עדכונים במס הכנסה וחקיקה

1. עדכונים במס הכנסהוחקיקה בן-הרויה דוד רואה חשבון B.A. מינהל עסקים יועץ מס יום עיון איגוד המוסכים 29.8.12 www.aroyacpa.co.il

2. תיקון 42 לחוק מע"מ • עוד ביוני 2011 (תיקון 41) נקבע רטרואקטיבית מינואר 2011 כי מועד החיוב במע"מ יהיה מועד קבלת התמורה ולא מועד קבלת השירות וזאת לעסקים הנכללים בתוספת י"א להוראות ניהול פנקסים הכוללים בין היתר: מוסכים, השכרת רכב, אולמות אירועים, שיפוצים ועוד. התנאי: עד מחזור 15 מיליון ₪ ללא מע"מ. • בתיקון 42 נקבעו כללים נוספים לאימוץ תיקון 41 כדלקמן: א. את חשבונית המס ניתן יהיה להוציא רק לאחר קבלת התמורה בפועל ולא לפני כן. ב. נאסר על הקונה/מקבל השירות לדרוש חשבונית מס כתנאי לתשלום. ג. הפרת הוראה זו מהווה עבירה פלילית שעונשה מאסר 3 חודשים או קנס בגובה 9600 ₪.

3. המשך תיקון 42 לחוק מע"מ • נוסף סעיף 95(א1) לחוק הקובע כי עוסק שהיה יכול לדרוש מס תשומות מחשבונית מס או רשומון יבוא ולא דרשם, רשאי מנהל מע"מ להטיל עליו קנס בגובה 30% מסך התשומות שלא דרש. • סעיף 46 תוקן כך שמועד הוצאת החשבונית יהיה תמיד תוך 14 יום ממועד החיוב במס ללא קשר לדיווח מזומן או מצטבר. • מועד החיוב במס של עסקאות שירות שמחירן הושפע מיחסים מיוחדים, או שלא נקבע להן מחיר או שתמורתן או מקצתן בשווה כסף יהיה על בסיס מצטבר עם קבלת השירות. • מיספור החשבוניות ע"י רשות המיסים נדחה בשלב זה ל- 1.1.17 אך ניתנה סמכות לשר האוצר להקדים ל-3 שנים אך לא מוקדם מ-1.1.14 .

4. תיקון 190- הנושאים שתוקנו • הגדלת הפטור על הקצבה ואופן חישובו. • הגדלת התקרה לבעלי שליטה [סעיף 32(9)(א) לפקודה]. • שינוי "נוסחת השילוב" בעקבות שינוי הפטור על הקצבה. • מיסוי היוון קצבאות במתכונת החדשה. • שינויים ב"תשלומים פטורים" וב"קצבה מוכרת". • היוון קצבה של יחיד שנפטר. • שינויים בהוראות לעניין קצבת שארים. • פריסת הפרשי קצבאות לפי סעיף 8(ג)(1) לפקודה. • תיקון סעיף 87 – משיכת כספים מקופת גמל שלא כדין. הזכויות שמורות לבן הרויה דוד רו"ח www.aroyacpa.co.il

5. הגדלת ההוצאה לחברה בגין הפקדות לבעלי שליטה • המצב הקודם – הותרה הוצאה עד 11950 ₪ לשנה כהפקדה בגין מרכיב הפיצויים והתגמולים ובנוסף לאכ"ע עד 3.5% *4 *שמ"ב (14484₪ ). • המצב החדש – הכרה כמו לעובד שכיר. עד 7.5%*4*שמ"ב (31032₪ ). כולל אכ"ע. מגבלה – התקרה לפיצויים נותרה 11950 ₪. • בדיקת הטבות כעמית עצמאי - בגין רכיבי שכר לא מבוטחים יכול העובד להפקיד עד תקרה של 8500 ₪ לחודש כפול 16% ( 1360 ₪ ). מתוכם 11%-935 ₪ יהוו ניכוי ו-5% - 425 ₪ ישמשו לזיכוי 35%. • את המסלול הנכון לבעל שליטה יש לבדוק באופן פרטני תוך ניצול הטבות המס הן מבחינת ההיבט של החברה (מס חברות) והן מבחינת ההיבט של בעל השליטה. (מס שולי) הזכויות שמורות לבן הרויה דוד רו"ח www.aroyacpa.co.il

6. דוגמאות להפקדות לבעלי שליטה נתונים: שכר של 17000 (8500+8500) .החברה בהפסד. אובדן כושר עבודה-יקר עקב מצב בריאותי. חישובים: 996*12=11950 ₪ תקרה לפיצויים (נותרה לאחר התיקון) 17000*3.5%=595 ₪ התקרה לאובדן כושר עבודה 17000*11% (7%+4%)=1870 ₪ ניכוי בגובה מס שולי 17000*5%=850 לזיכוי 35% = 298 ₪ *עמית עצמאי *עמית שכיר הזכויות שמורות לבן הרויה דוד רו"ח www.aroyacpa.co.il

7. דוגמא נוספת נתונים: שכר מבוטח של 25976 (34476-8500) .החברה ברווח. חישובים: 996*12=11950 ₪ תקרה לפיצויים (נותרה לאחר התיקון) 25976*5%=1299 ₪ התקרה להפקדה לקצבה 25976*2.5%=649 ₪ התקרה לאובדן כושר עבודה 25976*7% =1818 ₪ ניכוי בגובה מס שולי עד תקרה 25976*5%=1299 לזיכוי 35% עד תקרה *אם יש רכיבי שכר נוספים (לא מבוטחים) ניתן להפקיד 16% (11%+5%) 8500*16%=1360 מפוצלים 935 לניכוי ו-695 לזיכוי *ניתן ל"רכוש" אכ"ע נוסף על ההפרש בין 25976-34476 בשעור 3.5% *עמית עצמאי *עמית שכיר הזכויות שמורות לבן הרויה דוד רו"ח www.aroyacpa.co.il

8. חישוב מאוחד • רקע: ב-2003 קיבל ביהמ"ש העליון ערעור של קלס נ' ת"א 4 ונקבע: "חזקת התלות" הקבועה בסעיף 66(ה) ניתנת לסתירה. ביהמ"ש הורה להחזיר את התיק למחוזי כדי שבני הזוג יוכיחו כי אין תלות במקור הכנסותיהם. • לאור זאת מ"ה הוסיף תקרה בסעיף 57(ב) ו-66(ה)(2) לבן/בת זוג -48960 ₪ לשנה. • במהלך השנתיים האחרונות נקבעו פסקי דין התומכים בהילכת קלס (מלכיאלי ושקורי). בפס"ד כהן בב"ש נפסק כי בני הזוג עשו פיקציה. • רשות המיסים ערערה לעליון, גם כהן ערער וכך בדיון משותף טרף ביהמ"ש העליון את הקלפים ולמעשה החזיר את המצב כלפני קלס. • גם בעתירה לדיון נוסף הוחלט לא לשנות את ההחלטה ולמעשה העיר ביהמ"ש למחוקק לתקן את סעיף 66(ה). • מ"ה דורש את הפרשי המס לשנים 10-12 ללא ריבית ובפריסה של 12 תשלומים. החל מ-12 חישוב מאוחד.

9. השיקולים לחברה בע"מ • הרווחים הצפויים. האם מעבר לשכר הנמשך? • חסכון בדמי ביטוח לאומי. • הוראות ניהול ספרים החלים על העסק. (המחזור לכפולה........) • הפרשות סוציאליות לבעלי שליטה לעומת העצמאי. • גורמי סיכון גדולים בעסק. הגבלה באחריות. • רכישות נכסים מעודפים הנצברים. דיבידנד דרך חברת החזקות. • גיוס הון ואשראי. • התדמית בעיני לקוחות המקבלים שירותים מהעסק. • עלויות ניהול חשבונות ודוחות כספיים מבוקרים. • אם קיימים שותפים נוספים כדאיות לחברה. • המצב לאחר המעבר מעצמאי לחברה. • מסקנה: אין לקבל החלטה ללא יעוץ ובדיקת כל ההיבטים.

10. מבנה ההחזקות המומלץ מצב קיים מצב מומלץ באישור 104א. משה בוזגלו משה בוזגלו 100% 50% 100% דיבידנד פטור ממס בוזגלו החזקות בע"מ חברה חברה 100% מוסך בע"מ מוסך בע"מ

11. יומן עבודה בסעיף 3(4) להוראות ניהול ספרים נקבע: " בעל מוסך-יומן עבודה שיכלול לגבי כל רכב שנתקבל לטיפול לפחות ........אולם ניתן לרשום בחשבונית את הפרטים (א) עד (ג) {תאריך, מספר רכב, שם לקוח ומענו...}מיד עם קבלת הרכב לטיפול. עם סיום הטיפול תושלם החשבונית ברישום פירוט התיקונים שנעשו ופירוט החלפים שנצרכו. הרישום ביומן העבודה ייעשה סמוך לקבלת הרכב לטיפול." "הבעיות" בניסוח החוק: • מיהו בעל מוסך? • מה זה סמוך? • למה הכוונה לקבלת הרכב לטיפול?

12. הסבר למונחים בהוראות להגדרת בעל מוסך – ניתן להיעזר בהגדרת "מפעל" שבצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל – 1970. סיכום להגדרה: מוסך הוא עסק שבו נעשים תיקונים לרכב מנועי או ניתן שירות שוטף לרכב מנועי ובין היתר – מכונאות רכב, פחחות, צבעות, חשמלאות, זגגות, תיקון רדיאטורים, מרכבים וארגזים, תיקון צמיגים ואבובים וכיו"ב, בן אם הוא מוסך קבוע ובין אם הוא מוסך נייד (תיקוני דרך).

13. הסבר למונחים בהוראות - המשך "סמוך" – העיקרון שהמועד הוא הרישום שבין שתי פעולות סמוכות – קבלת הרכב לטיפול ורישום ביומן העבודה – אין מקום לפעולה שלישית כלשהיא. לכן, בעל מוסך חייב לעשות את הרישום המתאים ביומן העבודה לפני שהוא פונה לטיפול ברכב אחר או לפעילות אחרת. "קבלת הרכב לטיפול" – מתוך פס"ד 325/84 חזקיהו משה וברויאר אלכס נ' פק"ש כפר סבא : השופט פילפל קיבל את הטענה כי ביומן יש לרשום את הרכב רק לאחר שנערכה לו "אבחנה" ונסתיים לגביו המו"מ ביחס להיקף התיקון ומחירו.

14. הסבר למונחים בהוראות - המשך • אין לקבל את טענת מפקחי המס כי כל רכב שנצפה במוסך או צולם קיימת חובה לרשמו ביומן העבודה. • רכב החייב ברישום ייראה כרכב שנתקבל לטיפול רק אחרי ש- 1. בעל המוסך (או אדם מטעמו) בדק את הרכב בדיקה מקדמית 2. נקבעו הליקויים ברכב ודרכי תיקונם וכן מחיר התיקון ואופן התשלום. 3. בעל הרכב הסכים לתיקונים, למחיר ולאופן התשלום המוצעים על ידי בעל המוסך.

15. חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה הליך מינהלי להטלת עיצום כספי על מעביד ומנכ"ל הפרת דיני עבודה הטלת אחריות על "מזמין השירות" "מקבלן" בהיבט אזרחי ופלילי והטלת עיצום כספי ביחד ולחוד הטלת אחריות פלילית על "מנהל ברשות ציבורית" במידה ולא תוקנו הפרות ע"י "הקבלן" הטלת קנסות ועונשי מאסר הזכויות שמורות לבן הרויה דוד רו"ח www.aroyacpa.co.il

16. הזכויות שמורות לבן הרויה דוד רו"ח www.aroyacpa.co.il

17. הזכויות שמורות לבן הרויה דוד רו"ח www.aroyacpa.co.il

18. מסלול עיצום כספי • הממונה רשאי להטיל עיצום כספי מדורג על מעסיק או אדם אחר שהפר את החוק בסעיפים המנויים בתוספת השנייה: • 5000 ₪ - אי ניהול פנקס חופשה, שעות עבודה, מתן הפסקות, דרישת פרופיל צבאי, איסור העבדת עובדת בש.נ. מהחודש ה-5 להריונה ועוד. (19 סעיפים) • 20000 ₪ - מסירת תלוש ללא הפרטים הנדרשים לפי ס' 24 לחוק הגנת השכר, ניכוי סכומים אסורים משכרו של עובד, מסירת הודעה לפי חוק הודעה לעובד, אי תשלום גמול ש.נ. או בימי מנוחה שבועית ועוד. (18 סעיפים) • 35000 ₪ - תשלום שכר מינימום, איסור פיטורי עובד/ת בלא היתר לפי ס' 9 לחוק ע.נשים, אי העברת סכומים שנוכו לפי ס' 25א. לחוק הגנת השכר, איסור העבדת נער מתחת לגיל המותר ואיסור העבדתו מעבר לשעות בס' 20 לחוק ע. נוער, איסור פיטורי עובד המשרת במילואים ועוד. (15 סעיפים) • סכום העיצום מופחת למחצית אם מדובר ביחיד המעסיק שלא במסגרת עיסקו, משלח יד או פעילות ציבורית. הזכויות שמורות לבן הרויה דוד רו"ח www.aroyacpa.co.il

19. הפרות של חלק א' לתוספת השנייה • אי ניהול פנקס חופשה לפי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית שמפנה לתקנות: השם, שם האב ושם המשפחה, מס' זהות, תאריך תחילת עבודה, מועד החופשה שניתנה, דמי החופשה ששולמו ומועדם, תאריך בו חדל העובד לעבוד ופדיון החופשה ששולם ומועדו. • אי ניהול פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה : מעביד חייב לנהל פנקס בדבר ש"ע, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות ייערך הרישום בפנקס שעות העבודה .... במידה ולא בוצע רישום באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרונים, ייחתם הרישום מידי יום בידי העובד ויאושר בידי האחראי. • סעיף 2(א) לתקנות מחייב מעביד להציג סמוך לכניסה הודעה חתומה בדבר ש"ע בכל יום, תחילתן וסיומן ואם עובדים משמרות – עת תחילתה וסיומה של כל משמרת, ובדבר המנוחה השבועית , תחילתה וסיומה ושעות ההפסקה הניתנות לפי סעיף 20 לחוק.

20. המשך הפרות של חלק א' • איסור העבדת נער בלא בדיקה רפואית או אישור רפואי. לסוגי עבודות (19 סוגים המפורטים בתקנות) שהשר קבע שיש חובת "בדיקות התאמה" יש להביא אישור מידי שנה. • איסור העבדת נער בלא הדרכה בקבלת מקצוע. ההדרכה ניתנת ע"י מוסדות שהוסמכו ע"י משרד התמ"ת ויש להפנות את הנער. • איסור על העבדת נער בלא פנקס-עבודה שהוצא לשמו ע"י השר, ועל המעביד הראייה כי קיים פנקס כאמור. • אי ניהול פנקס לכל נער בו יירשמו הפרטים הבאים: שם ושם משפחה, כתובת ותאריך לידה, שם האב, אם יש - מס' זהות, מס' פנקס העבודה, תאריך התחלה, פירוט מדויק לגבי ש"ע ורישום נוכחות סדיר באמצעים דיגיטליים או ידניים חתומים מידי יום, מועדי חופשה שנתית וימי מחלה ותאריך הפסקת העבודה.

21. המשך הפרות של חלק א' • מזמין ילד להופעה ציבורית או אמנותית או לצרכי פרסום, מתחת לגיל 15 חייב להתנות את העבדתו בקבלת היתר מהשר. • אי קביעת תקנון, שחובה על מעסיק של יותר מ-25 עובדים לקבוע את עיקרי החוק להטרדה מינית או הוראות החוק בו יפורטו דרכי הגשת התלונות והטיפול בהן. התקנון יפורסם בין העובדים. • אי הצגת הודעה ( בשפת העובד) בדבר גובה שכר המינימום וכן מען וטלפון של האגף לאכיפת חוקי העבודה במשרד התמ"ת. • איסור דרישת פרופיל צבאי ואיסור להשתמש בו לעניין קבלת עובד. • אי ציון במודעות דרושים לשון זכר ונקבה ביחיד וברבים. • איסור פרסום מודעת דרושים או הפניה להכשרה מקצועית לאנשים עם מוגבלויות, תוך הפליה מחמת מוגבלותם.

22. המשך הפרות של חלק א' • מעביד לא ידרוש מעובד או ממועמד לעבודה מידע גנטי ( בדיקת DNAׂ ) או לעבור בדיקה גנטית. כן לא יפגע מעביד לעניין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה או פיטורים אם סרב למסור מידע או להיבדק. • אי מתן הפסקות לפי סעיף 20 לחוק ש"ע..או לפי היתר של השר לפי ס' 23 – אם נראה לו שסדרי העבודה או תפקידו מחייבים או מצדיקים זאת. • אי מתן הפסקה לצורך שימוש בשירותים בהתאם לצרכי העובד. • איסור העבדת עובד במשמרות בעבודת לילה יותר משבוע אחד בתוך 3 שבועות או שלא לפי היתר של השר לפי ס' 23. • אי מתן הפסקה של 8 שעות לפחות בין יום עבודה למשנהו. • העבדת עובדת מהחדש החמישי להריונה בש"נ, במנוחה השבועית ובעבודת לילה ללא הסכמתה וללא אישור רפואי מתאים. • העבדת עובדת שילדה במשך 4 חודשים מתום חופשת הלידה בעבודת לילה או במנוחה השבועית ללא הסכמתה בכתב. לא כולל מקומות שהשר התיר אחרת.

23. הפרות של חלק ב' לתוספת השנייה • אי מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק. ( ימי חופשה לפי ותק) • אי תשלום דמי חופשה תמורת החופשה לפי שכרו הרגיל במועדים כאילו המשיך לעבוד, כולל הקדמה לפי דרישתו. • אי תשלום פדיון חופשה בעת ניתוק, בסכום השווה לדמי חופשה. • איסור העבדה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי פרק רביעי לחוק ש"ע ומנוחה. • אי תשלום גמול בגין ש"נ לימים רגילים או במנוחה השבועית. • איסור העבדת צעיר (בין 16-18) או מי שמלאו לו 18 וחל עליו חוק לימוד חובה, בשעות הלימודים או מבלי שנמסרה הודעה ע"י המוסד שלומד התלמיד הודעה למעביד בדבר שעות הלימוד. • איסור העבדת ילד שטרם מלאו לו 15 בהופעה או בצילומים, שלא בהתאם להוראות ההיתר ( לתקופה מוגבלת ולא בשעות הלימוד )

24. המשך הפרות של חלק ב' • אי מתן הפסקות לנער לפי סעיף 22 ( ¾ שעה-1/2 שעה רצופה) • איסור העבדת נער אחרי השעה 16:00 אם מעביד קיבל מהמוסד אשור שהתלמיד מבקר בימים מסוימים בשעורי ערב. • חל איסור לנכות את שעות לימודי הערב בשל היעדרותו לשם כך. • איסור העבדת צעיר בעבודת לילה רק לפי היתר מהשר. ( עד 23:00 במקום שעובדים במשמרות, בחקלאות עד 24:00 או מ-05:00 בעונתית, לצורכי אומנות עד 24:00 ועוד ) • אי מתן אישור בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד מעביד תוך 14 ימים מיום העבודה האחרון של העובד או תוך 7 ימים מהיום שדרש בכתב. • אי מסירת הודעה על תנאי העבודה או שינוי . ( טופס 1 או 3 לתוספת )

25. המשך הפרות של חלק ב' • איסור העסקת עובדת או עובד כאשר ידוע למעביד שהם בחופשת לידה, כולל הורים מאמצים, הורים מיועדים והורה למשפחה אומנת. • איסור דרישת תשלום ע"י קבלן כוח-אדם או מי שמועסק אצלו עובד של קבלן כוח-אדם מעובד שהוא מעסיק או ממועמד לעבודה וכל תמורה בעד החזר הוצאות במישרין ובעקיפין. • אי מסירת תלוש שכר עם כל הנתונים הנדרשים ובמועד. • איסור ניכוי משכרו של עובד – ניכויים שאינם מפורטים בסעיף 25.

26. הפרות של חלק ג' לתוספת השנייה • איסור העבדה בש"נ אלא אם הותרה לפי סעיף 10 : תאונה או מאורע בלתי צפוי מחייבים זאת, או שיש לטפל דחוף במכונות או בציוד, כשעובדים במשמרות – לא יותר מש"נ ליום ובהכנת מאזן שנתי, ברישום סחורה למלאי ובמכירה שלפני החג – לא יותר מ-4 ש"נ ליום. התרה לפי סעיף 11 באישור השר : במצב חירום, בבתי אוכל, בתי חולים, בשמירה, בבתי קפה, מפעלי תרבות, ספורט ושעשועים ועוד. • איסור העבדה ביום המנוחה השבועי לפי היתר מהשר. • איסור העבדת נער מתחת לגיל המותר – מתחת לגיל 15 או מתחת לגיל 14 בתקופת חופשת לימודים רשמית בעבודות קלות. • איסור העבדת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או צילומים, בלא היתר לפי ס' 4 לחוק עבודת נוער. • איסור העבדת נער יותר מ-8 שעות ליום ו-40 לשבוע. השעות כוללות הפסקות קצרות להחלפת כוח ואויר וכן הפסקות שירותים ולא כוללות את ההפסקה הרגילה.

27. המשך הפרות של חלק ג' • איסור העסקת נער במנוחה השבועית ( לפי מצוות דתו ) כאשר המנוחה השבועית היא לפחות 36 שעות רצופות. • נער לא יועבד ולא ירכול בלילה. "לילה" – לגבי ילד או צעיר שחוק חינוך חובה חל עליו 12 שעות בין 20:00-08:00 ולגבי צעיר שחוק חינוך חובה לא חל 10 שעות בין 22:00-06:00. • אי העברת סכומים שנוכו לפי ס' 25 לחוק הגנת השכר תוך 30 יום מתום החודש, אלא אם נקבע אחרת לפי כל חיקוק. • אי תשלום שכר ע"י מעביד לאחר שחלף היום הקובע והמעביד לא הוכיח שאי תשלום השכר נבע מסיבה שאינה בשליטתו. • אי תשלום שכר לפי חוק שכר מינימום • אי תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ( תוספת יוקר ).

28. המשך הפרות של חלק ג' • איסור פיטורי עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לח"ל, פיטורי עובד/ת שניצלו חל"ת לפי החוק או שעובדת נעדרה עקב ההריון עד תום 6 חודשים מתום ח"ל או לגבי עובד בתקופת אשפוז היולדת שביקשה פיצול או שהילד "בהחזקתו הבלעדית" בהתאם. • איסור פגיעה בהיקף משרה או בשכר של עובד/ת בתקופה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי הנ"ל, והוא הדין להורה מאמץ, מיועד או משפחה אומנת. • איסור פיטורי עובד בתקופת שירות מילואים, 30 ימים לאחר תום שירות מילואים אלא בהיתר שיינתן רק אם המעביד הוכיח כי הפיטורים לא קשורים לשירות המילואים. • אי העברת תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין הפנסיה.

29. שימוע לפני פיטורין • השימוש בהליך השימוע כיום, מקורו בתקשי"ר ומכוח חוזרי נציבות שירות המדינה. • בתי הדין הרחיבו את ההליך גם על גוף פרטי ולהלן הכללים: • הודעה לעובד על מועד השימוע ובה יפורטו הנימוקים לפיטוריו. • באם קיים חומר הנוגע לפיטוריו יש לאפשר לעובד לעיין ולתת לו זמן סביר להכין תגובות וטיעונים ולאפשר לו להציגם בכתב. • כעיקרון השימוע ייעשה בכתב, אלא אם ביקש העובד בע"פ. יש לערוך פרוטוקול של השימוע, אם לא נעשה בכתב. • במידה והעובד ביקש שימוע בע"פ רשאי להגיע עם אדם נוסף. • קבלת ההחלטה צריכה להיות ממניעים מקצועיים, בלב נקי ובצדק טבעי לפני קבלת ההחלטה הסופית.

30. תודה על ההקשבה שנה טובה וחג שמח