הערכת מהימנות של עדויות ילדים בהאשמות של התעללות מינית

1. הערכת מהימנות של עדויות ילדים בהאשמות של התעללות מינית פרופ' אירית הרשקוביץ אוניברסיטת חיפה

2. בנימה אישית אני מבקשת להודות לצוות מכון חרוב על ההזדמנות המיוחדת להתבטא בפורום מיוחד זה ועל הארגון של הסמינר. אני מבקשת להודות לקהל שהצטרף אלי היום. אני מצפה לקבל אינסייט מועיל מהאינטרקציה. כמו כן אני מבקשת להביע את תודתי והערכתי העמוקה לצוות מכון חרוב ולקרן שוסטרמן על מימון חלק המחקר שיתואר להלן.

3. מטרת הסמינר לתאר את רמת הביצוע של הערכת מהימנות בארץ ובעולם. לתאר שיטות המוצעות בספרות להערכת מהימנות והבסיסים התאוריטים והאמפיריים שלהם. לחשוף אנשי מקצוע בכירים לפרויקט מחקרי גדול שמטרתו לבסס מדעית כלים להערכת המהימנות של עדויות ילדים, שיהיו ישימים למערכת המשפט. לקיים דיון ולהפיק אינסייט וכיוונים חדשים או לחזק כיוונים קיימים בפרויקט. לדון במשימת הערכת המהימנות של עדויות ילדים.

4. עדויות ילדים על התעללות כ-5000 ילדים בשנה מוסרים עדות על פגיעה פיזית/ מינית ראיות חסרות לעיתים קרובות במקרים אלה. עדויות אלו הן לעיתים קרובות המרכיב המרכזי אם לא הבלעדי בדיון משפטי ונדרשת הערכת מהימנות העדות. הערכת מהימנות העדות = הבחנה בין עדויות אמת לעדויות שקר. למרות שהרוב המכריע של העדויות שילדים מוסרים הוא עדויות אמת, אלה מאותגרות בקביעות על ידי הסנגוריה. הקושי בעדויות ילדים: מצד אחד חסרות ראיות לתיקוף ומצד שני קשה להפיק ולהעריך את העדות בשל אי הבשלה קוגנטיבית, רגשית קומוניקטיבית, חברתית.

5. הערכת מהימנות: מחידה בלשית לחידה מדעית מחקר על הפקת שקרים: מחקר חברתי וקוגנטיבי לא קל לשקר: אלו משימות מבצעים שקרנים ומה נדרש מהם? אם קשה לשקר, האם בהכרח קל לזהות שקרים? שיטות להתמודדות עם ספק במהלך חקירה. שיטות לניתוח התנהגות לא וורבלית המלווה שקר. שיטות לניתוח וורבלי של העדות.

6. מחקר מדעי ענף בתחומי: תקשורת, קרימינולוגיה, משפט, פסיכולוגיה, לינגוויסטיקה, פסיכופיזיולוגיה ועוד מנסה לזהות הבחנות בין דוברי אמת לדוברי שקר. מחקר זה ישים לא רק למערכת המשפט אלא למערכות רבות המעריכות את מהימנות המידע: מדיה, בקורת גבולות, מס הכנסה, בנקים, אתרי אינטרנט, מערכות בין-אישיות ועוד.

7. כיצד מוגדר שקר Deception))? נסיון מודע להעביר מסרים ואנפורמציה במטרה ליצור מסקנה שגויה (Buller and Burgoon 1994). כעובדה, תקשורת יומיומית כוללת צורות שונות של שקר על הטווח שבין שקרים לבנים, השמטות, הגזמות להעמדה שגויה ושקר מלא.

8. אלו תהליכים מעורבים בשקר? חוקרים שותפים להערכה שלשקר באופן מיומן דורש הפעלה של תהליכים קוגנטיבים מורכבים. על מנת להפיק שקר, אדם צריך לכבוש מידע שיש לו, ולהפיק מידע חדש. עליו לוודא עקיבות פנימית וחיצונית של המידע החדש, עליו לנהל את הרושם (impression management) שהוא עושה על האחר מילולית ולא מילולית ובאופן מתמיד לבקר את הקוגניציה של האחר. בגלל המורכבות של התהליכים, צפויים כשלים קוגנטיבים.

9. ניתוח הכשל הקוגנטיבי • תאוריות רבות פותחו לתיאור התהליכים והכשלים המעורבים בשקר. לדוג: תאוריה העוסקת בפעולה הבסיסית הנדרשת משקרן: לכבוש אינפורמציה שיש לו Ironic-processes theory (Wegner, 1994. • דוברים מתייחסים למידע שמאוחסן אצלהם גם כשהם מתכננים להתעלם ממנו ובאופן אירוני מתייחסים למידע קיים יותר בדיוק בגלל שהם התבקשו או צריכים להתעלם ממנו. • ילדים נדרשים למאמץ מרוכז יותר משום שה- theory of mind (TOM) שלהם מתפתח בשלבים. שקר דורש מהם: • First order TOM(אני יודע מה אתה חושב) • Second order TOM(אני יודע מה אתה חושב שאני חושב/יודע). • מושג מפתח הוא leakage וניתן לראותו במערכות שונות: לא מילוליות, מילוליות, פיזיולוגיות.

10. מדדים לא מילוליים הנלווים לשקר ההנחה היא שאנשים שמשקרים מציגים רמזים לא מילוליים שונים מאנשים שדוברים אמת. משוער כי לרמזים לא מילוליים יש מקור קוגנטיבי ורגשי: עומס קוגנטיבי וחוויית רגשות כגון פחד או אשם לא יהיו תמיד נשלטים (Ekman, 2001). דליפה מתבטאת בהבעות פנים, תנועות גוף וטון דיבור (Vrij et al. 2001). אנשים שמשקרים לעיתים מנסים לפצות על אי שליטה או דליפה.

11. מדדים לא מילוליים: גישת העומס הקוגנטיבי מסירת הצהרה שקרית מצריכה מאמצים קוגנטיבים מוגברים ויש לכך עדויות פיזיולוגיות ונורולוגיות ביטויים לא מילוליים המקושרים עם עומס קוגנטיבי הם לדוגמא: השהיית תשובות, ירידה במיצמוץ או בתנועות ידיים ואצבעות הכנה מוקדמת של ההצהרה מקשה על זהוי השקר בנוסף גם הצהרה אמיתית מלווה בדרך כלל בעומס קוגנטיבי בעיקרון ניתן במהלך חקירה לתפעל עומס קוגנטיבי אך יש חשש שזה יפגע בילדים דוברי אמת שעברו התעללות

12. מדדים לא מילוליים: הגישת האפקטיבית גישה זו מניחה שאוניברסלית מצבים רגשיים יתבטאו בהבעות פנים ותנועות גוף מעבר הבדלים תרבותיים (Ekman, 2001). אנשים שמשקרים חווים רגשות הקשורים לתוכן ההצהרה כגון גועל ורגשות הקשורים בתרמית כגון פחד להתפס .(warren, 2009) יש תמיכה מדעית מסויימת לכך שרגשות הקשורים בתרמית מלווים בהפחתת קשר עין או הפחתת חיוכים. בטוי זה חזק יותר ככל שסכנת החשיפה גדולה יותר והציפיה לענישה חמורה גבוהה יותר. בנוסף דוברי אמת עלולים אף הם לחוות רגשות שליליים קשים הקשורים בחוויה עליה הם מעידים, עלולים להרגיש אי נוחות בחקירה וחרדה שהמהימנות שלהם מוטל בספק.

13. גישת הבקרה הלא מילולית הגישה מציעה שכשאנשים משקרים, הם מנסים לשלוט ולווסת את שפת הגוף שלהם כדי ליצור רושם אמין (Impression management). הם מנסים לדחוק או להסוות הבעות רגשיות וסימנים של עומס קוגנטיבי. נסיונות אלה מתבטאים במבעים נוקשים, חסרי ספונטניות ולא מותאמים ומשמשים לזהוי שקר. חלק מהערוצים הלא מילוליים יותר מבוקרים מאחרים ולכן ישנה הררכיה של דליפה. שקרנים מיומנים מייצרים לפעמים תנועות הדגמה illustrators)) שנראות ספונטניות כדי לשבש את השיפוט.

14. מבעים לא מילוליים של שקר בילדים מעט מחקר מעבדה מראה שילדים דומים למבוגרים במובנים שונים: הם משקרים במצבים שונים גם ממניע אישי וגם בעקבות הסתה. ילדים ערים למבעים לא מילוליים, וספציפית אלה הקשורים בשקר ילדים מנסים לשלוט בהבעות לא מילוליות כשהם משקרים ואפילו עושים זאת ביעילות מסויימת: בחלק מהמחקרים שופטים לא הבחינו בין ילדים דוברי אמת ושקר (Talwar et al., 2007) כשילדים מתבקשים לתאר אירוע בסיפור חופשי, הם מסגירים יותר רמזים של תרמית .(Talwar & Lee, 2002)זהו כלי בעל ערך רב שמעודד דוברי אמת ומכשיל דוברי שקר. ישנה מגמה התפתחותית ביכולת לשלוט בביטויים לא מילוליים: שפת גוף והבעות פנים Morency & Krauss, 1982)).

15. מבעים לא מילוליים של כיבוש האמת בחקירות ילדים על התעללות: מחקר ישראלי לא נערכו מחקרים על ילדים בשדה והמחקר לוקה בתוקף אקולוגי רק מחקר אחד בדק חקירות ילדים שהכחישו התעללות למרות ראיות חזקות להתעללות. המחקר עוסק בהסתרת מידע ולא בהפקה של מידע שקרי. מחקר זה זיהה 3 אשכולות של מבעים לא למילוליים: 1. מבעים של רגשות: כעס, פחד, עצב, אשם, גועל ושמחה (ns ). .2מבעים של דחק: עיסוק באצבעות, בשיער, תיפוף, שינוי מנח, נשיכה/מציצה, נוקשות, הרגעה עצמית ( ns). .3 מבעים המבטאים המנעות: התכווצות, סגירה, הסטת מבט, הסתרת פנים או ראש, עמידה, הפניית הגוף מהחוקר (p<.005). שאלה: האם המנעות היא אינדיקציה לשקר או לכיבוש מידע?

16. מבעים מילוליים של שקר הטקסט הוא מקור ההערכה היחידי. בין השיטות להערכת טקסט המשמשות למחקר ופרקטיקה: Criteria-Based ContentAnalysis (CBCA), Reality Monitoring (RM), Scientific Content Analysis (SCAN), Verbal Immediacy (VI), Interpersonal Deception Theory (IDT)

17. Criteria-based content analysis (CBCA) השיטה היא האלמנט המרכזי ב- (Statement Validity Assessment ) SVA נוצרה לצורך הערכת עדויות ילדים על התעללות מינית מבוססת על הצהרת אונדויטש : A statement derived from memory of an actual experience differs in content and quality from a statement based oninvention or fantasy (Steller and Köhnken 1989; Undeutsch, 1989). משמשת מזה 60 שנה לשיטה קבילה בבתי משפט בסקנדינביה

18. קריטריוני ה- CBCA מאפיינים כלליים 1. מבנה לוגי וקוהרנטי 2. תיאורים לא מובנים * 3. כמות הפרטים * תכנים ספציפיים 4. עיגון בקונטקסט של זמן ומקום * 5. תאור אינטרקציות * 6. שיחזור שיחות * 7. סיבוכים לא צפויים וקטיעת האירועים

19. תכנים יחודיים 8. פרטים חריגים * 9. פרטים מיותרים 10. פרטים מדוייקים אך לא מובנים 11. תכנים חיצוניים עם טון מיני 12. איזכור רגשות או מחשבות 13. ייחוס רגשות או מחשבות לתוקף שונות 14. תיקונים ספונטניים

20. יעילות ה- CBCA מטה-אנליזה העלתה יעילות מוגבלת ל- (Vrij 2000) CBCA. השיטה ישימה רק על חומרים מהזכרות חופשית. ישנה טענה שהשיטה מזהה יותר אמת מאשר שקר. ציון מושפע מגיל ורמה התפתחותית, מורכבות האירוע, מוכרות האירוע, סוג תשאול, הכנה והכרות עם השיטה. השיטה מורכבת וקשה ליישום. רוב המחקר נערך במעבדה. מחקר שדה ססטמטי יחיד נערך בישראל .(Lamb et al., 1997) המחקר הראה הבחנה מצומצמת יותר מאשר דווח קודם.

21. המחקר הישראלי(Lamb, Sternberg, Esplin, Hershkowitz, Hovav, 1997) • בא על רקע שני מחקרי שדה חלשים (Boychuk 1991; Raskin & Esplin 1991b, 1991c) • 98 מקרים סבירים ו- 13 מקרים לא סבירים, בני 4-13. • 3 שופטים מיומנים והחלטה בקונצנזוס. • שיפוט אמת/ שקר בוסס על ראיות חיצוניות: ממצאים רפואיים, הצהרות עדים וחשודים, עדויות חומריות ושונות. .(Independent Case Fact Scales ICFS) • שקלול על פי סקלת הורוביץ, ודרוג על טווח 1-5 (מאוד סביר, סביר, לא ניתן לשפוט, לא סביר, מאוד לא סביר).

22. נמצאה קורלציה בין רמת הסבירות של העדות ומספר הקריטריונים שהופיעו בה. • בעדויות סבירות יותר קיטריונים (6.74) מעדויות לא סבירות (4.85). • 6 קירטריונים תוקפו. • הבדלים קטנים וחפיפה בשונות לא אפשרו הכשרת הכלי לשימוש משפטי. • בעיה מהותית: מיעוט נרטיבים חופשיים. ללא שיפור איכות הראיון, לא אפשרי להעריך מהימנות עם CBCA.

23. שיפור איכות הראיון • צורך מרכזי ודחוף בהפקת נרטיבים חופשיים באמצעות הזמנות פתוחות. • בניה ויישום מבוקר של פרוטוקול ה-NICHD . • גרסת הפרוטוקול לחקירת האשמות בספק. • כתוצאה: פי 6 יותר הזמנות פתוחות ופרופורציונית יותר מידע מהזכרות חופשית. • עליה באיכות העדויות מאפשרת תיקוף טוב יותר של שיטת ה- CBCA לצרכים משפטיים. • נדרש מחקר חוזר לתיקוף ה- CBCA.

24. Reality monitoring (RM) במקור שיטה לניתוח אפיונים של זיכרון (Johnson & Raye 1981) זיכרון אמיתי יכלול מידע חושי (חזותי, קולות, ריחות, טעמים, ותחושות פיזיות), מידע קונטקסטואלי ומידע רגשי. דיווח לא אמיתי יכלול יותר אופרציות קוגנטיביות (חשיבה, הזכרות, שיקול דעת) מבין 11 מחקרים שנותחו Vrij ,2000)) עלה תיקוף ל: קיום מידע על זמן ומרחב (8 מחקרים). מידע חושי (7 מחקרים). תאור אופרציות קוגנטיבית (1 מחקר). RM נמצא יעיל יותר לניתוח עדויות של מבוגרים מאשר ילדים משום שילדים מתקשים בבקרת מציאות גם כשחוו את האירועים. RM יעיל בעיקר כשהאירועים קרו זמן קצר לפני הדיווח. אנשים נוטים למלא פערים בפרטים שלא נבעו מחווית האירוע.

25. Scientific content analysis (SCAN) שיטה לניתוח טקסטים כתובים או תמלילי ראיונות (Driscoll 1994) . כוללת קריטריונים שקיומם מחשיד בשקר כגון: העדר זיכרון או העדר קישור למקור הזיכרון כוללת קריטריונים שהעדרם מחשיד בשקר: קשרים בין חלקי הדיווח, תיקונים, שימוש בגוף ראשון, זמני עבר, הכחשה של האשמות, קישורים מיותרים, שינויים בשפה, רגשות, זמן. מחקרי שדה זהו יעילות מסויימת בשיפוט על פי השיטה אך ללא עקביות במדידות חוזרות (כ- 65% לעומת 45% בקרב חוקרי משטרה Smith et al., 2001)).

26. Interpersonal deception theory (IDT) א. איכות התיאורים- בנסיון להראות אמין, אנשים יוסיפו מילות תואר ותואר הפועל בתיאוריהם ב. כמות התיאורים- פחות מילים, פחות משפטים ופחות זמן דיבור. חסרים בתחביר, אנפורמציה חושית ורמת פירוט נמוכה ג. בהירות - תיאורים כלליים ובלתי מחוייבים, אי בהירות תחבירית, שימוש בשפה כללית ולא בהירה, ד. רלונטיות – חוסר ישירות סמנטית ותחבירית, פרטים לא רולונטיים ה. דפרסונליזציה- הבעת ריחוק באמצעות הפרדת הדובר מהנושא, אי שימוש בגוף ראשון, שימוש בסביל ו. תפעול האימג' כדי להראות אמין. ביקורת עצמית, הודאה בהעדר ידע או זיכרון, המנעות משפה שלילית כדי לא להסגיר חרדה אשם ורגשות שליליים.

27. Verbal immediacy (VI) מתייחס להתנהגות וורבלית ולא-וורבלית המיועדים ליצור רושם של קרבה או ריחוק, התקרבות או המנעות. כוללת קטגוריות של: א. מרחב וזמן, ב. עצמי, אובייקט ופעולה ג. ספציפיות בזהוי ותאור המבססים מיידיות או אי-מיידיות. אי מיידיות מילולית כוללת אינדיקטורים של חוסר שייכות, חוסר זהות, דיבור מנומס ולא אישי, אוטומטיות בדיבור, פחות ישירות שינוי ביחסי קרבה עם המראיין.

28. מדדים אחרים פיזיולוגים ונורולוגים FMRI פר-וורבלים: ניתוח קול, כתיבה, ציור

29. התוקף של הערכות מהימנות למרות הקושי בהפקת שקרים, ובעיקר לילדים, קשה מאוד להעריך מהימנות העדות. מחקרים הראו שלשימוש בכלים פורמאליים לניתוח מהימנות יש השפעה מועטה על תוקף ההערכות. ישנן עדויות אמפיריות המראות שאנשי מקצוע שונים מזהים במידה מועטה עדויות שקר של ילדים וכי אחוזי הזיהוי אינם מספקים. הטיות קיימות: הטיית אמת truth bias)). בעלי מקצוע אינם מבצעים טוב יותר מהדיוטות. השכלה, ותק או בכירות מקצועית לא שינו.

30. הערכת מהימנות: המחקר הישראלי(Hershkowitz et al., 2007) • השווה שיפוט עדויות שהופקו עם פרוטוקול ה-NICHD לשיפוט עדויות שהופקו ללא הפרוטוקול • הקיף את כל חוקרי הילדים בישראל • השימוש בפרוטוקול שיפר הערכת מהימנות על 3 מימדים: • הסכמה בין שופטים • דיוק השיפוט • ביטחון בשיפוט • הטיית אמת: עדויות אמת זוהו טוב יותר מעדויות שקר

31. סכום תחום הדעת המחקר מזהה אינדיקטורים בודדים אך לא בעקביות. גודל האפקט (effect size) נמוכים. הטיות אמת. גיל, מוכרות האירוע והכנה לעדות מצמצמים יעילות. שאלות פתוחות, לא צפויות מקדמות דליפה. מטה-אנליזות לא מכוונות מספיק. הרוב המכריע של המחקר נעשה במעבדה והתוקף האקולוגי שלו נמוך: לא ניתן לתפעל בו מוטיבציה גבוהה לשקר, רמת סטרס גבוהה, לשחזר תנאי חקירה, ולדמות את ההשלכות החמורות שיש לשקר.

32. הפרוייקט הישראלי נערך בשיתוף היחידה לחקירות ילדים, חוקרים מאוניברסיטת חיפה, ממכון המחקר של משרד הבריאות האמריקאי NICHD,מאוניברסיטת קיימברידג'. המטרה: בדיקה ססטמטית של מגוון כלים להערכת מהימנות. בעל תוקף אקולוגי מלא ורלוונטיות למערכת המשפט בישראל. מחקר השדה הגדול, המקיף והרגיש ביותר מבחינה מתודולוגית. בודק היבטים מילוליים ולא מילוליים של עדויות הילדים.

33. מתודולוגיה בניה ססטמטית של קבוצת עדויות סבירות ולא-סבירות. התאמה: גיל, סוג פגיעה, קרבה לפוגע, חוזק הראיות. המדגם נאסף בשלבים מזה שני עשורים (קלטות בשנה האחרונה). תיקוף אמת/ לא אמת באמצעות ראיות חיצוניות לעדות בלבד בקטגוריות: ממצאים רפואיים כולל DNA, הצהרות עדים וחשודים, עדויות חומריות ושונות. שימוש בסקלת הורוביץ לשקלול הראיות (Horowitz et al., 1994). שיפוט אמיתות העדות ע"י 3 שופטים מיומנים.

34. אנטגרציה של מדדים מדדים לא מילוליים: דחק, הימנעות, רגשות, ועוד. CBCA השלמת קריטריונים משיטות מילוליות נוספות. בדיקת הדינמיקה של הראיון בחלק הקדם מהותי:(כניסה ותגובה להקלטה, יצירת קשר, כללי תקשורת, הבחנה בין אמת לשקר, תגובות לצורות תשאול שונות), בחלק המהותי (תאור חופשי, דליפות, סתירות, הרחבה לאחר תשאול)ובתיאור חשיפת ההתעללות. בדיקת מדדים המשמשים באופן פרקטי בשדה.

35. שאלות לדיון מהשדה למחקר: האם האלמנטים החשובים של הערכת מהימנות מיוצגים במחקר? מהמחקר לשדה: יישימות השיטות להערכת מהימנות. האם זו משימה לביצוע באמצעים מדעיים? הרחבה לבעלי פרופסיות אחרות: שוטרים, פרקליטים. תגובות על הפרויקט.