בעמק הבכא 9 באוקטובר 1973

1. בעמק הבכא9 באוקטובר 1973 ערב יום הכיפורים תשס"ו - 2005 צילום, כתיבה ובניית מצגת - עוזי טאובר מוסיקה – "לו יהי" מילים ולחן: נעמי שמר ביצוע: שולי נתן * אנא קראו בסבלנות * הגבירו רמקולים * הקישו למעבר

2. צופה יקר/ה. לקראת יום הכיפורים, אני מבקש לשתף אותך בחוויה אישית. במלחמת יום הכיפורים השתתפתי כלוחם בפלוגת טנקים, פלוגה מ', בפיקודו של אמנון לביא, במסגרת גדוד 77 – "עוז", בפיקודו של אביגדור קהלני, מחטיבה 7 בפיקוד יאנוש בן-גל. הקרב ניטש במשך 4 ימים אל מול עמק שהיה ציר פריצה עיקרי של הסורים. שיאו של הקרב, היום הרביעי, 9 באוקטובר 1973. לימים קראנו למקום "עמק הבכא". צילום: אינטרנט

3. צעירים היינו וחדורי תחושת שליחות כשעלינו, לוחמי גדוד 77 בחטיבה 7, באישון ליל אל רמת הגולן. הכינרת נפרשה לנגד עיננו כעין תכלת המציצה מתוך שטיח השדות והישובים של העמק. ברקע נישאו הרי הגליל. העמק נם את שנתו - התושבים שלווים ובטוחים. לא נישאה כל מתיחות באוויר.

4. אז פגשתי לראשונה את רמת הגולן. נופי קדם של סלעי בזלת שחורים, קוצים, חורבות, ימים של חום וקור, יתושים ושרפות. רמת הגולן, ארץ מעבר, ארץ נודדים - חומת מגן למדינת ישראל.

5. 6 באוקטובר 1973. יום כיפור, שעה 13:50. תילי הגעש כוסו באחת באש תופת ובתמרות עשן שחור. משמיים הגיחו ארבעה מטוסי "סוחוי" סורים והפגיזו את מחנה "נפח". אנחנו היינו פרושים בשטח, תחת רשתות הסוואה. פחד אלוהים - מלחמה החלה. אני, בן דור שגדל בהשראת מיתוס הגבורה של מלחמת 6 הימים, שיצאתי אל המערכה שש אלי קרב, מצאתי עצמי רועד, משקשק... ברקע, תעלת נ"ט שנועדה להוות מכשול לטנקי אויב. אני (במרכז) והתותחן שלי יומיים לאחר המלחמה

6. דבר ממה שאירע באותה שעה לא רמז לבאות. בזריזות סילקנו את רשת ההסוואה מעל הטנק ודהרנו אל המשימה - בלימת האויב הסורי המסתער. אנדרטת הזיכרון לזכר חללי גדוד 77, עמק הבכא

7. שלושה לילות ושלושה ימים נמשכו קרבות הבלימה הנואשים. מאות טנקי אויב הציפו את צירי הפריצה מכל עבר.טנקים שלנו נפגעו, עשרות לוחמים וחברים נהרגו. חיילים ישראליים נמצאו משוטטים מוכי הלם. מאמץ עיקרי הופנה ע"י הסורים בציר המוביל מן החרמונית (עמק הבכא) בואכה גשר בנות יעקב. כאן ניצבנו אנו, שרידי לוחמי גדוד 77 ("עוז"), בפיקודו של אביגדור קהלני. צוות הטנק שלי על גבי הטנק (מדגם שוט קל)ששרד את המלחמה

8. מבט אל קיבוץ מרום גולן מתל בנטל סורים ובבוקר יום ד', ה- 9 באוקטובר 1973, זיהינו שיירה גדולה וארוכה של כ- 70 טנקי אויב, נעים בחסות הארטילריה לעבר ציר הפריצה. ניצבנו מולם, רק ארבעה טנקים כשרים מפלוגה מ'. שאר טנקי הגדוד היו במשימות אחרות.

9. למרות מטחי התופת של הארטילריה הסורית, הזדרזנו לתפוס את עמדות השליטה. לפתע זיהינו כי כמה טנקי אויב עברו אותנו והיו בדרכם אל קיבוץ אלרום ואל הציר הראשי. דרכם הייתה פתוחה... את מה שהתרחש בשעה הקרובה, לא ניתן לתאר במילים. בשום מקום לא למדנו מהי תופת. בשום תרגולת צבאית לא לימדו אותנו לירות בטנקי אויב בטווחים של 5 – 10 מטרים. אף פעם לא תיארתי לעצמי כי איאלץ לרמוס חיילי אויב נמלטים בשרשראות הטנק שלי. מעולם קודם לכן, לא חוויתי אובדנו של חבר במלחמה. שדות הקטל של קיבוץ אלרום, המקום בו ניטש הקרב. ברקע, רכס ה"בוסטר".

10. מבט מזרחה אל "עמק הבכא" מן האנדרטה. באופק, תילי הגעש של המובלעת הסורית והכפר הסורי חאן ארנבה. הקרב שהתפתח על שדות קיבוץ אלרום, למרגלות החרמונית, על מפתן העמק, היה קרב לחיים ולמוות. זו הייתה מלחמת הטנק הבודד. לא קרב במסגרות שריון ולא ירי מבוקר, לא תרגולות ולא תצפיות. ירי ב"שלוף", תוך כדי תנועה וירי ב- 360 מעלות. השמדה של טנקי אויב מהולה בטראומה נוראה. יכולת לראות את מבטו המבוהל של מפקד הטנק הסורי, את עין התותחן הסורי. יכולת לשמוע ברשת הקשר את צעקות המתח והאימה שלנו.לא לצורת קרב כזו חינכו אותנו בתורת חיל השריון. לא כך, סברנו, יכולה להיראות מלחמה. לא...וגם לא דיברו איתנו על רגשות...

11. באנדרטת "עוז", שרידי טנק סורי מדגם T-62 עשרות טנקי אויב הושמדו בעמק הבכא.

12. ואז, לאחר כחצי שעה, עם שוך הקרב, וכששאר טנקי הגדוד הצטרפו אלינו, ראינו את גודל הקרב, את עצמת הלחימה, את משמעות הבלימה והגבורה ואת העמק הזרוע מאות טנקי אויב עשנים. אז גם ספרנו את אבדותינו... לימים, הקמנו כאן, במקום בו נבלם האויב הסורי, את אנדרטת הזיכרון של גדוד 77. צוות הטנק שלי, טנק 1 פלוגה מ'. מימין, אבי התותחן, נח המפקד, עוזי הנהג וניר, טען קשר.

13. אנא, בקרו באנדרטת הגבורה של גדוד 77 "עוז", מול הכניסה לקיבוץ אלרום. אנא זכרו את הצעירים שחיו ואהבו, צחקו והשתובבו שלחמו ונכחדו אל מול תופת המלחמה. זכרו את גבורתם. יהא נא יום הכיפורים יום של זיכרון נצח לחורבנה של ישראל השאננה, הבטוחה והמתנשאת. יהא נא יום הכיפורים יום של חשבון נפש. מה היינו, ומה נהייה מאיתנו... עוזי טאובר למשלוח דוא"ל kartis@netvision.net.il הקישו כאן לקריאת התיאור המלא "קרב הגבורה בעמק הבכא"