עובדות עדכניות על הזיהום במפרץ חיפה

1. עובדות עדכניות על הזיהום במפרץ חיפה • פליטת חומרים מסרטנים לקמ"ר במחוז חיפה גבוהה בסדר גודל משאר המחוזות: 30.4 ק"ג/קמ"ר במחוז חיפה, 1.7 עד 5.3 ק"ג/קמ"ר בשאר המחוזות. • פליטת המזהמים לקישון ממפעלי מפרץ חיפה היא 83,000 טון/שנה, ושאר הפליטות לכל הנחלים בארץ היא 20,100 טון/שנה. • פליטת חומרים אורגניים נדיפים ממפעלי מפרץ חיפה היא 2400 טון/שנה בעוד שפליטת חומרם אלה ממפעלי רמת וחובב הינה 111 טון/שנה בלבד! • (לקוח מנייר העמדה של המשרד להגנת הסביבה)

2. מפרץ חיפה מוביל מבין כל המחוזות בארץ בפליטות חומרים מסרטנים, לעיתים עד פי 15

3. ההזרמות לקישון פי 4 מכל הנחלים בארץ יחד! מפעלי המפרץ מקבלים היתר מהמדינה לזהם את הנחל והים

4. Voc - פי 21 יותר מהפליטות של רמת חובב

5. עובדות עדכניות על הזיהום במפרץ חיפה איכות האוויר באזור חיפה נשארה כתמיד הגרועה מכל האזורים בארץ. על אף שהמשרד להגנת הסביבה ואיגוד הערים חיפה מתגאים בהפחתת הפליטות, הנתונים מראים תמונה חמורה ומדאיגה. מפעלי מפרץ חיפה ממשיכים להזרים לאוויר ולקישון כמויות עצומות של חומרים מזהמים, וזאת בהיתרים שהם קיבלו מהרשויות שאמורות לפקח ולהגביל את הזיהום הסביבתי באזור. http://www.haaretz.co.il/news/local/1.2334386

6. נתוני הניטור הרציף שמשדרים המפעלים • חלק מהמפעלים (בז"ן, כרמל אולפינים, גדיב וחיפה כימיקלים) נדרשים להעביר תוצאות ניטור רציף של חלק מהארובות שלהן און ליין לאיגוד ערים חיפה. • מדובר בתוצאות ניטור של מספר חומרים בודדים במספר בודד של ארובות המפעלים – התוצאות האלה נותנות תמונה חלקית ביותר, ואת חלקן אי אפשר בכלל לנתח- גם בעזרת מומחים, מאחר וחסר מידע בסיסי שיאפשר ניתוח כזה. • גם מעט הנתונים שמתפרסמים באתר האיגוד מצביעים על חריגות משמעותיות, למשל: • נתוני הניטור הרציף של האיגוד  בתקופה שבין  1.1.2012 -  10.5.2014 הראו חריגות מתמשכות וחמורות מהתקנים, בפרמטרים שנמדדים, למשל: • גדיב: 103 חריגות (עד 266%) באחוז האטימות של הארובות, 7 חריגות (עד 539%) בריכוזי הבנזן, 802 ימי חריגה (עד 273%) בריכוזי תחמוצות החנקן. • כרמל אולפינים: חריגות עד 1144% בריכוזי תחמוצות החנקן. • חיפה כימיקלים: חריגות עד 411% בריכוזי תחמוצות החנקן.

7. עובדות מצד אחד, ועמדות סותרות של נציגי הרשויות - מאידך בנייר העמדה של איגוד ערים חיפה, הם טוענים כי "איכות האויר בחיפה כיום טובה מאיכות האוויר בגוש דן ובערים אחרות באירופה" מנכ"ל האיגוד אף ציין בראיון ברדיו ביום 17/5/2014 כי "חיפה הפכה מהעיר המזוהמת ביותר לעיר הנקיה ביותר". לא ברור מה מניע את מנכ"ל האיגוד לקבוע את הקביעות הנ"ל. נקיטת העמדה והצהרות הנ"ל הן מטעות וחוטאות לתפקידם של האיגוד והמשרד להגנת הסביבה כגופים ציבוריים שמחובתם להגן על הסביבה ובריאות הציבור. העמדות שהרשויות הללו נוקטות בשנים האחרונות תואמות גם את סרובן התמוה להכריז על מפרץ חיפה כאזור מוכה זיהום, בהתאם לחוק אוויר נקי. תושבי האזור מצפים כי הגופים האלה יפרסמו לציבור נתוני אמת מלאים, ויפעלו למען הפחתת הפליטות למינימום, ולא להסתפק בהפחתה מסוימת או זמנית של חומר מסוים, בכדי להזדרז ולהכריז כי "האזור כבר נקי".

8. היד הקלה של המשרד להגנת הסביבה • בשנים 2009-2013 אירעו 33 אירועי חומרים מסוכנים בשלושת המפעלים: בז"ן, גדיב וכרמל אולפינים, וכן שורה של עבירות מתמשכות על חוקי הסביבה, תנאי הרישיונות והצווים האישיים, תאונות עבודה ואף מקרי מוות. • במקביל, מספר הליכי האכיפה המנהליים שננקטו באותה תקופה היה 10, ומספר הליכי האכיפה הפליליים שננקטו היה 3. •   הליכי האכיפה המינהליים מסתכמים בדרך כלל בהזמנות לשימוע, לבירור או התראות, על אף שהיעילות של הליכים אלה בהסדרת מפגעים והפחתת הזיהום נמוכה באופן משמעותי, לעומת התוצאות שניתן להשיג באמצעות אכיפה פלילית. • מהנתונים עולה שהמדינה מתמודדת עם עברייני סביבה במפרץ חיפה ביד קלה מדי, ובאמצעות הליכי אכיפה מקלים מאד, ולא נוקטת בהליכים משמעותיים ומיידיים. • אכיפה מקלה כזאת אינה מביאה להרתעה מפני התנהגות עבריינית חוזרת / שיפור ניכר במצב הסביבתי / הגנה על בריאות הציבור / מימוש עקרון המזהם משלם.

9. היד הקלה של המשרד להגנת הסביבה

10. דוגמאות בולטות של עבירות סביבתיות שהתפרסמו על ידי המשרד להגנת הסביבה

11. זיהום תחבורתי לעומת זיהום תעשייתי במפרץ חיפה • מדו"ח סיכום הפעילות של איגוד הערים חיפה לשנת 2012 עולה שהתרומה של התחבורה עולה על התרומה של התעשייה רק בתחמוצות החנקן, ובשיעור מאד זניח. חלק משמעותי מהתחבורה באזור נמצאת בגלל הקיום של המפעלים, ובעיקר משאיות גדולות.

12. זיהום תחבורתי לעומת זיהום תעשייתי במפרץ חיפה • הניסיון של הרשויות להפיל את עיקר "האשמה" על התחבורה, ואף על "האזרח המפונק שמעדיף לנסוע ברכב הפרטי" או שמדליק מדורה בל"ג בעומר, הינו חסר יסוד, מוטעה ומגמתי. • הרשויות הנ"ל אף משקיעות לא מעט אנרגיה, זמן ותקציבים בקמפיינים להעלאת המודעות לגבי זיהום מתחבורה וממדורות, דבר מבורך לכשעצמו, אך במקביל מגוננים על התעשייה מפני דעת הקהל שמתקיפה אותה בצדק. • הרשויות גם נמנעות שוב ושוב בכל מה שקשור ליידוע ואזהרת תושבי האזור בעת אירועי חומרים מסוכנים וזיהום אוויר חריג, ובכך מועלות בתפקידן כמי שאמון על שלום הציבור.

13. משרד הבריאות מתנער מאחריות ואינו תורם לעבודת הרשויות הקואליציה לבריאות הציבור פרסמה כבר בעבר נתונים ישנים שזיהום אוויר מגביר תחלואה בילדים: בשנת 2008, ילדי נפת חיפה התאשפזו בגלל אסתמה פי 4 יותר מילדי נפת תל אביב. המסמך של משרד הבריאות שהוגש לוועדה מתעלם לחלוטין מנתונים שמצויים ברשותו ושחלקם פורסמו לא פעם בדוחות של משרד הבריאות אודות השפעת הזיהום הסביבתי על מחלות שונות כמו סרטן, מחלות לב-ריאה, מחלות נשימה, אלרגיות, מחלות קיבה ומעיים, מומים מולדים והרעלות שונות. איך יתכן שהגוף שאמון על בריאות הציבור במדינת ישראל, ואמור לצייד את מקבלי החלטות בנתונים עדכניים לגבי נזקים לבריאות שנגרמים בין השאר מבעיות סביבתיות - רושם מסמך כה חסר? דלות המסמך שנשלח לוועדה על ידי פ' איתמר גרוטו – עלולה לפגוע בעבודת הוועדה. על משרד הבריאות להעביר מיד לוועדה נתונים מלאים ועדכניים לגבי שיעור התחלואה, התמותה, האשפוזים ממחלות נשימה שונות, מומים מולדים, וכן הרעלות שונות שאירעו במטרופולין חיפה משנת 2010 עד היום.

14. פרסום מידע על מפעלי מפרץ חיפה על ידי הרשויות עד היום אף רשות אינה מפרסמת מידע מלא אודות הפליטות לאוויר ולמים ממפעלי מפרץ חיפה. במצב כזה, אין לציבור/אנשי המקצוע בתחום מושג ממשי ותמונה מלאה לגבי איכות האוויר שהציבור נושם או איכות הקולחין שנשפכים לים ולנחלים.  באוקטובר 2013 פנתה עמותת אזרחים למען הסביבה אל המשרד להגנת הסביבה בהתאם להוראות החוק, וביקשה להעביר לידיה את הבדיקות הסביבתיות המלאות שנעשו במפעלים הגדולים במפרץ חיפה בשלוש שנים האחרונות. אחרי תקופה ארוכה והרבה פניות חוזרות- התקבל מידע מועט מאד, וחלקו אינו מקורי. במרץ 2014 הגישה עמותת אזרחים למען הסביבה עתירה מינהלית על פי חוק חופש המידע נגד המשרד להגנת הסביבה, בדרישה לקבלת מידי מלא על הפליטות ממפעלי מפרץ חיפה. העתירה קבועה לדיון בסוף יוני 2014.

15. מסקנות והמלצות • הקמת חדר מצב לחומרים מסוכנים ויישום המלצות ועדת שפיר. • שקיפות ופרסום מידע מלא - המידע המתפרסם בפני הציבור כיום הוא מאד מאד חלקי ולא מספק תמונה מלאה • הגברת הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה בפועל ועל פי החוק, וכן ביצוע כמות משמעותית של בדיקות פתע במפעלים. • המצב הנוכחי מחייב דרישות שהן אף מעבר לדרישות ה BAT בחלק מהמפעלים. • יש להחמיר את תקני הזרמת השפכים לקישון/לים - חלק גדול מתקנים אלה הם מקלים מאד וממשיכים לגרום נזק בלתי הפיך לנחל. • הניטור סביבתי למזהמי אוויר מסרטנים כיום הינו מועט ביותר. על המדינה לבחון באופן מיידי מהם החומרים הנוספים שיש לנטר, למפות את הפיזור ולקבוע סדרי עדיפויות לטיפול.

16. מסקנות והמלצות- המשך • משרד הבריאות חייב לפרסם נתונים עדכניים לגבי תחלואה בחיפה ולפועל להעלאת מודעות הציבור לקשר בין זיהום סביבתי תעשייתי ובריאות. • יש להכריז על אזור מפרץ חיפה כאזור נפגע זיהום אוויר • יש להגביר את הפיקוח על הפליטות מנמל חיפה. נמל חיפה הוא מקור לפליטת כמויות גדולות של חומרים מסוכנים ביותר, כולל מתכות, תוך סיכון אוכלוסיית האזור (תחמוצות גופרית, אנטימון, קדמיום, כרום 6, קובלט, כספית, ארסן ועוד).