1 / 13

שביעות-רצון והערכת הקורס האקדמי המקוון בקרב סטודנטים בעלי-ניסיון וחסרי-ניסיון בקורסים מקוונים

שביעות-רצון והערכת הקורס האקדמי המקוון בקרב סטודנטים בעלי-ניסיון וחסרי-ניסיון בקורסים מקוונים ד"ר הדס-מלכה הכהן אוניברסיטת בר-אילן המחקר הנוכחי הוא חלק מעבודת הדוקטורט בהנחיית פרופ' דוד פסיג. מטרת המחקר

damian
Download Presentation

שביעות-רצון והערכת הקורס האקדמי המקוון בקרב סטודנטים בעלי-ניסיון וחסרי-ניסיון בקורסים מקוונים

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. שביעות-רצון והערכת הקורס האקדמי המקוון בקרב סטודנטים בעלי-ניסיון וחסרי-ניסיון בקורסים מקוונים ד"ר הדס-מלכה הכהן אוניברסיטת בר-אילן המחקר הנוכחי הוא חלק מעבודת הדוקטורט בהנחיית פרופ' דוד פסיג

  2. מטרת המחקר לבדוק האם קיימים הבדלים בין סטודנטים חסרי-ניסיון לבין סטודנטים בעלי-ניסיון בקורסים מקוונים, ביחס לעוצמת הקשר בין שביעות-רצון לבין הערכת שלושה מדדים בשאלון להערכת הקורס האקדמי המקוון (הכהן, 2010).

  3. המדדים בשאלון להערכת הקורס המקוון (הכהן, 2010) המרצה כמנחה, כמדריך, מתווך, יועץ, מקשר מכיר את הסביבה הוירטואלית ומנצל את האפשרויות הגלומות בה ביעילות מרבית. מנחה יוצר את התנאים ללמידה קונסטרוקטיביסטית ושיתופית. פועל באופן מעשי ליצירת הקבוצה. המנחה / הגוף המנהל, מספק סביבה בעלת מבנה תומך הן מבחינת אינטראקציה והן מבחינת מידע רחב.

  4. ההשערות בקרב סטודנטים חסרי-ניסיון, "מידת שביעות הרצון"תמצא כבעלת קשר חיובי בעוצמה גדולה למדד "המרכיבים האישיותיים, הידע והניסיון של המנחה המקוון"ולמדד "ארגון סביבה לימודית בעלת מבנה תומך" יותר מאשרלמדד "תכנון וארגון פעילויות לימודיות קונסטרוקטיביסטיות ושיתופיות ובניית הקבוצה הוירטואלית". בקרב סטודנטים בעלי-ניסיון , "מידת שביעות רצון" תמצא כבעלת קשר חיובי בעוצמה גדולה למדד "תכנון וארגון פעילויות לימודיות קונסטרוקטיביסטיות ושיתופית ובניית הקבוצה הוירטואלית"יותר מאשרלמדד "המרכיבים האישיותיים הידע והניסיון של המנחה המקוון" ולמדד "ארגון סביבה לימודית בעלת מבנה תומך". .

  5. מן הספרות גם בעידן ה-Net generation" " בו השימוש בטכנולוגיות תקשוב (ICT) נעשה כמעט בכל תחומי החיים, אף-על-פי-כן נמצא כי היכולת של הלומד להשתמש בטכנולוגיות אלו לצרכי למידה היא מוגבלת (Guri-Rosenblit & Gros, 2009, 2011). ניסיון קודם עם סביבות למידה מתוקשבות יכול לקדם: הצלחה ושביעות-רצון (שני ונחמיאס, 2001Colleen, 2002; Stewart, 2008 ;) לפתח אצל הלומד אסטרטגיות למידה המתאימות לסביבה הוירטואלית (Grabinger, Aplin & Ponnappa-Brenner, 2007; Mioduser, Nachmias & Forkosh-Baruch, 2009). במחקר שנערך בטכניון בקרב סטודנטים להנדסה ומדעים הלומדים בקורסים מקוונים נמצא כי 52% מכלל הנימוקים נגד למידה מרחוק היו החשש מהעדר תקשורת עם המרצים (דורי, ברק וחוסין-פארג', 2011). יכולות טכנולוגיות ולימודיות ואינטראקציה טובה ותמיכה בלומד, חיוניים והכרחיים להצלחה והם המנבאים העיקריים לשביעות-רצון הסטודנטים מההוראה המקוונת (Herbert, 2006; Perry, Boman & Care, 2008).

  6. מתודולוגיה המשתתפים 315 סטודנטים מ-23 קורסים מקוונים במלואם (fully online) בתחומי תוכן ותארים שונים. המשתתפים נדגמו מתוך ארבע אוניברסיטאות ושלוש מכללות, בארץ. גילם של המשתתפים נע בין 19-58 שנים. הגיל השכיח 24-35 שנים. התפלגות המשתתפים במשתנה "התנסות בקורסים מקוונים" N=315

  7. כלי המחקר שאלון להערכת הקורס המקוון (הכהן, 2010). מטרת השאלון לבדוק את מידת הצלחת ההטמעה של האסטרטגיות הפדגוגיות בסביבה הוירטואלית של הקורס האקדמי המקוון (מהימנות פנימית אלפא של קרונבך 940.=a ). לשאלון שלושה חלקים: חלק א- מתייחס למילוי פרטים לגבי הקורס, ידע בישומי מחשב, וניסיון בקורסים מקוונים. חלק ב- 56 פריטים המחולקים לשלושה מדדים (דוגמאות לפריטים בכל מדד). חלק ג- מתייחס לבדיקת מידת שביעות-הרצון של הסטודנט מהקורס המקוון.

  8. הליך המחקר נערך בסוף שנת הלימודים תשס"ו (יוני, 2006) והתארך עד סוף שנת הלימודים תשס"ז (אוגוסט, 2007). שלבי המחקר כללו: איתור קורסים מקוונים ופנייה לקבלת הסכמת המנחים להעברת השאלון בקרב הסטודנטים והדוא"ל שלהם. העברת השאלון לסטודנטים בדוא"ל בפורמט מקוון או על-גבי קובץMSWORD .

  9. ממוצעי ההערכות של סטודנטים בעלי הניסיון (N=90) וחסרי הניסיון (N=225) ביחס לשלושת מדדי השאלון והשאלון כולו ע"ג סולם הערכה 0-5. ממצאים

  10. ממצאים מקדמי מתאם פירסון בין "שביעות רצון מהקורס המקוון" לבין מדדי השאלון והשאלון בקרב סטודנטים חסרי ניסיון (N=225) ובעלי ניסיון (N=90) בקורסים מקוונים

  11. תרומת המחקר הדגשת חשיבות הידע והניסיון של המנחה המקוון על שביעות-הרצון מהקורס, בקרב לומדים המקוונים ובמיוחד בקרב בעלי ניסיון בקורסים מקוונים. הבנת המשקל היחסי של כל אחת מהאסטרטגיות הפדגוגיות בסביבה הוירטואלית על שביעות-רצון הלומדים מהקורס המקוון. מההיבט של כל לומד פוטנציאלי, יותר מאשר לפעילויות הלימודיות בקורס המקוון, למרכיבים האישיותיים הידע והניסיון של המנחה וליכולת לארגון סביבה לימודית תומכת. יש קשר חזק יותר למידת שביעות הרצון שלו מהקורס המקוון. סיוע באפיון עקרונות פדגוגים שיהוו בבחינת סטנדרט בבניה ועיצוב של קורסים מקוונים מצליחים במטרה להבטיח את שביעות-הרצון של כל לומד פוטנציאלי.

  12. המדדים בשאלון להערכת הקורס המקוון מדד "המרכיבים האישיותיים, הידע והניסיון של המנחה המקוון" (18 פריטים, 900. =a). • דוגמא: "הקשר הטוב עם המנחה תרם למוטיבציה שלי בקורס". מדד "תכנון וארגון פעילויות לימודיות קונסטרוקטיביסטיות ושיתופיות ובניית הקבוצה הוירטואלית" (22 פריטים, 923.=a). • דוגמא: "המנחה עודד ליצירת קשר של שיתופיות והדדיות עם הלומדים האחרים בקורס". • דוגמא: "בתחילת הקורס המנחה יצר אפשרויות או פעילויות להכרות אישית עמי וביני לבין עמיתיי הלומדים". • מדד "ארגון סביבה בעלת מבנה תומך" (16 פריטים, 865.=a). • דוגמא: "אתר הקורס סיפק את כל חומרי הקורס וכן הפניות למאמרים, מצגות, סרטונים, מילונים, לומדות וכו' ". ליד כל פריט סולם הערכה בן 6 דרגות (0-"לא רלוונטי", 1-"לא מסכים/ תרם כלל", ועד 5-"מסכים/ תרם במידה רבה מאוד). חזרה

  13. ההשערה חזרה

More Related