פרק ג': יחסי ערבים-יהודים-בריטים בא"י בין מלחמות העולם

1. פרק ג': יחסי ערבים-יהודים-בריטים בא"י בין מלחמות העולם 1. ההתעוררות הלאומית של הערבים בארץ ישראל וגורמיה. 2. מאורעות תרפ"ט, הספר הלבן של פאספילד. 3. מאורעות תרצ"ו- תרצ"ט (1936 – 1939), המרד הערבי, הצעת החלוקה, הספר הלבן של מקדונלד ומשמעותו. 4. תגובות היהודים למאורעות: הוויכוח הבלגה מול תגובה: בטחון- התפתחות כוחות מגן לגליים ובלתי לגליים, הקמת האצ"ל. התיישבות- מניעים אסטרטגיים, חומה ומגדל.

2. ההתעוררות הלאומית של הערבים בארץ ישראל וגורמיה. • מראשית העלייה הציונית לא"י היו סכסוכי קרקע וחיכוכים חברתיים בין יהודים לערבים. כיבוש הארץ על ידי הבריטים עורר התנגדות פוליטית עקרונית למפעל הציוני. • הצהרת בלפור וכיבוש א"י על ידי הבריטים העירו את הערבים לסכנה שבתכנית הבריטית לאינטרסים שלהם.

3. הגורמים להתעוררות הלאומית הערבית • התמוטטות האימפריה העות'מנית, גרמה להתעוררות לאומית של ערביי המזרח התיכון בכלל ושל ארץ ישראל בפרט. בוועידת פריז הנשיא וילסון הצהיר שהשטחים שנכבשו במלחמה יינתנו לתושבים מתוך ראייה של הזכות להגדרה עצמית. • הבטחת הבריטים לערבים במהלך מלחמת העולם שאם הם יסייעו לבריטים לכבוש את המזרח התיכון הם יתמכו בנתינת עצמאות לערבים בכל האזור. הערבים התאכזבו כאשר הבינו שהבטחה זו אינה כוללת את ארץ ישראל. • הצהרת בלפור הייתה בעיני הערבים העדפת המיעוט היהודי על פני הרוב הערבי.

4. 2. מאורעות תרפ"ט, הספר הלבן של פאספילד. בקיץ תרפ"ט (1929) פרצו בארץ ישראל מאורעות דמים של ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי. המאורעות פרצו אחרי כעשור של שקט יחסי שבו היישוב היהודי התבסס והתפתח בשקט. הגורמים למאורעות תרפ"ט: סכסוך הכותל – מתיחות בין יהודים לערבים על רקע מאבק על הכותל. העלייה הרביעית, וגידול משמעותי של היישוב החריפו את המתח עם הערבים. מדיניות אנטי ציונית, של הנציב העליון החדש צ'נסלור שכלל איסוף נשק מהיישובים. חופשת מולדת של הפקידים הבריטים.

5. תיאור המאורעות • פרעות בירושלים (33 הרוגים). • פרעות בחברון (60 הרוגים, והיישוב היהודי ננטש). • פרעות בצפת (18 הרוגים). • פרעות בערים מעורבות (חיפה, יפו) • התקפות על יישובים חקלאיים.

6. תוצאות המאורעות • מבחינת היהודים: • חלק מהמקומות ננטשו על ידי יהודים (הרובע המוסלמי בירושלים, חברון) • הקמת "קרן עזרה לארץ ישראל" וגיוס כספים בכל העולם. • התחזקות ארגון ההגנה. • מבחינת הבריטים: • הבריטים הקימו ועדת חקירה (ועדת שאו) שהגיעה למסקנה שהערבים תקפו ללא התגרות מצד היהודים, אך המלצות הוועדה היו להגביל את העלייה היהודית כדי לא להכעיס את הערבים, ולהעניק להם זכות לשלטון עצמי.

7. תוצאות המאורעות - המשך • הערבים קיבלו בשמחה את המלצות הוועדה, אך היהודים וגורמים אחרים בעולם העבירו ביקורת קשה על בריטניה בעקבות הדו"ח. • שר המושבות (פספילד) שהיה אנטי ציוני מובהק, שלח ועדה נוספת לא"י שהגיעה למסקנות דומות: • לאסור עלייה יהודית • לגרש יהודים שהגיעו בצורה לא חוקית • לחלק אדמות לערבים ולעזור להם לפתח חקלאות. • על סמך הדוחות הוציא פספילד "ספר לבן" ובו הגבלות קשות על העלייה היהודית ועל יכולת היהודים לקנות קרקע. • מחאות התנועה הציונית גרמו לביטול "הספר הלבן"על יד ראש ממשלת בריטניה רמזי מקדונלד.

8. 2. מאורעות תרצ"ו- תרצ"ט (1936 – 1939), המרד הערבי, הצעת החלוקה, הספר הלבן של מקדונלד ומשמעותו.. בשנת תרצ"ו (1936) פרצו בארץ ישראל "מאורעות דמים" (בפי היהודים) או "המרד הערבי" (בפי הערבים) שנמשכו 3 שנים עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. זה היה מרד לאומני מאורגן של הערבים נגד היישוב היהודי ונגד השלטון הבריטי. הגורמים למאורעות: העלייה החמישית. העלייה הגדולה איימה על הערבים. ביטול ההצעה להקים מועצה מחוקקת בא"י עם רוב ערבי. הסתה והקצנה במחנה הערבי. הקמת מדינות ערביות במזרח התיכון. התחזקות משטרים טוטליטריים (דיקטטורות)באירופה.

9. תיאור מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט • שביתה כללית – הסוחרים, החנוונים, בעלי המלאכה והחקלאים הערבים נדרשו להפסיק לסחור עם היהודים. • שביתה זו החזיקה מעמד 6 חודשים והופסקה בגלל שהיא פגעה בעיקר בחברה הערבית, בגלל התערבות השלטון הבריטי והתגברות המשק היהודי על השביתה. • טרור ערבי נגד יהודים – כנופיות של ערבים ירו על יהודים והפעילו מכוניות תופת. • טרור ערבי נגד הבריטים – פיצוץ מסילות רכבת, חבלה בצינור הנפט מעיראק, פגיעה בחיילים ובשוטרים.

10. תוצאות המרד הערבי ליישוב היהודי • מאורעות תרצ"ו- תרצ"ט גרמו לאבדות קשות ליישוב היהודי בנפש וברכוש: • למעלה מ- 500 יהודים נהרגו ואלפים נפצעו. • בתים רבים נבזזו, נשרפו ונהרסו. • בתי מלאכה ובתי חרושת נחרבו והועלו באש. • עשרות אלפי דונם של גידולי חקלאות נעקרו והושמדו ומאות אלפי דונם של יערות הועלו באש. • יהודים רבים שגרו בשכונות מעורבות ובאזורי ספר נאלצו לעבור לערים העבריות.

11. דעיכת "המרד הערבי" • המרד הערבי לא השיג את מטרותיו ודעך בגלל הגורמים הבאים: • פיצול בחברה הערבית:החברה הערבית לא הייתה מאוחדת בתמיכה במרד. הקיצונים בתוך החברה הערבית הפעילו טרור כנגד אחיהם שהיו מתונים יותר. מצב זה הביא להתפכחות הדרגתית ונטישה של המרד. • פגיעה כלכלית בחברה הערבית: המרד פגע קודם כול בסוחרים ובבעלי המלאכה הערבים שהיו תלויים במשק היהודי. • תגובה נמרצת של כוחות המגן היהודים. • תגובה חריפה של הבריטים:הגליה של מנהיגי המרד, רדיפת הכנופיות והוצאה להורג של 54 ערבים שנשפטו על רצח או נשיאת נשק.

12. תגובת הבריטים ל"מרד הערבי" • הבריטים לא הגיבו מיד בצורה במרצת למרד בגלל מבוכה בריטית: מצד אחד רצון לעזור לרבבות הפליטים היהודים שברחו מאירופה, אך מצד שני רצון לזכות בתמיכת הערבים במאבק נגד גרמניה. • בנובמבר 1936 שלחה הממשלה הבריטית ועדה שכונתה "ועדת פיל" (Peel) שחקרה מדוע פרץ המרד. מסקנות הוועדה: • התביעות היהודיות והערביות סותרות ואי אפשר להקים כאן מדינה אחת. • המנדט הבריטי רק מחריף את הסכסוך בין היהודים לערבים.

13. המלצות וועדת פיל • סיום המנדט וחלוקת הארץ לשתי מדינות ומובלעת בריטית. • המדינה היהודית תקבל 20% מהשטח, והמדינה הערבית תקבל 75%. • חלוקת הארץ תתבצע באופן הדרגתי.

14. התגובות להמלצות הוועדה • ממשלת בריטניה אישרה את ההמלצות. • הערבים התנגדו להמלצות כי ראו בכך מתן הכרה לרעיון הציוני. • היישוב היהודי נחלק בעניין:

15. תגובת בריטניה להתנגדויות • בעקבות ההתנגדות להצעת החלוקה הן של הערבים הן של היהודים, שלחה ממשלת בריטניה ועדה נוספת "וועדת וודהד" שהמליצה בנובמבר 1938 להסתלק מהצעת החלוקה.

16. הספר הלבן השלישי (מקדונלד) • לאחר כישלון הבריטים בניסיונם למצוא מוצא לבעיית ארץ ישראל, פרסם שר המושבות מלקולם מקדונלד ספר לבן שלישי: • תוך 10 שנים תוקם מדינה פלשתינית בארץ ישראל שהרוב בו יהיה ערבי והמיעוט יהודי. • העלייה היהודית תצומצם ל- 75,000 במשך 5 שנים • תיאסר רכישת קרקעות על ידי יהודים. • הספר הלבן של מקדונלד מבטא מעבר חד של ממשלת בריטניה ממדיניות פרו יהודית למדיניות פרו ערבית.

17. הספר הלבן השלישי (מקדונלד) • בתגובה לפרסום הספר הלבן של מקדונלד נקט היישוב היהודי מספר פעולות: • שביתה כללית, הפגנות ועצרות שבהם קראו לממשלה הבריטית לחזור בה מהמדיניות האנטי-ציונית. • הגברת התיישבות חומה ומגדל. כ- 15 יישובים קמו לאחר פרסום הספר הלבן. • הגברת ההעפלה (עלייה בלתי חוקית). • חברי האצ"ל פתחו בהתקפות על מבנים ומתקנים בריטיים. • פרוץ מלחמת העולם השנייה גרם לשינוי המדיניות: יש לשתף פעולה עם הבריטים במלחמה נגד הנאצים כאילו אין ספר לבן, ויש להיאבק נגד הספר הלבן כאילו אין מלחמה.

18. 4. תגובות היהודים למאורעות: הוויכוח - הבלגה מול תגובה במהלך המרד הערבי היה ויכוח ביישוב לגבי התגובה ההולמת לטרור הערבי. הדילמה הייתה בין "הבלגה" לבין "שבירת ההבלגה. "הבלגה" פירושה הגנה עצמית והתאפקות. למעשה התבצרות בתוך היישובים והגנה עליהם מבפנים. מדיניות ההבלגה התנגדה לפעולות נקם או תגובה אלימה אחרת כנגד אוכלוסייה אזרחית. בהבלגה צידדו המחנה הפועלי וארגון "ההגנה"

19. תגובות היהודים למאורעות: הוויכוח - הבלגה מול תגובה • הנימוקים בעד הבלגה: • הבלגה היא תגובה מוסרית התואמת את מסורת ישראל. • הבלגה, הגנה עצמית, וזהירות מפגיעה בחפים מפשע היא תגובה מוסרית. • הבלגה תביא בסופו של דבר להרגעת המתיחות בין יהודים ערבים. • הבלגה תביא ליחסים טובים עם בריטניה.

20. תגובות היהודים למאורעות: הוויכוח - הבלגה מול תגובה • שבירת ההבלגה הייתה המדיניות של האצ"ל. לדעתם הדרך הנכונה להתמודד עם הטרור הערבי היא התקפה לשם הגנה עצמית. משמעות הדבר הייתה פעולות של טרור יהודי נגד האוכלוסייה הערבית כנקמה על טרור ערבי. פעולות אלו פגעו ללא הבחנה בתושבים ערביים.

21. 4. תגובות היהודים למאורעות: הוויכוח - הבלגה מול תגובה • הנימוקים בעד שבירת ההבלגה: • התגובה תביא לשיקום הכבוד והגאווה הלאומיים. • התגובה תמנע מהערבים, מהבריטים ומדעת הקהל בעולם את התחושה שארץ ישראל שייכת לערבים. • התגובה האלימה תעצור את הטרור הערבי כי הערבים מבינים רק את שפת הכוח. • תגובה פירושה נקמה, ונקמה לשמה צודקת. • תגובה פירושה מלחמה על המולדת.

22. 4. תגובות היהודים למאורעות: ביטחון – התפתחות כוחות לגליים ובלתי לגליים, הקמת האצ"ל המרד הערבי גרמו לקריאה של הציבור לארגון ההגנה להתאים את מבנה הארגון למציאות החדשה, ולשנות את דרכי הפעולה כדי למגר את הטרור הערבי. כאשר התברר שהטרור הערבי מכוון גם כנגד הבריטים התקיים שיתוף פעולה בין היישוב עם הבריטים. זהו הרקע להקמת יחידות חדשות בארגון ההגנה באישור הבריטים ולציודם בנשק ובמדי צבא בריטיים. יחידות אלה היו חוקיות (לגליות) מבחינת הבריטים ופעלו בגלוי.

23. 4. תגובות היהודים למאורעות: ביטחון – התפתחות כוחות לגליים ובלתי לגליים, הקמת האצ"ל • חלק מהיחידות הלגליות (חוקיות): • הנוטרים – כוח שמירה משטרתי. הנוטרים הוצבו בנקודות מסוכנות והגנו על גדר הצפון, יישובים עבריים ועל שיירות יהודיות. הנוטרים פעלו במקומות מגוריהם. • המשמרות הנעים – כוחות של נוטרים שנעו בטנדרים והגיעו לכל מקום אליו הוזעקו. • פלוגות הלילה המיוחדות - כוח שהקים הקצין הבריטי אורד וינגייט. זה היה כוח קומנדו שפעל כנגד ריכוזי כנופיות ערביות.

24. 4. תגובות היהודים למאורעות: ביטחון – התפתחות כוחות לגליים ובלתי לגליים, הקמת האצ"ל • כאשר החריפו התקפות הערבים התברר כי אין להסתפק בהתבצרות בתוך היישובים אלא יש לעבור ליוזמה התקפית מבוקרת. כך נולדה הסיסמה:"היציאה מן הגדר". גישה זו התבססה על הכלל "הבא להורגך השכם להורגו". • בהתאם לתפיסה זו הוקמו יחידות ללא ידיעת הבריטים שהיו בלתי לגליות (לא חוקיות). חלק מיחידות אלו: • הנודדת ופלוגות שדה – כוחות קטנים של לוחמים שנעו בשטח הפתוח בעיקר בלילה וארבו לכנופיות הערביות. • חיל שדה (חי"ש) – קבוצות של בני נוער שאומנו אך לא גויסו דרך קבע אלא נקרא לפעולה בעת הצורך.

25. 4. תגובות היהודים למאורעות: ביטחון – התפתחות כוחות לגליים ובלתי לגליים, הקמת האצ"ל • הקמת האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) – ראשיתו של האצ"ל בקבוצת חברים שפרשו בשנת 1929 מהסניף הירושלמי של ההגנה, והקימו את "הגנה ב'". בשנת 1937 חזרו רוב החברים להגנה. חלק מהחברים שלא הסכימו לחזור וסברו שיש צורך בשבירת ההבלגה הקימו את האצ"ל שהייתה קשורה לתנועה הרוויזיוניסטית של ז'בוטינסקי. בראש האצ"ל עמד דוד רזיאל. האצ"ל נקט בפעולות תגמול וטרור כנגד האוכלוסייה הערבית.

26. 4. תגובות היהודים למאורעות: התיישבות- מניעים אסטרטגיים, חומה ומגדל. במהלך המרד הערבי הודגשה החשיבות הצבאים והמדינית של ההתיישבות. המנהיגים הבינו שיש צורך גדול בהקמת יישובים חדשים על אף ההתנגדות הערבית והאיסור הבריטי. הדרך להקמת היישובים הייתה בשיטת "חומה ומגדל" – דהיינו הגעה של קבוצה גדולה של אנשים והקמת יישוב תוך יום אחד לפני שיספיקו הבריטים או הערבים להגיב. הבסיס ליישוב היה הקמת גדר מקיפה ליישוב ובמרכז השטח המוקף מגדל גבוה עם זרקור שמאפשר הגנה טובה על היישוב. בצורה זו הוקמו 53 יישובים במהלך שנות המאורעות. היישובים השתייכו לכל הזרמים.

27. 4. תגובות היהודים למאורעות: התיישבות- מניעים אסטרטגיים, חומה ומגדל. • הגורמים והמניעים להקמת יישובי חומה ומגדל: • השפעה על קביעת הגבולות לקראת בואן של הוועדות הבריטיות שבדקו אפשרויות של חלוקת הארץ. • יצירת רצף בין היישובים כדי לבלום את פעולות הכנופיות הערביות. • תשובה ציונית לתביעות הערבים לעצור את העלייה היהודית ולמנוע מיהודים לרכוש קרקעות.

28. שאלות חזרה – ההתעוררות הלאומית הערבית • הצג שלושה גורמים להתעוררות הלאומית הערבית בארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה.

29. שאלות חזרה – מאורעות תרפ"ט והספר הלבן של פספילד • הסבר שלושה גורמים לפרוץ מאורעות תרפ"ט. • תאר בקצרה את מהלך מאורעות תרפ"ט. • מה ההסבר שנתנה ועדת שאו לפרוץ מאורעות תרפ"ט, ומה היו המלצותיה? • מה הרקע לפרסום הספר הלבן של פספילד (1930) ומדוע בריטניה נסוגה ממנה? • מה תוכנה של איגרת מקדונלד (1931) ומדוע החליטה לפרסם איגרת זו?

30. שאלות חזרה – מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט (המרד הערבי) • הסבר ארבעה גורמים לפרוץ מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט. • ציין שתיים מהדרישות שהציגו הערבים לבריטים שהביאו לפרוץ המרד הערבי. • הצג שתיים ממטרות הערבים בשביתה הערבית בתרצ"ו והבא שני הסברים לכשלונה.

31. שאלות חזרה – הצעת החלוקה, הספר הלבן של מקדונלד • מה היה הרקע להקמתה של ועדת פיל? • ציין שתיים ממסקנות הוועדה ושתיים מהמלצותיה. • מה הייתה תגובת הערבים לתכנית שהציעה ועדת פיל?הבא נימוק אחד שהציגו היהודים בעד התכנית ונימוק אחד נגדה. • הצג שניים מעיקרי הספר הלבן של מקדונלד (1939). הבא שתי דוגמאות למאבק של היישוב במדיניות ספר זה.

32. שאלות חזרה – תגובת היהודים למאורעות תרצ"ו – תרצ"ט • הצג שלוש פעולות של היישוב היהודי במאורעות תרצ"ו – תרצ"ט בתחומים התיישבות, ביטחון, כלכלה (פעולה אחת בכל תחום)? • פרט את ההתפתחות שחלה בכוח הלוחם של היישוב היהודי בעקבות המאורעות. • ציין מטרה אחת שהייתה בהקמת יישובי חומה ומגדל. • ציין שני נימוקים בעד ההבלגה ושני נימוקים בעד שבירת ההבלגה.