מדינת ישראל משרד החינוך התרבות והספורט לשכת המנהלת הכללית אגף הערכה ומדידה

1. מדינת ישראל משרד החינוך התרבות והספורט לשכת המנהלת הכללית אגף הערכה ומדידה כיתות אולפן וקלט תשס"ד

2. מבוא • כיתות אולפן וקלט מיועדות לתלמידים עולים עם הגיעם לארץ. • בכיתות הקלט לומדים יום לימודים מלא בטרם שיבוצם לכיתות האם (בדרך כלל בבתי-הספר הממלכתיים דתיים). • בכיתות האולפן לומדים תלמידים אשר שובצו לכיתות אם, אך הם לומדים עברית בכיתות אולפן על-פי מערכת שעות אישית או קבוצתית (יוצאים מכיתות האם לשיעורי העברית). • מטרת הלימוד במסגרת כיתות האולפן והקלט היא להכין את התלמידים להשתלבות טובה ומהירה בכיתות האם. בכיתות אלה מתוודעים התלמידים העולים לראשונה למסגרת הלימודים בישראל, רוכשים שליטה בעברית ונחשפים לתרבות הישראלית. • תוכנית הלימודים בכיתות מתמקדת בהקניית השפה העברית כשפה שנייה בהיבט התקשורתי-חברתי ובהיבט האורייני-לימודי בכל 4 אופנויות השפה: דיבור, האזנה, קריאה וכתיבה

3. מטרות ההערכה • בדיקת שליטתם של התלמידים העולים בשפה העברית והמוכנות של התלמידים למעבר מכיתות האולפן והקלט לכיתות אם רגילות • איתור הגורמים המשפיעים על תהליך רכישת השפה העברית. • השוואת ההישגים של התלמידים העולים בעברית; תשס"ד לעומת תשס"ג.

4. כלי ההערכה • ההערכה התבססה על שני מבחני שליטה בעברית שנבנו על-ידי אנשי גף קליטת עליה והועברו בתום שנת הלימודים תשס"ד: • מבחן שליטה בעברית לבתי הספר היסודיים (כיתות ד'-ו') • מבחן שליטה בעברית לחטיבות הביניים (כיתות ז'-ט') • חשוב להדגיש שהמבחנים לא כויילו וייתכן כי רמת הקושי שלהם אינה זהה • מידע נוסף שהתקבל ממאגרי מידע של משרד החינוך

5. אוכלוסיית הערכה • בהערכה השתתפו סה"כ 643 תלמידים (בהשוואה ל-702 תלמידים בשנת הלימודים תשס"ג): • 248 תלמידים הלומדים ב- 24 בתי הספר יסודיים. • 395 תלמידים הלומדים ב-24 חטיבות הביניים. • רוב התלמידים העולים השתלבו בפיקוח הממלכתי דתי: כ-80% בתשס"ד לעומת פחות מ-60% בתשס"ג.

6. התפלגות תלמידים לפי דרגות כיתה חלק מהתלמידים בחטיבות הביניים אינם לומדים בכיתת אולפן המתאימה לגילם, אלא לומדים עם גילאים נמוכים או גבוהים יותר

7. התפלגות תלמידים לפי מחוזות

8. מבחני שליטה בעברית: תשס"ד בהשוואה לתשס"ג מבנה הבחינות בשתי השנים מאוד דומה, אך עדיין ייתכנו הבדלים ברמת הקושי של הבחינות

9. תמונת מצב בתי ספר יסודיים

10. משך השהות בכיתות האולפן והקלט * חסרים נתונים לגבי זמן השהות של כ – 10% מהתלמידים העולים • משך השהות הממוצע בכיתות האולפן והקלט מאוד דומה לשנת הלימודים הקודמת: 14.2 חודשים לעומת 14.1 חודשים בתשס"ג. • בממוצע, משך השהות בכיתות אולפן וקלט בחינוך הממלכתי ארוך יותר ממשך השהות בחינוך הממלכתי-דתי

11. ארצות המוצא של התלמידים העולים • חסרים נתונים לגבי ארצות המוצא של כ – 6% מהתלמידים העולים. • המספרים בסוגריים מציינים את שיעור התלמידים בתשס"ג. • הרכב האוכלוסייה בכיתות האולפן והקלט השתנה בשנת הלימודים • הנוכחית כאשר שיעור התלמידים ממוצא אתיופי עלה מ- 61% בתשס"ג ל-79% בתשס"ד.

12. ארצות מוצא לפי סוג פיקוח • הרוב המוחלט של התלמידים העולים בחינוך הממלכתי-דתי • הם יוצאי אתיופיה

13. הישגים בעברית לפי תחומים • הציונים אינם כוללים את ציוני התלמידים הנמצאים פחות מחצי שנה בישראל

14. הישגים בעברית לפי ארצות מוצא • הציונים לא כוללים את ציוני התלמידים הנמצאים פחות מחצי שנה בישראל • הירידה בממוצע הציונים בתשס"ד נובעת בחלקה מהשוני בהרכב האוכלוסייה: עליה • בשיעור התלמידים ממוצא אתיופי, שהם בממוצע בעלי הישגים נמוכים יותר בעברית. • התלמידים מארצות המוצא האחרות שיפרו את הישגיהם בתשס"ד בהשוואה לתשס"ג.

15. הישגים בעברית לפי זמן שהות בכיתות אולפן וקלט • הישגי התלמידים בבתי-הספר הממלכתיים גבוהים מהישגי התלמידים בבתי-הספר הממלכתיים-דתיים בכל אחת מתקופות השהות בישראל, זאת משום הרכב האוכלוסייה והישגיהם הנמוכים, יחסית, של התלמידים יוצאי אתיופיה

16. הישגים בעברית לפי דרגות כיתה • הציונים לא כוללים את ציוני התלמידים הנמצאים פחות מחצי שנה בישראל

17. תמונת מצב חטיבות הביניים

18. משך השהות בכיתות האולפן והקלט • משך השהות הממוצע בכיתות האולפן והקלט דומה לשנת תשס"ג: 11.7 חודשים בתשס"ד בהשוואה ל-12.1 חודשים בתשס"ג • בממוצע, משך השהות בחינוך הממלכתי-דתי ארוך יותר ממשך השהות • בחינוך הממלכתי

19. ארצות המוצא של התלמידים העולים • חסרים נתונים לגבי ארצות המוצא של כ - 6% מהתלמידים העולים. • המספרים בסוגריים מציינים את שיעור התלמידים בתשס"ג. • הרכב האוכלוסייה בכיתות האולפן והקלט השתנה בשנת הלימודים • הנוכחית: שיעור התלמידים ממוצא אתיופי עלה מ- 67% בתשס"ג • ל-79% בתשס"ד.

20. ארצות מוצא לפי סוג פיקוח • כל התלמידים בפיקוח הממלכתי דתי הם יוצאי אתיופיה

21. הישגים בעברית לפי תחומים • הציונים לא כוללים את ציוני התלמידים הנמצאים פחות מחצי שנה בישראל

22. הישגים בעברית לפי ארצות מוצא • הציונים לא כוללים את ציוני התלמידים הנמצאים פחות מחצי שנה בישראל • בשנת הלמודים תשס"ד חלה ירידה בהישגי התלמידים העולים מכל • ארצות המוצא.

23. הישגים בעברית לפי משך שהות בכיתות אולפן וקלט • הישגי התלמידים בבתי-הספר הממלכתיים גבוהים מהישגי התלמידים בבתי-הספר הממלכתיים-דתיים בכל אחת מתקופות השהות בישראל, זאת משום הרכב האוכלוסייה והישגיהם הנמוכים, יחסית, של התלמידים יוצאי אתיופיה

24. הישגים בעברית לפי דרגות כיתה • הציונים לא כוללים את ציוני התלמידים הנמצאים פחות מחצי שנה בישראל

25. סיכום אוכלוסיית הערכה: • סוג פיקוח– 643 תלמידים למדו השנה בכיתות אולפן וקלט. כ-80% מהם השתלבו בפיקוח הממלכתי דתי, בהשוואה לפחות מ-60% בתשס"ג. עליה זו נובעת מעליה בשיעור התלמידים יוצאי אתיופיה • ארצות מוצא – שיעור התלמידים ממוצא אתיופי עלה מאוד בהשוואה לשנה שעברה, ובתשס"ד כיתות האולפן והקלט משרתות בעיקר את יוצאי אתיופיה; קרוב ל-80% מהתלמידים הם ממוצא אתיופי (בהשוואה לכ-65% בתשס"ג) • גיל התלמידים – כיתות האולפן והקלט הן בד"כ כיתות רב גילאיות, זאת בשל המספר הקטן של התלמידים בכל שכבת גיל • זמן השהותהממוצע של התלמידים העולים בכיתות אולפן וקלט כמעט ולא השתנה משנת הלימודים הקודמת: 14.2 חודשים בבתי הספר היסודיים ו- 11.7 חודשים בחטיבות הביניים • 56% מתלמידי האולפן בבתי-הספר היסודיים ו-32% מהתלמידים בחטיבות הביניים לומדים בו למעלה משנת לימודים אחת

26. סיכום -- המשך • ההישגים במבחן השליטה בעברית בשנת הלימודים תשס"ד נמוכים בממוצע מההישגים שהתקבלו בתשס"ג: • הציון הממוצע של תלמידי האולפן והקלט בבתי-ספר יסודיים הוא 54 (בהשוואה ל-58 בשנת הלימודים תשס"ג) • הציון הממוצע של תלמידי האולפן והקלט בחטיבות הביניים הוא 54 (בהשוואה ל-64 בשנת הלימודים תשס"ג) • הן בבתי הספר היסודיים והן בחטיבות הביניים: • ההישגים בחינוך הממלכתי גבוהים, בממוצע, מאלו שבחינוך הממלכתי-דתי. • הישגי התלמידים יוצאי חבר העמים, אמריקה הלטינית ומדינות הרווחה גבוהים בממוצע מהישגי התלמידים יוצאי אתיופיה • הישגי התלמידים מאופיינים בפיזור רב

27. לעומת זאת, בחטיבות הביניים הירידה בהישגי התלמידים העולים ניכרה באפן משמעותי בכל הרמות: • בכל ארצות המוצא • בכל שכבות הגיל • הן בפיקוח הממלכתי והן בפיקוח הממלכתי דתי עליה של כ-18 אחוזים בשיעור התלמידים ממוצא אתיופי הישגי התלמידים העולים ממוצא אתיופי נמוכים בממוצע מהישגי התלמידים העולים מארצות אחרות ועל כן, ממוצע ההישגים בעברית נמוך בתשס"ד בהשוואה לתשס"ג סיכום -- המשך • בבתי הספר היסודיים הירידה בהישגי התלמידים העולים בעברית יכולה להיות מוסברת, בין היתר, על ידי צירופם של שני הגורמים הבאים: • לעומת זאת, בחטיבות הביניים הירידה בהישגי התלמידים העולים ניכרה באפן משמעותי בכל הרמות: • בכל ארצות המוצא • בכל שכבות הגיל • הן בפיקוח הממלכתי והן בפיקוח הממלכתי דתי

28. המלצות • מומלץ לבנות תוכנית לימודים מסודרת (סטנדרטים) עבור כיתות האולפן והקלט. על התוכנית לאפשר למידה דיפרנציאלית בכיתות -- בהתאם לרמת השליטה של התלמיד בעברית, ולהגדיר מהי רמת השליטה הנדרשת בכל תקופת שהות בישראל (לאחר חודש, לאחר 3 חודשים וכו') ולפני המעבר לכיתות האם הלמידה הדיפרנציאלית תאפשר קליטה של תלמידים עולים לאורך שנת הלימודים, וזאת מבלי לפגוע בתלמידים היותר 'ותיקים' בכיתה • חשוב כי תוכנית הלימודים שתיבנה תשים דגש מיוחד על הצרכים של התלמידים ממוצא אתיופי • מומלץ להנהיג בכל בית-ספר מערכת של מבדקי שליטה בעברית שעל התלמידים לעבור בתום כל תקופת שהות בישראל, בהתאם לתוכנית הלימודים (לאחר חודש, 3 חודשים וכו'). מבדקים אלו יאפשרו למורים לעקוב באופן מסודר ושיטתי אחר התקדמותו של כל תלמיד ותלמיד בעברית, ולהסיק מהם תחומי הידע בהם כדאי להתמקד בכיתה

29. המלצות • כמו כן, מומלץ כי מבחני סוף השנה (המבחנים שתוצאותיהם הוצגו זה עתה) יגזרו מתוכנית הלימודים וכל תלמיד ייבחן בהתאם לתקופת שהותו בארץ. מומלץ כי מבחנים אלו יהוו מבחני מעבר לתלמיד כך שרק מעל לציון סף שיקבע או לחילופין שליטה טובה בתחומי ידע מסוימים בעברית, התלמיד יוכל להשתלב בכיתת האם • מומלץ להעביר את חיבור המבחנים לגוף מקצועי שיערוך גם מבחן חלוץ (פיילוט) למבחנים ובעיקר שיכייל את המבחנים משנה לשנה כך שתהיה שליטה על רמת הקושי של המבחן וההשוואות השונות תהיינה לגיטימיות • יש להעניק תמיכה מקצועית למורי האולפן והקלט ולהקנות להם שיטות ואסטרטגיות נוספות להוראת עברית כשפה שנייה