עיבוד חושי וויסות עצמי כבסיס לתפקוד והתפתחות

1. עיבוד חושי וויסות עצמי כבסיס לתפקוד והתפתחות דר' נורית יגרמן מרכז בייקר אוניברסיטת בר-אילן

2. עיבוד חושי- היכולת של המח ומערכת העצבים לקלוט ולפענח אינפורמציה חושית מהסביבה (ראיה, שמיעה, טעם, ריח ומגע) ומהגוף (תנועה ושיווי משקל) לכלל חוויה מודעת אחת של מה מתרחש כרגע מסביבי ואיתי ומה היא התגובה ההולמת בסיטואציה הנתונה. (Ayres, 1979; Bundy & Murray, 2002; Kandel, Schwarts, & Jessel, 2000; Miller, 2006). עיבוד חושי וויסות עצמי-הגדרה

3. ויסות עצמי- מתייחסליכולת לשלוט על אופי ועצמת התגובה לנוכח האינפורמציה החושית הנכנסת. התנהגות מווסתת = התנהגות מסתגלת =התנהגות המותאמת לדרישות או לאופי הסיטואציה התנהגות מווסתת= התחברות לנעשה מסביב, למידה והתפתחות. (Miller et al., 2001; Willamson & Anzalone, 2001)

4. מודל העיבוד החושי עיבוד חושי * סינון * מיון * רישום * ויסות * תכלול * השוואה * ארגון *קשרים עם חלקים ותהליכים נוספים במח • פלט • * ביטויים חיצוניים: אפקט והתנהגות • ביטויים פנימיים: • תהליכים אמוציונאלים • תהליכים נוירו - פיזיולוגיים • תהליכים נוירו- קוגניטיביים קלט חושי * ראיה * שמיעה *טעם *ריח *מגע * תנועה * שיווי משקל

5. ליקוי בעיבוד החושי ובויסות העצמי • ליקוי בתהליך העיבוד החושי מתייחס לחסר מולד ביכולתם של מערכת העצבים והמח לקלוט, לארגן ולעבד את זרם האימפולסים העצביים-חושיים באופן שיספק לאדם מידע ברור ומדויק על עצמו ועל העולם סביבו(DeGangi, 2000). • כאשר התהליך לקוי, הוא עלול להביא לאיטרפטציה לא נכונה ולא מדויקת של הסיטואציה ובעקבות כך לתגובות בלתי מסתגלות. דהיינו קושי להתחבר אל, לפעול על, ללמד וליהנות ממגוון הגירויים והחוויות בסביבה (Bundy & Murray, 2002). • בראש ובראשונה פוגם באינטראקציה החברתית עם הדמות המטפלת (DeGangi, 1997).

6. ליקוי בעיבוד החושי ובויסות העצמי- המשך • אפקט של כדור שלג- עוד ועוד אינטראקציות לא אופטימאליות עם הסביבה, יביאו בסופו של דבר להחמרה בתמונה הקלינית ולפגיעה בתהליך ההתפתחות – חשיבות הזיהוי המוקדם (DeGangi et al., 2000; DeSantis et al., 2004 ). • ביטויים התנהגותיים רבים ומגוונים- הבחנה התפתחותית (DC 0-3)"הפרעות בויסות"”Regulatory Disorders” (Zero to three, 1994).

7. רצף התגובות לגירויים חושיים(מבוסס על (Dunn, 2000, 2002, 2004 טווח תגובתיות אופטימאלית (התנהגות מסתגלת) תת תגובתיות תגובתיות יתר אדישות חסר עניין חולמנות עיסוק עצמי חיפוש גרייה גרייה עצמית סרבול קושי לתכנן תנועה חזרתיות הגנתיות הימנעות תגובות מוגזמות בעוצמתן אי-שקט תנועתיות יתר תסכול ועצבנות קושי בארגון קושי לסנן גירוים קשב קצר

8. ליקוי בעיבוד החושי ובויסות העצמי- המשך • הפרעות בויסות העצמי מתייחסות לקושי לשלוט על אופי ועצמת התגובות לגירויים חושיים (Miller et al., 2001). • הפרעות בויסות עצמי- קושי לווסת של רמות של עוררות, קשב, אפקט ופעילות – A4 (Williamson & Anzalon, 2000).

9. 4A- Aroual, Attention, Affect & Action- השפעות הדדיות ויחסי גומלין. • תפקוד מווסת ותקין = מותאם לסיטואציה-לא יותר מדי ולא פחות מדי (ציר). • Aroual - עוררות- מתייחס ליכולת לשמור על ערנות אופטימאלית ועניין במתרחש בסביבה. • Attention- קשב- מתייחס ליכולת להתמקד באופן סלקטיבי בגירוי או במשימה רצויה ולסנן גירויים שאינם רלוונטיים לסיטואציה, והיכולת להעביר קשב באופן גמיש בהתאם לדרישות הסיטואציה. • Affect- ביטוי רגש- המרכיב הרגשי של ההתנהגות והתפקוד. ביטויי רגש מלמדים אותנו האם וכיצד חווה הילד את הסביבה. יחסי גומלין עם עוררות וקשב. ויסות אפקטיבי- מרכיב מרכזי באינטראקציה חברתית. • Action- פעולה-מתייחס בעיקר ליכולת להתחבר ולפעול על הסביבה ע"י התנהגות מטרתית, מתוכננת ומותאמת- תיכנון תנועה.

10. ליקוי בעיבוד החושי ובויסות העצמי- המשך • ביטויי התנהגות רבים ומגוונים. צריך לבדוק בסיס חושי. • Dunn פתחה בשנים האחרונות מודל להסבר הביטויים ההתנהגותיים של ילדים עם ליקוי בעיבוד החושי והויסות העצמי. מבוסס על יחסים אינטראקטיביים בין שני רצפים: 1. רצף ספי הקליטה החושית-מתייחס לעוצמת הגירוי הנדרשת על מנת שהגירוי ירשם. 2. רצף התגובות ההתנהגותיות- נטייה לאקטיביות או פאסיביות בתגובה לקושי ברישום.

11. ספי הקליטה החושית סף גבוה סף נמוך עצמת הגירוי

12. המודל של Dunn

13. המודל של Dunn- ארבעת הצרופים סף קליטה נמוך- הצפה בגירויים • 1. הצרוף הראשון, רגישות לגרייה (Sensory Sensitivity), מיצג תפקוד בהתאמה לסף קליטה נמוך ומאופיין ע"י התנהגויות כמו אי-שקט, נרגנות, הסחתיות וחסר נוחות או תגובה הגנתית לגרייה חושית. • 2. הצרוף השני, תגובה מנוגדת לסף קליטה נמוך, מוגדרת כהימנעות מחישה (Sensation Avoiding), צרוף זה מתאפיין בהתנהגויות המצמצמות חשיפה לגירויים בלתי צפויים כמו נטייה להתבודד, הסגרות, העדפת דפוסי פעילות מוכרים וכו'.

14. המודל של Dunn- ארבעת הצרופים (המשך) סף קליטה גבוה- חסר בגירויים • 3. הצרוף השלישי, רישום חלש (Poor/Low Registration), מיצג תגובתיות מותאמת לסף נוירולוגי גבוה. צרוף זה כולל תגובה בלתי מורגשת או איטית לחישה ומתבטאה בעיסוק עצמי וחסר התחברות, חסר בביטויים רגשיים של התלהבות והנאה או איטיות בתגובות המוטוריות. • 4. הצרוף הרביעי, חיפוש גריה (Sensation Seeking), מיצג תגובה מפצה לסף נוירולוגי גבוה המתבטאת בהנאה המופקת מסביבה סנסורית עשירה ומהתנהגויות היוצרות חישה אינטנסיבית כמו השתוללות, דיבור בקול רם וכו'.

15. המודל האקולוגי לעיבוד חושי (Miller et al., 2001). • מודל המוסיף לתמונה הנוירופיזיולוגית-התנהגותית גם משתנים סביבתיים-הקשריים. • על פי המודל האקולוגי תהליך העיבוד החושי התקין מאפשר לאדם הסתגלות ותפקוד בסיטואציות רבות ומגוונות, בעוד שהתהליך הלקוי מצמצם עבור האדם את סוגי הסיטואציות בהן הוא מצליח להגיב באופן מסתגל. • משמעות טיפולית: אם ניצור עבור הילד סיטואציות מותאמות לפרופיל החושי שלו, בהן הוא מצליח לעבד חישה לווסת את התנהגותו ולהגיב באופן מסתגל- ניצור עבורו התנסויות מקדמות התפתחות שחסרות לו בשל הליקוי בעיבוד החושי ובויסות העצמי.