Download
1 / 24
240 likes | 390 Views
ספריות כמרכזי מידע האם אפשר וכיצד?. עמי סלנט , מידען ראשי של מכון מופ"ת , 8 במרץ 2010. נוסחת שלושת היסודות של פעילות מרכז מידע. נוסחת שלושת היסודות לקיומו של כל מרכז מידע איסוף עיבוד הפצה. מה משמעות פעולות האיסוף ?. צוות הספרייה לא ממתין להגעת פריטי מידע אליו .
E N D
ספריות כמרכזי מידע האם אפשר וכיצד? עמי סלנט , מידען ראשי של מכון מופ"ת , 8 במרץ 2010
נוסחת שלושת היסודות של פעילות מרכז מידע נוסחת שלושת היסודות לקיומו של כל מרכז מידע • איסוף • עיבוד • הפצה
מה משמעות פעולות האיסוף ? • צוות הספרייה לא ממתין להגעת פריטי מידע אליו . • הצוות יוזם פעולות לאיסוף ולהשגת מידע נלווה ומשלים לאוספים המתקבלים. • הצוות סורק , לדוגמא, כתבי עת חדשים ומצלם מאמרים עפ"י תחומי עניין. • הצוות סורק מקורות מידע חדשים באינטרנט המשלימים , לדוגמא, ספרים שהגיעו לאחרונה.
מה משמעות פעולות עיבוד ? • פעולות עיבוד הם פעולות להעשרת המידע הקיים בספרייה או המידע החדש המתקבל בספרייה. • כך לדוגמא, אפשר להוסיף תוכן עניינים של הספר בנוסף לנתוני הקיטלוג . • כך לדוגמא, אפשר להוסיף קישורים לביקורות ספרים על הספר. קישור • אפשר , לדוגמא, לרכז, ולהוסיף פריטי רקע הקשורים למאמר או הספר.
פעולת עיבוד והעשרה : דוגמא מס' 1 חדש: שיתוף תיקיות ב-Google Docs כתבנו תקציר על הנושא + קישור , אבל לא הסתפקנו בכך . אספנו שורה של סקירות נוספות המעשירות את הנושא המדובר והצגנו אותן מסביב לידיעה/פרסום. קישור
פעולת עיבוד והעשרה : דוגמא מס' 2 • דיווחנו על ספר חדש בנושא חינוכי שיצא לאור לאחרונה בארה"ב והוספנו סקירת ביקורת , כלומר תקציר של .Book review • פעולת העיבוד וההעשרה : הוספנו קישור ישיר לאמזון, לכרטיס הספר שם ולביקורות הקוראים. • קישור
מה משמעות פעולות ההפצה ? • ספריות כיום אינן מחסנים סטטיים ,לא ממתינים ללקוחות אלא דוחפים את המידע המעובד אליהם ישירות. • חלק מפעולות המידע מתבצעות באמצעות כתיבה והפצה עלוני מידע ייעודיים לנושאי ההתמחות של הארגון וחלק אחר מפעולות ההפצה מתחולל באמצעות הרצת שאילתות ממאגרי מידע מקוונים. קישור
צוות הספריה של מכללת גורדון קטלוג ספרים חדשים פברואר 2 אלפיים ועשר עורך הקטלוג: ד"ר שחף הגפני,shahaf@gordon.ac.il קטלוג מס' 20
פעולות הפצה – המשך 1 במסגרת פעולות הדחיפה של מרכז המידע/ספרייה לצרכניו, הם מקבלים גם עדכונים שוטפים ומשלימים וגם סיכומים תקופתיים של מקורות המידע ( כגון לקט חודשי של מקורות המידע ).
פעולות הפצה – 2 בעבר קראו למנגנוני ההפצה של ספריות ומרכזי מידע בשם : • ניתוב מידע עפ"י פרופיל התעניינות (SDI) – בשיטה זו מריצים במאגרי מידע ממוחשבים שאילתות תקופתיות ( שבועיות או דו-שבועיות ) עפ"י תבנית קבועה של מילות מפתח והגדרת גזרות התחום וההיקף של מקורות המידע . • תהליך זה מכונה כיום PERSONALIZATION– התאמת מידע והוא מבוסס על קבצי מילות מפתח מעודכנים המשקפים את התעניינות הלקוחות/משתמשי הספריה.
פעולות הפצה – דוגמא מס' 4 • מערכת ממוחשבת באינטרנט המסוגלת להפיץ מידע על מועדי כנסים מתוכננים בכל רחבי העולם. • שרות מידע חדשני זה , אותו מנצלות ספריות , מבוסס על מאגר מידע מעודכן של כנסים אשר מתוכו מופצים רשימות עדכון למנויים על מועדי כנסים אקדמאיים מתוכננים.
פעולות הפצה - לב הפעילות : ניוזלטר • שפע של מידע זרם ברשת מאז יצא לאוויר העולם הדיוור האלקטרוני, הלא הוא הניוזלטר, אך דומה כי מעולם לא הייתה חשיבותו גדולה כל כך. האפשרות לשלוח ניוזלטר תקופתי לרשימת תפוצה של בעלי עניין היא הזדמנות וירטואלית מצוינת - וגם חסכונית ביחס למדיה המודפסת. • היכולת "לדבר" עם הלקחות/משתמשים שלכם היא היכולת להפוך אותם ללקוחות הבאים. לכן, כדאי מאוד לנצל את ההזדמנות הזו . • הניוזלטר הוא בעצם העיתון השבועי או הדו-שבועי של הספריה . • ההפצה נעשית ע"י ניתוב הניוזלטר לדוא"ל של משתמשי הספריה או משתמשים בעלי פוטנציאל להיות משתמשי הספריה. קישור
איסוף מידע לצרכי הפצה • בעקרון נוסחת האיסוף , עיבוד והפצה אינה נוסחה ליניארית. • יש צורך לבצע שוב פעולות איסוף מכין לפני ההפצה או במהלכה. • צריך לאתר כתובות דוא"ל של משתמשים פוטנציאליים לקבלת עלוני המידע , או רישום בטוויר. • כיום אפשר למעשה לאתר כתובות E-mail של כל אדם באמצעות מנועי חיפוש ייעודיים.
ניוזלטר במתכונת של בלוג הספריה • ניתן להשתמש במנגנוני ניהול התוכן (CMS) הקיימים במערכות בלוגים על מנת לעשות בהם שימוש כניוזלטר באינטרנט. • ניתן לעצב לבד את הבלוג , להוסיף תמונות , לשבץ קישורים וא"כ להפיץ על פי רשימה או RSS .
פעולות הפצה באמצעות בלוג – 2 • העלאת הבלוג לאוויר ותחילת הפצתו כניוזלטר ברשת נעשית באמצעות רשימות תפוצה או רסיסי מידע ( RSS) תוך קידומו בקרב קהילות שונות , פורומים וכדומה. • RSS הוא הוא תקן להפצת תוכן ברשת. הוא מאפשר לבעלי אתרים ליצור "תמצית" של תכניהם בפורמט טקסטואלי קל להעברה. התמצית הזו יכולה לכלול כותרות ואולי עוד קצת טקסט שמבאר אותן.
כלים לפעולות הפצה יזומות : טוויטר • מדובר על מנגנון הפצה אינטרנטי חדש יחסית שמאפשר העברת עדכוני מידע ויצירת רשת מתעניינים סביב ערוץ מידע ייעודי זה. • טוויטר הוא מיני-בלוגיה, המאפשרת כתיבה של פוסטים באורך של 140 תווים. המידע זורם כל הזמן, בין אנשים. ( עוקבים ונעקבים) .
הפצת מידע באמצעות טוויטר- 2 • ספריות ומרכזי מידע גילו את הפוטנציאל של הפצת מידע תמציתי וקצר באמצעות מערכת טוויטר. הם פתחו חשבון במערכת טויטר ומודיעים מדי פעם באופן תמציתי ( בטוויטר יש מקום רק ל140 תוויות, כלומר 2-3 שורות טקסט בלבד). חלק מהספריות הציבוריות משתמשות בטוויטרעל מנת למשוך צעירים להגיע לספריה וחלק אחר מפיצות מידע על פעילויות תרבות ואירועים שונים מטעם הספריה
טוויטר בספריה ציבורית בארה"ב • קישור • גם לרשת הספריות של ראשון לציון יש טוויטר פעיל
פעולות הפצת מידע באמצעות טוויטר – 4 • גם בישראל יש יוזמות של ספריות להפצת מידע באמצעות טוויטר . לדוגמא : ערוץ הטוויטר של הספרייה לחינוך ועבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ,ערוץ הטוויטר של הספריה המרכזית באוניברסיטת חיפה ועוד. • לרשימה המלאה של ספריות בעולם המפעילות שירותי הפצת מידע יזומים באמצעות טוויטר
ספריית המחר מול ספריית האתמול • ספריית המחר נבדלת מספריית האתמול בגבולותיו הפיסיים של המאגר. ספריית האתמול שוכנת במבנה מוגדר וסגור, ואת שירותיה היא מספקת בין כתליו. ספריית המחר מספקת שירותים ללא גבולות קשיחים של זמן ומרחב. • הגישה אל המידע (ואל פריטים מן המאגר) אפשרית, גם מאתרים מרוחקים וגם במועדים, שבהם האתר המכונה "ספרייה" אינו פתוח לקהל.
מהי ספריית העתיד ? • מבנה חדש של ספרייה שיוקם בקרוב בפראג
לסיכום : רק הפעלה של כל שלושת היסודות נוסחת שלושת היסודות לקיומו של כל מרכז מידע • איסוף • עיבוד • הפצה • חשוב להבין : אם חסרה הפעלה של יסוד אחד מתוך הנוסחה הזו , אז הספריה אינה נחשבת כמרכז מידע אקטיבי ומצליח.
