Download
1 / 29
E N D
זכר מחצית השקל • נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחציתהשקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בביתהכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה.כתבו הפוסקים שיש להיזהר שלא לקרוא למעות אלו בזמן הזה "מחציתהשקל" אלא רק "זכר למחצית השקל" משום שיש לחוש לכתחילה, שאם יקרא להם "מחצית השקל" הרי המעות הללו "הקדש" לבית המקדש, והן אסורות בהנאה, ואי אפשר יהיה לתתן אותםלעניים. כמה הוא הסך שיש לתת זכר למחצית השקל? שיעור מחצית השקל הוא סכוםהשוה לעשרה גרם כסף טהור, ומכל מקום מי שקשה עליו לתת סכום זה מחמת מצבו הכלכלי, דישיתן מטבע אחד זכר למחצית השקל.
זכר מחצית השקל • גם נשים צריכות לתת זכר למחצית השקל, וטובלתת גם עבור ילדיו הקטנים, ויש נוהגים לתת גם עבור עוברים שבמעי אימם. ולמי צריך לתת את הכסף? הכסף צריך להינתן לצדקה לעניים. והגאוןרבי חיים פלאג'י כתב שיש לתרום את המעות לתלמידיחכמים עניים השוקדים על דלתות התורה.שיעור הסכום של מחצית השקלבשנה זו (תשס"ח) בארץ ישראל, הוא כעשרים וחמישה שקלים (ומעט פחות מכך).
מתי התרחש הסיפור מהו הנס הגדול סיפור החג מתי נקבע החג מנהגי החג סמלי החג
מתי התרחש הסיפור מדובר בתקופה בין בית-המקדש הראשון לשני לפני כ- 2,358שנה. נבוכדנצר מלך בבל כובש את ירושלים ומחריב את בית המקדש ומגלה את שארית הפליטה לבבל. לאחר כחמישים שנה הפרסים כובשים את כל מזרח התיכון בכללו את ארץ ישראל, כאשר בראש האימפריה עומד כורש, לאחר מכן עלה אחשוורוש על כס מלכות פרס, שבירתה שושן.
מהו הנס הגדול סיפור החג בפורים אנו שמחים על הנס הגדול שאירע לאבותינו בימי אחשוורוש, כפי שמספרת לנו "מגילת אסתר". המלך אחשורוש שלט על רוב העולם - "מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה", והעם היהודי כולו חי תחת מלכותו. המן הרשע, שהיה הבכיר בין שרי המלך, זמם להשמיד את היהודים - "מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד". וכך מתארת בפנינו המגילה את מזימת המן:"ויאמר המן למלך אחשורוש: ישנו עם אחד, מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך, ודתיהם שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עושים, ולמלך אין שוה להניחם" (פרק ג' פסוק ח') היתה זו הגזירה הקשה ביותר נגד העם היהודי מאז ומעולם. המן ביקש להכחיד ביום אחד עם שלם, למרות היותו מפוזר "בכל מדינות המלך".
מתי נקבע החג את קביעתו של פורים כחג לדורות, אנו פוגשים לראשונה במגילה עצמה: "ויכתוב מרדכי... וישלח ספרים אל כל היהודים... לקיים עליהם, להיות עושים את יום ארבעה-עשר לחודש אדר ואת יום חמישה-עשר בו בכל שנה ושנה... ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים... על-כן, קראו לימים האלה פורים, על שם הפור". חז"ל (אנשי כנסת גדולה) הוסיפו את חג פורים לשאר חגי ישראל הרמב"ם כותב על פורים: "ואף-על-פי שכל זיכרון הצרות יבטל (בימות המשיח), שנאמר: 'כי נשכחו כל הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני' – ימי הפורים לא ייבטלו".
חג פורים חג פורים חל בימים י"ד וט"ו באדר ונקרא על שם הפור (גורל) שהפיל המן, ולפיו בחר את היום השלושה עשר באדר לביצוע מזימתו להשמדת היהודים. לפי המסופר במגילת אסתר, אירא ביום זה נס, והיהודים גברו על אויביהם. לכן חגגו את שמחת הניצחון למחרת בי"ד באדר. בשושן הבירה לא פסק הקרב באותו יום, אלא נמשך למחרתו, ולכן חגגו היהודים שם את הניצחון בחמישה עשר באדר – הידוע בשמו שושן פורים.
למה חוגגים את החג לזכר הנס הזה חוגגים היהודים את ימי הפורים : "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". מאחר ובפורים היה נס הצלתו הפיזית של עם ישראל,תוקנו המצוות של אכילת, שתייה, משלוח מנות, שהם ביטויים גשמיים, האומרים כאילו: הרינו קיימים, אוכלים, שותים ושמחים. כמו-כן מתנות לאביונים, אשר באות להוכיח כי חלק מעצם קיומנו הוא הדאגה לזלות וכדי לבטא את האחדות ולהרבות אהבה ואחווה. שמחת הפורים היא גם מעין הפגנה כלפי יורשיו של המן, ממשיכי דרכו שבכל הדורות.
תענית אסתר • בי"ג באדר תענית אסתר, זכר לתענית שהתענו מרדכי ואסתר וכל ישראל, באותו יום שלשה עשר בחודש אדר. התענית מראה שלא בכוח וגבורה ניצחו אלא נשאו עיניהם בתפילה לשמים, ומן השמים מרחמים עליהם ונותנים בהם כח לנצח במלחמה. קבלת תענית זו שקיבלו ישראל על עצמם לעשות בכל דור ודור, רמוזה במגילה, ונקראת על שם אסתר, לפי שהיא פתחה בתענית תחילה ואמרה למרדכי לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תוכלו ואל תשתו שלושת ימים, לילה ויום.
תענית אסתר • מעוברות ומניקות, וחולים פטורים מלהתענות • מי שבריא צריך לצום • אכילה או שתייה אסורים • הצום מתחיל עם 'עלות השחר' (4:30) ומסתיים עם 'צאת הכוכבים' (18:30), עם קמים בבוקר יש לעשות תנאי לפני כן. • נוהגים להמשיך בצום עד לאחר קריאת המגילה
קריאת המגילה בליל י"ד באדר, אחרי תפילת ערבית, קוראים בבית-הכנסת את מגילת אסתר וצריך לשוב ולקרותה למחרת ביום. במקרא מגילה חייבות הנשים כאנשים, למרות שזוהי מצווה שהזמן גרמה, זאת משום שאף הן היו קשורות לאותו נס, ומכיוון שאסתר מילאה תפקיד מרכזי בהתרחשות זו.
הלכות קריאה מגילה צריך לדקדק היטב בקריאת המגילה, ובפרט יש להיזהר בזמן ששומעים את השליח ציבור קורא במגילה, שלא לאבד אף מילה אחת מהמגילה, משום שלדעת רבים מהפוסקים, אם חיסר תיבה (מילה) אחת מהמגילה לא יצא ידי חובתו.
הלכות קריאת מגילה • ומכל מקום אם קרה לאדם שמחמת איזה רעש וכדומה לא שמע כמה מילים מקריאת המגילה, יכול לקרות את אותן המילים מתוך המגילה שבידו, אפילו אם היא אינה מגילה כשרה אלא מגילה מודפסת, ויזדרז בקריאתו וימשיך עד מקום שהשליח ציבור קורא בו, ואז ישתוק וימשיך לשמוע הקריאה מפי השליח ציבור. (ויוצא בזה ידי חובתו, כל זמן ששמע לפחות את רוב קריאת המגילה מפי השליח ציבור, ומיעוט המגילה קרא בעצמו מתוך המגילה המודפסת אשר בידו.)
הלכות קריאת מגילה • אסור לאכול קודם קריאת המגילה, ולפיכך, נשים שאינן יכולות לבוא בזמן התפילה לבית הכנסת לשמוע קריאת המגילה, וממתינות עד שיחזרו האנשים מבית הכנסת, ורק אחר כך הן שומעות קריאת המגילה, צריכות להיזהר ביום פורים בבוקר, שלא לאכול עד שהן תשמענה קריאת המגילה. ומכל מקום מותר לשתות קפה או תה או לטעום פירות קודם קריאת המגילה. וכן מותר לאכול אף עוגה או פת פחות משיעור כביצה (שהוא שיעור חמישים וששה גרמים) והמחמירים שלא לטעום כלום קודם מקרא מגילה, יבורכו.
הלכות קריאת מגילה • נוהגים שבהגיע הקורא לארבעה הפסוקים של גאולה שיש במגילה – מפסיק, וכל הקהל קוראים בקול: • איש יהודי היה בשושן הבירה... • ומדרכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות... • ליהודים היתה אורה.... • כי מרדכי היהודי משנה למלך...
סעודת פורים • מצוה להרבות בסעודת פורים,ולכתחילה צריך לאכול לחם. כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר ויירדם בשכרותו. חייב אדם להרבות בשמחה בפורים ובאכילה ובשתיה וכו', ומכל מקום אין אנו מצווים לשתות כל כך ולהשתכר ולהפחית כבודנו מתוך השמחה, כי לא נצטווינו על שמחת הוללות ושטות, אלא בשמחת תענוג שנגיע מתוכה לאהבת ה' ולהודות לו על הניסים שעשה לנו, עד כאן עיקר דבריו. • .
סעודת פורים • אדם חייב להשתכר בפורים עד שלא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי, ואין הכוונה שישתכר, שהרי השכרות איסור גמור הוא, אלא רק שישתה מעט יותר מדרכו. • ומכיון ששותה יותר מדרכו ומתוך כך ישן, אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. וכן מנהג מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א שאינו משתכר בפורים, רק שותה מעט יותר מהרגלו, ומתוך כך ישן מנוחת צהריים
משלוח מנות ומתנות לאביונים • נאמר במגילת אסתר לעשות אותם ימי משתה ושמחה "ומשלוח מנות איש לרעהו" "ומתנות לאביונים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז.) ופירוש הדבר "שתי מנות" היינו שני מאכלים שונים, או מאכל ומשקה, כגון עוגה ובקבוק יין. והמנהג כיום לשלוח מיני מתיקה למשלוח מנות. ויוצאים בזה ידיחובה. וכמבואר גם הנשים חייבות לשלוח לחברותיהן משלוח מנות.וכל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח. • וטעם המצווה הוא, שכשאדם שולח לחברו תשורה ומנחה, הרי הוא מביע לו בזה את רגשי אהבתו אליו, ועל ידי כן נוטע גם בליבו אהבה אליו. ועוד, כי ישנם אנשים חסרי כל, אשר יבושו לפשוט ידם לקבל צדקה כדי לקיים סעודת פורים, וכאשר שולח להם דרך כבוד "משלוח מנות" לא יבושו ולא ייכלמו, ויקיימו מצות סעודת פורים בשמחה ובחדווה..
משלוח מנות ומתנות לאביונים • ומכיוון שטעם מצווה זו הוא כדי להרבות אהבה בין אדם לחברו, ובין אישה לרעותה, לכן, השולח משלוח מנות ואין המקבל יודע ממי קיבלם, אין הנותן מקיים בזה מצות משלוח מנות, שהרי מכיוון שאינו יודע ממי קיבלם, אין כאן חיבה ורעות. היפה מכול הוא לשלוח לעולים חדשים, חולים, קשישים וסתם אנשים בודדים וגלמודים, כדי לשמח את ליבם.
מתנות לאביונים • וחייב לחלק לעניים מעות או מיני אכלים ביום הפורים, לא פחות משני עניים, שנותן לכל אחד מתנה אחת, שנאמר: ומתנות לאביונים. ומוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים יותר מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לחברים, שאין שמחה גדולה מפוארה יותר מלשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים הללו, הרי הוא דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות נפש נדכאים. נכון שלא יפחות מסכום שיוכל האביון לעשות ממנו סעודת פורים
מתנות לאביונים • הנותן מעות לגבאי צדקה, שהוא מחלקם לעניים בו ביום, יוצא ידי חובת מתנות לאביונים, ששלוחו של אדם כמותו. וכן נוהגים רבים כיום, שהם נותנים לגבאי נאמן את כספי המתנות לאביונים, והוא שלוחם לתת את כספי המתנות לעניים ביום הפורים. ועדיף לנהוג כן ממה שייתן בעצמו את מעות המתנות, לאביונים כאלה אשר אינו יכול לדעת בוודאות שהם ראויים למתנות אלו.
קריאה בתורה ותפילת על הניסים. בתפילת העמידה אחרי מודים אנחנו לך...יש להוסיף "על הניסים" וכן בברכת המזון אחרי נודה לך.... מוסיפים "על הניסים". איסור הספד ותענית. הימים י"ד וט"ו באדר הם ימי שמחה, לכן אסורים הספד ותענית בשני ימים אלו. איסור מלאכה אין ראוי לעשות מלאכה בפורים, הכוונה במלאכה שמשתכר ממנה, שכן אמור חכמים כל העושה מלאכה ביום פורים, אינו רואה סימן ברכה לעולם. אך מלאכה לצורך פורים מותר.
סמלי החג מדוע מרעישים ברעשן ובאקדח? מדוע אוכלים אוזני המן? מדוע מתחפשים?
מדוע מרעישים ברעשן ובאקדח? מצווה מהתורה למחות את זכר עמלק. המן היה מזרע עמלק,לכן הרעשה ברעשן ובאקדח הן פעולות סמליות המבטאות את מחייתו.
מדוע אוכלים אוזני המן? יש כמה דעות,יש הסבורים ש"אוזניים" הם על שם מדרש האגדה שבו מסופר שהמן נכנס לגנזי המלך כפוף קומה אבל וחפוי ראש ואוזניו מקוטפות. סברה אחרת גורסת שכרתו את אוזנוי של המן בטרם תלוהו. למתכון להכנת אוזני המן
מדוע מתחפשים? התחפושת היא היפוך ושינוי דמות, כפי שארע לעם ישראל בימי מרדכי ואסתר, "אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב"
סגולות והנהגות לפורים • בעלות השחר (בבוקר של תענית אסתר – יום י"ג באדר וכן בי"ד באדר), יש לקום מהשינה, ליטול ידיים, לתת צדקה בקופת צדקה ולהדליק שתי נרות: אחד לאסתר המלכה ואחד למרדכי היהודי. לקרוא פרק כ"ב בתהילים ולבקש בקשות מהקב"ה בזכות מרדכי ואסתר הצדיקים. כדאי לסיים את ספר התהילים עד זריחת החמה כי זוהי שעת רצון גדולה ועצומה בשמיים לבקש בקשות ולביטול גזרות
חג פורים שמח לכם ולבני משפחותיכם אוהבים , החברה.. אי שם... בפורטל מבזקון http://www.mivzakon.co.il
