רפורמה קרקעית בישראל
Download
1 / 34

רפורמה קרקעית בישראל - PowerPoint PPT Presentation


  • 89 Views
  • Uploaded on

רפורמה קרקעית בישראל. על מה ולמה?. המדיניות הקרקעית החדשה מטרות עיקריות. מימוש הריבונות של המדינה והבטחת ביטחונה פיזור אוכלוסייה תוך מתן עדיפות לנגב, לגליל ולאזור ירושלים צמיחה כלכלית והסרת חסמים בפני פיתוח כלכלי נאות הוגנות חברתית

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about ' רפורמה קרקעית בישראל' - cailin-miles


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript

המדיניות הקרקעית החדשהמטרות עיקריות

  • מימוש הריבונות של המדינה והבטחת ביטחונה

  • פיזור אוכלוסייה תוך מתן עדיפות לנגב, לגליל ולאזור ירושלים

  • צמיחה כלכלית והסרת חסמים בפני פיתוח כלכלי נאות

  • הוגנות חברתית

  • שמירה על שטחים פתוחים בהתאם לתכנון מרכזי, עידוד ותמיכה במגזר הכפרי והחקלאי לשם שמירה עליהם

  • יצירת מוצרים ושרותים ציבוריים לרווחת האוכלוסייה

  • שימור ופיתוח ערכי מורשת וערכים תיירותיים


העקרונות המנחים

  • צמצום הדרגתי בבעלות המדינה על הקרקעות בישראל. המדינה תחזיק בשטחי הקרקע אשר להם היא זקוקה לצרכיה האסטרטגיים ולצרכים הציבוריים המיועדים לרווחת תושבי המדינה

  • פיתוח אזורי הארץ השונים, עידוד בנייה והקמת מפעלים על ידי קביעה ברורה של ערכים וקריטריונים לפיתוח ובאמצעות צמצום הביורוקרטיה וייעול תהליכי התכנון והפיתוח

  • הקטנת מעורבות השלטון במערכות הקרקעיות והקטנת התלות של אזרחי המדינה ושל היזמים ברשויות הממלכתיות

  • חלוקה חברתית צודקת של משאב הקרקע, כולל פתרונות לדיור בהישג יד והכרה בזכויות עבר

  • שמירה על שטחים פתוחים בבעלות המדינה וחקיקה לשימור הסביבה הטבעית של אתרי מורשת ושטחים ירוקים

  • קביעה של נהלים שוויוניים, פשוטים וברורים לניהול קרקעות המדינה ולפיקוח על השימוש בקרקע בכל המדינה

  • שיתוף נציגות הציבור וחוכרי הקרקעות בתהליכי קבלת ההחלטות של הגופים הממלכתיים העוסקים בקביעת המדיניות


המסרים העיקריים

  • משק מעורב המושתת על שילוב בין:

    • מדיניות התכנון, מדיניות קרקעית ומנגנון השוק והשתתפות נציגי הקבוצות השונות

  • הקטנת הבעלות של המדינה במידה זהירה ומבוקרת

  • יצירת אפשרויות לצמיחה כלכלית

  • קידום הוגנות חברתית בהקצאת משאב הקרקע

  • יצירת מקורות לשמירה וטיפוח של הסביבה הטבעית של אתרי מורשת ושטחים פתוחים לתועלת הציבור כולו


המסר בתמציתו

  • הרמוניזציה בין צמיחה כלכלית, רווחה חברתית והגנה על הסביבה

  • ...באמצעות שותפות בין המגזר הממשלתי, המגזר הפרטי והחברה האזרחית


שאלה

  • כיצד ניתן לקדם צמיחה כלכלית, הוגנות חברתית והגנה על הסביבה על ידי שילוב בין מדיניות התכנון, המדיניות הקרקעית ומנגנון השוק?


הטענות

  • בדרך כלל הצגנו את התחומים כמנוגדים ולא כך הוא

  • ניתן לקדם צמיחה והוגנות, צמיחה והגנה על הסביבה בגישה של WIN-WIN

  • בגישה זו אין כל חדש והיא מקובלת במדינות שונות בעולם

    • מודל הפולדר בהולנד

    • מודל השותפות באירלנד

    • המודל של פיתוח חכם בארה"ב

  • מה שמגביל אותנו בישראל היא העובדה שבמקום מודל/דמות של שותפות אנו נשלטים על ידי מודל של פיצול:דמות הארכיפלג

  • עלינו לאמץ דמות אחרת, הדמות שנאמץ תקבע את אופי מדיניות התכנון ומדיניות הקרקע


סקירת המצב הקיים

  • הסקירה אינה מעודדת

  • תחרות של הכל בכל סביב הסוגיות תוך הצגת משחק סכום אפס

  • קושי רב ביצירת הרמוניזציה בין היעדים השונים

  • סקירת המצב הקיים מאפשרת להצביע על הבעיות ומתוכן ניתן לפתח מספר רעיונות חדשים, שהם לב ליבה של עבודת הצוות, הן לגבי ארגון המערכת והן לגבי דגם ההקצאה


טענות שוחרי הצמיחה והפיתוח הכלכליללא מגבלות

  • המדיניות הקרקעית וועדות התכנון חונקים את הצמיחה והפיתוח

  • יש להפריט את הקרקעות ולצמצם ככל הניתן את כוחו של התכנון

    • מילות המפתח הן הפרטה ודה-רגולציה


טענות מתכננים ואנשי הסביבה הכלכלי

  • בעד בעלות ציבורית והגברת כוחו של התכנון המסדיר בנימוקים הבאים:

  • קיום הליכי תכנון ופיתוח ארוכי טווח ומימוש סדרי עדיפויות לאומיים

  • הגנה על האינטרסים הבלתי-מיוצגים של הדורות הבאים או על משאבים משותפים ושמירה על שטחים ירוקים

  • מניעת השתלטות של גורמים עוינים.

  • הפרטת הקרקע תפגע בראש ובראשונה בערים ובשטחים הפתוחים שיפלו קרבן ללחצים של מעט יזמים אשר ישתלטו על רוב הקרקעות.

  • צריכים לעבות את הקיים ולמנוע תהליכי פרבור


טענות שוחרי הפיתוח העירוני הממוקד

  • התחרות של שימושי תעסוקה לא חקלאיים באזורים החקלאיים פוגעת במקורות התעסוקה וביכולת הצמיחה של הערים

    • המשתמש בשטחי תעסוקה באזור חקלאי אינו משלם דמי חכירה למינהל עבור השימוש בקרקע והדבר גורם לפגיעה בהכנסות מארנונה לרשויות המקומיות

  • הוצאת מוקדי תעסוקה אל מחוץ לערים מחבלת בפיתוח ובצמיחה העירונית

  • יש לצרף את הקרקעות החקלאיות בשולי הערים לערים ולפתחן לטובת העיר


טענות דיירי השיכון הציבורי ועיירות הפיתוח

  • ניירות עמדה ומחקרים של חוקרים יהודים התומכים בשינוי משטר המקרקעין וקידום צדק חלוקתי

    • רות גביזון:

      • המדינה תפתח את משאבי המדינה לרווחת כל תושביה. הקצאות במקרקעין תכבדנה אורחות חיים של קהילות מובחנות. (מתוך הצעה לסעיף בחוקה המתייחס למשטר המקרקעין)

    • אלכסנדר קדר והקשת המזרחית

      • יוקצו הקרקעות הנחוצות לפיתוח ערי הפיתוח ולפיתוח פרנסה הולמת לתושביהן, כולל הרחבת גבולות השיפוט בהתאם.


טענות הציבור הערבי ועיירות הפיתוח

  • הקצאת קרקע לציבור הערבי משמעותה:

    • תיקון עוול,

    • אי-הפלייה כפרטים,

    • הכרה בערבים כמיעוט מולדת והשבת קרקעות על בסיס זכויות קיבוציות

  • יוקצו הקרקעות הנחוצות לפיתוח הישובים הערביים, למגורים ולפיתוח פרנסה הולמת לתושביהם, כולל הרחבת גבולות השיפוט בהתאם


טענות המגזר החקלאי ועיירות הפיתוח

  • עיגון זכויות החקלאים בקרקע בשל:

    • תרומה ארוכת שנים למדינה: חלק גדול מהישובים עלו על הקרקע טרם הקמת המדינה או בסמוך למועד זה, ומטרתם, מלבד פיתוח החקלאות, היתה יישוב הארץ, הגנה על גבולות המדינה, תפיסת קרקעות ומימוש הציונות וההתיישבות בארץ ישראל.

    • הזדקנות האוכלוסייה

    • ניתוק הקשר בין מגורים באזור כפרי לבין תעסוקה חקלאית

    • התחשבות בבני המשפחה שרוצים להמשיך לגור במקום למרות שאינם עוסקים בחקלאות

    • צורך להשתמש במשאבים הקיימים על מנת לחדש את היישובים הכפריים


העוגנים של הקבוצות החברתיות ועיירות הפיתוח

  • הצהרת מגילת העצמאות: "תפעל לרווחת כל תושביה"

  • חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק: מדינה יהודית ודמוקרטית

  • הפסיקה המשפטית

    • בג"צ קעדאן:"השוויון הוא מערכי היסוד של מדינת ישראל. כל רשות בישראל - ובראשן מדינת ישראל, רשויותיה ועובדיה - חייבת לנהוג בשוויון בין הפרטים השונים במדינה …חובתה של המדינה לנהוג בשוויון משתרעת על כל פעולותיה. היא חלה, איפוא, גם לענין הקצאת מקרקעי המדינה. (בג"ץ 6698/95 קעדאן נגד מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(1) פסקות 21, 23, עמ' 271-275)

    • בג"צ הקשת המזרחית: ""המינהל משמש נאמנו של הציבור בנהלו את מקרקעי המדינה. עליו לנהלם תוך שמירה על אינטרס הציבור בהם, לרבות שמירה על המקרקעין לתועלת הציבור כולו, כולל הצורך להימנע ממתן טובות הנאה בלתי מוצדקות במקרקעין לאחרים. כנדרש מכל גוף מינהלי, על המינהל לפעול בהגינות על פי שיקולים ענייניים ובשוויון, תוך מתן הזדמנויות שוות לכלל הציבור. אחת התכליות הכלליות של כל גוף מינהלי היא לנהוג בשוויון. כך גם בקביעת מדיניות הקצאת קרקעות ויישומה.דברים אלה מעלים אל פני השטח את הערך של הגשמת צדק חלוקתי בהקצאת מקרקעין על ידי מינהל מקרקעי ישראל."

    • הכללת ערבים במועצת ממ"י ובמוסדות התכנון

    • העתירה של ארגון עדאללה והאגודה לזכויות האזרח נגד ממ"י והקרן הקיימת לישראל בעניין הקצאת קרקעות

  • אמנות בינלאומיות

    • ההכרזה האוניברסלית של זכויות האדם משנת 1948קובעת, כי לכל אחד זכות לתנועה ודיור חופשי בתוך מדינתו וזכות לדיור הולם


  • הערכת המצב הקיים ועיירות הפיתוח

    • דיון זה חשוב

      • תורם להבהרת המציאות

      • מעלה תביעות ואידיאלים שצריכים להדריך את הפתרון

      • מלמד עד כמה החברה מפוצלת ועד כמה קשה להגיע להסכמות


    הערכת המצב הקיים: ועיירות הפיתוחפירוק הסולידריות החברתית

    • מגוון קבוצות חברתיות בעלות תפיסות עולם וערכים שונים ואף מנוגדים מונע סולידריות מונע יכולת להגיע להכרה הדדית בצדקת התביעות ופוגע ביכולת וברצון לקדם צדק חלוקתי

    • חלק גדול מהמאמץ מושקע בקידום פוליטיקה של זהויות – מי אני במישור הלאומי או הדתי – במקום בפעילות מעשית ופרגמטית של שינוי המצב

      • הפוליטיקה של זהויות מספקת לגיטימציה לפעולה, מגדירה מי אנחנו, קוראת לפעולה רדיקלית על מנת לגייס קולות ובתנאים הנוכחיים סיכוייה לשינוי המצב ולקידום צדק חלוקתי במקרקעין מועטים


    הערכת המצב הקיים ועיירות הפיתוחפירוק הסולידריות החברתית

    • אזרחים בקבוצת הרוב מוכנים להקריב עבור מי שנחשב כ"חלק מאתנו", שיש לו תחושת זהות ושייכות כמונו. הנרטיב הערבי והפוסט ציוני והפוליטיקה החרדית נתפסים כאיום

    • הפעולות החברתיות והפוליטיות מביאות להתנגדות כפולה לצדק חלוקתי במקרקעין

      • מימין טענות על הרס מדינת הלאום:מצדדים בדה-רגולציה והפרטה

        • הנתונים האמפיריים על תחושות הציבור היהודי נוטות לתמוך בטענות אלה

      • משמאל טענות על שחיקת הסולידריות ומדינת הרווחה: מצדדים ברגולציה ובבעלות ציבורית

    • הצעות כלליות לתיקון המצב ללא קווים מנחים לפעולה

      • בעייה ותשובה "בסוף הספר"...: תיאור של הבעיה והצעות לדגם חלופי

      • ללא פתרון בלי להיכנס לניתוח פוליטי ותכנוני של תהליך המעבר, החסמים בדרך והדרכים לצמצומם

  • לאן מתקדמים מנקודה זו? מה התסריטים האפשריים?

  • איך אפשר לקדם מטרות משולבות:צדק חלוקתי, צמיחה, הגנה על הסביבה?


  • מודל הפולדר מול מודל הארכיפלג ועיירות הפיתוח

    • בתנאים אלה של מאבק הכל בכל על הקרקע נחלש כוחו של התכנון לווסת ולכוון את הפיתוח.

    • התכנון הארצי ומדיניות המקרקעין מותקפים מלמטה על ידי החברה האזרחית ומלמעלה על ידי הממשלה.

    • זהי מלחמה של הכל בכל: חברה אזרחית מפוצלת שאינה יכולה להגיע להסכמות

    • מאלף בנקודה זו הוא המקרה של הולנד. כל ילד יודע שחלק גדול מהולנד נמצא מתחת לפני הים, בעקבות ייבוש חלקים מהים על ידי ההולנדים. כדי לבצע את הייבוש נזקקו ההולנדים לא רק להון אלא גם לשלטון חזק ולגיבוש הסכמות בדרך זו נוצר מודל הפולדר המושתת על שיתוף פעולה בין מגזרים שונים בחברה ובממשל

    • בישראל נוצר מודל הפוך: מודל הארכיפלג שבו השלטון חלש ושיתוף הפעולה בין מגזרים נמוך ביותר.

    • השאלה היא לאן מוביל מודל הארכיפלג.


    חלופות ועיירות הפיתוח

    • המשך הבעלות הלאומית על הקרקע ותכנון מגביל

      • במטרה לשרת מטרות לאומיות, סביבתיות וחברתיות

      • אך אלה יעצרו את הצמיחה ויעכבו את הפיתוח,

      • ובכלל מי צריך לשרת את קבוצות הזהות העוינות למדינה ומעכבות צמיחה?

    • הפרטה והחלשת התכנון:

      • אז צריך להפשיר, לחסל את מינהל מקרקעי ישראל,

      • לבטל את ועדות התכנון.

      • אבל הפשרה בלתי מרוסנת והחלשת התכנון תעשיר את הנדלניסטים, תחדד פערים, תחסל את השטחים הירוקים המעטים שעוד נשארו, תנווט את הפיתוח למרכז ותחליש את הנגב והגליל

    • אז מה עושים? איך מגיעים להרמוניזציה בין רווחה, צמיחה והגנה על הסביבה תוך שילוב בין המגזר הציבורי, העסקי והחברתי?


    הערכת המצב הקיים ועיירות הפיתוח

    • מעבר למחלוקות ולתסריטים השונים, לא ברור איך עוברים מהמצב הקיים לאידיאלים המשורטטים

    • חסר המכניזם (הפתרון) עצמו, חסרה אסטרטגיה

    • וכאן בדיוק תרומת הנייר של צוות החשיבה

    • הצוות מבקש לשרטט הקווים העיקריים לרפורמה

      • לא הוגדר בשם מקום מה צריך להיות אופי המערכת הפוליטית-כלכלית שבמסגרתה יקודם צדק חלוקתי במקרקעין? (מערכת סוציאל-דמוקרטית, קפיטליסטית, מעורבת?)

      • לא הוגדר אופי המנגנון המינהלי שבמסגרתו יקודם צדק חלוקתי במקרקעין

      • לא נערך דיון שיטתי בקריטריונים האמורים להנחות תהליך צודק ודגם צודק של חלוקת מקרקעין

      • ממילא לא נקבע מי יגדיר את הקריטריונים

      • ...ומי ייקבע את אופן המדידה שלהם

      • ...ומי ידאג ליישומם תוך הסרת החסמים בדרך?


    יישום הרפורמה ועיירות הפיתוח

    • המנגנון לחלוקת המקרקעין יהיה מושתת על משק מעורב המתווך ומפשר בין תביעות שונות:

      • בתחום הבעלות – בעלות של המדינה והפרטה

      • בתחום המעורבות – רגולציה ופעולת השוק החופשי.

    • פיתוח המנגנונים יותאם לאזורי הארץ השונים, ויפותחו קריטריונים ודגמים שונים של פעולה בהתאם לתכונות למאפייניהם של האזורים השונים.


    הסבר ועיירות הפיתוח

    • אין כל ציפייה כי הקבוצות השונות תגענה באופן אוטומטי לפשרה והסכמה

    • ההנחה היא שהמדינה תזכה באמון הבסיסי של הקבוצות בעלות התביעות השונות והמנוגדות אם:

      • תצליח להגן על זכויות היסוד שלהן בתחום הנגישות לקרקע

      • אם תתווך בין תביעותיהן המנוגדות לקרקע על פי הליכים מוסכמים

    • פירוש הדבר צורך בחקיקה וביצירת מנגנון שיפותח על ידי המדינה המתחשב בצרכים של קבוצות שונות ופועל לפשר ביניהם

    • ארגונים לא ממשלתיים וארגונים מגזריים גם כאשר הם זוכים לתמיכה מצד בית המשפט אינם יכולים להחליף את הראייה הכוללת של המדינה כפי שתבוא לידי ביטוי במעשה החקיקה וביצירת המנגנון להקצאה הוגנת של הקרקע המתחשבת בקבוצות השונות

    • הסיבה לכך היא הראייה הנקודתית או המגזרית של הארגונים ובהמשך לכך האופי המגזרי או הנקודתי של הפסיקה המשפטית

    • לסיכום הרפורמה צריכה לבוא מהמחוקק הראשי היא הכנסת – האמורה לתווך ולפשר בין התביעות השונות – ולהיות מופעלת על ידי הממשלה בשילוב עם המגזר הפרטי והאזרחי


    הדגמה: חבירה בין הון פרטי וציבורי במרכזי ערים ובשוליים תוך דאגה לרווחה חברתית

    • האתגר הגדול כיום מצוי במרכז הארץ – המרחב בין חיפה, תל אביב וירושלים – זהו הקטר לצמיחה

    • המטרופולין הראשה אינה מעמסה לאומית אלא הסיכוי הלאומי לצמיחה ולפיתוח ולתחרות במערכת הגלובלית

    • במקביל יש לדאוג לשכבות הפחות מבוססות במרכז ובשוליים, להגנה על שטחים פתוחים – לשם כך יש צורך במשאבים

    • ההתחדשות העירונית והדאגה לחלשים לא תבוא רק מהממשלה

    • פעולות לא מבוקרות של הון, בעיקר שיתוף פעולה בין הון מקומי והון בינלאומי, יהפכו את העיר הפנימית ומרכזי הערים לערי רפאים

    • יש לחולל במרכז הארץ תהליכים של התחדשות עירונית בשיתוף פעולה בין התכנון, מינהל מקרקעי ישראל לבין ההון הפרטי ולהביא בחשבון את הצרכים החברתיים של צעירים, משפחות מעוטות יכולת


    יישום הרפורמה במרכזי ערים ובשוליים תוך דאגה לרווחה חברתית

    • הממשלה תייצר עם גופים נוספים מנגנון חדש ויעיל של שותפות בין הון פרטי להון ציבורי (private-public partnership) שישלב בין רגולציה ממשלתית לבין פעולת השוק החופשי.

    • ברוח זו תיבחן האפשרות לשותפות בין הון פרטי להון ציבורי למטרות פיתוח, צמיחה, הוגנות חברתית ושמירה ככל הניתן על שטחים פתוחים.

    • בשלב הראשון תבוצע משימה זו בשטחים שיאותרו באזורי העיר הפנימיים ובמרכזי הערים, ובשולי השטחים הבנויים במרקמים העירוניים


    ייעוד הכספים לשימור הסביבה הטבעית ולטיפוח שטחים ירוקים

    • כותב גיא ליברמן שהשתייך בעבר לארגון ירוק שנאבק להקמת פארק איילון על מלוא שטחו:

    • "קשה להודות, אבל כעת מתברר שבחברת הזרע צדקו בכל מלה שאמרו לפני שלוש שנים. הם טענו שהתקציב לפיתוח הפארק יגיע למאות מיליוני דולרים וכי הקופה הציבורית לא תעמוד בזה לבדה – מה שהתברר כעצוב ונכון". (גיא ליברמן, "פארק איילון: שיעור באימפוטנציה שלטונית" הארץ, 26 בנובמבר 2007)

    • גילוי נאות:

      • הייתי מאלה שעבדו עם חברת הזרע וטענו את הטענה הנ"ל

      • גיא ליברמן ממשיך להתנגד לתכנית חברת הזרע, ומציין בעיקר את העומס התחבורתי שהיה נגרם לו היתה מאושרת הבנייה


    יישום הרפורמה הטבעית ולטיפוח שטחים ירוקים

    • עקרונות מדיניות התכנון והמדיניות הקרקעית יכללו את קידומה של הוגנות חברתית וצמצום הפערים הקיימים היום.

    • דרכי ההתמודדות עם משימות אלה ייקבעו על ידי הממשלה בהתייעצות עם הארגונים החברתיים.


    יישום הרפורמה הטבעית ולטיפוח שטחים ירוקים

    • תוקם קרן מיוחדת שתורכב ממיסוי המקרקעין המופשרים לפיתוח ומהקצאת זכויות הפיתוח, ופירותיה יוקצו לקידום:

      • דיור בהישג יד (affordable housing)

      • לטיפוח שטחים פתוחיםולטיפוח החקלאות


    יישום הרפורמה הטבעית ולטיפוח שטחים ירוקים

    • פירות הקרן יחולקו באופן מידתי, לפי הקריטריונים הבאים:

      • שוויון בפני החוק, זכויות שוות לכל האזרחים בהקצאת קרקעות

      • מענה לצרכים ברמת הפרט, היישוב והאזור, תוך מתן העדפה לפרטים ולמקומות חלשים

      • תרומה לטובת הכלל

      • תרומה חברתית לרבות תרומה ביטחונית ותרומה כלכלית

      • שמירה על זהות קבוצתית

      • הבטחת האינטרס הציבורי (ביטחון, איכות חיים בדור הזה ומחויבות לדורות הבאים

      • הבטחת ייצוג לקבוצות שונות במוסדות המקבלים החלטות על הקצאה

      • שקיפות בקבלת החלטות ומתן דין וחשבון של מקבלי ההחלטות לציבור


    הצורך בראייה כוללת המאזנת בין צמיחה רווחה והגנה על הסביבה

    • אין כיום גוף בעל ראייה כוללת המשלבת בין התכנון הפיזי, הראיה הכלכלית, הרגישות הסביבתית והאחריות החברתית

    • התכנון הארצי צבר עוצמה רבה כגוף מסדיר אך לאו דווקא כיוזם, במיוחד לא בתחום הכלכלי והחברתי

    • המדיניות הקרקעית עברה מספר רפורמות אך עדין אינה מספקת תשובה לבעיות החברתיות והכלכליות

    • המדיניות הקרקעית הנוהגת מורכבת מאוסף החלטות שאינן מצטרפות למדיניות קרקעית מקיפה בתחום החברתי והכלכלי

    • לחלל שנוצר נכנסו יוזמות חברתיות וכלכליות המעצבות את המפה הפיזית והחברתית כלכלית ללא ראיה כוללת, באופן נקודתי תוך שירות קבוצות אינטרס צרות


    יישום הרפורמה צמיחה רווחה והגנה על הסביבה

    • הממשלה תייצר מנגנון מעבר מהמצב הקיים לפתרונות המוצעים.

      • יוגדר אופיו של המנגנון שיפעיל את השילוב בין הרגולציה לשוק החופשי.

      • יוגדר אופי המנגנון שיפרש ויקדם בדרך של הידברות והסכמות את עקרון ה"צדק החלוקתי" במקרקעין הממלכתיים בין החוכרים הקיימים ולגבי הקצאות חדשות.

      • ייקבעו קריטריונים שינחו את קביעתו של דגם נכון לחלוקת מקרקעין. ויאותרו החסמים ליישומם

      • יושם דגש על שקיפות מרבית שתאפשר ניהול המערך הקרקעי בישראל בצורה מודרנית


    יישום הרפורמה צמיחה רווחה והגנה על הסביבה

    • המדיניות, התיאום בין הרשויות ליישום המדיניות יהיו באחריות מסגרת מינהלית מיוחדת שתיקבע למטרות אלה

    • גוף זה יתאם את חלוקת האחריות בתחום התכנון


    המלצות צמיחה רווחה והגנה על הסביבה

    • הגישה המנחה צריכה להיות הרמוניזציה בין צמיחה כלכלית, מימוש משימות ארציות, שמירה על הסביבה, חידוש הערים ודאגה לרווחה חברתית

    • התרבות שלנו היא בעלת אופי בינרי:צמיחה או רווחה, פרטי או ציבורי, רגולציה או שוק.

    • יפותח מודל של פיתוח חכם המשלב בין השוק לבין החברה, בין התכנון הציבורי והפיתוח הפרטי.

    • שימוש בהשבחה של קרקעות בתוך הערים ובשוליהן כאמצעי חשוב למימוש יעדים אלה, וכמנוף לשילוב בין יעדים

    • רפורמה במנגנון ההקצאה ושילוב בין מנגנון רגולציה ומנגנון של שוק חופשי

    • שיתוף בתהליך ההקצאה של קבוצות שונות תוך הקפדה על שקיפות ואחריותיות

    • הגדרת קריטריונים להקצאה והתוויית דרכים למדידתם תוך התייחסות למרכיבים של זמן ומרחב

    • יצירת כלים לפיקוח על יישום הקריטריונים ובכלל זה הסרת חסמים בקרה, מעקב והפקת לקחים


    סוף צמיחה רווחה והגנה על הסביבה


    ad