ספרות השו"ת- משפט חברה ורפואה

1. ספרות השו"ת- משפט חברה ורפואה הרב יהודה זולדן חנוכה תשע"ד

2. מאפיין של ספרי שו"ת, דרך הלימוד, והיעד • ספר שו"ת: חיבור בין מציאות חדשה שמציפה בעיה או שאלה שלא היתה מוכרת. תפקיד הפוסק: • להכיר היטב את העובדות, הנתונים, ההשלכות • לדמות לעקרונות הלכתיים ידועים ומוכרים, להכיר את שנכתב ונאמר על הענין, להתלבט, לדון, לנתח להסיק תובנות חדשות על בסיס אותן עקרונות. • לימוד שו"ת – הדרך: "להכניס" את הלומד לעולמו של הפוסק: להתלבטויות והדילמות, לדרך בה הוא ניתח את הבעיה, ולמסלול שהוביל להצעת הפתרון וקביעת ההלכה. • לימוד שו"ת- היעד:לימוד מעמיק בספרי שו"ת מסוגל לעורר דיון וויכוחים בין תלמידים, לעודד ניסיונות להביא הוכחות וראיות, לטעון טענות לכאן ולכאן, ולשכנע זה את זה. או אז עולם ההלכה הופך להיות חי אצל התלמידים, מעורר ענין ואתגר, ומחבר אותם טוב ועמוק יותר לשמירת תורה ומצוות.

3. יחידת ספרות השו"ת • התמודדות של תלמיד/ה עם טקסט, מקור. • הוכחות, טענות, מחלוקות, עמדות מורכבות • לימוד של נושאים מגוונים, דינמיים, רלוונטיים ואקטואליים • הכרות עם מגוון רחב של פוסקי הלכה מכל הדורות(43), מהגאונים עד זמננו • חסרון- אין היכרות עם ספרי השו"ת עצמם.

4. מיומנויות למידה בספרות השו"ת • קריאה ולימוד של הטקסט, המקור, התשובה. [לא מספיק דיון מרתק בכיתה] - מילות מפתח, מושגים, משא ומתן, הוכחות והוכחות נגדיות, מחלוקות וניתוח עמדות שונות, התמודדות עם נושאים מורכבים. • ידע והבנה- נקודתית, מבנית • פיתוח חשיבה • התמודדות עם דילמות, פרשנויות, יכולת להכיל ולהבין דעות שונות, הסקת מסקנות.

5. מטרות חינוכיות א. משמעות, רלוונטיות, חיבור לעולמם האישי ולמרחב הגדול ב. ערכים- מוסריים, אמוניים, חינוכיים, חברתיים, הלכתיים, משפטיים, ועוד [אין מטרה לפסוק הלכה] ג. לנמק את הלמידה: להעניק ערך ותוכן לנלמד, מעבר לפרט המסוים שהוא למד. לצרף פריטי מידע לכדי תמונה גדול ורחבה, רשת מסועפת שמתפתחת ומתרחבת. הדרכים: להיות פעיל, לחשוב, לאתגר, להבין, להפנים, לימוד משותף של תלמידים.

6. כפיית טיפול רפואי- מחללים על חיי שעה הרב אליעזר וולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר, חלק ט סימן מז (עמ' 47) כך הלכה פסוקה היא בגמ' יומא (פג ע"א) וברמב"ם (הל' שבת ב, יח) ובשולחן ערוך (אורח חיים סימן שכט סעיף ג) שאפילו מצאוהו מרוצץ שאינו יכול לחיות אלא לפי שעה - מחללין עליו את השבת עבור כן. והרמב"ם שם מדגיש וכותב בלשון: "אף על פי שנתרוצץ ואי אפשר שיבריא -מפקחים מעליו ומוציאים אותו לחיי אותה שעה". והאם חיי השעה האלה שיאריכו לו - לא מלאים ייסורים הם? והדין הזה הוא פשוט, והוא אפילו אם החולה בעצמו יצעק 'הניחו לי ואל תגישו לי שום עזרה כי נבחר לי המוות'. ואם כן הרי מכל זה ראיה חותכת שגם חיים מרים כאלה, לא עלינו, יקרים הם עד כדי כך שנחשבים בהלכה כזכות לאדם הזה שלא מת מיד אלא מאריך בחיותו, וגם מחללים את השבת עבור הארכת חיים כאלה... אני מבין גם הצד השני של המטבע, אבל לאידך גיסא: אין לנו עסק בנסתרות, וגם אין לנו במה שהחולה בעצמו צועק מרה מנהמת לבו שאין לו חפץ בחיים כאלה, הגם שהלב מאד הומה עליו, ואחת היא לנו. כי מכיוון שמצאנו בהלכה שיש חובה לעשות מאמצי הצלה ואפילו לחלל את השבת עבור המשכת חיים כאלה, סימן מזה שגם חיים כאלה יקרים לפני הקדוש ברוך הוא היוצר והיודע מה טוב לאדם.

7. 1ג. שו"ת ציץ אליעזר מחייב טיפול רפואי להארכת חיים גם אם מדובר בחיים של סבל. הסבר את הוכחתו לפסיקה זו. (קיץ תשע"ג) חיים של סבל- שולל את האפשרות של מניעת התאבדות, או 'לא תעמוד על דם רעך'. אפשרויות נוספות: אחד הפוסקים מחייב טיפול... אחד הפוסקים מוכיח מהלכה בהלכות שבת שיש לחייב...

8. ביטול גיור של גר שלא שומר תורה ומצוות הרב שלמה דייכובסקי, "ביטול גיור למפרע", תחומין, כט (תשס"ט), עמ' 280-267 קבלת מצוות הוא תנאי בגיור דעת השולחן ערוך (יורה דעה רסח, ג) ברורה שללא קבלת מצוות אין גיור. ...גם הרמב"ם מדגיש את קבלת המצוות... מכל המקורות הללו צריך להסיק שאכן גם לדעת הרמב"ם קבלת מצוות חיונית לתהליך הגירות. גוי שהתגייר יצא מכלל גויים בשולחן ערוך (יורה דעה רסח, יב) כתב: "הואיל ומל וטבל יצא מכלל הגויים וחוששים לו עד שתתברר צדקותו". נשות שמשון ושלמה- לא התבטל הגיור שלהן למרות "שסופן הוכיח על תחילתן" הגר"אמציין על זה את ענינן של נשות שמשון ושלמה (רמב"ם הלכות איסורי ביאה יג, יג). הרי שגם לדעת השולחן ערוך שקבלת מצוות היא העיקר ומעכבת, אף על פי כן אפשר ללמוד מנשות שמשון ושלמה שאין גיורן בטל. אין לנו הוכחה שהן לא התכוונו להתגייר באמת וטעם הדבר: כל שאין לנו ידיעה הלכתית ברורה שברגע הגיור לא היתה קבלת מצוות, לא ניתן לפסול את הגיור למפרע, למרות ש: "הוכיח סופן על תחילתן".

9. המשך דברי הרב שלמה דייכובסקי) טענה לביטול הגיור: אי אפשר לנתק את הרגע של הגיור מרצף החיים ללא תורה ומצוות טוען כבוד עמיתי,המצדד ביטול הגיור, שאין להוציא את הרגע המסוים של הגיור מן הרצף העובדתי של חיים ללא תורה ומצוות, לפני ואחרי הגיור. הגיור תקף: עובדתית והלכתית אינני מסכים לטענה זו משתי בחינות- עובדתית והלכתית. עובדתית- אין לנו עדות ביחס לחייה של האשה לאחר הגיור. קיימים רק דבריה ובהם לא מצאתי שמיד אחר הגיור השליכה את קבלת המצוות לאחר גווה. ומבחינה הלכתית עקרונית- ההלכה איננה כפופה למערכת העובדות הנראות לנו.... במסכת קידושין (מט ע"ב): "המקדש אשה על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור מקודשת, שמא הרהר תשובה בלבו". ...והנה הגע עצמך, מדובר ברשע מרושע לפני הקידושין וגם אחריהם, אלא שרגע אחד כאשר ענד טבעת לאצבע הכלה אמר על מנת שאני צדיק גמור. כיצד ניתן לנתק רגע זה מן הרצף שלפני ואחרי? ... גם בתיק גיור זה, ניתן מבחינה הלכתית לנתק את הרגע המסויים של הגיור ולהניח שבאותו רגע היתה צדקת, שהרי קבלה בפיה שמירת תורה ומצוות, גם אם לפני ואחרי לא שמרה מצוות.

10. פוסקים עסקו בשאלה האם ניתן לבטל גיור של גר כשמסתבר שאינו שומר תורה ומצוות. א. (1)הוכח מהמסופר בתנ"ך על נשות שמשון ונשות שלמה כדברי אחד הצדדים. (2)כתוב את הנימוק של אלו הפוסקים כי הגיור בטל. ב. " המקדש אשה על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור מקודשת, שמא הרהר תשובה בלבו" (קידושין מט ע"ב). (1)הסבר את דברי הגמרא הללו. (2) מה ניתן להוכיח מגמרא זו בתשובה לשאלה האם ניתן לבטל גיור של גר כשמסתבר שאינו שומר תורה ומצוות.

11. צער בעלי חיים- הנאה מצפייה מצער בעלי חיים הרב עובדיה יוסף, שו"ת יחווה דעת, חלק ג סימן סו שאלה: האם מותר מצד ההלכה ללכת לאיצטדיון לחזות במלחמת השוורים? אסור לצפות במלחמת שוורים תשובה: הנה אין ספק כי עצם ענין מלחמת השוורים הוא בניגוד גמור לרוח תורתינו הקדושה, תרבות של אכזריות, ישראל ביישנים רחמנים וגומלי חסדים שהוא תרבות אנשים חטאים ואכזרים אשר לא כאלה חלק יעקב, כמאמר חז"ל (ביבמות עט ע"א) שלש מדות יש בישראל, ביישנים רחמנים גומלי חסדים. ו צעב"ח הוא איסור תורה, נלמד מכך שיש חובה לפרוק משא מעל חמור נודע שאיסור צער בעלי חיים הוא מן התורה, שלכן ציותה התורה לפרוק המשא מעל חמורו של חבירו כשהוא רובץ תחת משאו. ולמדו מכאן בגמרא (בבא מציעא לא ע"א ולב ע"ב) שאיסור צער בעלי חיים מדאורייתא... מותר לשחוט לצורך אכילה, בית דין הם המענישים בע"ח ורבינו חיים בן עטר בספר אור החיים (בפרשת אחרי מות פרק י"ז פסוק י"א) כתב, שאסור לנו להמית ולהרוג בהמה או חיה, שלא הותרה לנו אלא שחיטה לאכילת בשרה וכיוצא בזה, ואפילו שור שנגח והמית אדם, מיתתו רק על ידי סנהדרין של עשרים ושלשה ע"כ.

12. (המשך דברי הרב עובדיה יוסף) ציד לשעשוע אסור- סכנה אישית, וצער בעלי חיים ובנודע ביהודה תנינא (חלק יורה דעה סימן י'), נשאל אם מותר לעסוק בציד חיות לשעשוע ולטיול, והעלה לאסור, הן משום שמביא עצמו לידי סכנה, והן משום שיש בזה אכזריות וצער בעלי חיים. וכן פסק בשו"ת שמש צדקה (חלק יורה דעה סימן י"ח וסימן נ"ז)... ולפי זה דעת לנבון נקל, כי הנכנס לאיצטדיון כדי לחזות במלחמת השוורים ומשלם דמי כניסה כאשר יושת עליו, חבר הוא לאיש משחית, ומסייע ידי עוברי עבירה, שאיסורו מבואר במשנה גיטין (ס"א ע"א), וכן במסכת עבודה זרה (דף נ"ה ע"א). ו מותר לצפות בגן חיות- להתפעל ממעשי ידי הבורא אמנם נראה שהדבר ברור להתיר ללכת לגן החיות להסתכל בבריותיו של הקדוש ברוך הוא, כי נפשו של אדם מתפעלת מאוד מראייתו מעשה ידיו של הבורא, כמאמר הכתוב: "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך" (תהילים קד, כד), ואף על פי שבשו"ת ערוגת הבושם (חלק אורח חיים סימן ל"ט) כתב לאסור בזה, ונסתייע מדברי הגמרא (שבת קמ"ט ע"א). וראה עוד בשו"ת פרי השדה חלק ג' (סימן קע"ג). אולם נעלמו מהם דברי התוספות שבת במקומם, שלא נאסר אלא כשהצורות נעשו לשם עבודה זרה. וגם החילוק מבואר בין רואה סתם ציורים, לרואה בריותיו של הקדוש ברוך הוא חיות קטנות עם גדולות, רמש וצפור כנף וכו'. ובספר לקט יושר העיד על רבו הגאון רבינו ישראל איסרלן, בעל תרומת הדשן, שהלך בשבת כברת ארץ לראות זוג אריות שהובאו לעירו ושער מקומו. ומרן החיד"א בספר מדבר קדמות (מערכת ב' אות כ"ב) סיפר שבהיותו בלונדון ביקר בגן החיות וראה שם חיות שונות ומשונות ונשר יפה מאוד בן מאה שנה. ובספרו מעגל טוב השלם הרחיב יותר הדיבור בענין זה. הרי לפנינו מעשה רב להתיר בזה. וכן שמענו על כמה גדולים חקרי לב, חסידים ואנשי מעשה שביקרו בגן החיות, ואין פוצה פה. צפיה במלחמת שוורים – מטביעה תכונהשל אכזריות בצופה בהן אולם כל זה בהסתכלות בלבד במעשה ידיו של הבורא יתברך, אבל חלילה ללכת למקומות שמשתעשעים במעשה אכזריות על בעלי חיים והגורמים להטביע באדם מדה רעה ומושחתת של אכזריות, ומשחית נפשו הוא יעשנה. ולא כאלה חלק יעקב. ולכן הדבר ברור שמצוה להודיע ברבים שלא ללכת למקומות כאלה. ולשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב.

13. א. "מלחמת השוורים הוא בניגוד גמור לרוח תורתנו הקדושה" (הרב עובדיה יוסף). מדוע? כתוב נימוק אחד. ב. מנין למדים שאיסור צער בעלי חיים הוא איסור מהתורה? ג. ע"פ ההלכה אסור לעסוק בציד חיות לשם שעשוע. מדוע?כתוב שני נימוקים. ד. ע"פ הלכה אסור לצפות במלחמת שוורים, אך מותר לצפות בבעלי חיים בגן החיות. נמק את ההלכות הללו. בתשובתך הסבר כיצד מושפעת נפשו של אדם מצפיה במקומות אלו.