1 / 45

מינהל החינוך ראשון לציון

יא' טבת תש"ע 27 בדצמבר 2009. מערכת החינוך העל-יסודי בראשון לציון דו"ח ביניים ארגוני ופדגוגי. מינהל החינוך ראשון לציון. מטרת על:. שיפור ההישגים החינוכיים הלימודיים הערכיים והחברתיים בחינוך העל יסודי בראשון לציון.

Download Presentation

מינהל החינוך ראשון לציון

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. יא' טבת תש"ע 27 בדצמבר 2009 מערכת החינוך העל-יסודי בראשון לציון דו"ח ביניים ארגוני ופדגוגי מינהל החינוך ראשון לציון

  2. מטרת על: שיפור ההישגים החינוכיים הלימודיים הערכיים והחברתיים בחינוך העל יסודי בראשון לציון.

  3. מטרות משנה : • צמצום המעברים בין שלבי החינוך ושיפור הרצף הפדגוגי- התאמה והאחדה של מערכת החינוך העל יסודית. • אימוץ חלופה אחת מומלצת ותואמת את מדיניות משרד החינוך. • ויסות מספרי ואינטגרטיבי של התלמידים בין בתיה"ס. • צמצום הדרגתי של תופעת הנשירה וההנשרה בכל מוסדות החינוך בעיר והגברת כוח האחזקה של בתיה"ס ע"י תמיכה בכל תלמיד ולקיחת אחריות לקידומם של כלל תלמידי העיר.

  4. שיטת העבודה – תהליך ושלבים השלבים: 1. מיפוי וגיוס כל השותפים ושילובם בתהליך. 2. איבחון ומיפוי, איסוף נתונים, ניתוח המידע והסקת מסקנות כלליות. 3. הקמה וליווי של ועדת היגוי ,צוות תכנון , 6 קבוצות מיקוד. 4. פורומים של שיח עם נוער, ועדי הורים, נציגי שכונות ופעילים בקהילה. • ארגון מבנה הלימודים בראייה עירונית. • ייחודיות בתי"ס . • איזון ושוויוניות בין בתי"ס. • מסגרות ומענה כולל לתלמידים תת משיגים. • מבנה מערכת החינוך, רצף ומעברים (ואזורי רישום ומודלים של בחירה). • חינוך ממ"ד (מאוחר יותר).

  5. מיפוי ואיבחון מערכת החינוך העל יסודית בראשון לציון - תמונת מצב בעיר מתקיימות זו בצד זו שני מבנים שונים של בתי"ס על יסודיים: • מבנה של ז'-ט', י'- י"ב • מבנה של ז'- י"ב. על פי מדיניות העיר, התלמידים עוברים מביה"ס היסודי לחט"ב ולחט"ע על בסיס אשכולות (מספר בתי ספר יסודיים מזינים חט"ב ואלו מזינות תיכון מקיף). אישורי העברה בין בתי ספר מחוץ לאשכול מתאפשרים מסיבות שהן רלוונטית לבחירת מגמות ייחודיות "על אזוריות" או בועדות ערר במקרים מיוחדים (סיבות אישיות וכדומה).

  6. תמונת מצב –מיפוי ואבחון: נתונים של המערכת החינוך בעיר • התפלגות התלמידים : א. מספרי התלמידים בחטיבות הביניים השונות. ב. מספרי התלמידים בחטיבות העליונות השונות. • מדד הטיפוח – השונות בין בתי הספר השונים. • התפלגות התלמידים בין המגמות השונות בעיר. • מיפוי תלמידים הלומדים במגמות טכנולוגיות בעיר. • מספרי תלמידים הלומדים בבתי הספר הפרטיים בעיר. • נתונים על תלמידי החינוך המ"מ תושבי העיר – הלומדים מחוץ לעיר. • נתונים – זכאות בבחינות הבגרות.

  7. תמונת מצב – מיפוי ואבחון (המשך) 1. מספרי תלמידים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות התפלגות תלמידים בחטיבות העליונות

  8. תמונת מצב –מיפוי ואבחון (המשך) 2. מדד הטיפוח – השוואת בתי ספר

  9. תמונת מצב – מיפוי ואבחון: מסקנות מתוך הנתונים של מספרי התלמידים בעיר • פיזור גדול ושונות רבה בין בתיה"ס. בשני היבטים מרכזיים: מספר התלמידים, ומדד הטיפוח. • חוסר איזון מספרי בין בתי הספר – בתי"ס קטנים מאד לצד בתי"ס גדולים מאד. • חוסר איזון בין בתי הספר במספר התלמידים ברמה הסוציו אקונומית הנמוכה. נמצא שיש קשר בין החטיבות העליונות בהן מספר התלמידים קטן מדי שנה, לבין מדד הטיפוח של האיזורים המזינים אותם. התוצאה הינה אי שוויון ביו היכולות של בתי הספר השונים לתת מענה הולם לכל תלמידיו, דבר המשפיע הן על ההישגים הלימודיים והן על ההתפתחות האישית שלהם.

  10. תמונת מצב –מיפוי ואבחון:3.התפלגות תלמידי המקיפים בין המגמות השונות • בבתי ספר מסויימים קיים מיגוון רחב של מגמות. • מיגוון זה נוצר כתוצאה מצורך לשמור על אוכלוסיית התלמידים בבתי הספר במטרה לתת מענה באשכול. • בחלק מהמקרים בולט מיעוט התלמידים שאינו מצדיק פתיחת מגמה מטעמים תקציביים.

  11. תמונת מצב – מיפוי ואבחון: 4. אחוזי התלמידים בחינוך הטכנולוגי בבתיה"ס המקיפים 1. מתוך דו"ח הכנסת יולי 2008 2. נתונים מבתי הספר בעיר ראשון לציון

  12. תמונת מצב – מיפוי ואבחון: מסקנות מתוך הנתונים של פיזור התלמידים בין המגמות השונות בעיר • קיימת מגמה ברורה של בקשות העברה של תלמידים "חזקים" מהאשכול השכונתי לבתי ספר בעלי תדמית גבוהה. • מגמות עם מיעוט תלמידים במטרה לשמור על אוכלוסיית התלמידים במתחם - בעייתי מבחינה תקציבית. • פיזור התלמידים במגמות הטכנולוגיות מוטה כלפי מטה. חשוב לאפשר התפתחות תלמידים למקצועות עתירי המדע ומבוססות המדע . • תחרות שלילית בין בתי הספר כדי לשמור על תלמידי המתחם.

  13. תמונת מצב –מיפוי ואבחון:5. תלמידי העיר הלומדים בבתיה"ס ה"פרטיים" בראשל"צ בתיה"ס ה"פרטיים" : אנקורי, טומשין, תיכון ת"א, נעמ"ת, ויצ"ו נחלת יהודה הנתונים מתוך מצבת התלמידים של שנה"ל תשס"ט

  14. תמונת מצב –מיפוי ואבחון:6. תלמידי החינוך המ"מ תושבי ראשל"צ הלומדים מחוץ לעיר הנתונים מתוך מצבת התלמידים של שנה"ל תשס"ט

  15. תמונת מצב – מיפוי ואיבחו: מסקנות מנתונים בדבר הלומדים מחוץ לעיר ובבתי הספר הפרטיים • כ- 13% מתלמידי החינוך המ"מ מגילאי י'–יב' לומדים מחוץ לעיר . • כ- 8% תלמידים מקבלים מענה עירוני בבתי הספר ה"פרטיים" , לרוב משום שאינם עומדים בדרישות בתי הספר התיכונים.. • בתיכונים קיים מענה חלקי לאוכלוסיות התלמידים התת- משיגים. • קיים קושי גדול בשיבוץ תלמידים מתקשים עם בעיות התנהגות. חשוב לציין שבעיית הרצפים הטרידה את מקבלי ההחלטות עוד בעבר. לצורך כך חולקה העיר למרחבים ואשכולות רצפים (שיטת האשכולות). למרות שנעשתה עבודה מקצועית התוצאות מעידות על כך שניתן מענה חלקי בלבד לנושא הרצפים הפדגוגיים.

  16. תמונת מצב-מיפוי ואבחון:7. הישגים לימודיים – זכאות לבגרות תשס"ח כ - 62% מכלל התלמידים המתגוררים בעיר זכאים לתעודת בגרות מלאה. נתוני הזכאות לבגרות של בוגרי בתי הספר המקיפים בראשון לציון:

  17. תמונת מצב – מיפוי ואיבחון • יש צורך בשיפור ההישגים הלימודיים. • יש צורך בשיפור תהליכים פדגוגיים ו/או מבניים לקידום המערכת לטובת תלמידי העיר.

  18. ק ב ו צ ו ת ה מ י ק ו ד

  19. יו"ר - רחל שיבר קבוצת מיקוד: 1. ארגון ומבנה הלימודים הנושאים בהם התמקדה הקבוצה: • מענה לימודי וחברתי לכל ילדי העיר -בעיר. • רצף פדגוגי חינוכי חברתי מגיל הגן ועד יב'. • מגמות ייחודיות, עדכניות ורלוונטיות. הקבוצה דנה בחלופות אפשריות לביצוע בנושאים הנ"ל מתוך נקודת מוצא שמבנה מערכת החינוך הוא המבנה הקיים – שיטת האשכולות. 1

  20. קבוצת מיקוד: ארגון ומבנה הלימודים (המשך) חוזקות של "שיטת האשכולות" • אשכול/מסלול רציף ברור וידוע מראש . • נוחיות להורים שילדיהם לומדים במתחם השכונתי. • רצף חברתי (המשכיות עם אותה קבוצת גיל). • פוטנציאל לקיום רצף פדגוגי חינוכי וחברתי (היום הוא מותנה במערכת היחסים בין בתי הספר המזינים/מוזנים). 2

  21. קבוצת מיקוד: ארגון ומבנה הלימודים (המשך) תופעות שליליות שמתקיימות בשיטה הנוכחית: • מבחינת התלמיד - חוסר במענה לכל אוכלוסיות התלמידים באשכול. בקשות העברה רבות לבתי ספר אחרים • פתיחת מגמות ב"כל מחיר". ביזבוז משאבים כלכליים והשקעת אנרגיות מיותרות • תדמיות שליליות לאשכולות מסויימים בקשות להעברה שאינן מוצדקות 3

  22. קבוצת מיקוד:ארגון ומבנה הלימודי (המשך) חולשות "שיטת האשכולות" והמלצות לשיפור: 4

  23. יו"ר - דר' שוש וינטר קבוצת מיקוד:ייחודיות בית ספרית סוגים של בתי ספר יחודיים: • מבחינה אידיאולוגית (לדוגמה: דתיים). • בשל צרכים אחרים (בעיקר צרכי הורים) . • מבחינה פדגוגית – תפיסה חינוכית. • תחום למידה התמחותי ויחידי. • מגמות ייחודיות שצובעות את ביה"ס בגוון/עשייה וכד'. • נותני מענה לאוכלוסיות מסויימות. 1

  24. קבוצת מיקוד: ייחודיות בית ספרית (המשך) הייחודיות המצויה כיום בראשון לציון: • בתי ספר דתיים במסגרות שונות . • בתי הספר ה"פרטיים". • ייחודיות חלקית של בתי הספר הממלכתיים על פי מגמות. 2

  25. קבוצת מיקוד: ייחודיות בית ספרית (המשך) הייחודיות הרצויה בראשון לציון: • קיום מסגרות ייחודיות לתלמידים מתקשים עם מיגוון תחומים. • הגברת המיגוון הטכנולוגי ברמות הגבוהות . • מגמות בכל בי"ס. יש להחליט מהן המגמות שאפשר שכל בתי הספר יינתנו ומהן המגמות שחשוב שברמת העיר יינתן להן מענה עירוני ובהתאם אופן חלוקתם בין בתי הספר. 3

  26. יו"ר - כרמן צוקרמן קבוצת מיקוד:איזון ושוויוניות בין בתי הספר הנושאים שהקבוצה התמקדה בהם: • כיצד ליצר איזון ושוויוניות בין בתי הספר . • סוגי איזונים אפשריים . • גודל בית הספר הרצוי. • אופן רישום התלמידים. 1

  27. קבוצת מיקוד: איזון ושוויוניות בית בתי הספר (המשך) מתוך הנתונים העירוניים: • פער של בין 1.78 ל 3.78 בטבלאות מדד הטיפוח (חט"ב). פער זה – ניתן לגישור!!! 2

  28. קבוצת מיקוד: איזון ושוויוניות בין בתי הספר (המשך) חשיבות: יש להבטיח שכל בתי הספר יספקו לתלמידי העיר: • את אותה הזדמנות מבחינת ההתפתחות האישית שלהם. • את ההזדמנות ללמוד בבית ספר שתדמיתו חיובית. 3

  29. קבוצת מיקוד: איזון ושוויוניות בית בתי הספר (המשך) מטרות: • איזון במספרי התלמידים בבתי הספר השונים. • ויסות הרכב האוכלוסיה. (תמהיל דומה של אוכלוסיות 'חזקות' 'בינוניות' ו'חלשות'). • היצע של מגמות ברמות שונות בכל בית ספר בהלימה להרכב האוכלוסייה המאוזן. 4

  30. קבוצת מיקוד:איזון ושוויוניות בין בתי ספר (המשך) המלצות: • גודל שכבה כ 220-250 תלמידים. • בכל בי"ס: כיתת אתגר, כיתת מב"ר, מגמה ייחודית על אזורית לכל רמת קצה. • תהליך רישום אובייקטיבי שמווסת ויוצר איזונים: • יש 'לשחרר' את מנהלי בתי הספר מעול ההחלטה על קבלה או אי קבלת תלמיד. • גוף אובייקטיבי שיש לו את המידע הרלוונטי מווסת בין בתי הספר על פי קרטריונים .(מנהל החינוך/מנהלת הרישום) • אפליה מתקנת תקציבית. 5

  31. קבוצת מיקוד:איזון ושוויוניות בין בתי ספר (המשך) • הצעה לביצוע הרישום בפועל: • שלב ראשון - רישום למגמות ייחודיות מכל הרמות, מבחני התאמה, הודעה לתלמידים ובתי הספר ע"י מינהלת הרישום. • שלב שני - כמו סעיף 1 גם לגבי הכיתות הייחודיות (אתגר, מב"ר) – שונה ההתייחסות אם מדובר במבנה המערכת הקיים או במבנה של שש שנתי. (בשש שנתי התלמידים ממשיכים ללמוד באותו בית ספר). • שלב שלישי - שאר התלמידים (כללי) יש להגדיר קריטריונים כדי לשמור על תמהיל דומה בין בתי הספר מבחינת הרכב האוכלוסיה בפרמטרים השונים שהוזכרו לעיל. 6

  32. יו"ר – ורד מרום קבוצת מיקוד:מסגרות ומענה כולל לתלמידים תת משיגים הגדרה – תת משיגים בעלי אחד או יותר מהמאפיינים הבאים: • בעלי פער לימודי גדול, מרובי שליליים. • בעיות התנהגות. • בעלי מוטיבציה נמוכה. • בעיות ביקור סדיר. • ללא הרגלי למידה. 1

  33. קבוצת מיקוד:מסגרות ומענה כולל לתלמידים תת-משיגים(המשך) מטרת הועדה: צמצום הנשירה ואף מניעתה ע"י מציאת מסגרות שיתנו מענה הולם לצרכי התלמיד הבודד ועל פי כישוריו. 3

  34. קבוצת מיקוד:מסגרות ומענה כולל לתלמידים תת משיגים(המשך) קשיים שהקבוצה זיהתה: • חוסר אחידות עירונית בסטנדרטים לציוני התנהגות. • חוסר אחידות בסולם הציונים בחטיבות הביניים השונות. • במעבר מחטיבת הביניים לתיכון מתבצעת הסללה של תלמידים (עיוני, טכנולוגי, עמלני..) • תלמידים שמופנים לבתי הספר ה"פרטיים" נחשבים נושרים. 4

  35. קבוצת מיקוד:מסגרות ומענה כולל לתלמידים תת משיגים (המשך) המלצות הועדה : • הקמת ועדות התמדה החל מביה"ס היסודי (כתה ד') . • פתיחת מרכזים עירוניים בצמתי המעברים להשלמת פערים לימודיים. • יש לעבות את המענה ע"י הקמת מסגרות כתתיות בבתי הספר המקיפים. • יש לשלב את בתי הספר ה"פרטיים" כחלק אינטגרלי ממערכת החינוך העירונית ולמתג גם אותם על ייחודיותם. • יש לשלב אוריינויות מסוגים שונים עוד בביה"ס היסודי כדי לזהות את כישורי התלמידים מבעוד מועד ובהתאם לספק להם הזדמנויות להצלחה ולהתפתחות בתחומי החוזק שלהם. 5

  36. יו"ר – אריאלה ישראלי קבוצת מיקוד:מבנה מערכת החינוך • הועדה עסקה ב: מבנה מערכת החינוך - רצף פדגוגי ומעברים "נקודות החיתוך"-סוף ו' ח' או ט'. • הועדה בדקה את היתרונות, החסרונות, התנאים להצלחה וההיתכנות של שלושה מודלים: • מודל ראשון : א'-ח' יסודי, ט'- יב' תיכון. • מודל שני: א'-ו' יסודי , ז'- ט' חט"ב עצמאית , י'- יב' תיכון. • מודל שלישי : א'- ו' יסודי, ז'- יב' על יסודי שש שנתי. 1

  37. קבוצת מיקוד:מבנה מערכת החינוך –מודל ראשון א'-ח' יסודי, ט'- יב' תיכון. כיוון שמשה"ח מתנגד להקמה מחודשת של מבנה זה. אפשרות זו לא הועלתה כהצעה ברת היתכנות. 2

  38. קבוצת מיקוד:מבנה מערכת החינוך – מודל שני א'-ו' יסודי , ז'- ט' חט"ב עצמאית , י'- יב' תיכון. יתרונות: • מיון מאוחר. • פוטנציאל אינטגרציה. • הפרדה גילאית • התמחות מורים לגיל הההתבגרות חסרונות: • מחקרים רבים מעידים על ירידה בהישגים של תלמידים בעיקר ב-ז' בשל השקעת אנרגיה בתחום החברתי ולא בתחום האקדמי. • ריבוי מעברים – יש תלמידים שאינם "עמידים" במעבר • תלונות על אלימות והצקות נובעות בעיקר מגיל ההתבגרות 3

  39. קבוצת מיקוד:מבנה מערכת החינוך –מודל שני (המשך) א'-ו' יסודי , ז'- ט' חט"ב עצמאית , י'- יב' תיכון. (המשך) תנאים להצלחה: • דרושה הגדרה מחודשת ברורה ומובנת לגבי תפקידה של חטיבת הביניים ויעדיה. • תוספת משאבים (שעות תגבור, הכשרה מתאימה למורים להתמודדות עם הטרגניות, לקויות למידה, קבוצות קטנות וכו'). • לקבוע מדדי הצלחה לא רק הישגיים אלא גם התפתחותיים. • יש לפתח ולמסד מנגנוני שמירת הרצף הפדגוגי בתכניות הלימודים וחומרי הלמידה עם בית הספר היסודי והחטיבה העליונה. • חשוב להדק הקשר עם ההורים. 4

  40. קבוצת מיקוד:מבנה מערכת החינוך – מודל שלישי • א'- ו' יסודי, ז'- יב' על יסודי שש שנתי. • יתרונות : • סיכוי גבוה להישגים גבוהים בזכות הרצף השש שנתי • ריבוי משאבים סביבתיים ללמידה (מעבדות, ספריות וכו') • איגום משאבים (שעות ותפעול/מנהלה). • ראייה הוליסטית של התלמיד.(לאורך 6 שנים) • מוביליות וקידום למורים ולתלמידים. • אפשרויות להגמשת זמן וניצולו. • תפיסה אורכית ורוחבית של תוכנית הלימודים. • מעבר אחד במערכת. 5

  41. קבוצת מיקוד:מבנה מערכת החינוך –מודל שלישי (המשך) א'- ו' יסודי, ז'- יב' על יסודי שש שנתי. (המשך) חסרונות : • הדגשת יתר של ציונים על פני פיתוח אישי וחברתי. • מפגש בין גילאים שונים. • שתי בעלויות למוסד אחד. • צימצום בעלי תפקידים. • ביטול המיזוג החברתי בקבוצת גיל מצומצמת יותר. • מערכת היחסים בין מנהל החט"ב למנהל השש שנתי. 6

  42. קבוצת מיקוד:מבנה מערכת החינוך –מודל שלישי (המשך) א'- ו' יסודי, ז'- יב' על יסודי שש שנתי (המשך) תנאים להצלחה: • הקטנה פנים ארגונית ומתן יחס אישי. • מתן מענה ומניעת הסללה בשלב מוקדם. • פיתוח והסדרת מנגנוני מפגש בין הגילאים השונים (הפסקות וכו') • איפשור ניידות מורים בין השכבות על החולשה העיקרית של ביה"ס השש שנתי מבחינת יצירת סביבה אינטימית ומוגנת לתלמידי השכבות הצעירות (ז' – ח') ניתן להתגבר על ידי מבנה פנים בית ספרי ארגוני ואף פיזי המאפשר קיום יחידה מבודדת לשכבות גיל אלו בתוך המסגרת השש שנתית. 7

  43. קבוצת מיקוד:מבנה מערכת החינוך (המשך) סכום והמלצות: • לכל מודל יש את יתרונותיו ואת חולשותיו. • המטרה החינוכית והערכית היא זו שצריכה להוביל את ההחלטה על הארגון המועדף תוך כדי בחינת היתכנות ביצוע. • היעדים המרכזיים של עיריית ראשון לציון הינם ההישגים הלימודיים ומימוש ההתפתחות האישית של כל תלמיד. • הועדה ממליצה על ביה"ס השש שנתי. עדיפות זו באה לידי ביטוי בעיקר בקיום רצף פדגוגי שיבוא לידי ביטוי הן בתוכניות הלימודים, והן בהוראה של צוות מקצועי על פני כל הרצף השש שנתי . 8

  44. החלטות העומדות בפנינו בטווח המיידי: 1. החלטה על מבנה מערכת החינוך העל יסודית בראשון לציון: 2. יצירת איזון מספריבין בתי הספר (שינוי רובעי רישום). 3. החלטה על מגמות הלימוד ופיזורןבין בתי הספר בעיר. מבנה שש שנתי (ז' – יב'). שימור המבנה הקיים (חט"ב עצמאית + תיכון עצמאי).

  45. החלטות העומדות בפנינו בשלב הבא: • שאלת הבחירה המבוקרת או אזורי רישום ? • ייחודיות בית ספרית או בתי ספר ייחודיים ?

More Related