תוקף ומהימנות של ה- Dementia Quality of Life בארה"ב Measure

1. Henrietta Szold Hadassah Hebrew University School of Nursing, Jerusalem תוקף ומהימנות של ה-Dementia Quality of Life בארה"בMeasure אפרת אדלר PhD, RN, FNP Barbara Resnick, PhD, CRNP, FAAN

2. איכות חיים של דיירי בתי אבות- הגדרה מושג רב מימדי המתאר את רווחת הפרט ומורכב מ: תפיסה סוביקטיבית משתנים פיזיים בריאות נפשית תפקוד חברתי משתנים סביבתיים, תרבותיים ורוחניים (Birren, et al., 1991; ferrans, 1997; Kane, 2003)

3. איכות חיים- המשך (“Advancing Excellence”, 2006; Edelman, et al., 2005: Sacher, 2001; Zimmerman et al., 2005). • איכות חיים הוא משתנה תוצאה אוניברסלי רצוי ונחשב למטרה מספר אחת של • Healthy People 2010 • Advancing Excellence in America’s Nursing Homes Campaign • הערכה של איכות חיים לדיירי בתי אבות הסובלים מדמנציה הופכת לאחת הדרכים החשובות להערכת תוכניות התערבות ואיכות הטיפול בבתי אבות

4. The Dementia Quality of Life • שאלון למילוי עצמי (או ראיון) שפותח לקשישים החיים בקהילה ואשר אובחנו כסובלים מדמנציה קלה עד בינונית (MMSE ≥ 12) • מורכב מ-29 פריטים הנחלקים לחמישה תחומים: • הערכה עצמית • אפקט חיובי • אפקט שלילי • תחושת בדידות • חוש אסתטי סולם ליקרט, 1=אף פעם, 5= לעיתים קרובות (Brod et al., 1999)

5. בנוסף שאלה שאינה נכללת בציון הסופי אשר שואלת את הפרט כיצד הוא מגדיר את איכות חייו: מצוין, טוב מאוד, בסדר, גרוע בפיתוח הכלי נמצאו עדויות מספקות לעקביות פנימית של כל תת סולם ( α= 0.67-0.89) ו- test-retest reliability (range: 0.64 - 0.90) תוקף התבסס על קורולציה מובהקת בין הכלי לבין מדדים של רווחה ודכאון

6. מטרת המחקר בדיקת תוקף ומהימנות של ה - Dementia Quality of Life (DQOL) instrument במדגם שכלל 12 בתי אבות במחוז בולטימור, מרילנד

7. השיטה Resnick et al., 2009 מחקר זה השתמש בניתוח נתוני הבסיס של מחקר התערבותי גדול - Res-Care Intervention Study מדגם: 486 דיירים מ - 12 בתי אבות גדולים (>100 מיטות) באזור בולטימור שני בתי אבות היו פרטיים, השאר השתייכו לגופים שונים 8 היו למטרות רווח בתי האבות זווגו על פי הבעלות

8. קריטריוני הכללה דייר אשר מתגורר באחד משניים עשר בתי האבות הנ"ל בני 65 שנה או יותר MMSE 12 ומעלה תוחלת חיים צפויה מעל שישה חודשים המשתתפים לא נמצאו בבית האבות לצורך שיקום מסוגלים לחתום על הסכמה מדעת

9. Restorative Care (ResCare) Study 2,058 screened 893 eligible (43.4%) 594 consented (67%) Of consented, 492 eligible per MMSE (83%) Of consented, 486eligible per MMSE≥ 12 and no missing data on the outcome variables (80%)

10. השערות המחקר הכלי יהיה בעל עקביות פנימית, , test- retest reliability ותוקף מבנה מקובלים כל אחד מתת סולמות הכלי יסביר כמות משמעותית של השונות באיכות חיים בדיירי בתי אבות

12. Descriptive statistics of the DQOL

13. ניתוח הנתונים (Arbuckle, 1997; Bollen, 1989; Brod et al., 1999; Smith & Smith, 2004; Waltz, Strickland, & Lenz, 2005) • Construct validity: confirmatory factor analysis (CFA) and Rasch Analysis • Criterion-related validity: multiple regression and testing the relationship between the subscales of the DQOL and each item and overall QOL

14. המשך)) ניתוח הנתונים • Estimates of internal consistency: Cronbach’s alpha with an alpha coefficient of ≥ 0.70 considered as evidence of internal consistency; A squared multiple correlation coefficient, R²0< .50 • Lastly, test-retest reliability of the DQOL was evaluated by repeating the measure at four and 12 months post baseline testing in residents living in control sites

15. תוקף - תוצאות עיקריות תוקף הכלי הוכח על פי CFA ו- RASCHANALYSIS בהתייחס לתוקף קריטריון, שלושה תת סולמות: הערכה עצמית, אפקט חיובי ואפקט שלילי הסבירו 30% מהשונות באיכות חיים .סך כל הפריטים הסבירו 33% מהשונות באיכות חיים. הרגשת בדידות ואסתטיקה לא הוסיפו לשונות

16. מהימנות (“Standards for education and psychological testing”, 2004) עקביות פנימית נעה בין α= 0.52-0.84, מהימנות בינונית test-retest לאחר ארבעה חודשים r= 0.60, p< 0.001 ולאחר 12 חודש r= 0.635, p< 0.001 , מהימנות גבוהה יציבות נבדקה בקבוצת הביקורת בלבד והראתה יציבות גבוהה (הסקור של כל תת סולם נשאר זהה)

17. מסקנות (Adler & Resnick, 2010) סה"כ הכלי הוכח כתקף על סמך CFA ו- RASCH עקביות פנימית בינונית אך test-retest גבוה וכן בעל יציבות פנימית גבוהה מומלץ לבצע ריויזיה של הכלי ע"י הוצאת הפריטים ושני תתי הסולמות (אסתטיקה ובדידות) שלא נמצאו בקורולציה עם איכות חיים בדיירי בתי אבות

18. מגבלות Degenholtz et al.,2008; Kane et al., 2004; Resnick et al., 2003; Zanocchi et al., 2007 יתכן כי משתנים אשר מסבירים איכות חיים בקהילה אינם אותם משתנים אשר מסבירים איכות חיים בבתי אבות כגון כאב, חוללות עצמית, תוצאים מצופים, יחסי צוות- דייר, סביבה ועוד ה- MMSE במדגם היה יחסית גבוה (21) לדיירי בתי אבות