכתו למוטיב(להחזיר אותו או דבר מה הקשור אליו מספר פעמים רב ביצירה) או על ידי שימתו כאובייקט בעל משמעות. כדאי לנסות את זה מדי פעם, זה יכול רק לעזור.

16. ....סימבוליקה • עצה לגבי סימבוליקה. שמתי לב לכך שבסיפור הקצר עיקר האנלוגיות והסימבוליות נוצרות בצורות לא מכוונות, וכך לדעתי עדיף על ניסיונות ליצירה מלאכותית של הדברים האלו. אני ממליצה שלא לנסות ל"לדחוף" דברים כאלה בכח, אלא לתת להם לנוע ולהיווצר בחופשיות... • זכרו הקלילות עושה את זה או easy does it

17. עריכה ותיקונים • לסיום, אחרי שכתבנו כבר את הסיפור נשארה רק העריכה.. עכשיו הגיע הזמן לעבור שוב על הסיפור, לתקן שגיאות כתיב, לתקן ניסוח ודקדוק, לבדוק שאין חלקים מיותרים, להוסיף חלקים אם צריך ולבדוק שהכל במקומו מונח. אם מדובר בסיפור פואנטה, כדאי לבדוק שלא גילנו דברים מיותרים טרם זמנם, ובכך הסתיימה הטרחה לסיפור הנוכחי ואפשר לנוח עד לסיפור הבא...

18. ביבליוגרפיה • המדריך לכתיבת הסיפור הקצר מאת שמעון נעים.