1 / 37

מדדי בטיחות בדרכים דוד שנער, מדען ראשי

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יחידת המדען ראשי. מדדי בטיחות בדרכים דוד שנער, מדען ראשי. כנס אור ירוק 6 27.12.2007. המדדים לבטיחות . מדדי יעד בתוכניות בטיחות לאומיות שיעורים של תאונות/נפגעים יחסית למדדי חשיפה מספרים מוחלטים של תאונות/נפגעים "משתנים מסבירים" הנגזרים ממודלים סטטיסטים

damia
Download Presentation

מדדי בטיחות בדרכים דוד שנער, מדען ראשי

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יחידת המדען ראשי מדדי בטיחות בדרכיםדוד שנער, מדען ראשי כנס אור ירוק 6 27.12.2007

  2. המדדים לבטיחות • מדדי יעד בתוכניות בטיחות לאומיות • שיעורים של תאונות/נפגעים יחסית למדדי חשיפה • מספרים מוחלטים של תאונות/נפגעים • "משתנים מסבירים" הנגזרים ממודלים סטטיסטים • משתנים מסבירים על סמך מודלים סיבתיים: מדדי ביניים כמותיים לניטור תוכניות הבטיחות • מדדים של אפיונים בטיחותיים: רכב, דרך • מדדים של תפקוד בטיחותי: מדדי התנהגות הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  3. מדדי יעד בתוכניות בטיחות לאומיות • מספרים מוחלטים • תאונות: עם נפגעים או קטלניות • נפגעים: פצועים או הרוגים • שיעורים – נתוני תאונות יחסית למדדי חשיפה • אחוז שינוי לעומת שנת בסיס • יחסית לגודל האוכלוסייה • יחסית למספר רכבים • יחסית לנסועה 3 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  4. מדד יעד – מספר הרוגים על פי תוכנית שיינין 17%- דצמבר 26: 4%- 427 לעומת 443 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  5. מודלים סטטיסטים להסבר מדדי יעד: המודל הכלכלי: הפעילות הכלכלית --> נסועה --> תאונות. R2 = 0.93 שנים 1975-1982

  6. מודל Partyka לאורך תקופה ארוכה יותר אחורה R2 = 0.98 שנים 1960-1982 Fatalities = -96.781 – 1.857xUnemployed workers/1000 + 0.497xEmployed Workers/1000 +0.962 Non-Labor Force/1000 – 3995 if 1974 – 4824 if 1974 or later

  7. יפה... אבל – מוסיפה Partyka- חייבים לזכור ש: • המודל נותן אמד למדידת התרומה של המשתנים הכלולים בו, אך אינו מתייחס לתרומת משתנים שאינם כלולים בו. • המודל מצביע על קשר – אך לא על קשר סיבתי • ניבויים (לעתיד) על סמך המודל הם בעייתיים כאשר הם מסתמכים על נתונים של מעבר לטווח הערכים שעל פיהם פותח המודל. הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  8. האם Partyka ראתה את הנולד? תיקוף המודל על שנים 1983 – 1989. R2 = 0.64 שנים 1960-1989

  9. אז איך מקדמים את יעד ועדת שיינין? מגדירים יעדים של מדדי ביניים: מדדי תפקוד בטיחותי עם קשר סיבתי מוכח קונקרטיים וניתנים למדידה ספציפיים קשים אך ניתנים להשגה מקובלים על האחראים להגשמתם לעובדים צריכים להיות כלים להשגת היעדים התהליך צריך להיות מלווה במשוב יחסית ליעד הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  10. דוגמא: מדדי תפקוד בטיחותי בניטור תוכנית לאומית של שוודיה לשנים 1995-2000

  11. דוגמא: מדדי תפקוד בטיחותי בניטור תוכנית לאומית של שוודיה לשנים 1995-2000 (המשך)

  12. באיזה מדדי התנהגות כדאי להתרכז? • מדדים עיקריים – "השילוש הקטלני" • הימנעות מנהיגה לאחר שתייה – "שתייה ונהיגה" • שמירה על המהירות המותרת – "מהירות" • שימוש באמצעי ריסון/הגנה – "חגורות" • מדדים משניים • מעבר באור אדום בצומת • ציות לתמרורים בכניסה לצומת • ציות לרמזור אדום על ידי הולכי רגל • חציית הולכי רגל במעברי חציה מוסדרים • שמירת מרחק • שימוש באורות יום 12 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  13. 1. מדדי ביניים של שתייה ונהיגה, שיטות שיפור, וניתוח מצבים ממוקדים • אחוז הנהגים בכביש: • עם אלכוהול בדם • עם או יותר מ"הרמה הקבועה בחוק" (0.05% מ"ג\מ"ל בדם) • מדיניות התערבות: חינוך, הסברה, אכיפה+פירסום, ענישה משמעותית ומיידית (למשל החרמת רכב) • מדידה באמצעות בדיקות אקראיות וניתוח לפי • מיקום: סוג כביש, קירבה לפאבים, • זמן: יום בשבוע, שעה • מאפייני הנהג: גיל, מגדר 13 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  14. עלות חברתית תפוקה סופית נהגים שיכורים הרוגים/ כלל הנהגים ההרוגים תפוקת ביניים נהגים שיכורים/ כלל הנהגים בזרם התנועה מספר בדיקות נשימה אקראיות תוכניות לבטיחות בדרכים שתייה ונהיגה במסגרת "התמונה הגדולה" תוצאתהמדיניות SUNflower+6 2005

  15. מדדי "תפוקה" לתוכניות למניעת שתייה ונהיגה (לפי SafetyNet: SPIs, 2007) • אחוז ההרוגים בתאונות שבהם לפחות נהג אחד היה תחת השפעת אלכוהול. • מספר ואחוז הפצועים קשה והרוגים עקב תאונה בה לפחות משתמש דרך פעיל אחד היה תחת השפעת אלכוהול. 15 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  16. מה המצב בישראל? מעורבות האלכוהול/סמים בתאונות בישראל כאחוז מכלל הסיבות לתאונות הבעיה: 1. המדידה של אלכוהול בקרב המעורבים בתאונות אינה שיטתית 2. אין לנו מדדי ביניים של מספר הנהגים על הכביש תחת השפעת אלכוהול 16 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  17. מדד ביניים של אלכוהול: % הנהגים עם 0.05% או יותר של אלכוהול במדינות עם רמה קובעת של 0.05% ובישראל?? הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  18. 2. מדדי מהירות (לפי SafetyNet: SPIs, 2007) • מהירות ממוצעת • סטיית תקן של המהירות הממוצעת • האחוזון ה 85 • אחוז הנהגים הנוהגים מעל למהירות המותרת • כל אלה בנפרד עבור סוגי כביש שונים, סוגי רכב שונים, יום בשבוע ושעה ביום הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  19. דוגמא: אחוז הנוהגים מעל למהירות המותרת בכבישים מהירים במדינות שונות לפי SafetyNet: SPIs, 2007 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  20. השוואה בינלאומית: אחוז הנהגים העוברים את המהירות המרבית המותרת והאחוזון ה 85 20 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  21. השוואה בינלאומית: שיעור העוברים את מגבלת המהירות המרבית המותרת (המשך) 21 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  22. ומה אצלנו? ממצאים עיקריים מסקר מהירויות של ועדת לבנה - 2003 22 • בכל סוגי הדרכים, בזרימה חופשית, בנתיב הנסיעה המהיר (השמאלי): • 40%-90% מהנהגים בדרכים המהירות עוברים את המהירות המותרת • עד 95% מהנהגים בדרכים הדו-מסלוליות הממוחלפות. • האחוזון ה-85 של מהירויות הנסיעה בנתיב המהיר בזרימה חופשית עולה על המהירות המותרת והוא: • 120-130 קמ"ש בדרכים המהירות • 110-130 קמ"ש בדרכים הדו-מסלוליות הממוחלפות. הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  23. 3. שימוש באמצעי ריסון ברכב וקסדות ברכב דו-גלגלי לפי SafetyNet: SPIs, 2007 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  24. מידת השימוש בחגורות בטיחות בקרב נהגים בישראל 2003 - 2007 הבדל מובהק הרשות הלאומית לבטיחות דרכים סקר חב' גיאוקרטוגרפיה עבור הרשות, 2007

  25. השוואה בינלאומית- מידת השימוש בחגורות בטיחות בתחום הבינעירוני – שנת 2006 25 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  26. השוואה בינלאומית – מידת השימוש בחגורות בטיחות בתחום העירוני – שנת 2006 26 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  27. 2. חגורות בטיחות: למה להמשיך להתאמץ? ככל שרמת השימוש גבוהה יותר, התרומה גדולה יותר ב 2007 נהרגו בתאונות 116 נהגים: מהם 77 חגורים, 15 לא חגורים, ו 24 לא ידוע. כלומר 16% מההרוגים היו לא חגורים לעומת 6% מהנהגים בכביש. מכאן שהסיכון יחסי להיהרג בתאונה של 2.7 – כמעט פי שלושה!

  28. מידת השימוש בחגורות בטיחות בישראל בשנת 2007 28 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים סקר חב' גיאוקרטוגרפיה עבור הרשות, 2007

  29. מושבי בטיחות: אופן החגירה לפי קבוצות גיל - 2007 סקר שימוש באמצעי הבטיחות לילדים בכלי רכב פרטיים, בטרם עבורה רשות, 2007 29 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  30. שימוש בקסדות בקרב רוכבי אופניים – ישראל(דצמבר 2006), ילדים 3-17. סקר בטיחות ילדים רוכבי אופניים בישראל, בטרם עבור הרשות, 2007 30 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  31. אילו עוד גורמי אנוש הם מועמדים למדדי ביניים? • נהיגה של נהגים צעירים/חדשים ונהגים קשישים • הליכה נכונה ובביגוד מתאים של הולכי רגל • התנהגויות שונות לפי מגזרים (חרדי, ערבי) • אופנועים • אופניים • עייפות, חוסר קשב והסחת דעת • נהיגה אגרסיבית 31 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  32. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מתכוונת לאמץ מדדי תפקוד בטיחותיים • להיצמד לתוכנית המדדים של ה EU תוך מעקב ואימוץ הדרגתי של המדדים ההתנהגותיים הבאים: • מהירות בתנאי זרימה חופשית: ממוצעת, % מעל, אחוזון 85, אחוז מעל ל 10 קמ"ש מהמותר • שימוש באמצעי ריסון: יום ולילה, מושבים קדמיים ואחוריים, מושבים לתינוק, מושבים מגביהים • אלכוהול: % נהגים ברמות אלכוהול שונות בכבישים עירוניים ובין-עירוניים בשעות 19:00-06:00. כנ"ל לגבי מעורבים בתאונות • להגדיר תחומים ייחודיים לישראל המהווים נקודות חולשה בטיחותיות, ולאמץ מדדים עבורם (למשל % חגורים במגזר החרדי והערבי) • להגדיר ולמדוד מצב קיים עבור מדדי ביניים נוספים: • סביבתיים (למשל % אתרי עבודה העומדים בתקן מע"צ) • רכביים (למשל % רכבים עם צמיגים תקינים בחורף) הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  33. מהו המצב היום בכימות היעדים עבור שלושת מדדי התפקוד ההתנהגותיים העיקריים? • מהירות: מדידת מהירויות מתבצעת כעת • אלכוהול: מדידת אלכוהול בתאונות בשלבי ביצוע ראשוניים בשיתוף עם המשטרה ופרויקט למדידת אלכוהול בקרב נהגים בתכנון של קרן רן נאור. • ריסון:רמת השימוש ידועה וגבוהה. מהגבוהות בעולם מלפנים (95%~) אבל נמוכות יחסית במושב האחורי (40%~). צריך להגדיר יעדים לשנים הבאות מלפנים, מאחור, עבור תינוקות, עבור ילדים. הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  34. סיכום המצב כיום • ישראל כבר מודדת את מדדי התאונות המקובלים בעולם המערבי, והנתונים שלנו יצורפו מעתה לנתוני מדינות האיחוד האירופי (IRTAD) • לישראל יעד המוגדר על פי מספר הרוגים כמקובל ברוב מדינות אירופה • אנחנו כעת בשלבי פיתוח מעשיים של יעדי התפקוד הבטיחותיים של מהירות, ריסון, ואלכוהול. • אנחנו בתיאום עם הקהילה האירופאית בכל הנושאים הללו הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  35. מה צריכה ומתכוונת הרשות לעשות ב 2008 • לתרגם את היעד העיקרי (שיינין) ליעדים קונקרטיים עבור מדדי התפקוד • לנתב את מאמצי הרשות להשגת היעדים של מדדי הביניים • להקפיד שהתהליך כאן יקביל עד כמה שאפשר לפעילות במדינות המפותחות על מנת שיהיה לנו בסיס להערכת קצב ההתקדמות הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  36. תודה תודה על ההקשבה דוד שנער מדען ראשי davids@rsa.org.il הרשות הלאומית לבטיחות דרכים

  37. מידת השימוש בחגורות בטיחות של נהגים בישראל לפי סוג הדרך - 2007 37 הרשות הלאומית לבטיחות דרכים סקר חב' גיאוקרטוגרפיה עבור הרשות, 2007

More Related