היבטי דיני עבודה בתעשיית ההיי-טק

היבטי דיני עבודה בתעשיית ההיי-טק ד"ר איל שנהב היבטים משפטיים של חברות היי-טק אוניברסיטת תל אביב תשע"ג, 2012

מה מיוחד בענף ההיי-טק ? • הידע הוא הנכס העיקרי • קצב שינויים מהיר • שווקים בינלאומיים • הסכמי עבודה אינדיבידואליים • ניידות רבה של עובדים

יסודות משפט העבודה • חוקי יסוד ועקרונות • חוקי מגן • צווי הרחבה • הסכמים קיבוציים • הסכם אישי • נוהג

חוקי המגן • חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי”א - 1951 • חוק הגנת השכר, תשי”א - 1958 • חוק חופשה שנתית, תשי”א - 1951 • חוק עבודת נשים, תשי”ד - 1954 • חוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג - 1963 • חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001 • ועוד...

סוגיות לדיון • אמצאות שירות • הגבלת חופש העיסוק

חוק הפטנטים – פרק ח':אמצאת שירות • אמצאות עקב שירות • 132(א): אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן – "אמצאת-שירות"), תקום לקניין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לעניין זה...

חוק הפטנטים – פרק ח':אמצאת שירות • סעיף 131 לחוק הפטנטים: "עובד חייב להודיע למעבידו בכתב על כל אמצאה שהגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו, סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה, וכן על כל בקשת פטנט שהגיש". • סעיף 134 לחוק הפטנטים: "באין הסכם הקובע אם זכאי העובד לתמורה בעד אמצאת שירות, ובאיזה מידה ובאילו תנאים ייקבע הדבר על ידי הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים." • סעיף 140 לחוק הפטנטים: "מי שהמציא אמצאת שירות שהבעלות עליה, כולה או מקצתה, עברה למעביד לפי סעיף 132 או על פי הסכם, חייב לעשות את הנדרש ממנו על ידי המעביד לשם קבלת הגנה על האמצאה...ולחתום על כל מסמך הדרוש לכך."

"אמצאה" • אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש בהבתעשייה או בחקלאות ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט. • "זוהי אמצאה רק משעה שניתן להיווכח בכך, וההוכחה, מן ההכרח שתלבש צורה מוחשית"

"עקב שירותו ובתקופת שירותו" • שני תנאים מצטברים: • "עקב"- קשר סיבתי ולו קשר רופף בלבד • "בתקופת" - מתי החל גיבוש האמצאה ?

חוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007 • סעיף 33(1) לחוק: "היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה." • סעיף 34: "מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת."

אמצאת שירות – פסיקה נוספת (1) • ה"פ 729/80 דולב נ' אמגר, פ"מ תשמ"ג (1) 99 • עובד עבד כמסגר ברח בריח, ועם עזיבתו החל לייצר מנעול המתחרה במעבידתו הקודמת ואף הגיש בקשות לפטנט בתחום. • המעבידה עתרה לקבלת פס"ד הצהרתי שהמצאות העובד הן בגדר "אמצאת שירות"ובקשתה נדחתה. • נפסק כי כדי שתקום זכות למעביד נדרש להוכיח יחסי עבודה, צריכה להיות אמצאה, וצריך שהאמצאה תומצא עקב השירות ובתקופת השירות גם יחד. • מחשבתו של העובד חופשית והמעביד לא יוכל לקנות קניין באמצאות שגיבושן והצגתן חלו שלא בתקופת השירות. • נטל ההוכחה שהאמצאה היא עקב העבודה ובמהלך העבודה הינו על המעביד ומדובר בנטל קשה.

אמצאת שירות – פסיקה נוספת (2) ישי אילני נגד Actelis Networks (ניתן 2010) • אילני הגיש בקשה לועדהלעניני פיצויים ותמלוגים ("הועדה") לקביעת תמורה בעד אמצאת שירות לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים. • אקטליס טענה שיש לדחות/לסלק על הסף את בקשת אילני, בין היתר משום שסעיף 134 חל רק כאשר אין הסכם המסדיר את זכויות העובד באמצאה, ואילו כאן היה הסכם בין הצדדים לפיו ויתר אילני על זכויותיו באמצאה. • נדונה השאלה האם רשאי עובד לוותר על זכותו זו במסגרת הסכם בינו לבין מעבידו, או שמדובר בזכות קוגנטית המהווה חלק בלתי נפרד ממשפט העבודה המגן, כלומר האם סעיף 134 לחוק הפטנטים חל רק כאשר אין הסכם כלל בין העובד למעביד, או גם במקרה שבו קיים הסכם אך ההסכם שולל את הפיצויים/תמלוגים. • הועדה סברה כי סעיף 134 ניתן לפרשנות כפולה, ולשון הסעיף סובלת את שתי האפשרויות שהוצגו לעיל. • עם זאת, הועדה לא ראתה צורך להכריע בשאלה זו, שכן גם אם עובד רשאי להתנות על זכותו לקבל תמלוגים בעד אמצאת שירות, הרי שיש לבדוק האם אכן ויתר העובד על זכותו זו תוך בחינת נוסח החוזה בינו לבין מעבידו. • במקרה הספציפי, מאחר שלא צוין במפורש בחוזה כי האמצאות בהן הוא דן כוללות אמצאות שירות (למשל, על דרך הפניה לסעיף 134 לחוק הפטנטים) הוחלט שאין לראות בסעיפים הנ"ל ויתור על זכויותיו הנובעות מקיומן של אמצאות שירות שפותחו על ידו במהלך העסקתו בחברה.

אמצאת שירות – פסיקה נוספת (3) • ד"ר נמרוד בייר נגד פלוראליטי בע"מ (בפירוק) ואחרים (ניתן 2012) • חברת פלוראליטי בע"מ מצויה בהליכי פירוק. • בין פלוראליטי לבייר היה הסכם שקבע בין היתר כי כל אמצאה של בייר, לרבות "אמצאת שירות" כהגדרתה בחוק הפטנטים, יהיו קניינה של פלוראליטי ובייר לא יהיה זכאי לכל תשלום או תמורה או תמלוגים בעד האמצאה, מעבר לסכומים שהוא זכאי להם על-פי אותו הסכם. • בייר הציג עצמו כמי שהגה את הטכנולוגיה שעמדה בבסיס קיומה של פלוראליטי והיה איש המדע הבכיר בה, ופנה לבית המשפט המחוזי, במסגרת הליכי הפירוק, בבקשה שתינתן לו רשות לפתוח בפני הועדה בהליך נגד פלוראליטי על-פי הוראת סעיף 134 לאור טענה שיש לו כלפי פלוראליטי לקבל תמלוגים בגין אמצאת שירות. • בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו של בייר בהחלטה קצרה "לאור העובדה שההסכם שולל במפורש מן המבקש את התרופה לה הוא טוען ולאור [ה]אמור בתגובת הכנ"ר - הבקשה נדחית". • על החלטת בית המשפט המחוזי הגיש בייר בקשת רשות ערעור. • ביהמ"ש העליון דן בבקשה וקיבל את העיקרון שנקבע בעניין אילני כי סעיף 134 לחוק הפטנטים ניתן לפרשנות כפולה וקבע כי יש אפשרות שהזכות לתמורה בעד אמצאת שירות היא זכות קוגנטית שלאורה הועדה מוסמכת לדון במחלוקת בעניין התמורה בעד אמצאת השירות, לרבות במחלוקת שעניינה תוקף ההסכם שבין הצדדים ומשמעותו. • לכן נקבע כי העובדה שבהסכם נשללה, לכאורה, זכות בייר לתמלוגים בגין אמצאת שירות אינה בהכרח נועלת את הדלת בפניו לטעון לזכותו לתמלוגים, והדיון הוחזר לבית משפט המחוזי על מנת שידון בכל יתר טענותיהם של בעלי הדין ויחליט, בהחלטה מנומקת, האם לקבל את בקשת בייר להתיר לו להגיש הליך נפרד ועצמאי נגד פלוראליטי שלא במסגרת הליכי הפירוק.

הגבלת חופש העיסוק • בש”א 27/99 דן פרומר וצ’ק פוינט טכנולוגיות תוכנה נ’ ראדגארד בע”מ, עבודה ארצי לב(1), 164. • ע”א 6601/96 AES Systems Inc. ואח’ נ’ משה סער ואח’, פ"ד נד(3), 850. • חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. • חוק יסוד: חופש העיסוק.

פרשת צ'ק פוינט – רקע עובדתי • פרומר היה אחד מעובדיה הראשונים והבכירים של רדגארד (מנהל הפיתוח של החברה) • פרומר עבר לעבוד בחברת צ'ק פוינט שהיא מתחרה של רדגארד. • הרקע לעזיבת רדגארד - סכסוך עם מנכ"ל החברה והעברת העובד לתפקיד אחר.

פרשת AES נ' סער – רקע עובדתי • AES עוסקת בפיתוח מערכות עיבוד תמלילים תחת השם "לאניר". • סער היה עובד AES וחתם על הסכם אי תחרות. • לאחר 28 חודשי עבודה ב – AES סער פוטר מעבודתו. • סער החל לתת שירותי תמיכה ללקוחות AES. • הוא פנה ללקוחות דרך מודעה בעיתון והשתמש ברשימת לקוחות. • לקוח מרכזי של סער היתה חברת רפא"ל (אשר הפסיקה לעבוד עם AES).

הגבלת חופש העיסוק – המשך • תניה בין עובד למעביד המגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו בלא להגן על "אינטרסים לגיטימיים" של המעביד היא בטלה בהיותה נוגדת את תקנת הציבור. • האינטרס המוגן של המעביד הינו בסודות מסחריים ורשימת לקוחות. • בית המשפט רשאי להתערב ולצמצם תניית אי תחרות כדי לקבוע תניה סבירה ומידתית. • בפרשת צ'ק פוינט נקבע כי תניית אי התחרות תעמוד על שנה.

הגבלת חופש העיסוק – המשך צעדים שיכול לנקוט המעביד כדי למנוע תחרות: • תשלום שכר נפרד בגין הסכמה לאי תחרות (יתרון מס לעובד – הפיכת הכנסת עבודה לרווח הון). • קביעת פיצוי מוסכם במקרה של הפרת תניית אי תחרות. • קביעת מגבלה סבירה ומצומצמת (איסור רק בתחום מסויים, לתקופה קצרה). • קביעת יחסי ייעוץ עם סיום יחסי עובד מעביד.

חובת תום לב כמאזן להיעדר אכיפה של תניות אי תחרות • ע"ע (ארצי) 189/03 גירית בע''מ נ' מרדכי אביב, עבודה ארצי כרך לג (16) 43 • ביה"ד שקל ואיזן בין עיקרון חופש העיסוק מחד, ובין חובת תום הלב והאמון שמוטלת על העובד ובהתחשב באלה הגביל את עיסוקם של העובדים לתקופה קצובה החל מיום פיטוריהם.

הגבלת חופש העיסוק במקרה של מכירת החברה • בניגוד לצמצום יחסי של תניות אי תחרות, במקרה של יחסי עובד מעביד מכיר ביהמ"ש בתוקפן של תניות אי תחרות גורפות במקרה של מכירת החברה. • פס"ד בן ישי – העובד קיבל תמורה מיוחדת בהסכם בגין התחייבותו שלא להתחרות בשותפיו ועל כן ביהמ"ש קובע כי התניה סבירה (ע"א 3156/98 יצחק בן ישי נ' אלכס ויינגרטן, פ"ד נה(1), 939).

מיסוי תשלומים בגין אי תחרות • השאלה המשפטית – האם תשלום אי תחרות הינו תשלום פירותי (במסגרת יחסי עובד מעביד או לפי סע' 2(10) לפקודה) ולפיכך חייב במס שולי (עד 48% מ-2012) או לחילופין רווח הון החייב במס של 25% החל משנת 2012. • פס"ד אברך – ע"א 182/72 אברך נ' פ"ש, פ"ד כז(2) 477 – ויתור על זכות הצבעה בחברה. נקבע כי תשלום בגין ויתור על זכות הינו תשלום הוני. • פועל יוצא – תשלום בגין ויתור על זכות התחרות הינו תשלום הוני. • ראה גם: עמ"ה 169/87 שמחה שנקר נ' פקיד השומה כפ"ס, מיסים ג/4 (יולי 1989) בעניין תשלום עבור אי שימוש בידע.

מיסוי תשלומים בגין אי תחרות • פס"ד רוזנברג – התחייבות שלא לעסוק בייצור או שיווק מוצר לתקופה – ביהמ"ש קבע כי מדובר בתקבול הוני.(עמ"ה 207/76 רוזנברג נ' פ"ש ת"א 2, פד"א י' 202) • כנגד זאת – בפס"ד אלי הולצמן קובע ביהמ"ש כי תשלום בגין אי תחרות הינו הכנסה פירותית ואיננה מכירת מוניטין. (עמ"ה 353/91 הולצמן אלי נ' פקיד שומה ת"א 4, מיסים ט/6 (דצמבר 1995)) • פס"ד יהונתן בן שלום – תשלומים בגין אי תחרות הינם תשלומים לשמירה על הקיים ולפיכך הינם הוצאה פירותית למשלם. ע"א 762/00 יהונתן בן-שלום נ' פקיד שומה כפ"ס, מיסים יז/2 (אפריל 2003)

חוק העוולות המסחריות, התשנ"ט - 1999 • החוק אוסר על גזל של סוד מסחרי (מוגדר כך: "מידע עסקי מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו"). • לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי אם הידע הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים (סעיף 7(א)(1) לחוק).

תודה על ההקשבה. היבטי דיני עבודה בתעשיית ההיי-טק ד"ר איל שנהב היבטים משפטיים של חברות היי-טק אוניברסיטת תל אביב תשע"ג, 2012

היבטי דיני עבודה בתעשיית ההיי-טק