סוציולוגיה של בריאות וחולי

סוציולוגיה של בריאות וחולי מרצה: אסתי בהט סוציולגיה של בריאות וחולי- אסתי בהט

סוציולוגיה מהי? הגדרה: מדע העוסק בחקר מגוון יחסי הגומלין בין בני אדם. או: עיסוק שיטתי בחקר החברה האנושי- מדע חברתי לא האדם כפרט הוא נושא מחקרו של הסוציולוג, אלא החברה הופכת להיות מושא למחקר. הסוציולוגיה מתמקדת בניתוח יחסי הגומלין בין אנשים בחברות, בקהילות ובקבוצות ובניתוח המבנה של מערכות חברתיות ותפקודן. סוציולגיה של בריאות וחולי- אסתי בהט

שכל ישר לעומת נתונים מדעיים • המחקרים של פול לזרספלד מוכיחים שיש יש לשלב מחקר סוציולוגי עם השכל הישר. • הסוציולוג בוחן בדרך שיטתית השערות אלטרנטיביות ואילו המשתמש בשכל הישר מחליט אינטואיטיבית איזו התנהגות נראית "סבירה" יותר במצב מסוים. הסוציולוג מייחס את ממצאיו לידע המדעי שהצטבר בתחום זה. סוציולגיה של בריאות וחולי- אסתי בהט

הסוציולוגיה כמדע חברתי • במאה ה-19 מתקיים רגע היסטורי שבו בני-אדם מתחילים לחשוב על עצמם כמושא למחקר. החברה הופכת להיות אוביקט למחקר. • הסוציולוגיה מבטאת הכרה של מדע חברתי כמו מדעי הטבע. • המטרה דומה לזאת של מדעי הטבע- להקנות לבני אדם שליטה בחברה- לנבא לווסת. מתוך הנחה שההתנהגות האנושית אינה מקרית אלא יש בה חוקיות. • שליטה בכוחות החברתיים כמו שליטה בכוחות הטבעיים. • הסוציולוגיה עוסקת בחקר ובניבוי ההתנהגות החברתית של בני אדם בקבוצות. סוציולגיה של בריאות וחולי- אסתי בהט

סוציולוגיה והיסטוריה • Giddens- כדי להבין תיאוריה סוציולוגית צריך "לחפור" בהיסטוריה של התיאוריה. הסוציולוגים מפרשים את התקופה שבה הם חיים. ההגות נכתבת מתוך פרשנות לאירועים, לשינויים. יחד עם זאת הסוציולוגים גם מושפעים מהרעיונות והאקלים האינטלקטואלי של אותה תקופה. כלומר תיאוריה מתפתחת תוך כדי אינטראקציה, מתוך דיאלוג עם חוויות ואובייקטים. • המהפכות שהשפיעו על צורת הקיום החברתית המודרנית: צרפתית ותעשייתית. והסוציולוגיה צומחת מתוך הקשר היסטורי שנהוג לזהותו כצמיחתה של החברה המודרנית והתעשייתית. סוציולגיה של בריאות וחולי- אסתי בהט

יתרונות הפרספקטיבה הסוציולוגית • מאפשרת לנו לבחון בעין ביקורתית את אמיתותן של מוסכמות • מאפשרת לנו להעריך את האפשרויות והמגבלות החלות על חיינו • מכשירה אותנו ליטול חלק פעיל בעיצוב החברה • מסייעת לנו להכיר את הרבגוניות האנושית סוציולגיה של בריאות וחולי- אסתי בהט

סוציולוגיה ומודרניות • הסוציולוגיה הוא מדע שמתגבש כדי להבין את המודרניות מול המסורתיות. סוציולוגים חוקרים היבטים של החברה המודרנית. • מודרניות לא במשמעות כרונולוגית אלא כהלך רוח, כתופעה, כצורת קיום חברתית, כחוויה קיומית, כהבנה של משמעויות מוסריות • היחס של הסוציולוגיה למודרניות הוא אמביוולנטי- מצד אחד ערכים שיש לשאוף אליהם (רציונאליזציה), ומצד שני מגמות מדאיגות- תוצאות בלתי צפויות (השואה). סוציולגיה של בריאות וחולי- אסתי בהט

חברה מודרנית רשתות חברתיות מרווחות ערכים: הישגיות, תחרותיות, שליטה עצמית סטאטוס הישגי חברה מסורתית רשתות חברתיות צפופות ערכים: שיתופיות, סולידאריות סטאטוס שיוכי מודרניות מול מסורתיות סוציולגיה של בריאות וחולי- אסתי בהט

מאפיינים של חברה מודרנית • מישור כלכלי- תעשייה, טכנולוגיה, חלוקת עבודה מסועפת, רמת חיים גבוהה, שליטה בטבע, חברה תעשייתית, מעמדות חשובים • מישור חברתי/דמוגראפי- תהליכי הגירה, עיור (אורבניזציה), מוביליות דמוגרפית וכלכלית- גלובליזציה. • מישור מדיני- השתתפות המונים בחיים מדיניים (זכות הצבעה), התאגדויות פוליטיות של פועלים ואיגודים מקצועיים "חברה אזרחית". כל אלה קשורים זה בזה ובין השאר באמצעות תקשורת המונים. 4. מישור רעיוני/תרבותי- הרעיון של קידמה, האידיאל של פרוגרס- אתוס של המודרניות. סוציולגיה של בריאות וחולי- אסתי בהט

המישור הרעיוני/תרבותי 1.האידיאל של פרוגרס החברה מתפתחת בשלבים כשכל שלב הוא צעד, לקראת התקדמות מדעית, ומצב מוסרי וחברתי טוב יותר מקודמו. • רעיון הפרוגרס מניח את ההתקדמות הלינארית והחד כוונית. סוציולגיה של בריאות וחולי- אסתי בהט

המישור הרעיוני/תרבותי - המשך 2. מעבר לאמפריציזם- רק מה שניתן להוכיח בצורה אמפירית קיים. לכן המדען מתאר את מה שקיים וניתן להוכחה ולא מה שהיה או יכול להיות. 3. רציונאליות- קידוש הרצינואליזציה לא רק במישור הכלכלי אלא גם ביחסים בינאישיים. החברה עוברת 4. תהליך של חילון- ההיגיון התיאולוגי מוחלף בהגיון המדעי. סמכות הכמרים נחלשת ובמקומה צומחת סמכות המדענים (למשל פניה לפסיכולוג ולא לכומר). 4. אינדבידואליזם- חופש הפרט, זכויות הפרט, הגשמת הפוטנציאל האישי. סוציולגיה של בריאות וחולי- אסתי בהט

תפיסה מוסרית • האדם צריך ליצור לעצמו מוסר משלו ולא לחשוב שהוא מקבל אותם מהדת, לפתח מוסר ממקור פנימי ולא חיצוני- האדם הבוחר. • ניטשה-היכולת לבחור היא זו שהופכת את מותר האדם מן הבהמה. להיות אנושי משמעו הבחירה המוסרית והאקט המודע של בחירה בכל רגע ורגע נתון. • קונט- המדענים הם האינטלקטואלים אבל גם אנשי המוסר של החברה (ביו-גנטיקה, שיבוט- העוצמה לחולל שינויים נמצאת אצל המדענים). סוציולגיה של בריאות וחולי- אסתי בהט

גישות תיאורטיות 1.הגישה הפונקציונלית-רואה בחברה מערכת המורכבת מחלקים התלויים זה בזה. קיומה של המערכת והמשכיותה מותנים בסיפוק צרכים חברתיים בסיסיים כאשר כל אחד מחלקי המערכת תורם תרומה ייחודית למילויים (הקבלה למערכת הביולוגית). כל תהליך חברתי ממלא פונקציה חיונית עבור כלל החברה. החברה פועלת כמערכת מורכבת לקידום הסולידריות והיציבות. אם יש שיתוף פעולה והרמוניה בין כל חקי המערכת היא נמצאת במצב של שווי משקל ותפקודה תקין. אם תופר ההרמוניה היא תשאף לחזור למצב של שווי משקל. סוציולגיה של בריאות וחולי- אסתי בהט

הגישה הפונקציונלית • גישת מקרו התופסת את חיינו כמושפעים ממבנים חברתיים • המבנה החברתי מושפע מפונקציות חברתיות • הפונקציות יכולות להיות גלויות או סמויות • קימות גם דיספונקציות חברתיות שמשמעותן בהגדרת ההשפעות הבלתי רצויות של התנהגות מסוימת על פעולתה של החברה • מילות מפתח: סולידאריות, שיתוף פעולה, תלות הדדית, ערכים משותפים, אחדות, יציבות, קונסנזוס סוציולגיה של בריאות וחולי- אסתי בהט

גישות תיאורטיות - המשך 2.גישת הקונפליקט החברתי-החברה היא זירה של חוסר שוויון המביא בעקבותיו שינוי וקונפליקט. • החברה היא "זירת קרב" ביו קבוצות, מעמדות וכד' המתחרים ביניהם על שליטה במשאבים חברתיים כמו כסף, כוח יוקרה. החברה מחולקת לאלה שיש להם שליטה במשאבים ולאלה שאין להם, וקיימים ביניהם ניגודי אינטרסים. • מילות מפתח- אינטרסים, תחרותיות, הישגיות, הסללה, שעתוק, מעמדות, מתחים, קונפליקטים • גישת מקרו • גישת החליפין- הבסיס למבנה החברתי הוא שליטה במשאבים והבסיס לקיום יחסים חברתיים הוא הרצון למסור חלק מהמשאבים ולקבל בתמורה משאבים אחרים. סוציולגיה של בריאות וחולי- אסתי בהט

גישות תיאורטיות - המשך 3.גישת האינטראקציה הסימבולית-התמקדות באינטראקציות חברתיות במצבים מוגדרים יומיומיים המלמדת על התופעה החברתית. המבנה החברתי הוא פרי אינטראקציה בין אנשים. • ובר- צריך להבין מצבים מנקודת ראותם של האנשים המצויים בהם. • כיצד מגיעים אנשים להגדרת מצב משותפת שהיא בסיס לקשר ביניהם. מה המשמעות שהם מעניקים לדפוסי התנהגות. • גישת מיקרו • מילות מפתח: שפת גוף, וסימנים מוסכמים כמו שפה הנושאות משמעויות מסוימות בחברה מסוימת. סוציולגיה של בריאות וחולי- אסתי בהט

תרבות תרבות היא מערכת הערכים, האמונות, דרכי ההתנהגות והעצמים החומריים המהווים את אורח חייו של עם. התרבות כוללת את מה שאנו חושבים, את האופן שבו אנו פועלים ואת הדברים הנמצאים בבעלותנו. הבדלים בינתרבותיים- אסתי בהט

מושגים • עוורון תרבותי- עוורון לגבי התרבות שלי • אתנוצנטריות- אני במרכז, כל התפיסות בפריפריה לא חשובות ואני הצודק • הלם תרבותי- כל החוקים הקודמים בטלים, קימת מערכת חוקים שאני לא מכיר • תוכנה מוחית- תכנות תרבותי של אמונות, עמדות, ערכים והתנהגות • יחסיות תרבותית- שיפוט כל תרבות על-פי אמת המידה שלה עצמה הבדלים בינתרבותיים- אסתי בהט

מרכיבי התרבות תרבויות שונות זו מזו אך מושתתות על חמישה מרכיבים עיקריים: • סמלים • שפה • ערכים • נורמות • עצמים חומריים הבדלים בינתרבותיים- אסתי בהט

"תיאורית הבצל" של הופסטדה: • ההנחה: מעבר לערכים בסיסיים של כלל האנושות, עליהם מבססים את הקודים המוסריים של החברה האנושית, קיימים ערכים סמויים שהם הערכים העיקריים של חברה ספציפית. • אלמנטים של חברה המקשרים בין התנהגות לערך: • גיבורים • ריטואלים (קשורים לתפיסת הזמן) • סמלים הבדלים בינתרבותיים- אסתי בהט

הבדלים בין-תרבותיים ההבדלים באים לידי ביטוי • בתקשורת הבינאישית • בתפיסת הזמן • בהתייחסות לעולם הסובב הבדלים בינתרבותיים- אסתי בהט

מימדים להשוואה בין-תרבויות • כוח- מרחק • נשיות- גבריות • קולקטיביזם- אינדיבידואליזם • הקשר גבוה- הקשר נמוך • נאוטרלי- אמוציונאלי • מניעת עמימות • ספציפי- דפוסי • הישגיות- שייכות הבדלים בינתרבותיים- אסתי בהט

אמיל דורקהיים- 1858-1917 • מעמיד במרכז את שאלת הסדר החברתי • עוסק בדיפרנצאציה- התפתחות השונות ההולכת וגוברת בחברה המודרנית • השאלה- כיצד כל המכלול החברתי הזה יכול לעבוד ביחד, בצורה אינטגרטיבית? איך יהיה סדר חברתי מתוך המצב הקיים של חוסר סדר. כיצד ניתן בעולם המדעי למצוא קונסנזוס שישמור על לכידות החברה? החברה המודרנית נמצאת במשבר – המוסר המסורתי של הדת המספק אמונות מוחלטות לא הוחלף במוסר אחר. • הבעיה של החברה המודרנית היא בדרישה הכפולה: מצד אחד הדרישה לחשיבה מדעית ומצד שני הדרישה ליציבות חברתית התאבדויות- אסתי בהט

3 ספרים ומחקרים שבמרכזם: היחס בין הפרט לחברה. 3 וריאציות עלהמרכזיות של הצורך בקונסזנזוס כדי לפתח מוסר • חלוקת העבודה החברתית- • סוגי התאבדויות- התאבדויות הן תופעות אינדבידואליות שהסיבות חברתיות בעיקרן • צורות היסוד של חיי הדת התאבדויות- אסתי בהט

חלוקת העבודה החברתית • בחברה המודרנית יש ריבוי ומגוון של תפקידים ומקצועות היוצר דיפרנצאציה. סמכות הידע מפוזרת ואין עוגן מוחלט. והבעיה של החברה לשמור על לכידות אינטלקטואלית ומוסרית לכידות הנחוצה לקיום החברה • איך אוסף של פרטים יכול להוות חברה? • כיצד יכולים הפרטים לממש את הקונסנזוס? • אבחנה בין שני סוגים של סולידאריות: • סולידאריות מכאנית- אופיינית לחברה המסורתית סולידאריות שמקורה בדומה. שותפים לאותם רעיונות, רגשות, ערכים, קדושה. החברה קוהרנטית ואין עדיין דיפרנציצה בין הפרטים • סולידאריות אורגנית- אופיינית לחברה המודרנית ההפך. האחדות הקוהרנטית נובעת מן הדיפרנציצה או מתבטאת בה. הפרטים אינם דומים זה לזה והקונסנזוס מתממש דווקא בגלל שהם שונים. • אנלוגיה לאורגניזם מן החי. כל אחד מהאיברים ממלא תפקיד משלו ואף כי אינם דומים כולם נחוצים לחיים באותה מידה. התאבדויות- אסתי בהט

סולידאריות מכאנית • צורות הסולידריות מתאימות לשתי צורות מנוגדות של ארגון חברתי: • בחברה הפרימיטיבית שולטת הסולידריןת המכאנית. בתודעה של כל אחד רגשות משותפים- רגשות קולקטיבים. • קיים דמיון גדול בין הפרטים היוצר תחושת סולידריות, ,שותפות ואחדות • תודעה קולקטיבית- "מכלול האמונות והרגשות המשותפים למוצע הפרטים של החברה. המכלול הזה מהווה מערכת מוגדרת בעלת חיים משלה. הפרטים בחברה חולפים והיא נשארת. זהה במקומות שונים ובקרב בעלי המקצועות השונים. אינה משתנה בכל דור אלא להיפך קושרת את הדורות הקודמים לדורות הבאים. היא מעין נפש של החברה, בעלת תכונות תנאי קיום ודרך התפתחות משלה. היא שונה מעט מהתודעה הפרטית על אף שהיא מתממשת בהן בלבד". התאבדויות- אסתי בהט

סולידאריות מכאנית • בחברה עם סולידאריות מכאנית תופסת התודעה הקולקטיבית את החלק העיקרי של התודעות האינדיבידואליות. • התודעה הקולקטיבית קובעת במפורש מה יש לעשות ובמה יש להאמין. ובהתאם גדל הזעם על הפרה של צווי חברתי. • פשע הוא מעשה שהתודעה הקולקטיבית מטילה עליו איסור • צורת המשפט- משפט מעניש- עונשים חמורים התאבדויות- אסתי בהט

סולידאריות אורגנית • בחברה עם סולידאריות אורגנית שיש בה דיפרנציאציה של הפרטים, חופשי כל אחד להאמין, לרצות ולפעול על-פי העדפותיו. • תחום הקיום שתופסת התודעה הקולקטיבית קטן יותר. התגובה על איסורים והפרות חלשה יותר ויש מרחב גדול לפרשנות אישית של הציוויים החברתיים. הצדק הוא מופשט יותר ואפשר להעניש בדרכים שונות, כשאף אחת אינה מוגנת מהספק. • בחברה אינדיבידואליסטית הבעיה העיקרית היא לשמור על מינימום התודעה הקולקטיבית שבלעדיו תוביל הסולידאריות האורגנית להתפוררות החברה התאבדויות- אסתי בהט

סולידאריות אורגנית • אנשים משתפים פעולה על בסיס השונות • הקונסנזוס מבוסס על תלות הדדית • צורת המשפט- מפצה • סולידאריות אורגנית היא התפתחות של מוסר חדש מוסר של הציויליזאציה. חלוקת העבודה היא הפתרון המעודן הציויליציוני למלחמת הקיום- כל פרט תורם את חלקו למען חיי הכלל התאבדויות- אסתי בהט

התאבדויות • התאבדות- כל מקרה מוות הנובע במישרין (ירי) או בעקיפין (הרעבה עצמית), ממעשה או מחדל שמבצע הקורבן עצמו בידיעה שתוצאה זו תושג. • גם באקט כמו התאבדות נוכחת בתודעת האדם החברה המצווה עליו יותר מההיסטוריה האישית שלו לבצע את המעשה. • התאבדויות הן תופעות אינדיבידואליות שהסיבות להן חברתיות בעיקרן. התאבדויות- אסתי בהט

התאבדות אנומית • האדם אינו בהכרח שבע רצון יותר מאורח החיים המודרני. יש גידול במספר ההתאבדויות ויתכן וזה נעוץ בארגון מודרני של החיים- באנומיה- בהיעדר או התפוררות של נורמות • התאבדות אנומית נובעת מתנאי הקיום של החברה המודרנית. הקיום החברתי אינו מוסדר במנהגים. בני אדם נתונים בתחרות מתמדת. ציפיותיהם ודרישותיהם מהחיים גבוהות והם נוטים לסבול בגלל הפער שבין שאיפותיהם להגשמתם • אנומיה- כעס וסלידה. אכזבה, הבנת הפער שבין השאיפות להגשמתן • יש מתאם סטטיסטי בין תדירות ההתאבדויות לבין השלבים של מחזוריות כלכלית- בזמנים של משבר כלכלי או שגשוג קיצוני. התאבדויות- אסתי בהט

בחברה המסורתית כל אחד מקבל את מקומו על-פי מה שנקבע מלידה. אין הוא תובע מקום עבודה שיתאים לטעמו או כישוריו. ואילו בחברה המודרנית המבוססת על דיפרנצאציה חיוני להתאים לאדם עבודה. • מאפיני החברה המודרנית: דיפרנציציה חברתית, סולידריות אורגנית, צפיפות אוכלוסין, תכיפות מגעים, מלחמת קיום • יחס בין אדם לחברה-אנומיה חברתית התאבדויות- אסתי בהט

התאבדות אגואיסטית • מתאבדים שבעיקר עסוקים בעצמם או אינם משולבים בקבוצה חברתית • סוג הקשר של האדם לקבוצה רופף התאבדויות- אסתי בהט

התאבדות אלטרואיסטית • הפרט מאבד עצמו בגלל ציוויים חברתיים. הקרבה עצמית למען צו חברתי עד כדי החנקת אינסטינקט הישרדות • נובעת מ"חיברות יתר למטרות וערכים של הקבוצה התאבדויות- אסתי בהט

להיות גוף בתרבות המערבית להיות גוף בתרבות המערבית- אסתי בהט

תזה פוקויאנית • האדם המודרני הופך להיות אוביקט של שליטה על-ידי פעולות של מיון וסווג. קבוצות של ידע/כוח מכוננות את העולם שנתפס כנורמטיבי/הכרחי/וודאי/ממשי. הסוביקט הוא פאסיבי הנתון לכוחות של השיח. • טכנולוגיה של העצמי (משמוע הגוף- הרזיה, ספורט) המכוננות אותנו כאוביקטים. • טכנולוגיות הפריה המפיקות אותנו כסוביקטים המשועבדים לכוח כדי להשיג זהות הורית להיות גוף בתרבות המערבית- אסתי בהט

תזה פנומנולוגית • סוביקטיביות עצמית- החוויה של להיות גוף בחברה המודרנית. למשל: החוויה של גברים/נשים בחדר כושר, לגבי דימוי הגוף שלהם. • חוויות אישיות יכולות לעלות/או לא, בקנה אחד עם אינטרסים/סוכנים בעלי כוח. חוויות גופניות מעוגנות בשיחים על אודות מישמוע עצמי ויצירת זהות. להיות גוף בתרבות המערבית- אסתי בהט

הפרעות אכילה • הסיבות להיווצרות התסמונות אינן ברורות ונוטים לראותן כרב סיבתיות- גורמים ביולוגים, תרבותיים, פסיכולוגיים ומשפחתיים הפועלים באינטראקציה • תפיסה פסיכולוגית-שנות השלושים- גישה פסיכואנליטית- העדרו של הגוף המיני- פחד להתפתחות לנשיות מינית בוגרת. בהתנהגות אנורקטית נשים נסוגות מההתבגרות המינית על-ידי הימנעות מאכילה ועיצוב גוף ילדותי, חסר סימני נשיות. • המודל המשפחתי-שנות החמישים והשישים- סימפטום המצביע על חולי של המשפחה כולה- תיאוריה מערכתית. הימנעות מקונפליקטים ובעיות באינטראקציה ובתקשורת הבינאישית במשפחה. להיות גוף בתרבות המערבית- אסתי בהט

גורמים גנטיים ביולוגיים-הפרעה בבקר פעולת הנוירוטרנסמיטורסרוטנין. אנורקסיה כתת קבוצה של הפרעות אובססיביות- קומפולסיביות • רמות גבוהות או נמוכות של אנדרופין בבולימיה להיות גוף בתרבות המערבית- אסתי בהט

גורמים תרבותיים • אנורקסיה נתפסת כתופעה במונחים של "ספציפיות תרבותית" כלומר מושרשת במערך ובתובנות של תרבויות מסוימות, כאשר הדגש הוא "המערב". • היסטוריונים הצביעו על "ספציפיות היסטורית" בהקשר של שינויים חברתיים וכלכליים שחלו בעולם המתועש החל מהמאה ה-19. להיות גוף בתרבות המערבית- אסתי בהט

אידיאל היופי משתנה עם הזמן שנות ה-50 שנות ה-30 סוף המאה ה-19 להיות גוף בתרבות המערבית- אסתי בהט

גורמים חברתיים תרבותיים • בחברה המערבית מודגש הרזון כסמל היופי. השינוי הערכי שחל בתפיסת האידיאל הנשי החל עם המאבק לשוויון האישה. וקיבל תאוצה בשנות השישים- הדוגמנית טוויגי כסמל היופי הנשי. • עם הדגשת הרזון כסמל ליופי חל גידול בהצעות לדיאטה בעידוד הפעילות בענפי ספורט, בהתעסקות עם מזון בריאות ובהנהגת אופנה לדקות גזרה ובשכיחות הפרעות אכילה אצל נשים. להיות גוף בתרבות המערבית- אסתי בהט

דוגמניות בימינו להיות גוף בתרבות המערבית- אסתי בהט

הרזון כערך • דימוי הגוף ולא תפקודו הוא הנושא בעל החשיבות העליונה • משמעות ערכית של הרזון- מימוש ערכים של נעורי נצח, משמעת עצמית, שליטה, אסרטיביות, תחרותיות, הישגיות ומושלמות ובמידה מסוימת גם התחברות למעמד סוציואקונומי גבוה. • הפרעות אכילה הן ביטוי למצוקה ואי הנוחות שמכתיבים המסרים של הסביבה החברתית תרבותית- ההבניה החברתית של מיתוס היופי • הפרעות אכילה הן פתרון כדי להתאים לציפיות החברה • אישה החשה כי עליה להתאים עצמה למודל חיצוני תעשה הכול כדי לשנות את גופה כך שיתאים לאידיאל העכשווי כולל ניתוחים מסוכנים וכואבים להיות גוף בתרבות המערבית- אסתי בהט

השיח על הרזון • קיים בשיח הפופולארי אך גם בשיח האקדמי מחקרי השיח האקדמי • מחקרים אפידמיולוגים תרמו להכרה האקדמית בשכיחותה הגוברת של האנורקסיה ולכינויה כ"מגיפה חברתית" • בשנים 1960-1969 פורסמו 67 מחקרים בנושא. בשנים 1990-1999 פורסמו 2588 מחקרים. • כתבי עת הדנים בהפרעות אכילה וקיומם של כנסים בינלאומיים • מוקדי דיון בציבורי ואקדמי במושגים כגון: אידיאל היופי, מעמד הנשים בחברה המודרנית, לחץ של המדיה לרזון, הביקורת הפמיניסטית וכד'. להיות גוף בתרבות המערבית- אסתי בהט

השיח על הרזון השיח הפופולארי • האנורקסיה חדרה גם לתודעה הציבורית באמצעות התקשורת האלקטרונית והספרות הפופולארית. • אמצעי התקשורת- רדיו, טלוויזיה, עיתונים, מגזינים, סרטים ופרסומות, מפעילים לחצים סמויים וגלויים על הנשים להיות רזות. המסר- רזה זה יפה ומוצלחת להיות גוף בתרבות המערבית- אסתי בהט

יחסים בין זהות עצמית לבין מודרניות • האנורקסיה מייצגת את השאיפה לביטחון בעולם של שפע ואמביולנטיות- גוף שנשלט בקפידה מסמל קיום בטוח בחברה מודרנית פתוחה. • הזהות הנשית- הפרעות אכילה הינן צורה של מאבק על הזהות הנשית בתקופה של שינוי בהגדרת תפקידים נשיים ובמעמדן בחברה הפטריארכלית להיות גוף בתרבות המערבית- אסתי בהט

זהות לאומית וזהות נשית • גוף פורה הוא מרכיב משמעותי של "הגוף הלאומי"- צבא • הגוף הפורה מסמן "זהות נורמטיבית" וקשור לאימהות עתידית שאינה ניתנת לניתוק מהלאומיות כסמנים של השתייכות, תפקוד והמשכיות להיות גוף בתרבות המערבית- אסתי בהט

מסרי החברה מבטיחים כי הופעה נאה מבטיחה עבודה טובה, בן זוג מוצלח, משפחה, ילדים, והצלחה • קימת פנטזיה שדרך גוף מושלם יהיו לנו חיים מושלמים להיות גוף בתרבות המערבית- אסתי בהט

מישל פוקו (1984-1926) • פוקו מתאר את העידן המודרני בו כל דבר הופך לאוביקט של דיון, ידע, מדע • לפי פוקו המודרניות היא סווג, מיון, יצירת אוביקטים לבקרה שליטה, פיקוח ומניפולציה • האדם המודרני הופך להיות אוביקט של שליטה ביו-פוליטיקה- אסתי בהט

סוציולוגיה של בריאות וחולי