אינטרנט ותקשורת רחבת-סרט המפתח לכלכלה של שחר שנות האלפיים

1. אינטרנט ותקשורת רחבת-סרטהמפתח לכלכלה של שחר שנות האלפיים דניאל רוזן, המנהל הכללי, משרד התקשורת rosenned@moc.gov.il

2. תוכן המיצג • מהפכת התקשורת הגלובלית: • כלכלת האינטרנט • האבולוציה של רשתות ושירותים • אינטרנט בישראל • תקשורת רחבת סרט בישראל • תיקון חוק הבזק • סיכום.

3. מהפיכת התקשורת הגלובלית אינטרנט, רוחב-סרט וניידות מעצבים מחדש את מפת התקשורת בעולם

4. אינטרנט - ממוצר ייחודי למוצר צריכה • מגמות עיקריות: • גידול מסיבי (Hyper growth). • הפיכה למוצר המוני (Commoditization). • בידור ותקשורת בין-אישית. • הפיכת טכנולוגית IP לתשתית טכנולוגית עיקרית. • שינוי בתפיסת המחשוב - היישום עובר לרשת. • התפתחויות בכל הספקטרום הטכנולוגי: התקנים, פלטפורמות, תשתיות תקשורת ומידע, תפיסת הרשת והיישומים.

5. התפתחות שוק התקשורת העולמי [מליוני מנויים] 1000 מליון נייח 800 מליון נייד 600 מליון אינטרנט (נייח ונייד) 400 מליון 200 מליון 0 1996 1998 2000 2002 2004 מקור: Ericsson

6. מדוע אינטרנט? • יישומי אינטרנט ותקשורת אישית ניידת מזעזעים את העולם, ומתפתח סגנון חיים חדש: • Web life style - תמיד מחובר. • Mobile life style - תמיד זמין. • המודל הכלכלי המסורתי מתחלף במודל המבוסס על יישומי אינטרנט: • נעלמות נורמות של יתרון לגודל, מחסומי הון ויתרון למיקום. • נוצרת כלכלה חדשה - Net enabled digital economy. • מבנה ארגוני ואופן פעולה של ארגונים עסקיים מותאם למציאות החדשה (e-Enabling the organization). • העולם נמצא ב- "מרוץ קריטי" להשתלבות ב- "כלכלת האינטרנט".

7. כלכלת האינטרנט • "הכלכלה החדשה": • מערכות מידע חדשות. • שוק חדש. • שיטות תקשורת חדשות. • ערוצי הפצה חדשים. • מוצרים ושירותים חדשים, שאיש לא חזה אותם טרם עידן האינטרנט. • "תרבות ארגונית" חדשה (e-Organization).

8. "הכלכלה החדשה":ייעול "הכלכלה הישנה" • שכלול התחרות - צמיחת ההיצע: • שפע של מידע. • סילוק מתווכים. • עיסקות בעלות אפסית. • אין חסמי כניסה. • צמיחה כלכלית מהירה - דחיפת הביקוש: • עלות הון נמוכה. • ציפיות לצמיחה מהירה. • עידוד הוצאות.

9. הכירו את "הכלכלה החדשנית"dotcom dotbomb  dotgone • ממרץ 2000 עד מרץ 2001, מניות הטכנולוגיה והתקשורת איבדו מערכם כ- 3 טריליון (1012) דולר. • שיעור יקר - מההריסות צמחה גישה ריאליסטית, דוחת סיכון - "כלכלה חדשנית" (Newer Economy): • חוקי "הכלכלה הישנה", כמו רווחים והכנסות, חזרו לאופנה. • סיכון ואופוריה הוחלפו בהתפכחות, זהירות והאשמות. • "הכלכלה החדשנית" מתבססת על ניהול קפדני של מזומנים ותוצאות מוחשיות - הערכות זהירות, יזמים חזקים, מודל עסקי רציונלי, שיווק על בסיס איתן וטכנולוגיות שניתן לשמור על מעמדן המוביל למשך זמן.

10. תקשורת רחבת-סרט -התקשורת של המאה ה- 21 • תקשורת רחבת-סרט: • הבסיס לשירותי אינטרנט מתקדמים. • הנדבך הבא של שירותי תקשורת נייחים בישראל. • המפתח לכלכלה האלקטרונית של שחר המאה ה- 21. • המהות: • תשתיות אופטיות רחבות-סרט, כולל מיתוג ותמסורת, פנים-ארצי ובין-לאומי. • רשתות מקומיות רחבות-סרט, נייחות וניידות. • יישומים רחבי-סרט (היישום המוביל כיום - גישה מהירה לאינטרנט).

11. האבולוציה של רשתות התקשורת מידע ארגוני שמע חוזי רשת תקשורת אחודה מבוססת על טכנולוגיות האינטרנט רשתות שידורים לציבור רשתות ציבורית ממותגות רשתות פרטיות IP Telephony LANs, WANs & VPNs Video Streaming

12. אינטרנט "לכידות" (Convergence) של שווקים ותעשיות תקשורת מחשבים תכנים

13. הדחיפה - תוכן ויישומים גישת רשת Netway דחיפה טכנולוגית גישה טכנולוגיתHighway התפתחות הדרגתית בשירותים רחבי-סרט התוכן והיישומים שולטים בשליטת חברת בזק התפתחות האינטרנט התשתית שולטת גישת טלפוניה Phoneway גומחה המונית חדירת שירותים רחבי סרט

14. עתיד עתיד ערוץ (שיווק, הפצה והרכשת לקוחות) פתרונות למשתמש (עסקי , פרטי) יישומים ייחודיים לפלחי שוק תוכן ייחודי לפלחי שוק משמעויות עסקיות: שינוי שרשרת הערך המוסף של מפעילי שירותי בזק • מגוון מודלים עסקיים (השקעה, שירותים, שיווק ומכירות). • רמות שונות של השקעה, שירותים, רוחב-סרט, סיבוכיות. • היישום הספציפי - תלוי במפעיל (נייח, נייד דור שני, נייד דור שלישי). הווה מעט שירותי ערך מוסף דיבור

15. "הכלכלה החדשה" - כלכלה של רוחב סרט וניידות • תקשורת אופטית וניידות - מהפכה בתפיסת הרשת והיישומים. • ארכיטקטורה חדשה לרשתות ויישומים, על בסיס פרוטוקול אינטרנט ותקשורת אופטית : • מחשוב (IT): מערכות פנימיות היישום עובר לרשת (Internal desktop) (Shared multi-user) • תקשורת (Telecom):  צר סרט רחב סרט מיתוג מעגלים אינטרנט (IP)  מקומי גלובלי

16. השוק החדש של יישומים על בסיס רשת האינטרנט גדול בהיקפו מכל שוק שירותי התקשורת העסקיים של היום! היישום עובר לרשת - השוק הגלובלי לתקשורת עסקית מיליארד דולר מקור: C & W, 2000 400 • יישומים(ASPs) • מרכזי מענה טלפוני (IP call center) • מסחר אלקטרוני • אכסון אתרים(Hosting) • תקשורת ולכידות • קישוריות 300 אינטרנט(IP) 200 נתונים(Data) 100 טלפוניה(Voice) 0 2000 2001 2002 2003 2004

17. ריבוי מחשבים מכשור ביתי חדשני תקשורת רחבת-סרט השלכות האינטרנט: הבית הדיגיטלי סגנון חיים "תמיד מחובר" הבית הדיגיטלי מקור: 3com, 2001.

18. לכידות רט”ן ואינטרנט • אינטרנט מהיר, “מחובר תמיד”, בטלפון הנייד. • מענה לצורכי השוק: • לכידות (Convergence) - בין אינטרנט לתקשורת ניידת. • מערכת פתוחה - “בסגנון אינטרנט”. • מעבר מתקשורת דיבור צר-סרט לתקשורת מולטימדיה רחבת-סרט ניידת, בשני שלבים: • דור 2.5 (2.5G) - על בסיס הרחבת ביצועי המערכת הקיימת. • דור שלישי (3G) - ביצועים מתקדמים - על בסיס טכנולוגיה חדישה. • מערכת הפעלה מתקדמת בציוד הקצה. • תקשורת אלחוטית בין ציוד הקצה לציוד העזר (Bluetooth).

19. תפיסות רעיוניות Concept I Concept II Concept III מקור: נוקיה, 2000

20. הביטוי ללכידות רט”ן ואינטרנט: המסוף הנייד מקור: מוטורולה

21. 3G = Fakirs Game? Economist, January 2001

22. אינטרנטבישראל

23. שירותי אינטרנט בישראל • כ- 40 מפעילי אינטרנט (המובילים - אינטרנט זהב, נטוויז'ן,בזק בינלאומי, ברק). • נתונים כמותיים (הערכה): • כ- 55,000 אתרים ישראליים. • כ- 1,000,000 מנויים בחיוג, כ- 10,000 עסקים בקישור ישיר. • חדירה לכ- 40% ממשקי הבית, 50% מהעסקים. • צמיחה של כ- 50 אחוז לשנה.

24. אינטרנט בישראלסקר /TNSטלסקר - ינואר 2001 • 1.27 מליון משתמשים מעל גיל 13 - 20% מהאוכלוסייה הכוללת, 28% מהאוכלוסייה היהודית מעל גיל 18. • 39% ממשקי הבית באוכלוסייה היהודית מחוברים לאינטרנט. • 89% משתמשים מביתם (בנוסף לגלישה ממקומות אחרים). • 26% התחברו בשנה האחרונה, 52% התחברו בשנתיים האחרונות. • 59% משתמשים מדי יום. 40% מהמשתמשים צורכים עד 4 שעות אינטרנט בשבוע. 23% צורכים מעל 10 שעות בשבוע. • היישומים העיקריים: חיפוש מידע (75%), דואר אלקטרוני (73%), הורדת תוכנות (59%). • 36% מהמשתמשים ביצעו קניה כלשהי באמצעות האינטרנט. הארץ, 31 בינואר 2001

25. אינטרנט בישראלמחקרים נוספים • מחקר נילסן-נט-רייטינג, מאי 2001 (גלובס - גלובס הערב, 9 מאי 2001): • 1.9 מיליון ישראלים (מעל גיל שנתיים), ב- 0.6 מליון משקי בית, נגישים לאינטרנט באמצעות מחשב ביתי. • 32.8% ממשקי הבית בישראל, בהשוואה לממוצע אירופאי של 24.4%. • מחקר טלסקר/TNS, ינואר 2001 (הארץ, 21 בפברואר 2001, ynet 20 בפברואר 2001): • 78% מבתי העסק בישראל (140,000 בתי עסק) משתמשים במערכות מחשב כלשהן. • 50% מבתי העסק בישראל (כ- 89,000 בתי עסק) משתמשים באינטרנט לצרכים עסקיים. ב- 50% מהם כל העובדים נהנים מנגישות לרשת. • תחזית ל- 100,000 בתי עסק משתמשים באינטרנט עד סוף 2001.

26. אינטרנט בקרב נוער בישראל סקר TGI, ינואר 2001 • ל- 87% מבני הנוער בישראל (429 אלף צעירים, בגילאי 12 עד 17) יש מחשב בבית. • ל- 55% מבני הנוער בישראל (273 אלף צעירים, בגילאים 12 עד 17) יש מחשב בבית, המחובר לאינטרנט. • 44.3% מבני הנוער (219 אלף צעירים) משתמשים באינטרנט בבית הספר. • 18% מבני הנוער (49 אלף צעירים) נוהגים לנהל שיחות ברשת (צ'אט) כמעט מדי יום. 15% משתמשים בדואר אלקטרוני כמעט מדי יום. • 6.2% מבני הנוער (30 אלף צעירים) רכשו לפחות מוצר אחד בשנה האחרונה באינטרנט. הארץ, 30 בינואר 2001

27. התפתחות אינטרנט בישראל: מחקר גאלופ(הארץ, 17 יולי 2000; מעריב, 30 מרץ 2001) שעור משקי בית מחוברים לאינטרנט וצורכים יותר משעה בשבוע 42.0% 29.0% 21.0% 13.2% 5.4% 1997 1998 1999 2000 2001

28. עדכון מדיניות רישוי שירותי אינטרנט- דצמבר 2000 • תיושם "גישה פתוחה" לרשתות של מפעילים כלליים. • מפעילים כלליים יוכלו לקבל רשיון מיוחד למתן שירותי אינטרנט תוך קיום מנגנון הפרדה, חשבונאית או מבנית, בין פעילות האינטרנט ופעילות אחרת. • תימשך חובת חברת בזק, כמונופול, לקיים הפרדה מבנית בין חברות בת המספקות שירותי אינטרנט לבין חברת בזק. • בעל רשיון למתן שירותי אינטרנט, כספק שירותי ערך מוסף, יתבסס על שירותים של מפעילים כלליים ולא "יעקוף" את הרשתות שלהם. • תישמר המתכונת של שני סוגי רשיונות מיוחדים לשירותי אינטרנט - רשיון לשירותי גישה ורשיון לשירותי מיתוג/ניתוב. • לגופים המבססים מתן שירותים על תשתית של אחרים יינתן רשיון בהליכים פשוטים ומהירים. • מיגוון נושאים תפעוליים וצרכניים יוסדרו במנגנון "הסדרה עצמית".

29. תקשורת רחבת סרט ואינטרנט מהיר בישראל המפתח להתפתחות - קידום תחרות

30. שוק שירותי התקשורת בישראל • כ- 2.8 מיליון קווי טלפון ישירים (חדירה של 45%). • כ- 4.8 מיליון לקוחות רט”ן (חדירה של 76%). • כ- 1.3 מליון בתי אב מנויים לטלוויזיה רב-ערוצית: • כ- 1.2 מיליון בתי אב מחוברים לטלוויזיה בכבלים. • כ- 0.1 מליון בתי אב מחוברים לשידור לוויני ישיר.

31. סוף עידן המונופולים • ב- 4 בספטמבר 2000 חתם שר התקשורת, בנימין (פואד) בן-אליעזר, על "תקנות רשיון כללי". • בכך הוכרזה רשמית התחרות בשירותי בזק נייחים בישראל - המעוז האחרון של מונופול חברת בזק. • ב- 1 בפברואר 2001 הוענק רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים לחברת אופק. • התחזית היא כי עיקר התחרות תתמקד בשירותים רחבי סרט. שוק התקשורת בישראל: פ-ת-ו-ח! שר התקשורת בנימין בן אליעזר חתם, ושוק התקשורת בישראל נפתח לתחרות חופשית. המשמעות: בזק מאבדת את המונופול על שיחות הטלפון בארץ ynet 4.9.00

32. הועדות תדרים: המפתח להרחבת התחרות וקידום שירותים • מכרז לרשיונות למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים על בסיס רשת גישה אלחוטית: • במכרז עומדים 3 רשיונות משולבים לשימוש בתדרים לרשת גישה אלחוטית, בתחומי התדרים של 3.5 ו- 26 גה"ץ. • המכרז פורסם באוקטובר 2000. באפריל 2001 הוגשו 4 הצעות בסיסיות, ובקרוב תיערך "מכירה פומבית" (Auction). • מכרז לרשיונות רט”ן (הרחבת רשיון קיים והענקת רשיון חדש): • במכרז עומדים 4 רשיונות לשימוש בתדרים מתאימים לטכנולוגיות "דור שני" ו- "דור שלישי". • המכרז פורסם במרץ 2001. הצעות בסיסיות יוגשו ביולי 2001, ולאחר מכן תיערך "מכירה פומבית".

33. מערכתMED Nautilus • מערכת DWDM בקצב של 3.84 טס"ש, במבנה של טבעת עם איחוי עצמי. • הפעלה מתוכננת - רבעון רביעי 2001. הטבעת תושלם בתחילת שנת 2002. • השקעה של 500 מליון דולר, מזה כמחצית ע"י בעלי מניות ישראליים.

34. מערכתTGN-EMEDTGN (TyCom Global Network)EMED (East Mediterranean) System • מערכת DWDM בקצב של 1.28 טס"ש, במבנה של טבעת עם איחוי עצמי. • הפעלה מתוכננת - רבעון שלישי 2002. • השקעה של 400 מליון דולר, מזה כ- 20% באמצעות בזק בינלאומי, שתפעיל את תחנת הנחיתה בישראל.

35. יישום טכנולוגית ADSL על ידי חברת בזק • טכנולוגיה המאפשרת אינטרנט מהיר בתשתית חברת בזק. • השירות אושר בצורה שנועדה להבטיח יישום כמקובל בעולם, תחרות הוגנת והמשך התפתחותו של ענף האינטרנט: • גישה פתוחה ושוויונית של לקוחות לספקי אינטרנט לפי בחירתם - השירות לא יהיה "פורטל על", שחייבים לעבור דרכו, וללקוח תהיה אפשרות לחיבור קבוע(Always on) או לחיבור מזדמן, לספק אינטרנט (ISP) על פי בחירתו. • פירוק למיקטעים (Unbundling) - בשיטה של קישור ספרתי למודמים במתקני חברת בזק (Bit StreamAccess). • מענה לנושאים צרכניים - מתן השירות בכל הארץ (תוך 3 שנים), מחויבות לקצב מזערי, זמני התקנה, זמני תיקון.

36. DSL = DS Hell ? חבלי הלידה של שירותים רחבי-סרט בארה"ב: לקוחות DSL מתלוננים על ניסיון מחריד ! מקור: America's Network, August 1, 2000

37. תיקון 24 לחוק הבזקהתאמת חוק הבזק לעידן שירותים רחבי סרט בתשתית הכבלים • הצעה לתיקון חקיקה מקיף בחוק הבזק אושרה בכנסת בקריאה ראשונה בדצמבר 2000. • תהליך החקיקה מעכב את הפיכת חברות הכבלים לגוף שיצור משקל נגד משמעותי לחברת בזק.

38. מהות תיקון החוק המוצע • באפריל 2000 עצר היועץ המשפטי לממשלה תהליך של הענקת רשיונות למתן שירותי בזק לחברות הכבלים וקבע כי יש לבצע תיקון מקיף בחוק הבזק טרם הענקת רשיון למתן שירותי בזק לחברות הכבלים, כדי "למנוע ריקון מתוכן של הסדר הקבוע בחוק (מכרז לזכיונות כבלים) באמצעות פעולה מינהלית", "גם אם הדבר יימשך עוד חודשים אחדים". • מהות התיקון: • הסדרת התנאים להענקת רשיון למתן שירותי בזק באמצעות תשתית הכבלים. • הסדרה מחדש של תחום שידורים רב-ערוציים למנויים - ופתיחת תחום זה לתחרות מלאה.

39. הענקת רשיון למתן שירותי בזק באמצעות תשתית הכבלים • רשת הכבלים תהיה "רשת בזק ציבורית", עם כל החובות והזכויות הרלוונטיות. • בעלי זכיון לשידורי כבלים ישלמו תמורה למדינה בגין השינוי במעמדם ובזכויותיהם. • הפרדה רגולטורית בין: • הסדרי בזק - ברובד ההולכה. • הסדרי שידורים - ברובד התוכן. • הסדרי מעבר - מזיכיונות לרשיונות.

40. סיכום

41. שינוי הסדרת ענף התקשורת - מהגנת המונופול לקידום התחרות • התפיסה ההיסטורית - הגנה על מונופולים, כדי שיוכלו להשקיע בתשתיות ולספק שירותים אוניברסליים. • התפיסה החדשה - הגנה על תחרות, כדי: • להבטיח לצרכנים מיגוון שירותים בתעריפים תחרותיים. • להניע פיתוח תשתיות ושירותים, על בסיס כלכלי.

42. מרכיבי מדיניות הרחבת התחרות בענף התקשורת • תחרות - מתן רשיונות כלליים למפעילי תקשורת נוספים, בדגש על תקשורת פנים-ארצית נייחת. • הסדרה מחדש - התאמת הכללים המסדירים לסביבה מרובת מפעילים. • הפרטה - העברת השליטה על חברת בזק מהמדינה למשקיע אסטרטגי.

43. תחרות - מרכיב מרכזיבמדיניות התקשורת • הרחבת התחרות בשירותי תקשורת: • התנעת התחרות בתקשורת בין-לאומית. • הרחבת תחרות ברט"ן -מפעיל שלישי ורביעי. • פתיחת שוק התקשורת הפנים-ארצית לתחרות. • מתן שירותי בזק בתשתית הכבלים. • הרחבת שירותי רט”ן - שירותי "דור שלישי". • השלמת הפרטת חברת בזק. • תחרות בשידורים לציבור: • שידור לוויני ישיר. • ערוץ טלוויזיה מסחרי נוסף. • ערוצי טלוויזיה ייעודיים בטלוויזיה בכבלים. • ערוצי רדיו מסחריים ארציים.

44. תחרות בענף התקשורת -הישגים עד עתה • שיפור איכות ומיגוון שירותי התקשורת לציבור בישראל. • ירידת תעריפים מהותית - בענפים שנפתחו לתחרות (רט”ן, בין-לאומי). • קידום טכנולוגי והשקעות מהותיות בתשתיות: • חברת בזק - לצורך שמירת מעמדה התחרותי. • המפעילים החדשים (טל”ך, רט”ן, בין-לאומי) - שכן עיקר התחרות התבססה על השקעות בתשתית (Infrastructure Competition). • גידול בכמות המועסקים בענף. • צמיחה - הגדלת ההיקף הכללי של שוק התקשורת.

45. התפתחות ענף שירותי התקשורת בישראל עובדים שכירים בענף שירותי התקשורת סה"כ פדיון ענף שירותי התקשורת [מליוני ש"ח] 25,000 25,000 20,000 20,000 15,000 15,000 10,000 10,000 5,000 5,000 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 מקור: למ"ס, 2001

46. לסיכום -שוק התקשורת בישראל משנה את פניו • סוף עידן המונופולים: • תחרות לחברת בזק - מפעילי תקשורת חדשים. • תחרות לכבלים - לווין, אינטרנט מהיר. • תחרות לערוץ 2 - ערוץ מסחרי נוסף, ערוצי טלוויזיה ייעודיים. • מענה לבעיות מרכזיות: • תחרות = השקעה = צמיחה = תעסוקה. • ביזור בעלויות - הגבלת בעלויות צולבות. • יצירה ישראלית - מקורית ופלורליסטית.

47. החזון - אינטרנט רחב סרט, מחובר תמיד: בכל מקום, לכל כיס, בידי כולם!

48. חלום האינטרנט - כיצד אנו רוצים שהאינטרנט יראה? • פשוט • נבון • אמין • בטוח • מהיר • מחובר תמיד • בכל מקום • טבעי האם החלום יתגשם?

49. http://www.moc.gov.il תודה עבור תשומת הלב