"אופק פדגוגי" ללמידה: תכנית עבודה

1. [ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית "אופק פדגוגי" ללמידה: תכנית עבודה פרופ' ענת זוהריו"ר המזכירות הפדגוגית29.05.08

2. את עיקר המדיניות המוצעת ניתן לסכם במשפט אחד: "מלמידה המתמקדת בשינון מידע ללמידה לקראת הבנה ופיתוח החשיבה"

3. למידה לקראת הבנה ופיתוח החשיבה משולבת בתחומי הדעת השונים (מקצועות הלימוד)

4. תכנית אופרטיבית: שינוי מערכתי חייב להתבסס על התקדמות בו זמנית בשלושה אפיקים ללמידה המפתחת הבנה וחשיבה מלמידה המתמקדת בשינון

5. הערכה: בגרות מיצ"ב פיתוח מקצועי של מורים: הכשרה השתלמויות תכניות לימודיםסטנדרטים חומרי למידה

6. [ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית תכניות לימודים, חומרי למידה וסטנדרטים תכניות לימודים חייבות לשקף גם מטרות מפורשות בתחום יכולות חשיבה ייחודם של חומרי הלמידה הנכתבים הוא בכך שהעיסוק בתכנים יציב דרישה לפתרון בעיות, לחיפוש מידע ולשימוש בו בצורה מושכלת וביקורתית, להסקת מסקנות, לניסוח טיעונים מנומקים וכו'.

7. ניתוח מקורות היסטוריים חשיבה מסדר גבוהה

8. מטרות הערכה ומימושן בניתוח המקורות • מטרת ה"האופק הפדגוגי" היא לצמצם את השינון ולהרחיב ולהעמיק את החשיבה. את המטרה ניתן לקדם בעזרת קטעי מקורות ברמות שונות: פשוטים, מורכבים ומסובכים. • היעד - להפוך את המקור לאירוע הדורש שימוש במיומנויות חשיבה וטיפוח חשיבה ביקורתית.

9. אחד העם – הוא שמו הספרותי של אשר צבי (הירש) גינצבורג (18 באוגוסט 1856– 2 בינואר 1927), מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית כתב ב- 1902 באחד ממאמריו על אנשי העליה הראשונה. "האנשים ההם, רובם משכילים ואנשי לב, שבאו לארץ ישראל במיטב ימיהם לשם אידיאל נשגב וחלמו על עתיד טוב, חירות וכבוד, עבודה תמה, תחיית האומה, ומה הם עתה? עשרים שנה חינכה אותם האפוטרופסות על פי דרכה וחינוכה... האידיאליסטים אנשי הרוח היו לקטני נפש ורכי לב, אבד מהם כל רצון לפעולה גדולה... והפחד מפני ה"אדון" (הברון רוטשילד) רשום בכל תווי פניהם" (אחד העם, הישוב ואפוטרופסיו, נדפס ב"השילוח" כרך ט' חוב' ב'-ו' 1902)

10. אליהו שייד 1841-1922 ראש צוות הפקידות של הברון רוטשילד, יליד צרפת, ניהל מפעלים פילנטרופיים יהודיים בפאריס. ב-1883 עלה לארץ ישראל והיה מפקח ראשי על מושבות הברון, ומילא תפקיד זה עד העברת המושבות לידי יק"א בשנת 1900. הוא ניצל את השפעתו וסמכותו להשיג הקלות למתיישבים במושבות אצל השלטונות כמו השגת רישיונות בניה, העברת קרקעות ורישומים בטאבו ועוד בספרו זיכרונות 1889-1883 כתב: האם יש לשבח את האדון הברון או לגנותו על שנטע גפנים בראשון לציון? מניח אני את התשובה לקוראי. לולא נטע אותן היו לפניו שתי אפשרויות : להניח למתיישבים למות ברעב , או לעוץ להם שייעזבו את אדמותיהם וישובו לרוסיה ... כל המותחים ביקורת על מפעלו של הברון אדמונד דה רוטשילד אינם מביאים בחשבון דבר אחד , והוא שאם אמנם הגו חובבי ציון ברוסיה וברומניה את הרעיון להקים מושבות בא"י . הרי זה כבר לא היינו שומעים עוד עליהם ולא על המושבות... יכולים אנו להוסיף , כי מקימן האחד והאמיתי של כל המושבות הוא האדון הברון א. דה רוטשילד. אין לך דבר קל מלייסד מושבות חקלאיות באירופה או באי קפריסין, בתוניסיה או באמריקה . אבל בתורכיה? אבל בארץ ישראל??" זיכרונות 1889-1883, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1983

11. סמולנסקין פרץ (1842-1885) סופר עיברי, משכיל אשר פעל לתחיית השפה העיברית, בשנת 1869 החל להוציא לאור כתב עת עיברי "השחר" שהיה כלי להפצת הרעיונות הלאומיים. באחד ממאמריו בשנת 1883 כתב: "ואל הגואל והמושיע הזה(הברון רוטשילד), עלינו לחשבו כגואל ומושיע לכל ישראל, כי המושיע הזה לא רק שלוש מושבות הקים בישראל, לא רק מספר משפחות הציל ממחסור ורעב, לא רק בילבל שפת המקטרים נגד ישוב ארץ ישראל, לא רק סתם פיות צוררינו כי היהודים יתנו את אחיהם למות ברעב, לא רק אלה עשה לנו, כי אם הוא המייסד כיום אבן פינה לתחיית הגוי (העם) כולו וכל אשר ייעשה אך בעצתו ייעשה, כי לולא קם לעזרה, כי אז אבדו אנשי המושבות ועתה יש תקווה כי יחיה רוחנו ותאמצנו ידינו לעשות"(פרץ סמולנסקין, "שחר", תרמ"ג, חוברת יא')

12. מהו הנושא המשותף לשלושת המקורות? א. אם הברון רוטשילד היה מתבקש לענות לאחד משלושת האישים שכתבו את המקורות למי לדעתך היה בוחר לענות ומדוע? ב. כתוב בקצרה את תשובתו של הברון רוטשילד לאחד מהכותבים שבחרת. בסס את תשובתך על מה שלמדת. אילו פרטים בחר כל אחד מכותבי המקורות להדגיש ובאיזה אמצעים בחר לשכנע את קהל קוראיו או את קהל מאזיניו? מהן הסיבות האפשריות להבדלים בתיאוריהם של כותבי המקורות על פעילותו של הברון רוטשילד? שאלות

13. לפי דעתך לאיזה קהל קוראים / מאזינים כיוון כל אחד מכותבי המקורות את דבריו. נמק • מתי חובר כל אחד מהמקורות. כיצד זמן כתיבתם של המקורות עשוי היה להשפיע על עמדתם של הכותבים? • באיזה מקור ישנה ביקורת על פעילותו של הברון רוטשילד? האם המקורות האחרים מתמודדים עם ביקורת זו ? הוכח את דבריך. • בחן שוב את שלושת המקורות וחשוב מה המסר העיקרי שרצה כל אחד מכותבי המקורות להעביר לקוראיו.

14. א - מלא את הטבלה שלפניך: • עיין בטבלה שמלאת וכתוב מה הן מסקנותיך. • איזה מהמקורות נראה לך אמין יותר? הוכח את דבריך בעזרת הטבלה. • חבר 3 שאלות שכדי לענות עליהן יצטרך המשיב להשתמש בטבלה ובמסקנותיך.

15. א. מי קהל היעד אליו הפנה כל אחד מכתבי המקורות את דבריו. ב. אם כותבי המקורות היו בוחרים בקהל יעד אחר כיצד זה היה משפיע על עובדות ופרשנויות ועל דרך הצגתן? • שאלת רשות : כתוב תשובה במקום אחד העם (מקור א') לאחד משני כותבי המקורות. בתשובתך התייחס לנקודות הבאות: • הסבר מדוע הכותב טעה בהערכתו. • נסה לשכנעו לא להציג יותר את דעותיו. בתשובתך התבסס על עובדות ופרשנויות של כותבי שני המקורות.

16. סכום מלא את הטבלה שלפניך:

18. מטלת הביצוע באזרחות • מטלת הביצוע תהיה מרכיב מחייב במסגרת שתי יחידות בגרות באזרחות, החל משנת תש"ע. • מטלת הביצוע כוללת מהלך חקרני ותהליך של פתרון בעיה בה נדרש התלמיד לתהליך מחשבתי החל מהגדרת בעיה ראויה לחקירה ועד למתן פתרונות אפשריים לבעיה האזרחית אותה הגדיר וחקר.

19. בתחילת המפגש עם המטלה, התלמידים נדרשים לבחור, לנסח בעיה לחקר, לתכנן את מהלך עבודתם ולהפעיל שיקול דעת בבחירת התכנים המתאימים לעבודתם על פי הבעיה שניסחו. • המשכה של עבודת התלמידים בחקירת הבעיה, התבוננות בבעיה מנקודות מבט שונות ובבחינת דרכי פתרון אפשריות לבעיה. • בנוסף, מטלת הביצוע, הנעשית במסגרת קבוצתית, מזמנת עבודה בצוות ומעודדת את העמקת ההבנה באמצעות הדיון הקבוצתי וחשיפה למגוון דעות ונקודות מבט שונות על הבעיה הנחקרת ודרכי פתרונה

20. מאפייני מטלת ביצוע באזרחות • מזמנת מעורבות אזרחית- חברתית מציבהבעיות הדורשות פתרון מעשי לתיקון ליקויים חברתיים/אזרחיים; • אותנטית – מציגה בעיה מהעולם האמיתי ודורשת פיתרון מעשי שניתן ליישום "בעולם האמיתי"; • רלוונטית- הנושא הנחקר הינו בעל משמעות ללומדים ואף מאתגר; • משלבת חקר של בעיה והצעה לפתרון מעשי לבעיה שהוגדרה; • מתבצעת לאורך זמן; • מורכבת- מזמנת מספר פתרונות אפשריים או דרכי התמודדות שונות לבעיה הנחקרת ; • אינטגרטיבית- משלבת נושאים שונים מתחום האזרחות ועשויה לכלול היבטים נוספים מתחומים שונים;

21. כישורים ומיומנויות נדרשים בביצוע המטלה: • 1.ניסוח הבעיה לחקירה • 2. בניית כלי חקר מתאים, הפעלתו ועיבוד הנתונים המתקבלים באמצעותו • 3. סיכום הממצאים והסקת מסקנות מבוססות ומנומקות מהמידע שעובד • 4 .בחינת אפשרויות שונות לפתרון הבעיה שנחקרה ובחירה מנומקת בפתרון מועדף. • 5. כתיבה של העבודה להגשה • 6. עבודה בצוות והשתתפות פעילה בדיון • 7. הצגת עיקרי העבודה בפני קהל היעד המתוכן

22. דוגמה ל"סיפור מסגרת" למטלת ביצוע (פותח על ידי המורה אסתר בוכניק) מדינת ישראל, מאז היווסדה, הציבה את נושא השוויון בין המינים כערך יסודוהדבר בא לידי ביטוי החל במגילת העצמאות ומאוחר יותר בחקיקה מפורטת ומתמשכת לדוגמה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וכן בפסיקות משפטיות שונות. אך למרות זאת, המציאות מלמדת על חוסר התאמה בין דרישת החוק לשוויון ובין יישומו והיעדר אכיפה מספקת של החוק הקיים. נשים בישראל מהוות כמחצית מכוח העבודה, ולמרות זאת, רבות מהן עוסקות במספר מקצועות ספציפיים כגון: הוראה, פקידות, סיעוד . ככל שהמשרות הופכות ניהוליות יותר או בכירות יותר, מספר הנשים המועסקות בהן מצומצם יותר כפי שזה גם בא לידי ביטוי בפרסום של הלשכה לסטטיסטיקה. עליכם, לבחור בעיה אמיתית אחת העולה מתוך סיפור המסגרת ולנסחה, להציג אותה ולהסביר את הרקע שלה בקצרה, לחקור אותה, להציג את ממצאיכן ולמצוא לה פתרון מעשי ומנומק, שיבטא את התכנים והעקרונות שנלמדו באזרחות. ולבסוף עליכם להציג תוצר המייצג את הפתרון הנראה לכם מתאים ביותר לפתור בעיה זו.

23. פיתוח יחידת הוראה מתוקשבת בתנ"ךאורנה שוויד – מדריכה לתנ"ך במחוז חיפה ולימור הררי מדריכת מידעיינות הנושא:"מדינת ישראל תהייה מושתת על יסודות החרות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל" האמנם? • הסוגיות שהנושא העלה היו: • כיצד הערכים הבאים לידי ביטוי במגילת העצמאות, באים לידי ביטוי בדברי חזון הנביאים • האם וכיצד מממשת המדינה את חזון הנביאים עליו מושתתת מגילת העצמאות

24. המטרה היא ליצור סביבת למידה מתוקשבת שתחליף את הלמידה הפרונטלית בנושא החתך "נבואה" • הוראה דיגיטלית: חיפוש באתרים, דיונים בפורום (שיאפשרו לתלמידים חופש ביטוי) בניית ידע משותף ולמידת עמיתים.

25. מהלך העבודה כולל שלבים כגון: • בניית המושגים "ערך" ו"מוסר" (בקבוצות בפורום) • זיהוי ערכים מרכזיים של מדינת ישראל (מתוך מקורות עכשויים) • זיהוי ערכים מרכזיים שהיו בחברה המקראית בכלל ובחזון הנביאים בפרט • עריכת השוואה בין החברה המקראית לחברה הישראלית. לדוגמא – מי המוכיח אז וכעת? אילו ערכים השתמרו ואילו התחלפו?

26. לבדוק האם חוקי המדינה משקפים את חזון הנביאים • לקיים דיון האם תתכן אצלנו דמוקרטיה המושתתת על חזון הנביאים. • לשאול מה היו אומרים הנביאים על החברה שלנו כיום? • להעלות שאילתא: בישעיהו יא' מופיע חזון אחרית הימים, אולי ניתן להסיק מכך שחזון הנביאים הוא רק שאיפה להגיע חרות צדק ושלום ובעצם זה רק אידיאל ואוטופיה?

27. [ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית ציר המפמ"רים הטמעה בבתי הספר דרך תחומי הדעת • השתלמויות מורים • דגמי הוראה • יישום בכיתות

28. [ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית ציר בתי הספר הטמעה דרך תכניות בית ספריות

29. [ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית יסודיחט"ב חט"ע "פנינים במערכת" - חממות פיתוח(בהנחיית מומחים): קבוצות למידה של 5-8 בתי ספר מאותה חטיבת גיל + הפיקוח: • למידת עקרונות החינוך לחשיבה • חשיפה לתכניות בית ספריות מצטיינות • בניית תכניות בית ספריות • ליווי ותמיכה מקצועית ביישום בבתי הספר שילוב אסטרטגיות חשיבה בתכניות ההוראה ובפעילויות המתקיימות בגני הילדים קדם יסודי

30. [ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית יסודי • שילוב כישורי חשיבה(במספר תחומי דעת):שאילתשאלות, בניית טיעונים, טיפול במידע • תכנית לפיתוח החשיבה -Visible Thinking • שלהב"ת - שילוב הבנה והבעה במקצועות הלימוד • למידה בדרך החקר חטיבת ביניים • ציר המפמ"רים: הטמעה דרך תחומי הדעת • ציר מנהלי בתי הספר: דרך תכניות בי"ס חטיבה עליונה

31. הערכה (בגרות ומיצבי"ם) הערכה (בחינות בגרות ומיצ"ב) בבחינות הבגרות הקיימות: • באים לידי ביטוי כמעט בלעדי הישגים הנמדדים על ידי בחינות בכתב ואלה בודקים בעיקר ידע והבנה בסיסית • בבחינות יש מעט מדי מטלות הדורשות הבנה מעמיקה וחשיבה ברמה גבוהה

32. הערכה (בחינות בגרות ומיצ"ב) מכיוון שבמידה רבה מערכת החינוך כולה מכוונת ל"הוראה לקראת הבחינה" ("teaching for the test"), מסמנות בחינות הבגרות כי הלמידה הנדרשת היא בעיקרה למידת שינון של תכנים לימודיים. בכך מהוות בחינות הבגרות גורם שמרני המרחיק את המערכת מאפשרות של רענון שיטות ההוראה והלמידה. הבחינות הקיימות הן מכשול לשינוי המהותי הנדרש.

33. [ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית שינויים בדרכי ההערכה: מתיאוריה ליישום הטמעת מדיניות ה"אופק הפדגוגי" הגיעה לנקודה בה עלינו להתחיל להיערך לקראת הטמעת השינויים הנדרשים בתחום ההערכה. כאמור, שינויים אלה כוללים שימוש בדרכי הערכה מגוונות המותאמות להערכה של תכנים, של ביצועי הבנה, ושל כישורי חשיבה המתרחשים בהקשר של התכנים הנלמדים.

34. לכן נערך המשרד להכנסת שינויים הדרגתיים בבחינות הבגרות: א. יותר שאלות שידרשו חשיבה ב. הרחבת המרכיב של הערכה בית ספרית המתבצעת על ידי המורים לאורך זמן בצד בחינות חיצוניות בכתב (המלצת דו"ח בן פרץ ודברת). ג. הרחבת המרכיב של פרויקטים ולמידת חקר

35. חשוב להדגיש כי כל המרכיבים הללו אינם חדשים ונמצאים כבר כיום בבחינות אולם: • התדירות שלהם נמוכה מדי (למשל מעט מדי מטלות חשיבה בבחינה בכתב) • הם נמצאים בעיקר ב"שוליים", כלומר במקצועות הבחירה (ביוטופ, גיאוטופ, פרויקט באומנות) ולא במקצועות החובה אותם לומדים כל התלמידים.

36. המגמה היא להעלות את שכיחות המרכיבים הללו ולהטמיע אותם גם במקצועות החובה. על התהליך להיות איטי, הדרגתי ומבוקר (באופן שהשפעתו על הישגי התלמידים תהיה בהתחלה מזערית. אח"כ תתרחב בהדרגה תוך מעקב מסודר ומשוב).

37. יותר שאלות חשיבה בבחינות בכתב על פי בקשת קבוצת מפמרי"ם: • סדנת לימוד ויצירה לפריטים הדורשים חשיבה בתחומי הדעת • לבניית מחוונים תוצרי הסדנה יפורסמו בתחילת שנה"ל תשס"ט כדוגמאות עבור מורים ותלמידים וישמשו גם בהשתלמויות מורים

38. דוגמא לבחינת בגרות בכימיה- שאלה פתוחה על פי המתכונת הישנה: (שאלון 918651 קיץ תשס"ב עמוד 10 שאלה 3 ): • נושא:מבנה קישור ואנרגיה • לתלמיד מוצגים ניסוחים ותהליכים ועליו לציין לגבי כל אחד את סוג התהליך בהיבט אנרגטי - האם התהליך הוא אקסותרמי או אנדותרמי. ("לפניך ניסוים של שני תהליכים, ציין לגבי כל אחד אם הוא אקסותרמי או אנדותרמי, נמק במושגים של מבנה וקישור.") • השאלה דורשת יישום ידע ברמה נמוכה.

39. דוגמא לשאלה: על פי המתכונת החדשהכימיה, מס' 037202, קיץ תשס"ו. השאלה אינטגרטיבית ורלוונטית, התלמיד נדרש לניסוח שאלה, הבנה וחשיבה. התלמיד נדרש לקרוא קטע ממאמר מדעי עדכני שאינו מכיר • שם הקטע: מה משותף לתה ולקקאו? • (מקור: מעובד ע"פ מאמר מחקרי עדכני: 2003, 51,7292-7295;Journal of Agricultural and Food Chemistry) • תמצית הקטע: הקטע דן בחומרים נוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים), המומלצים ע"י רופאים ותזונאים ונמצאו בתה ירוק, תה שחור ובקקאו. חומרים אלה מעכבים פעילות של רדיקלים חופשיים הנוצרים בתהליכים כימיים בגוף. מובא הסבר בליווי דוגמאות ונוסחאות על המבנה ואופן פעולת הרדיקלים החופשיים. • דוגמאות לשאלות הדורשות חשיבה: • 1. "לפניך נוסחאות מבנה של שלושה חומרים, על פי המידע שבקטע אלו מבין החומרים יכול לפעול כנוגדי חמצון?נמק". נדרשים: הבנת הנקרא, יישום ידע וניתוח. • 2. "נסח שאלה שאין עליה תשובה בקטע, והתשובה עליה יכולה לתרום להבנת הפעילות של חומרים נוגדי חמצון." נדרשת היכולת לנסח שאלות

40. המרת חלקים מיחידות הבגרות בדרכי הערכה חלופיות. • המרת חלקים מיחידת הבגרות באמצעות חלופות בהערכה תהיה אחידה ותתבצע בהנחיית המפמ"ר ובפיקוחו. הציון שינתן במסגרת החלופות בהערכה ימיר את הציון של חלק מן הבחינה בכתב וישוקלל כחלק מהציון הכולל של הבחינה. הציון יינתן על ידי מורה הכיתה או בהערכת עמיתים וייבדק באופן מדגמי על ידי הפיקוח המקצועי וראמ"ה.

41. להלן מספר דוגמאות חדשות לחלופות בהערכה שיעמדו לבחירת בתי הספר כבר בשנת הלימודים תשס"ט: • מטלת ביצוע באזרחות (20% מהציון הסופי באזרחות) • תיק עבודות בתנ"ך בנושא השוואה בין ערכי הנבואה לערכי מדינת ישראל (ימיר שניים מתוך שלושת נושאי הבחירה מתוך הבחינה של שתי י"ל בתנ"ך , סה"כ 28 נקודות מתוך הבחינה) • תיק עבודות בעברית בנושא אוריינות כתיבה וקריאה ביחידה השנייה של תכנית הלימודים החדשה. (ימיר 50% מציון הבחינה של היחידה השנייה בתכנית הלימודים החדשה בעברית)

42. למידת חקר • עבודות חקר ופרויקטים אישיים קיימות מזה שנים במקצועות בחירה רבים כגון ביולוגיה, אמנות, מחשבת ישראל, ומקצועות טכנולוגיים רבים. בכללים הנהוגים לגבי עבודות אלה לא יחול כל שינוי. • הזדמנות נוספת לביצוע עבודות חקר קיימת במסגרת עבודות גמר. כיום רק תלמידים מעטים (כ- 1% מכלל התלמידים) מנצלים את הזדמנויות הלמידה המוצעות במסגרת עבודות הגמר. על מנת לעודד תלמידים נוספים לבצע עבודות גמר יחולו בנוסף לכללים שהיו קיימים עד כה לגבי עבודות גמר בהיקף 4 ו- 5 י"ל השינויים הבאים: • ניתן יהיה להשלים עבודת גמר לא צמודה ל- 5 י"ל באחת משתי דרכים: באמצעות יחידת לימוד שתעסוק בתהליך החקר או באמצעות יחידת לימוד שתעסוק בנושא הרחב המהווה רקע לעבודה.

43. פיילוט בלמידה בדרך החקר בהיקף 2 י"ל • מתוכנן פיילוט שעיקרו למידת חקר בהיקף 2 י"ל שתוכל להמיר את אחת מבחינות החובה בהיקף זה (הסטוריה, אזרחות. ספרות, תנ"ך). • מסלול דומה היה קיים בעבר ובוטל לפני מספר שנים. • בפילוט יבדקו מספר מודלים חילופיים. • השתלמות מורים תהיה תנאי להצטרפות בית הספר לתהליך. • תוגדרנה דרישות אחידות לעבודה בהיקף נתון ויפורסמו מחוונים מחייבים על ידי המשרד. • ההערכה תכלול הן את התהליך והן את התוצר