מבוא לדרמה

1. מבוא לדרמה

2. דרמה המילה "דרם" ביוונית עתיקה פירושה "עשייה". הדרמה באה לידי ביטוי ב "מחזה" שהוא יצירה ספרותית, והוא נועד לביצוע ב "הצגה" בתאטרון- לפני קהל וצופים. במרכז הדרמה נמצא קונפליקט (מאבק) בין שני כוחות חזקים ומנוגדים. ה"קונפליקט" הוא המאפיין העיקרי של הדרמה

3. על "מחזה" ועל "הצגה" ה "מחזה" התחיל כטקסט בעל פה ואחר כך כטקסט גם בכתב. הוא מכיל בתוכו דיאלוגים (דו- שיח) ומונולוגים (שיח של יחיד) המוגשים לשחקנים לביצוע ב "הצגה". כאשר הציגו את אותן דרמות על הבמה נוצרה בעיה טכנית. לא היה "מאחורי הקלעים" ולכן לא יכלו להלביש תלבושות ולכן נקבע עקרון שלוש האחדויות – אחדות המקום, אחדות הזמן ואחדות המעשה. העלילה מתרחשת באותו מקום כל הזמן, משך העלילה לא יהיה ארוך יותר מ-3 ימים (בדר"כ היא הייתה 24 שעות) היא מספרת סיפור עיקרי מבלי להתפצל לסיפורי משנה.

4. סוגי דרמות טרגדיה: העלילה בדרמה הטרגית מתמקדת ברגשות וביצרים האנושיים החזקים שיוצאים משליטה כמו: גאוותנות, נאמנות, בוגדנות, אהבה שנאה ועוד. העלילה רצינית, רצופה בהתלבטויות ובמשברים ותמיד מסתיימת בסוף מעציב קומדיה בשונה מהטרגדיה, הקומדיה מציגה בשעשוע ובבדיחות ארועים מחיי היומיום. לכל דמות היה מספר מצומצם של תכונות מוקצנות, שסביבן נבנתה הופעתה החיצונית. הקומדיה עוררה צחוק ובידרה את ההמונים, גרמה לשמחה ותמיד הסתיימה בטוב. הומור: הומור הוא צורת תקשורת המשמשת לגרימת צחוק. לרוב הומור מעורר בנו תחושה של רענון, חידוש וכמובן שמחה. אלה האלמנטים שבונים בדיחות. ברובן ניתן למצוא קישור מפתיע וחדש בין אלמנטים שבדרך כלל לא היו מיועדים להתחבר.

5. מה זה מה???

6. ה"קומדיה דל'ארטה" באמצע המאה ה 15 התפתח באיטליה סגנון קומי שנקרא קומדיה דל'ארטה. הוא כונה בשם זה כדי להדגיש שהשחקנים הם אומנים מקצועיים והמשחק בקומדיה הוא עיסוקם לפרנסה. החידוש של הקומדיה דל'ארטה היה האילתור. השחקנים אילתרו את דבריהם ומשחקם במהלך ההצגה עצמה. הקומדיה דל'ארטה הצליחה רבות והשפיעה על מחזאים רבים ובינהםמולייר

7. מולייר ומחזותיו מולייר הוא כינוי ספרותי של המחזאי הצרפתי ז'או בטיסט פוקלן שנולד ב 1622 ונפטר ב 1673 בפריז. כאשר היה ילד התלווה עם סבו להצגות וכך נחשף לדרמה היוונית. שגדל מולייר הקים תאטרון נודד בצרפת עד שהגיע להופיע בחצר המלך הצרפתי. מולייר במחזותיו את אופי האדם ובעיקר את תכונותיו השליליות- הוא חשף את הצביעות שהתחוללה בחוגי החברה הגבוהים, במעמד הביניים ובשלטון.