פולין בין שתי מלחמות עולם (הוכן ע"י הנרי קדוש)

1. פולין בין שתי מלחמות עולם(הוכן ע"י הנרי קדוש)

2. רקע היסטורי • ממלכת פולין הגדולה הייתה בשיא תפארתה במאה ה-16 והשתרעה מחופי הים הבלטי בצפון ועד גבול מולדביה בדרום. • החל מראשית המאה ה-17 הורגשה התדרדרות במצב הממלכה הגדולה, ארבעה מלכים זרים שלטו בה , מוקדי כח מקומיים הלכו ופוררו את כוחו של השלטון ואחדות הממלכה, במצב זה החלו לבוא עליה פלישות של קוזקים, שוודים, רוסים ומונגולים. • ההתדרדרות הגיעה לשיאה בהתפוררותה המלאה בשלושה שלבים-הם שלוש החלוקות.

3. רקע היסטורי • הרקע לחלוקות קשור ביחסי פולין עם רוסיה הצארית וביחסי רוסיה עם המעצמות הגדולות הנוספות באזור, פרוסיה והאימפריה ההבסבורגית. • פולין שלפני החלוקה הראשונה הייתה ממלכה כמעט משותקת, שהייתה תלויה המידה רבה ברוסיה, הצארית קטרינה השנייה ביקשה להשאיר את פולין חלשה . • רוסיה התנגדה לכל רפורמה בפולין ואיימה להתערב בכוח צבאי בכל פעם שחשה סכנה של רפורמות מתקרבות. • התקפה צבאית רוסית איימה על מאזן הכוחות בין שלוש שכנותיה הגדולות של פולין : רוסיה , פרוסיה ואוסטריה ועל כן בכל פעם שעמדה לתקוף את פולין היא דאגה להסדיר הסכמי חלוקה של שטחים בינה לבין פרוסיה ואוסטריה.וזה מה שהתרחש בשלושת החלוקות.

4. פולין הגדולה 1772 • החלוקה הראשונה-אוגוסט 1772, פולין מאבדת 211אלף קמ"ר ומעל ל-5 מליון תושבים.

5. פולין 1793 • -1793-בעקבות הכנת חוקה ע"י מלך פולין סטניסלב אוגוסטוס, נלחמו מתנגדי הרפורמות לצד רוסיה ופרוסיה והשתלטו על שטחים נוספים ופולין איבדה עוד 300 אלף קמ"ר.

6. פולין 1795 • מרץ 1794 צבא פולין יוצא למרד ברוסיה, פולין הובסה לבסוף והפעם חולקה ממלכת פולין כולה בין רוסיה ,אוסטריה ופרוסיה, ופולין נמחקה לחלוטין ממפת אירופה, ולא שבה להתקיים עד להקמתה מחדש לאחר מלחמת העולם ה-1.

7. פולין לאחר מלחמת העולם הראשונה • פולין מ-1918 עד תחילת מלחמת העולם השנייה

8. פולין- 1939 • פולין במלחמת העולם השנייה מחולקת בין בריה"מ וגרמניה.

9. פולין היום • פולין לאחר שחרורה מכוחות גרמניה ורוסיה.

10. פולין בין שתי מלחמות עולם • עד המאה ה-18 פולין מחולקת בין שלוש מעצמות: רוסיה , אוסטרו-הונגריה, ופרוסיה. • לאחר מלחמת העולם הראשונה בדיוני השלום בורסאי דנו על השטחים שיעברו לידי פולין ועל הגבולות שלה:פולין מקבלת שטחים על חשבון שכנותיה ויחד איתם באו הבעיות:

11. בעיית הגבולות/ביטחון • הגבול המערבי-דנציג-עימות מול גרמניה • הגבול המזרחי-קו קירזון-עימות מול בריה"מ • הגבול הדרומי-גליציה-משטר אוטונומי • בעיית וילנה-עימות מול ליטא

12. בעיות בתחום השלטון/ריבוי מפלגותתקופה ראשונה-1918-1926 • חסרים לפולין מרכיבים חיוניים לקיומו של משטר דמוקרטי: העדר חוקה דמוקרטית,העדר מסורת דמוקרטית,העדר אורח חיים דמוקרטי,העדר מעמד ביניים . • חוקת מרץ 1921 –חוקה רפובליקנית דמוקרטית המתבססת על הדגם הצרפתי ובה ניתנת עוצמה רבה לרשת המחוקקת מעל לרשות המבצעת.

13. בעיות בתחום השלטון/ריבוי מפלגותתקופה ראשונה-1918-1926 • פיצול מפלגתי(על רקע לאומי,חברתי,כלכלי) המקשה על תפקוד המוסדות הנבחרים ,בסיים שנבחר בשנת 1922 מיוצגות 13 מפלגות המתחלקות לארבעה גושים: ימין 22%, מרכז 30%, שמאל 28%, והמיעוטים 20%. • חילופי ממשלות תכופים הגורמים לחוסר יציבות שלטונית, בתקופה זו מתחלפות 14 ממשלות. • מאבק המיעוטים למימוש זכויותיהם במסגרות פרלמנטריות, " בלוק המיעוטים" מביא להישגים ובו זמנית מחזק את העוינות כלפיהם.

14. תקופה שנייה-1926-1935 • במאי 1926 פילדסוצקי תופס את השלטון בעזרת הצבא. • ישנה נסיגה מהמשטר הדמוקרטי הפרלמנטרי בכוון של משטר סמכותי-נשיאותי, בלא לבטל את המבנה הפורמאלי. • מפלגות האופוזיציה מוגבלות בפעילותן, מנהיגים נאסרים. • פילדסוצקי יוצר גוש פוליטי החורט על דיגלו את הבראת פולין-"סנאציה". • בבחירות במרץ 1928 ה"סנאציה" יצרה גוש בשם " בלוק בלתי מפלגתי" בסיסמה של סולידריות, ושיתף פעולה עם הממשלה. • בבחירות אלו השתתפו כ-78% מבעלי זכות הבחירה. 15 מפגלות יוצגו בסיים ובסנאט באופן הבא: 31% לשמאל, 21% למיעוטים, 27% לבלוק, 12% למרכז ו-9% לימין.

15. תקופה שנייה-1926-1935 • הממשלה אינה נשענת על רוב פרלמנטרי ולא מחזיקה מעמד לאורך זמן. • בבחירות באוקטובר 1930 משתתפים כ-75% מבעלי זכות הבחירה . התוצאות: 10% למיעוטים, 22% למרכז ולשמאל, 13% לימין , 55% לבלוק של פילדסוצקי. • ממשלותיו של פילדסוצקי מורכבות יותר ויותר מאנשים בעלי השקפה אוטוריטרית, רבים מבין שריו ותומכיו הם קצינים לשעבר. • חוקה חדשה נחתמת באפריל 1935, למרות הביקורת הרבה במחנה האופוזיציה על נטילת הסמכויות מהרשות המחוקקת והעברתן לרשות המבצעת.

16. תקופה שלישית-1935-1939 • במאי 1935 מת פילדסוצקי. • חוקת 1935 מבטלת בפועל את ההתמודדות החופשית בבחירות ומנטרלת את האופוזיציה. • בבחירות 1935 משתתפים רק 46% מבעלי זכות הבחירה וזאת על רקע ביקורת על תהליך הבחירה, מספר מפלגות מחרים לחלוטין את הבחירות , מקרב הבוחרים מקבל הגוש של פילדסוצקי רוב. • בפברואר 1937 נוסדה מפלגת שלטון חדשה בשם" מחנה האיחוד הלאומי" (OZN). • בבחירות 1938 השתתפו בהצבעה 67% מבעלי זכות הבחירה, המחנה לאיחוד לאומי זכה ב-57% והיה המפלגה הגדולה בסיים, מורכבת ממשלה ימנית-לאומית(ואנטישמית)בעלת נטייה לפשיזם.

17. בעיות בתחום החברתי/מיעוטים • 30%מיעוטים לאומיים • אוקראינים-פולניזציה-דרשו עצמאות מדינית • היהודים-3 מיליון 10% מהאוכלוסייה-אנטישמיות • גרמנים-קיפוח-דרשו עצמאות מדינית • נישול המיעוטים ממעמדם הפוליטי והכלכלי • פער ומתח בין המיעוטים • הסכם המיעוטים • התמודדות-פולניזציה

18. בעיות בתחום החברתי • התהליכים הכלכליים שעוברת פולין משפיעים על המבנה החברתי של פולין ועל היחסים בין הרוב הפולני למיעוטים: • פולין סובלת מפיצול חברתי: רוב פולני למעלה מ-30% מיעוטים. • פיצול על רקע שייכות למדינות שונות לפני הקמת פולין העצמאית. • פיצול בין עיר וכפר ובין אצולה לאיכרות. • מעמד ביניים מצומצם . • בערות-שיעור גבוה של אנאלפביתיות, בעיקר בקרב המעמדות הנמוכים של האיכרים. • ניידות חברתית: ריבוי טבעי, הגירה פנימית בעיקר מהכפר אל העיר ומעיירות לערים גדולות צמיחת מעמדות חדשים, שינוי בריבוד החברתי.

19. בעיות בתחום הכלכלי • החברה והכלכלה בפולין בתהליך מעבר מחברה חקלאית לחברה ומשק מודרניים. • 1918-פולין העצמאית הרוסה מהמלחמה(כ-30% מאוצרות הלאום של פולין נהרסו ) • מפגרת כתוצאה מהרכבתה מפריפריות של שלוש מעצמאות וללא קשרים כלכליים עם המדינות השכנות. • חסרה תשתית פיננסית מאוחדת , מידות ומשקלים אחידים, מערכת מנהל וחקיקה, מערכת מסחר ושווקים. • נחשלות-רובה חקלאית. • העדר מעמד ביניים בעל השכלה , ידע טכנולוגי והון. • תיעוש מועט ונחשל למרות קיומם של אוצרות טבע.

20. בעיות בתחום הכלכלי • רוב התעשייה התרכזה באזור ורשה ודרום מערב פולין. • קושי ביצירת קשר בין חלקי פולין השונים על רקע חוסר בסיס זהה לתשתיות תחבורה, ובעיקר רכבות. • העדר הון להשקעה. • מוצא לים-לפולין מוצא מוגבל לים הנמל הוא נמל גרמני בשטחה של פולין ואינה יכולה ליהנות מעמלות המסים והמכסים. • מבנה תעסוקתי-65% מאוכלוסיית פולין התקיימה מחקלאות,17% ממכרות ותעשייה, 6% ממסחר וביטוח, 4% ממנהל, כ-3% מתחבורה וכ-5% אחרים. • בעיה אגרארית-רוב האדמות מרוכזות בידי מעמד האצולה. • תהליכי מודרניזציה גורמים לקשיים סוציו-אקונומיים כגון: עיור מהיר, אבטלה,חיסול מקורות פרנסה מסורתיים קיטוב חברתי.

21. התמודדות בתחום הכלכליתקופה ראשונה-1918-1925 • פיתוח כלכלה מודרנית • הפקת אנרגיה • קובעת מכסות לתעשייה ומונופולים • מנהלת מדיניות מסחר בינלאומי • גישה בעלת אופי סוציאלי • 1920-רפורמה קרקעית(אגרארית) • איחוד המטבע הפולני(המארק הפולני) • הדפסה מוגזמת של כסף לכיסוי גרעון תקציבי • רפורמה פיננסית-הורדת האינפלציה • 1923-החלפת המטבע לזלוטי וייצוב המטבע-מיסוי הון

22. תקופה שנייה1926-1935 • שיפור במבנה הכלכלי- שנמשך כשלוש שנים • לאחר הפיכת מאי 1926 גדלו השקעות החוץ,הושגו הלוואות מארה"ב ובריטניה. • 1929-על רקע המשבר הכלכלי הגדול ירידה בהשקעות ובתפוקה כתוצאה מירידה בצריכה • 1932-מאבק בבריחת הון על ידי יצירת מקומות עבודה(עבודה יזומה)הממשלה מפעילה מפעלים אשר פשטו רגל-אבל בממדים מצומצמים כדי לא להכביד על הוצאות הממשלה.

23. תקופה שלישית1935-1939 • סוף 1935 -שיפור במצב הכלכלי,שיפור בחקלאות,התאוששות התעשייה,הבניין והמסחר כולל סחר חוץ. • ביולי 1936-תכנית כלכלית ארבע שנתית המכוונת לפיתוח התעשייה והעיור, לקראת סוף 38 גדל התוצר הלאומי ב-19% לעומת 1928, גם בזכות שיפור במצב הכלכלי בעולם. • פתיחת נמל גדיניה ( נמל פולני ליד גדנסק) הופך להיות החשוב בנמלי הים הבלטי-הכנסות מהסחר הימי • פולין עוברת תהליכי התפתחות כלכלית מהירה,הנפסקת עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.

24. יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם • התפתחותה של יהדות פולין בתקופה זו היא תוצאה של תהליכים כלליים שעברו על פולין,ותגובת היהודים על תהליכים אלה. • למרות קיומם של זרמים אנטישמיים ומפלגות אנטישמיות ניתן להבחין במדיניות אנטישמית רק לאחר מותו של פילדסוצקי. • לאחר המלחמה מנתה אוכלוסיית היהודים קרוב ל-3 מיליון כ-10% מהאוכלוסייה. • בעת ועידת ורסאי התווכחו היהודים ביניהם על איזו צורת אוטונומיה יש לדרוש מהפולנים ולא על שאלת שוויון הזכויות. • התוצאה-במסגרת חוזי המיעוטים קיבלו היהודים מעמד אוטונומי חלקי.

25. דמוגרפיה • במפקד 1921 מנו היהודים 2,845,364 מיליון-10.5% מהאוכלוסייה. • במפקד 1931 הגיעה האוכלוסייה היהודית ל-3,113,933 9.8% מהאוכלוסייה. • במפקד 1939 שוב גידול מספרי-,351,000 ,3 מיליון. • רוב היהודים מתגוררים בערים ומהווים כרבע מכלל המיעוטים בפולין.

26. השוואה בין אזורי המוצא של היהודים

27. כלכלה

28. שינויים שחלו בחיי היהודים בפולין בתחום הכלכלה • אבדן מקורות תעסוקה " מסורתיים" שבהם עסקו יהודים במשך תקופה ארוכה לפני הקמת פולין העצמאית(מסחר,תווך פנים,סחר חוץ עם המדינות הגובלות בפולין): • יהודים עברו מעיסוק במסחר לעיסוק המקצועות הקשורים לתעשייה קלה ולמלאכה, מקצועות שעדיין לא נהפכו למונופול ממשלתי. • יהודים עברו מתחום התיווך למקצועות חופשיים(אחוז העוסקים במקצועות חופשיים היה גבוה ממספרם הכללי באוכלוסייה. בעקבות זאת חלה עלייה ברמת החיים של יהודים אלה. • יהודים רבים נטשו את העיירות וחיפשו פרנסה בערים הגדולות, חלק מהם נעשו מובטלים.

29. הגורמים לשינויים בתחום הכלכלה • השינוי במקורות התעסוקה היה תוצאה של ניסיון להשתלב בתחומים שנשארו פתוחים ולא הפכו למונופול ממשלתי והיה אפשר לפתחם באמצעים בתנאים שהיו להם: הון מועט, נגישות לחומרי גלם. • מדיניות הממשלה לביסוס כלכלה לאומית פולנית השפיעה לרעה על מצב היהודים: • הנהגת כלכלה ריכוזית ומעורבות מרבית של המדינה בכל תחמי הכלכלה,בעקבות הנהגת מונופול ממשלתי בענפי משק רבים(מכרות,יערות,מפעלים כימיים)שחלקם סיפקו בעבר פרנסה ליהודים רבים.

30. הגורמים לשינויים בתחום הכלכלה • מעורבות הממשלה בסחר חוץ והנהגת סחר פנים אחיד(ביטול גבולות מכס שהיו נהוגים בתוך שטחי פולין עד שקיבלה עצמאות)גרמה לנישול היהודים מסחר חוץ ומתיווך בין העיר לכפר. • נקיטת העדפה מתקנת כלפי פולנים בתחומים שהולאמו,במפעלים שפכו לקואופרטיביים, העדפת מפעלים פולניים ומניעת אשראי מיהודים בעלי מפעלים זעירים. • במהלך שנות ה-30 חל שינוי במדיניות כלפי היהודים שכלל חוקים מגבילים שונים: איסור פתיחת עסקים בימי ראשון ,חסימת האפשרויות לשרת במנהל הציבורי והממשלתי,אפליה בקבלה לבתי ספר התיכוניים ולמוסדות להשכלה גבוהה.

31. מעמד חוקי ומשפטי של היהודים עם הקמת פולין החדשה • חבר הלאומים התנה את עצמאותה של פולין בכינון משטר דמוקרטי ובמתן זכויות למיעוטים, וביניהם גם ליהודים: • מתן זכויות אזרח(פרט)שוות ליהודים במדינה הריבונית החדשה בהתאם לחוזה המיעוטים. • הכרה ביהודים כמיעוט לאומי,ומתן זכויות קבוצה(בהתאם לחוזה המיעוטים)הכרה בשבתות וחגים יהודיים,אוטונומיה בחינוך,תרבות ודת, הכרה במוסדות היהודיים ותקצובם. • פוליטי-נתנה הזכות לבחור ולהיבחר לפרלמנט הפולני ולכהן במוסדות השלטון השונים • חירויות פרט-.חופש תנועה,חופש ביטוי,חופש התארגנות. • חינוך-לימוד חינם בבתי הספר הציבוריים .

32. הפרת הזכויות ליהודים • קביעת מכסות של סטודנטים יהודים לאוניברסיטאות(,נומרוס קלאוזוס"). • מדיניות הממשל ל"העדפה מתקנת" כלפי הפולנים בתחום הכלכלה. • בשנות ה-30 חסימת האפשרויות של יהודים לשרת במנהל הציבורי והממשלתי.

33. הסיבות לאנטישמיות בפולין • פולין היא מדינה שלה שורשים לאומיים חזקים ונטייה ללאומנות קיצונית נגד זרים. • היהודים נחשדים כגורם המסכן את שלמותה וריבונותה של המדינה, כבוגדים ומשתפי פעולה. • היהודים הובילו את המאבק על שמירת זכויות המיעוטים בפולין.-חשש להתערבות חיצונית. • שנאת יהודים-ריבוי דעות קדומות על היהודים,מסכנים את הכלכלה,גייס חמישי ושנאה על בסיס דתי. • משברים כלכליים. • נציגות מועטה בפרלמנט,העדר מנהיגות אחידה,הצטרפות מיעוטים אחרים לגל האנטישמי.

34. ביטויי האנטישמיות • פיזית-פגיעה ביהודים,פריצות לבתיהם,אונס,רצח,קיצוץ זקנים ופאות. • עיתונות וספרות-העיתונות תקפה הסכם בין היהודים לממשלה וטענה כי במימושו מדובר למעשה בפיקוח בינלאומי. בספרות הפולנית נוהלה הסתה כנגד היהודים,הם הואשמו כמשתפי פעולה עם אויבי פולין. • פוליטית-מפלגה אנטישמית-האנדקים.ביטאה את שנאת הזרים שכוונה בעיקר נגד היהודים. • חקיקה-חקיקה המגבילה את פעילותם הכלכלית ואת מספר היהודים שיוכלו להירשם להשכלה גבוה (נומרוס קלאוזוס). • בשנת 1935 פורסמה חוקה חדשה שאחד מסעיפה קבע:" זכות האזרח להשפיע על ענייני הציבור וערכו, בהתאם לערך מאמציו ושירותיו לטובת הכלל"-פגיעה במעמד היהודים בפולין.

35. פעילות קהילתית • ליהודים היה אישור לנהל את חייהם כרצונם למרות ההגבלות המוטלות עליהם.בעיקר זה בא לידי ביטוי בתחום תרבות וחינוך ותחום לאומי/ פוליטי • תחום החינוך והתרבות-דאגה לצרכי הדת,דאגה לצרכים חברתיים,מתן עזרה הדדית, גביית מיסים, בסיוע ארגונים יהודיים כמו הג'ונייט ויהודים מארה"ב נפתחו בתי ספר למלאכה כמו רשת "אורט" הוקמו ישיבות ובתי חינוך לנערות, הוקמו בתי ספר עבריים ובתי ספר של הציונות הדתית בהם חוזקה הזיקה לא"י.

36. פעילות קהילתית • תחום העיתונות-כתבי עת ועיתונים רבים לאוכלוסייה היהודית, 136 באידיש ו-15 בעברית. • חיי חברה-מספר רב של מועדונים לאנשי תרבות ורוח –משוררים,סופרים,עיתונאים. • תנועות נוער –מפלגות יהודיות –לכל מפלגה הייתה תנועת נוער משלה שהתבססה על האידיאולוגיה המפלגתית והמטרה העיקרית הכשרת הנוער לעליה לא"י.

37. החינוך • במהלך המאה ה20 עבר חלק גדול מיהודי פולין תהליך חילון. • כתגובת נגד-התרחבה מערכת החינוך האורתודוקסית ובראשה הישיבות הגדולות שבהן התפרסמה פולין בעבר. • לצידן התפתחו גם ה"חדרים,"ישיבות ותלמודי תורה חדשים של,אגודת ישראל" ו"מזרחי". • אך בד בבד נפתחו מסגרות חינוך חדשות עבור ילדים יהודים-בחלקם נשאר עדיין העיקרון המסורתי,לפיו רוב שעות הלימוד הוקדשו ללמודי הקודש אך גם הונהגו לימודים כלליים(היסטוריה יהודית,לימוד שפות וכו').

38. הזרמים העיקריים בחינוך היהודי בפולין • אידיאולוגיה חרדית- כתגובת נגד לחילון בקרב היהודים, התרחבה מערכת החינוך האורתודוקסית ובראשה הישיבות הגדולות שבהן התפרסמה פולין בעבר. • אידיאולוגיה ציונית- במספר ארצות הסתעפה בקצב מהיר רשת בתי הספר העבריים של " תרבות" מיסודה של התנועה הציונית. כמו כן נפתחו גם בתי מדרש ללימודי מורים עבריים. מספר הלומדים בבתי ספר אלה בפולין לבדה הגיע לרבבות.

39. הזרמים העיקריים בחינוך היהודי בפולין • אידיאולוגיה סוציאליסטית- בתי הספר ביידיש בפולין היו קשורים למפלגות השמאל( , בונד" ו"פועלי ציון") ואילו בליטא-ביידישיסטיים, מספר התלמידים היה קטן יותר. • בתי ספר פולניים- ממשלת פולין לא הכירה בבתי הספר היהודיים בעברית וביידיש כבעלי רמה מספקת ללימודים גבוהים יותר ולא ראתה בהם בתי ספר היכולים להכשיר לעבודה במוסדות הממשלתיים. לקראת המחצית השנייה של שנות ה-30 כבר למדו יותר ילדים יהודים במוסדות חינוך פולניים מאשר במוסדות חינוך יהודיים.

40. תנועות הנוער • אחת ההתפתחויות החושבות בתולדות הציונות מאז מלחמת העולם הראשונה הייתה הקמתן של תנועות נוער מגשימות: • החלוץ,החלוץ הצעיר,השומר הצעיר ,דרור,בית"ר. • רבבות בני נוער הצטרפו והפכו אותן לכוח פוליטי חשוב. • קיימו "הכשרות" שנועדו להדריך את חברי התנועות ולכוונם לקראת צאתם להתיישבות בארץ ישראל. • הסיבות העיקריות להתפתחותן בשנות ה-30 היו בהחרפת האנטישמיות ובגלל המחסור במקורות פרנסה.

41. פעילות פוליטית-דפוסי פעילות לאומית • ב-1919 התמודדה רשימה יהודית ציונית בבחירות וזכתה ב-5 מנדטים, כלומר 5 נציגים בפרלמנט הפולני. • אחד הנציגים –יצחק גרינבוים- נבחר לייצג את הרשימה בוועדת החוקה ומשם הוא פועל לשמירה על זכויות המיעוטים בפולין כולל אלו של היהודים. • את זאת הוא עושה על ידי כך שהוא יוצר "בלוק" פרלמנטרי המורכב גם מנציגי המיעוטים האחרים כדי להגביר את השפעתם בוועדה.

42. פעילות פוליטית-דפוסי פעילות לאומית • ב-1922 תוצאות הבחירות מראות שליהודים מספר נציגים גבוה מתוך כלל נציגי המיעוטים בפרלמנט, כוח זה מנוצל למאבק בפעילות האנטישמית ותיקוני חוקים שפגעו ביהודים –למשל ביטול החוק על חובת מנוחה בימי ראשון. • ב-1926 הממשל הפולני מפרסם כתב הסכמה שבו הוא נענה ליהודים בכמה מדרישותיהם, זאת תמורת התנתקותם מגוש המיעוטים. • ב-1935 –התפרסמה חוקה חדשה , הפעם קשה ליהודים להתמודד נגדה משום שנציגותם בפרלמנט אינה מספיק חזקה-4 מנדטים.

43. : מפלגות אנטי ציוניות

44. מפלגות ציוניות-הקמת בית לאומי יהודי לעם היהודי בא"י