Download
1 / 9
100 likes | 285 Views
משפט חברה ורפואה – מספרות השו"ת. הרב אליהו בקשי דורון, "איסור הלנת שכר", שו"ת בנין אב, חלק ג סימן עד [עמ' 87].
E N D
הרב אליהו בקשי דורון, "איסור הלנת שכר", שו"ת בנין אב, חלק ג סימן עד [עמ' 87] • איסור הלנת שכר שכיר אע"פ שחמור הוא, ויש בו מצות עשה ואיסור לא תעשה, לא הכל נזהרים בו. ויש שאינם יודעים שאיסור זה כולל כמעט את כל סוגי התשלומים ולא רק פעולת שכיר, החפץ חיים בספרו אהבת חסד עמד על חוסר הזהירות במצווה זו והקדיש שני פרקים המפרטים את המצווה באר היטב. • במבט ראשון נראה • שמצווה זו הלכה היא בדיני ממונות. • וטעם המצווה לדאוג לזכותו של השכיר שביומו יקבל שכרו, כי אליו הוא נושא את נפשו, ולא לעכב את משכורתו כי ממנה תוצאות חיים, • וחידוש התורה שלא רק כבישת שכר שכיר אסורה גם עיכוב התשלום אסור באיסור חמור. • אולם מפרטי המצווה נראה, • שעיקר האיסור הוא לא רק בעיכוב השכר, אלא בצער הנגרם עכב הלנת השכר • ואין כאן שאלה של דיני ממונות, אלא איסור פגיעה בנפשו של השכיר "כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו".
איסור הלנת שכר נזכר בתורה בשני כתובים. בפרשת קדושים נאמר: "לא תלין פעולת שכר שכיר אתך עד בוקר" (ויקרא יט, יג). [מצות לא תעשה] ובפרשת כי תצא נאמר: "ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא" (דברים כד, יד). [מצות עשה] ופירשו חז"ל: שהכתוב "עד בוקר" מדבר בשכיר יום, שיציאתו משקיעת החמה, ולפיכך זמן גבוי שכרו כל הלילה. והכתוב "לא תבוא עליו השמש", מדבר בשכיר לילה שהשלמת פעולתו ביום משעלה עמוד השחר, ולפיכך זמן גבוי שכרו כל היום, "לפי שנתנה תורה זמן לבעל הבית עונה לבקשת מעותיו" (רש"י דברים שם),
שאלות ביאור מושגים: הלנת שכר כבישת שכר שכיר ביומו תתן שכרו דיני ממונות שכיר יום שכיר לילה עונה
1. איסור הלנת שכר שכיר ... יש בו מצות עשה ואיסור לא תעשה – לא נבקש ציטוט הפסוקים אפשר לשאול: 2. עיכוב שכר של כמה זמן נחשב הלנת שכר? פרט. 3. מה עיקר האיסור על פי פשוטו? ומה עיקר האיסור לאחר העיון בפרטי המצוה? 4. מה טעם המצוה? 5. מה חידוש המצוה במבט ראשון? ואיזה חידוש נוסף נלמד לאחר עיון בפרטי המצוה?
הרב אורי סדן, "העסקת עובדים של חברות כח אדם" [עמ' 91-93] • בשולחן ערוך חושן משפט סימן שלט, ז נפסק (ע"פ בבא מציעא קי ע"ב): • האומר לשלוחו: צא ושכור לי פועלים, ושכרם ואמר להם: שכרכם על בעל הבית, אין שום אחד מהם עובר על "בל תלין" (ויקרא יט, יג) [בעל הבית בגלל שלא שכר אותם והשליח בגלל שהם לא עובדים אצלו] • ומיהו בעל הבית עובר משום: "אל תאמר לרעך לך ושוב"' (משלי ג, כח), אם אינו טרוד ומכוין לדחותם. • ואם לא אמר: שכרכם על בעל הבית, אפילו לא אמר להם שכרכם עלי, אלא שכרם סתם, הוא חייב בשכרם, לפיכך הוא עובר משום "בל תלין" (ויקרא יט, יג). • הגה: מיהו אם הפועלים יודעים שאין המלאכה שלו, אין השליח עובר בסתם (טור סעיף ז בשם הרא"ש שהיה האומר כן לדעת הרמ"ה).
נמצא שחבות משפטית חלה במלואה על החברה הקבלנית, וכל יחסי עובד מעביד קיימים רק בינה לבין העובדים, ולא בין מזמין העבודה לעובדים אצלו. ולפיכך אם החברה הקבלנית אינה משלמת את המגיע על פי חוק, עוברת היא על כל האיסורים שעליהם עובר מי שאינו משלם את השכר המגיע לעובד (כולל: פנסיה, חופשות, ימי מחלה וכד').
אבל כל זאת רק באשר לחבות המשפטית. לא כן לגבי האחריות המוסרית והאיסוריתהחלה על המעסיק בפועל. שכר העובדים ותנאי העסקתם אינה סוד בפני המעסיק בפועל. אלה ניתנים בקלות לבירור, ולו על פי המחיר הנגבה ממנו מטעם חברת כח האדם. הוא יכול לשאול גם את העובדים עצמם. העסקת הפועלים, למרות הידיעה שהם זוכים לשכר נמוך מהמקובל, יש בה • הן משום הכשלת החברה הקבלנית בגזל עובדיה ("לפני עיור"), • והן סיוע בגזל העובדים. את האיסור לקנות דבר מגזלן ומגנב, מנמק הרמב"ם בהלכות גניבה ה, א: "אסור לקנות מן הגנב החפץ שגנב, ועוון גדול הוא שהרי מחזיק ידי עוברי עבירה וגורם לו לגנוב גניבות אחרות, שאם לא ימצא לוקח אינו גונב, ועל זה נאמר: 'חולק עם גנב שונא נפשו' " (משלי כט, כד). אין בכך רק משום הכשלתו של הגזלן בעבירת גזל, שאסורה מדין "לפני עיור", אלא גם גרימת גניבות עתידיות. התקשרות של מוסד עם קבלן כח אדם מחזקת את ידיו ומעודדת אותו להמשיך ולהצליח בעסקיו ולהעסיק עובדים בפחות מהשכר המגיע להם.
שאלות • מהו עובד קבלן? [על פי ההקדמה] • מי עובר על איסור בל תלין כשלא משולם שכר בזמן לעובד קבלן? נמק [הנימוק לא מבקש להגיע לשולחן ערוך זה מורכב מדי] • על אלו איסורים עובר המעסיק בפועל כאשר הפועלים המועסקים אצלו מקבלים שכר נמוך מהמקובל?
