תערוכת תלמידי עיצוב

1. תערוכת תלמידי עיצוב מגמת עיצוב ואומנות מקיף ע"ש אלדד, נתניה בהנחיית: קריצ'מן עינת, חלמיש אריאלה, הרפז- יניב גלית

2. יודאיקה במסגרת סדנאות העיצוב עסקו התלמידים בעיצוב תשמישי מצווה ובמוצרים הקשורים במסורת היהודית . למרות החשיפה לשפת היודאיקה המקובלת הקפדנו לא להגביל את נושאי העבודה לנושאים מסורתיים ולכן ניתן למצוא בתערוכה גישות שונות לעיצוב . גישה צורנית לגמרי , כלומר בצורתו של החפץ ישנה הקפדה לתת ביטוי גם למשמעותו הדתית וגם לפונקציה שהוא ממלא . וגישה סמיוטית , דרכה בדק התלמיד , כיוצר וכאיש רוח, את ערכו של הסמל בתרבות היהודית-ישראלית . במהלך השנה התבקשו התלמידים לערוך עבודת חקר אשר תשמש בסיס לעבודת הסדנה, בהמשך הם נדרשולהתמודד עם עיצוב פרוייקט המורכב משלושה אובייקטים. בתוצאה הסופית ניתן לראות שילוב של עבודה גרפית דו- ממדית , ממוחשבת , ועבודה תלת ממדית אותה יצרו התלמידים בסדנאות תוך שימוש בחומרים שונים כיד הדמיון. בסיומו של הפרויקט התבקש כל תלמיד לסכם את התהליך שעבר תוך שהוא מדגיש את הרעיונות המרכזיים שהובילו אותו אל התוצאה הסופית , אנו ממליצים בחום לקרוא את שנכתב . פרויקט גמר בעיצוב מועד קיץ 2002, תשס"ב

3. עבודות תלמידים

4. רעשנים רועשים. הרעשנים הם כלים המשמשים כדי להרעיש . אחת המצוות בפורים היא קריאת המגילה. במידה ותכנסו לבית הכנסת בזמן קריאת המגילה, תבחינו שכאשר מוזכר שמו של המן , המתפללים קוראים קריאת בוז, שורקים , רוקעים ברגליים וכמובן מרעישים ברעשנים. למה עושים זאת ? המנהג מבטא באופן סמלי את השמדת עמלק . על פי המסורת המן הוא צאצא של העם העמלקי, העם הראשון שנלחם בבני ישראל כאשר נדדו במדבר.( שמות, פרק י"ז ח-י"ג) המנהג היהודי של השמעת רעש ברעשן בזמן קריאת המגילה בבית הכנסת , מקורו כנראה נוצרי, למעשה הוא עורר בקרב הרבנים התנגדות שכן הרעש הפריע לקריאת המגילה בבית הכנסת. אלי גורשומוב

5. מזוזה לבית מזוזה היא מגילת קלף קטנה עליה נכתבים פסוקים מן המקרא. לפי המסורת מצמידים מזוזה למשקוף דלת בבתי יהודים בכל מקום בו הם גרים. על פי האמונה, המזוזה שומרת על הבית ועל האנשים הגרים בתוכו. מכאן גם האותיותשד"י, הכתובות בצידה החיצוני של יריעת הקלף, עליה כתובה המזוזה: שומר דלתי ישראל. בית המזוזה מעוצב באופנים מגוונים ורבים. בחרתי להשתמש באות הראשונה בראשי התיבות שד"י – האות ש' לעיצוב המזוזה שלי. את מגילת הקלף הכנסתי למיכל זכוכית שקוף דרכו ניתן לראותה בלבד. המוצר מיועד להיקבע על משקוף דלת הכניסה לבית. בזמן קביעת מזוזה מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה" קריסטינה צ'יקנוב

6. אנדרטה לחץ לשקופית הבאה - מניפסט

7. אנדרטה בעבודתי החלטתי לנקוט בגישה שונה לאנדרטאות מהגישה הקיימת כיום. האנדרטאות הקיימות היום משדרות לי תחושת קור ומציינות דבר שלא ניתן להתקרב אליו, שכול. ברובן בנויות אבן או מתכת ולא נוגעות בצורה אישית במבקר הפוקד אותן. בעבודתי הייתי מעונינת ליצור גישה אישית יותר ומזמינה כך שכל מי שמעוניין יוכל לבוא ולהתייחד עם נשוא האנדרטה בפרטיות ובהרגשת קרבה. ההשראה לאנדרטה הייתה צורת מערה. צורת המערה מעוררת בי הרגשה של אדם אבל. אדם הנמצא בתקופת אבלות נכנס למעין מערה משלו בה הוא רוצה שקט, מנוחה וזמן לספוג את האובדן לתודעתו. עיצבתי שבע* מערות מאורכות, מעין קונכיות העומדות על בסיס אבן גדולה. מערות אלו ישמשו להדלקת נרות זיכרון. כל מבקר יוכל לחלוק כבוד למת ולהדליק לכבודו נר שיהיה חלק מהאנדרטה. סביב חלק מהאנדרטה ישנה גדר נמוכה שתאפשר מצד אחד הגנה ומצד שני גישה למקום. בגדר שזורים שלושה- עשר** ורדים ממתכת ובבסיס האבן מופיע טקסט אינפורמטיבי אודות החלל. עדי מזרחי *המספר שבע – מספר טיפולוגי רב משמעות בתורה, בריאת העולם בשבעה ימים, היום השביעי המקודש, יום השבת והמנורה ושבעת קניה. **המספר שלוש- עשרה – מספר טיפולוגי ביהדות, נחשב למספר המזל היהודי ומוזכר רבות בתורה. בתורה ישנם שלושה עשר עיקרים ביניהם העיקר השלוש עשרה הוא האמונה בתחיית המתים (עבודתי עוסקת בהנצחה ולמעשה מחייה את המת) בגימטריה המספר שלוש עשרה מציין אהבה. תאריך לידתו של חברי לו מוקדשת האנדרטה הוא השלוש עשרה.

8. הנצחה וזיכרון ליום השואה בחרתי לעצב אנדרטה לששת המיליונים שנרצחובמלחמת העולם השניה על ידי הנאצים. המוטיב המרכזי שהנחה אותי היה מוטיב הששה , ומוטיב מגן הדוד שהוא הסמל הנצחי של העם היהודי מאז ומעולם. תכננתי ששה עמודים שצומחים מן האדמה בצורת מגן דוד ובתוכם יש מקום להניח נר זיכרון ולהדליקו . כל עמוד צומח בגובה שונה כדי ליצור דינמיות ועניין כשהסידור של העמודים אינו סימטרי. בחרתי לצפות את העמודים בצבעים עם מרקם מחוספס של כחולים ולבנים כצבעי הדגל של העם וארץ ישראל. ורה לטבק

9. טס ביכורים לחג השבועות חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים: סוכות, פסח ושבועות. הוא מציין את סוף תקופת קציר השעורה וראשית קציר החיטים.\ מיום זה, הביאו קורבן "מנחה חדשה" שהוא "שתי הלחם". ביום זה הביאו גם את ביכורי פירות אל בית המקדש. במהלך עבודתי גיליתי שלא קיים כלי מיוחד לחג הקציר, כמו שישנם כלים מיוחדים לחגים אחרים כמו חנוכייה לחג החנוכה, צלחת מיוחדת לפסח וכ"ו... החלטתי לעצב כלי שיתאים לחג השבועות, שיהיה קבוע בכל בית יהודי. בחרתי בצלחת אלומיניום מכיוון שזהו חומר זול שכל אדם יוכל לרכוש. החוט בצבע טבעי כי אני רואה בזה ייצוג של הטבע בעבודתי. צורת הכלי מזכירה את השמש בזה בעצם רציתי להעביר את הקשר בין חג האסיף והטבע. סבטלנה חמלוב

10. סכום "לראש השנה" בחרתי לעצב סט סכו"ם -סכין, מזלג, כפית, וכף מעוצבים בחרוזים לראש השנה. העיצוב תוכנן בעיטורים של חרוזים צבעוניים המעטרים ומבליטים את אזור האחיזה - ידיות הכלים. המטרה ליצור קישוט דקורטיבי עדין , צבעוני , שונה ומעניין לחג. אורטל ברבי

11. צלחת סדר בחרתי לעצב צלחת סדר פסח בסגנון וגישה שונה. מוטיב הפירמידה השייך ליציאת מצריים, מעבדות לחירות של בני ישראל, היה האלמנט המרכזי בבחירה ועיצוב הפרויקט שלי. המבנה הגיאומטרי התלת- מימדי, שקוף בחלקו, כדי שניתן יהיה לראות את פרטי צלחת הסדר, המצות והגביע לאליהו הנביא. תומר בנעים

12. חנוכיה קינטית בחרתי לעצב חנוכיה בהשראת האמן יעקוב אגם, ששם דגש על אלמנט התנועה הקינטית. השימוש בסמבולים יהודיים בא לידי ביטוי בקווים היוצרים בחלל תנועה ודינמיות. "הקו בחלל יוצר המשכיות של הציונות היהודית" (יעקוב אגם) בתהליך העבודה עסקתי במציאת פתרונות לאלמנטים גראפיים הניתנים לתנועה. ההשתקפות במראה מבטאת את העומק הערכי של הציונות הדתית, כאשר החיפוש אחר האור המשתקף יוצר המשכיות אין סופית. גיא רובי

13. צלחת לסדר פסח בחרתי בעיצוב, צלחת לשולחן הפסח, הנובע מההיסטוריה של העם היהודי, שיצא מעבדות לחירות ביציאת מצרים. מוטיב הפירמידה שבני ישראל בנו במצרים שימש כמקור השראה ראשי, בעיצוב הצלחת. מבנה הפירמידה מהווה מארז לכל המאכלים והסמלים של החג. מגש למצות, קעריות למאכלים וגביע לאליהו הנביא. רודנקו קטיה

14. חנוכיית עדות עקב עבודת המחקר העוסקת בחנוכיות בקרב עדות שונות, החלטתי לעצב חנוכייה שתאחד את עדות המזרח והמערב. צבע הכסף בחנוכייה והחלונות מסמלים את עדות אשכנז , וזה מפני שבעבר החנוכייה המסורתית הייתה עשויה כסף ומוצבת על החלון . החנוכייה תלויה מהתקרה אל הרצפה כסמל- את העדה התימנית, שכן החנוכייה המסורתית התימנית הייתה תלויה מהתקרה בעזרת שרשראות. אני משתמשת בפתילות שמן עדות לחנוכיות המסורתיות של צפון אפריקה . ברנקה זי'זה

15. חנוכיית שנת 67 בחג החנוכה נוהגים אנו להדליק נרות לזכר ניצחון המכבים על היוונים. מדובר במנהג בעל אופי מיתי, הבא להזכיר את ניצחון החלשים על החזקים, סיפור גבורה, של ניצחון הטובים על הרעים. מיתוס זה חוזר על עצמו גם בהיסטוריה של העת החדשה עם שיבתנו לארץ ולאחר קום המדינה. ניקח לדוגמה את מלחמת ששת הימים . בזמן בלתי אפשרי של שישה ימים בין 5.6.67 ו- 10.6.67, מיגר הצבא הישראלי את צבאות ערב. שוב עמד העם היהודי לפני אותו תהליך היסטורי של גבורת חלשים כנגד החזקים. העם היהודי אשר היה באופוריה ושמחה עקב הניצחון , לא שם לב ולא חשב על השפעות המלחמה בעתיד, ומכאן התפתחה ההיסטוריה הישראלית אל תוך מלחמת יום כיפור ואחריה הגיע האינתיפדה. את השלכותיה של מלחמת ששת הימים אנו חשים עד היום . טענתי היא שאותו מיתוס של ניצחון , הוא מיתוס מוטעה , שכן עקב הניצחון נכנסנו אל מציאות בלתי אפשרית בה אנו מפסידים יומיום במלחמה נגד עם כבוש .האם אנו אותו עם קטן העומד איתן מול כוחות רוע? או עם קטן המתמודד אל מול מציאות מתפוררת ובלתי אפשרית ? בחרתי לעצב חנוכייה אשר תבטא קונפליקט בין הרצוי והמצוי, אשר תביע את הבעיה שנוצרה עקב אותו "ניצחון גדול" אז בשנת 67 .החנוכייה המסמלת את סיפור הגבורה המיתי מעוצבת כסמל העם הישראלי היהודי- מגן דוד , אלא שהוא שבור. אני מביע מחאה כנגד המחיר הכבד שאנו משלמים בעקבות הרצון שלנו להגן על סמלים אלו ומביע מחאה כנגד הנעשה בארץ . אנו לא נמצאים באופוריה של ניצחון חלשים על חזקים אלא במציאות כואבת הגובה מאתנו מחיר כבד. אורן דרוקר

16. חנוכייה חג הדלקת הנרות נחוג לזכר חנוכת המזבח לאחר גבורת החשמונאים על היוונים. בחרתי לעצב חנוכייה קינטית עשויה חוליות היוצרות שרשרת אור. כמו תנועת האור כך גם החנוכייה שעיצבתי יופייה נובע מהיכולת ליצור בה שינויים. השינוי נובע מהחומר הרך. במודל השתמשתי בקרטון אולם ניתן לעצב את החנוכייה ממתכת מכופפת. ונינה סטרוסוויאצקי

17. פמוטים לקבלת השבת בחרתי לעצב זוג פמוטים לקבלת השבת. המוטיב המרכזי בעיצוב הוא הבסיס המעוגל והפתוח שמסמל את כניסת וקבלת השבת. הרקע לנרות עוצב בצורת מניפת אור היוצרת אפקט דינמי כרקע לאור המרצד של נרות השבת. מתקבלת תחושה של קדושה עם המניפה כמו כתר של מלכה – כך גם לאחר כניסת השבת ומעבר מיום חול ליום קודש הופכת השבת למלכה גם כן. מיטל אברמוב

18. מגן דוד - פנית זיכרון והנצחה לשואה מגן הדוד נעשה לזכרם של ששת המיליונים שנרצחו בשואה. מגן הדוד הוא דגם אחד משישה שאמורים להיבנות ברעיון המקורי. בחרתי לפרויקט זה של זיכרון והנצחה את סמל מגן הדוד מכיוון שהוא הסמל של היהודים בארץ ובעולם, ומשמש כגורם לאיחוד העם היהודי כולו. מגן הדוד הוא סמל הציונות והבחירה המתבקשת לנושא ההנצחה וזיכרון. כלומר: המגן דוד גורם לנו לזכור ולא לשכוח את הטלאות הרבות שעבר העם היהודי רונן ישראל

19. יודאיקה במסגרת סדנאות העיצוב עסקו התלמידים בעיצוב תשמישי מצווה ובמוצרים הקשורים במסורת היהודית . למרות החשיפה לשפת היודאיקה המקובלת הקפדנו לא להגביל את נושאי העבודה לנושאים מסורתיים ולכן ניתן למצוא בתערוכה גישות שונות לעיצוב . גישה צורנית לגמרי , כלומר בצורתו של החפץ ישנה הקפדה לתת ביטוי גם למשמעותו הדתית וגם לפונקציה שהוא ממלא . וגישה סמיוטית , דרכה בדק התלמיד , כיוצר וכאיש רוח, את ערכו של הסמל בתרבות היהודית-ישראלית . במהלך השנה התבקשו התלמידים לערוך עבודת חקר אשר תשמש בסיס לעבודת הסדנה, בהמשך הם נדרשולהתמודד עם עיצוב פרוייקט המורכב משלושה אובייקטים. בתוצאה הסופית ניתן לראות שילוב של עבודה גרפית דו- ממדית , ממוחשבת , ועבודה תלת ממדית אותה יצרו התלמידים בסדנאות תוך שימוש בחומרים שונים כיד הדמיון. בסיומו של הפרויקט התבקש כל תלמיד לסכם את התהליך שעבר תוך שהוא מדגיש את הרעיונות המרכזיים שהובילו אותו אל התוצאה הסופית , אנו ממליצים בחום לקרוא את שנכתב . פרויקט גמר בעיצוב מועד קיץ 2002, תשס"ב