הפרעות שינה: סקירה כללית של הסוגים, המנגנונים, ההיבטים הנוירואימונולוגים

1. הפרעות שינה: סקירה כללית של הסוגים, המנגנונים, ההיבטים הנוירואימונולוגים והסיכון המוגבר להתפרצות מחלות שלומית ביטון

2. נושאי ההרצאה: • הגדרת השינה • תאים במערכת החיסון המשפיעים על הקשר בין מערכת החיסון לשינה • הפרעות שינה והשפעתן על מערכת החיסון • השפעתן של מחלות אוטואימוניות על השינה • הקשר בין הפרעות בשינה לסרטן

3. שינה שינה היא: • ירידה במודעות ובקשר עם הסביבה. • ירידה בתנועתיות ובפעילות השרירים. • הפחתה משמעותית של התנהגות רצונית.

4. Ultradianrythms

5. Circadian rythms • מחזור ערות-שינה על פני היממה • נשלט על ידי Suprachiasmatic Nucleus, שנמצא מעל תצלובת הראייה

6. המחזור מותאם לאור-חושך- אור משבש מלטונין. • מלטונין מופרש מבלוטת האצטרובל בערך שעתיים לפני שהאדם רגיל לישון והפרשתו מסתיימת קרוב לשעת ההתעוררות. • המלטונין מכונה גם 'הורמון החושך', והוא הורמון טבעי ממשפחת האינדולמינים, המשפיע על תהליכים רבים בגוף. • יש הבדלים אישיותיים ופיזיולוגיים בין אנשים. יש שעות שבהם פחות עייפים ויהיה יותר קשה להירדם.

7. תאים במערכת החיסון המשפיעים על הקשר בין מערכת החיסון לשינה

8. ציטוקינים • ציטוקינים הם חלבונים שמיוצרים ע"י לויקוציטים ותאים אחרים, שמתפקדים כמתווכים בין-תאיים ופועלים על מספר רקמות מטרה. • ציטוקינים מהווים מתווכים של שינויים בשינה הקשורים בהפחתת זיהום. • יש ציטוקינים פרו-דלקתיים ואנטי-דלקתים. • יש כמה סוגים של ציטוקינים שיש להם חשיבות בויסות שינה. • IL-1 מגביר שינת SWS. • TNF-α מקדם שינה במחלות כרוניות.

9. כימוקינים • הכימוקינים הם סוג של ציטוקינים, אשר גורמים לתנועה מכוונת של תאי מערכת החיסון לכיוונם. כל הכימוקינים קשורים בחומצה אמינית. לכל כימוקין מבנה מסודר וברור ויש רצפטור שקולט את הכימוקין הזה ורק אותו (ספציפי אליו). • CC Chemokines (סוג של כימוקינים) מתפקדים כמתווכים של שינויים של השינה במחקרים של מחלות הקשורות לפגיעה חיסונית (כמו HIV).

11. במהלך השינה יש שינויים בתנועת הלימפוציטים • במודלים של חיות נמצא שישנה ירידה בתנועת הלימפוציטים בשינה (יחסית לעירות), אך אין הבדל בכמויות. • תאי Natural Killers (לימפוציטים שתפקידם לחסל תאי גוף שנדבקו בנגיפים או שהתפתחו לתאים סרטניים) מתווכים בקשר בין שינה תקינה ולא תקינה למערכת החיסון. עם זאת, כיוון הקשר אינו ברור לחלוטין, כמו גם השפעתם על השינה.

12. הפרעות שינה • תדירות: כ-30% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות שינה • סוגים: כ-80 הפרעות שינה שונות מופיעות במדריך הפרעות השינה (ICSD). הפרעות השינה נבדלות זו מזו בגורמיהן, שלבי השינה עליהם הן משפיעות ורמת החומרה שלהן. • גורמים להפרעות שינה: בעיות רפואיות כרוניות, שינויים במחזור הצירקדיאני, שימוש בתרופות, שימוש באלכוהול או עישון, דיכאון, לחץ, חרדה, הפרעות פסיכיאטריות. • הפרעות השינה משפיעות על: קוגניציה, ריכוז, קשב, בעיות נפשיות, תאונות.

13. רמת תאי הדם הלבנים עולה ביחס ישר לזמן השינה היומי אצל יונקים מקור: Preston, Capellini, McNamara, Barton & Nunn, 2009

14. כמות הזיהומים יורדת ביחס ישר לזמן השינה היומי אצל יונקים מקור: Preston, Capellini, McNamara, Barton & Nunn, 2009

15. להפרעות השינה יש השפעה על מערכת החיסון

16. אינסומניה (insomnia) קשורה לפגיעה במערכת החיסון • אינסומוניה: קושי בהתחלת שינה, קושי לשמור על רצף השינה, יקיצות מוקדמות ואיכות שינה גרועה (ICSD). • שכיחות: 10-15% מהאוכלוסיה. • במחקר של Irwin et al.: ישנה עלייה ברמת הנוראפיניפרין בזמן השינה וירידה ברמת התגובתיות של תאי הNK, פגיעה במערכת הסימפטטית (המערכת שמכינה את הגוף למצבי לחץ) ובמערכת החיסון. • תוצאות אלו מעידות על כך שאינסומניה קשורה לעוררות סימפטטית לילית ופגיעה בחיסוניות הטבעית.

17. Sleep apnea קשורה לפגיעה במערכת החיסון • דום נשימה בשינה (sleep apnea): סוג של הפרעה בנשימה, במעבר אוויר ובחמצן בדם במהלך השינה, מה שגורם ליקיצות ליליות, בדרך כלל כ10-30 שניות. • נמצא שהכמות של הציטוקין TNF-α עולה אצל אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה. • ירידה בכמות הציטוקינים האנטי- דלקתיים.

19. מחלות אימוניות ואוטואימוניות פוגעות באיכות השינה

20. למחלות אוטואימוניות יש השפעה על השינה • מחלה אוטואימונית הינה מחלה שבה תאי מערכת החיסון מאבדים את הסבילות החיסונית ותוקפים תאים ורקמות של הגוף עצמו, במקום לתקוף פולשים חיצוניים. • ביטוי אופייני למחלות אלה הוא מוות של תאים והרס של רקמות המתרחשים באזור כלשהו בגוף ללא סיבה ברורה. ברקמה הפגועה קיימת חדירה של לימפוציטים מסוג T ההורגים תאים וגורמים לנזקים שונים.

21. לאיידס יש קשר לשינויים בשינה • HIV הינו וירוס הגורם לכשל של מערכת החיסון. בעקבות כשל זה, האדם הנושא את הוירוס נדבק בזיהומים. מקרי המוות בעקבות ההדבקות בוירוס הHIV אינם מתרחשים כתוצאה מהוירוס עצמו, אלא מהפגיעה שלו במערכת החיסון. • שינה אצל נשאי HIV משתנה כבר בשלבים הראשונים של הזיהום, הרבה לפני שהוא מתפתח לאיידס. • כאשר נגיף הHIV גורם לAIDS נוצרת ירידה בשנת הSWS-. השינה הופכת ל"מפורקת" וקיימת הפרעה משמעותית בארכיטקטורת השינה הנורמלית. • במודלים של חיות נמצא שחתולים הנגועים בHIV סובלים מהתנהגות שינה/עירות לא מאורגנת ופחות שנת REM.

22. איידס- המשך • אחת ההשערות לפגיעה בשינה אצל נשאי HIV היא שינוי בפעילות הציטוקינים: עלייה בכמות הIL-1 והTNF-α. • השערה נוספת היא ביטוי לא תקין של glycoprotein120 (מולקולה שיש לה תפקיד חיסוני).

23. סרטן סרטן הוא שם כולל למספר מחלות שבהן תאים בגוף מתחלקים בצורה לא מבוקרת ויוצרים גידול ממאיר. התאים הסרטניים מתפשטים בגוף (גרורות) דרך זרם הדם או חללי הגוף.

24. יש קשר בין סרטן ובין הפרעות שינה Eismann, Lush & Sephton, 2009

25. עבודה במשמרות מגבירה את הסיכון לסרטן • כ-20% מהתושבים העירוניים עובדים במשמרות. • אנשים העובדים במשמרות סובלים יותר מאינסומניה, חסכי שינה ועייפות במהלך היום. • במחקר של Hansen נמצא ש: לנשים שעבדו במשמרות לילה לפחות חצי שנה יש סיכוי גדול יותר ללקות בסרטן השד מאשר נשים בעלות אותן נתונים שאינן עובדות במשמרות לילה (Odds Ratio=1.5). Hansen, J., 2001))

26. חשיפה לאור בלילה וחסכי שינה מעלים את הסיכון ללקות בסרטן • במחקר ישראלי שנעשה באוניברסיטת חיפה (Kloog, Haim, Stevens, Barchana & Portnov, 2008): הסיכוי ללקות בסרטן השד אצל אוכלוסיות החשופות לאור בלילה הוא בכ73% יותר מאשר אצל אוכלוסיות אשר אינן חשופות לאור בלילה. • לנשים שישנו פחות מ-6 שעות בלילה יש סיכוי גבוה יותר ללקות בסרטן השד יחסית לנשים שישנו 9 שעות בלילה ויותר (Verkasalo et al., 2005). • לנשים שעובדות במשמרות לילה יש יותר סיכוי ללקות בסרטן המעי הגס מאשר נשים שאינן עובדות במשמרות לילה (Schernhammer et al., 2003). • למה זה קורה? לסיכוי ללקות בסרטן יש קשר לחשיפה לאור במהלך הלילה. שינויים בעיתוי החשיפה לאור/חושך גורמים לשינויים במחזורים פיזיולוגיים שונים כגון מחזורי השינה/עירות ורמות המלטונין.

27. סיכום • קיימות אינטרקציות מורכבות בין שינה לבין מערכת החיסון. • משתנים מתווכים: מאפיינים פסיכולוגיים ואנדוקרינים. • יש גם קשרים ישירים. • מערכת החיסון משפיעה על השינה באמצעות ציטוקינים, כימוקינים ולימפוציטים. • שינה גרועה או חסך שינה עלולים לגרום לבעיות חיסוניות.

28. נושאים שראוי שייחקרו בעתיד • הקשר בין מערכת החיסון לפרסומניות • הגורמים החיסוניים הפוגעים בשינה במחלות אימוניות ונוירולוגיות, מלבד ציטוקינים. • ההשפעות של תאי ה-NK על השינה. • הקשר בין הפרעות שינה לסוגי סרטן נוספים.