Download
1 / 24
240 likes | 394 Views
מגרוזנברג לאבן גבירול נקודות מבט על שיתוף ציבור בתכנון, ביצוע, שיפור והבנת מערך תחבורה (ציבורית). מיטל להבי - סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו. מחקרים מראים שאנשים בוחרים להגיע לעיר שהיא נגישה ובעלת שילוביות גבוהה של אמצעים שונים של תחבורה ציבורית.
E N D
מגרוזנברג לאבן גבירולנקודות מבט על שיתוף ציבור בתכנון, ביצוע, שיפור והבנת מערך תחבורה (ציבורית) מיטל להבי - סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו
מחקרים מראים שאנשים בוחרים להגיע לעיר שהיא נגישה ובעלת שילוביות גבוהה של אמצעים שונים של תחבורה ציבורית. תכנון תנועה אופטימלי:מעבר מנסיעה ברכב פרטי לשימוש באמצעי תחבורה ציבורית קוים מטרופולינים, מהירים, בין-שכונתיים, שכונתיים, שבילי אופניים, חנה וסע, קישוריות במרחב הציבורי, הנגשת מוסדות ותעסוקה. קוריטיבה
מודל של השחקנים העיקריים לטובת תכנון וביצוע פרויקט תחבורה ציבורית עירייה/מהנדס העיר ממשלה/משרד התחבורה משתמשים עיר בתנועה תקציב תכנון ידע מקומי יעוץ מקצועי מפעילים יועצים מחו"ל שיתוף ביצוע
התחדשות מרכז העיר רחוב הלל אחרי רחוב הלל לפני
"המודל הירושלמי" של שיתוף הציבור בתחום התחבורה • מתבצע באופן יזום; • סביב נושא מרכזי; • תהליך עבודה סדור; • מול 28 מינהלים קהילתיים ברחבי העיר וגורמים אחרים; • על פני זמן משנת 2001;
בסיס התפיסה • הפחתת חוסר הוודאות למינימום: • חוסר וודאות הופך אדם לחשדן, למביע חוסר אמון, מתקיף ומפריע; • הסדרה של המידע המגיע לתושב: • העברת מידע בצורה מסודרת, מכבדת ומכובדת המאפשרת עיבוד. • ביצוע תיאום ציפיות מונעת שמועות בעודן באיבן; • "הצפה" של בעיות וזיהוי מוקדם של מוקדים בעייתיים: • לפני תחילת העבודה כדי לאפשר זמן לחשיבה מסודרת ולמתן מענים (לא לכיבוי שריפות); • פיתוח דיאלוג: • הופך את האנשים לשותפים ולאחראים יותר על חלקם בתהליך;
תפיסת "קשרי הקהילה" • הציבור אינו אויב הפרויקט; • החיכוך כהזדמנות...; • חתירה למגע; • העברת מידע כולל, מפורט, אמין, בזמן ו"בגובה העיניים"; • המידע כזרז לקיום דיאלוג; • אחריות לעצם הדיאלוג ולא לתוצאותיו; • הקשבה מתוך אמפתיה והבנה; • החוכמה אינה יושבת בצד אחד של השולחן – פתיחות לשינויים;
סיכום • קשרי הקהילה הם: • כלי משמעותי של הרשויות "להאזין" ו"להידבר" עם הציבור; • כלי חברתי "לחוש" את הציבור על גווניו השונים; • כלי ל"הצפת" בעיות ופתרונן, תיעול וניתוב לחצים מצד הציבור; • כלי להשגת הלימה טובה יותר של קווי התח"צ המתוכננים; • חשיבות שיתוף הציבור כעבודה In House”" בארגון; • "השולחן המשולב" הכרחי להצלחה;
מקרה נקודתי של שיתוף ציבור לגבי תחבורה ציבורית בנתניה עקב צמצום בתדירות קו האוטובוס 606 ממזרח נתניה לתל אביב פחת השימוש בו וקמה צעקה מצד התושבים. העירייה ומשרד התחבורה, בשיתוף ועד השכונה, ביצעו סקר לצורך הגדרת הביקוש. הסקר בוצע באמצעות אתר האינטרנט של השכונה.
התקבלו 364 תשובות אשר נותחו ועובדו. התוצאה: תדירות הקו חזרה לקדמותה, ונוצר דיאלוג מתמשך ופורה בין התושבים, העירייה, מפעילי הקוים ומשרד התחבורה לגבי תדירות, מיקום, אופי ומסלולי תחבורה ציבורית בין עירוניים,עירוניים ושכונתיים (לבתי ספר).
דו"ח סיכום שלושת החודשים הראשונים של ביצוע הפעימה השנייה של הארגון מחדש בתחבורה ציבורית בגוש דן (יולי – ספטמבר 2011) הרפורמה: ישיבה על הגדר בעריכת: דני קומיסר,יו"ר "תחבורה בדרך שלנו" –ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל. סטלה אבידן, רכזת ועדת התחבורה של הפורום הירוק ת"א–יפו.
" מבחינה מעשית, היה כשל בתחום שיתוף הציבור והסברה. תהליך שיתוף הציבור ע"י נתיבי איילון התחיל רק בשנת 2010, זמן רב לאחר התכנון. מרבית הציבור לא היה שותף בשלב תכנון הרפורמה, ומי שהיה שותף, הרגיש כי בקשותיו לא נענות. הגורמים לכך נעוצים בחוסר תיאום ציפיות באשר לאופי שיתוף הציבור (האם שיתוף פסיבי – יידוע, שימוע או שיתוף אקטיבי – גיבוש עמדות, דיאלוג עם המתכננים, הפעלת מערכת של קבלת ומתן משוב ועוד), ופעמים אחרות עקב הפרת הבטחות תכנוניות מפורשות שלא יושמו בפועל. מערכת ההסברה של הרפורמה אופיינה בקמפייןשהחל מאוחר מדי, חוברות לא ידידותיות למשתמש ובעלות מידע חסר, עבודת דיילים שנעשתה ללא הכשרה מקצועית מספקת להדרכת משתמשים בשטח, מוקד מידע טלפוני שתפקד בצורה לקויה ועוד. כל אלה קיבעו תדמית שלילית לרפורמת ארגון מחדש בקרב הציבור. " ולא רק בקרב הציבור...
שיתוף ציבורמהו תפקיד מהנדס העיר והגורמים העירוניים (שפ"ע, תב"ע, אדריכל העיר וכדומה) בתכנון תשתיות תחבורה ציבורית? איך לייצר רחוב שמעודד שימוש בתחבורה ציבורית? חתך רחוב (הולכי רגל,רוכבי אופניים, חניה ותנועה), בחירת חומרים (מדרכה, מיסעה), קביעת שימושים בדופן הרחוב, הצבת שילוט מתאים, בחירת מיקום תחנות העלאת/הורדת נוסעים, בחירת תאורה מתאימה ומיקומה, בחירת צמחיה ומיקומה, מיקום רצועת תשתיות (פחי אשפה, ריהוט רחוב למשל). דוגמא: בחדרה - שכונות מנותקות בלי שפה משותפת ביניהן ורשת דרכים מנותקת שיוצרת "איים" דוגמא: בתל אביב - 30% מתכנון כולל של העיר זה מדרכות וכבישים. דוגמא: מקרה רחוב בלוך בתל-אביב מכאן עולה השאלה איך מהנדס עיר יוצר שפה עירונית מובחנת ובעלת משמעות עבור תושביה ומבקריה?
המטרה - ראיה כוללת של העיר לכל עיר צרכי תחבורה שונים ביצירת הקישוריות בתוך העיר ובין העיר לסביבותיה דוגמא: הגעה לסינמה סיטי ברמת השרון והגעה לביה"ח איכילוב. יצירת תשתיות לתחבורה ציבורית ידידותית למשתמשיה דוגמא: תכנון דופן דרך נמיר לעומת תכנון דרך אבן גבירול שילוביות בין אמצעי התחבורה השונים (אופניים, רכב,רכבת,אוטובוס) דוגמא: אזורי חניה מספיקים ובטוחים לחניית רכב פרטי בסמיכות לתחנות הרכבת. יצירת שפה אחידה, תחושת בטיחות וביטחון בקרב משתמשי התחבורה הציבורית צורך הוא לא רק בהווה אלא גם צורך לעתיד הקרוב והרחוק! זמן זה כסף! נסיעה ברכב פרטי מגדילה את זיהום האוויר! עיר שלא עוצרים בה היא הצלחת מהנדס התנועה וכשלון של מהנדס עיר! לפתרון מיטבי דרושה חשיבה אחרת כוללת שקושרת בין כל השותפים ומובלת אסטרטגית בשקיפות ובשתוף ציבור בתכנון לטווח ארוך, בביצוע ובפתרון בעיות אד-הוק.
ראש העירייה לא הקובע (אלא משרד התחבורה) הכניסות והיציאות לא בשליטת מהנדס העיר נדרש שת"פ מסוג אחר בין כל השחקנים נדרשת אינטגרציה בין מקבלי ההחלטות והציבור הבלתי מקצועי (משתמשים ולא משתמשים) ראיה אינטגרטיבית של צרכים: מוסדות חינוך ורווחה, מרכזי תעסוקה וכלכלה, פנאי ובילוי ועוד תכנון אסטרטגי תואם חזון עיר. יעדי פיתוח וצרכי ציבור תפקיד העירייה ומהנדס העיר
איטלו קאלווינו מביא אלינו את שיחתם של קובלאי-חאן עם מרקו פולו על "ערים סמויות מעין", "והוא מוצא את עצמו תקוע בג'ונגל של אספלט ובטון, בכרך של ימינו אנו. בסבך הזה קיים נתיב אפשרי אחד בלבד. הוא הנתיב המוביל למסע לתוך פקעת היחסים שבין הערים כמקומות ישוב לבין בני האדם היושבים בהן, ולתוך פקעת התשוקות והחרדות המלווה אותנו תמיד" כסיכום
