התיכון הווירטואלי הסתכלות מחודשת על בית ספר, מורה ותלמיד במרחב הדיגיטלי כנס מיטל - 17.6.2013

1. התיכון הווירטואלי הסתכלות מחודשת על בית ספר, מורה ותלמיד במרחב הדיגיטלי כנס מיטל - 17.6.2013 ד"ר דפנה רביב עדה חן

2. נושאי ההרצאה • הרקע, היוזמה והמטרות העומדות בבסיס התוכנית. • המגמות בעולם. • תיאור מודל ההפעלה תוך התייחסות למרכיבי המודל השונים. • הערכת התוכנית: השאלה, שיטת המחקר, ממצאים, מסקנות ראשונות. • הפוטנציאל בהסתכלות מערכתית ובחשיבה לטווח הארוך.

3. המטרה העלאת מספר התלמידים הלומדים מתמטיקה ופיזיקה לבגרות מורחבת האמצעי הקמת תיכון וירטואלי שמאפשר לתלמידים ולבתי ספר ללמוד במסגרת קורסים וירטואליים עתירי תוכן דיגיטלי כחלק מהלימודים הפורמליים שלהם בבית הספר השותפים קרן טראמפמשרד החינוךמטח

4. אוכלוסיית היעד תלמידים בעלי פוטנציאל גבוה להצלחה בבגרות מורחבת במתמטיקה ובפיזיקה. הלומדים בבתי ספר שבהם: חסרים מורים המלמדים לבגרות במתכונת מורחבת. מספר התלמידים אינו מאפשר פתיחת מגמה. אין אפשרות לפתוח כיתה נוספת.

5. מגמות מרכזיות בלמידה אונליין • מודלים חדשים של למידה אונליין (On-Line and Blended Learning) הופכים מרכזיים בסביבת הלמידה החדשה. • קורסי אונליין רבי-משתתפים (MOOCs) דוגמת Coursera ו- edX מתפתחים במהירות כמודל משגשג. • גידול בהשקעות בפיתוח תוכן איכותי (בעיקר בתחומי ה-STEM) לקורסים וירטואליים. • הרחבת השימוש במערכת ניהול למידה (LMS) וניהול מבוסס נתונים בקורסים וירטואליים. • איכות הלמידה אונליין (Quality) הוא אחד האתגרים הגדולים בשנים הבאות. • התחזית: עד שנת 2020 לפחות מחצית מהקורסים הנלמדים בבית הספר התיכון יתקיימו אונליין. classifying k12 blended learning, INNOSITE, 2012 Technology Outlook for STEM+ Education, 2013 Oceans of Innovation PEARSON,

6. המשך - מגמות ארה"ב • תכנית התקשוב הלאומית של ממשל אובמה - מגדירה מחדש את זמן הלמידה באמצעות שימוש הולך וגדל בלמידה On-Line. • בתי ספר וירטואליים - פועלים במודלים שונים, מלמידה משולבת בבתי הספר הרגילים ועד בתי ספר וירטואליים כוללים. • מרבית המדינות בארה"ב - מציעות לתלמידיהן קורסים וירטואליים במסגרת תכנית הלימודים. • SREB

7. מגמות לשילוב למידה אונליין בארה"ב Fast Facts About Online Learning, iNACOLL 2013

8. מודל הלמידה Blended FOL F2F

9. תשע"ג- נתונים מספריים 106 תלמידים: מתמטיקה – 47, פיזיקה – 59 51% 49%

10. מודל הקורס הוראה סינכרוניות ברשת במסגרת כיתתית (שיעור כפול +שיעור בודד) בשעות הבוקר במערכת קבועה, עם המורה מטעם התיכון הווירטואלי תרגול סינכרוני ברשת עם מתרגל בקבוצות של 3 תלמידים בשעות אחה"צ והערב תרגול עצמי (שעורי בית) באמצעות ספרי לימוד ותוכן אינטראקטיבי מבדקיםבמהלך סמסטר + מבחן • במהלך הקורס ישולבו מעבדות, מרתונים ומפגשי פא"פ

11. כניסה לתיכון הווירטואליהדגמת הסביבה הלימודיתhttp://vschool.cet.ac.il

12. הערכת התיכון

13. שאלת הערכה מרכזית האם התיכון הווירטואלי מצליח להגדיל את מספר התלמידים שניגשים ומצליחים במבחני בגרות במתמטיקה ובפיזיקה ברמה מוגברת?

14. שאלות הערכה נגזרות באיזו מידה התיכון הווירטואלי מצליח לתת הזדמנות לתלמידים בעלי פוטנציאל גבוה, היכן שלא הייתה להם הזדמנות כזו, ללמוד מתמטיקה ופיזיקה ברמה של 5 יחידות לימוד לבגרות? באיזו מידה רכיבי מודל ההוראה – למידה – הערכה שפותחו בתיכון מוכיחים את עצמם? מה רמת ההישגים הלימודיים של תלמידי התיכון ובאיזו מידה הם מנבאים הצלחה בבחינות הבגרות?

15. מקורות המידע למחקר ניטור הנתונים מתוך המערכת הטכנולוגית: לאורך כל השנה. סקר וראיונות תלמידים: התחלת שנה, אמצע וסוף שנה. סקר וראיונות חונכים: אמצע וסוף שנה. ראיונות מורים: אמצע וסוף שנה. סקר מנהלי בתי ספר: סוף שנה.

16. הגדלת מספר התלמידים תלמידים מהפריפריה התלמידים באים בעיקר מבתי ספר ביישובים פריפריאליים או פריפריאליים בינוניים, ומבתי ספר ביישובים בדירוג חברתי-כלכלי נמוך עד בינוני ( 29=N) מדד פריפריאליות: פריפריאלי: ציון 1-4 פריפריאלי בינוני: ציון 5-7 מרכזי: ציון 8-10 דירוג חברתי-כלכלי: נמוך: ציון 1-4 בינוני: ציון 5-7 גבוה: ציון 8-10 מדד פריפריאליות דירוג חברתי-כלכלי

17. הגדלת מספר התלמידים תלמידים בעלי מוטיבציה, מסוגלות עצמית ומכוונות עצמית ללמידה (N=77) " רוב התלמידים שהצטרפו לתיכון מתאפיינים במוטיבציה, תחושת מסוגלות עצמית ומכוונות עצמית גבוהות

18. עמידה ביעד הכמותי - 100 תלמידים בתשע"ג

19. באיזו מידה מצליח המודל, על רכיביו השונים? • התשתיות הטכנולוגיות ומערך התמיכה שתוכננו הוקמו ופעלו כשורה? • בוצעו שעות ההוראה, התרגול והלימוד עצמי (ש"ב) שתוכננו? • התלמידים נכחו בשיעורים ובתרגולים וביצעו את שיעורי הבית? • רמת שביעות הרצון מהרכיבים השונים הייתה מספקת? • שיעורי התרגול יושמו בהלימה לעקרונות שגובשו? • תהליכי עבודה בין המורים והמתרגלים התייצבו ופעלו באופן אפקטיבי?

20. הצלחת המודל היקף שעות הוראה, תרגול ותרגול עצמי- תכנון מול ביצוע • היקף הביצוע של שעות הוראה היה גבוה מעט מהתכנון • היקף הביצוע של שעות התרגול היה גבוה מהתכנון מספר שעות

21. הצלחת המודלנוכחות בשיעורים ובתרגולים וביצוע שיעורי בית - מתמטיקה • נוכחות גבוהה ויציבה של התלמידים בשיעורים ובתרגולים (87%-95%) • אחוז התלמידים שביצעו את שיעורי הבית עלה מתחילת השנה מ-59% ל-75% ועדיין נדרש שיפור

22. הצלחת המודל נוכחות בשיעורים ובתרגולים וביצוע שיעורי בית - פיזיקה • נוכחות גבוהה ויציבה של התלמידים בשיעורים ובתרגולים (83%-90%) • אחוז התלמידים שביצעו את שיעורי הבית עלה מתחילת השנה מ-67% ל-80%

23. הצלחת המודל שביעות רצון תלמידים מאיכות ההוראה והתרגול N=94)) • התלמידים מדווחים על הבנת החומר הנלמד הן בשיעורים והן בתרגולים • צריך לעודד תלמידים לשאול שאלות ולשפר את הדיונים במהלך השיעור

24. הצלחת המודל התמודדות ותפיסת התועלת של שיעורי הבית – פירוט (N=94) • מרבית התלמידים מכירים בתרומת שיעורי הבית ללמידה ומדווחים על ביצועם אך עדיין נדרש שיפור • התלמידים מדווחים על עומס

25. מרכיבי ציון תעודת אמצע שנה ומשקלותיהם

26. הישגים במתמטיקה • מרכיבי הציון הנתונים לשיפוטם של המורים והחונכים, גבוהים יותר מהמרכיבים האובייקטיביים ונדרשות בהם הבנייה וסטנדרטיזציה הדוקות יותר • בנוסף, חשוב כי המבחן המסכם והמבדקים במהלך הסמסטר יהיו אחידים • כל מרכיבי הציון נמצאים בזיקה זה לזה, כאשר הציונים במבדקים מהווים אומדן טוב לציון במבחן המסכם

27. הישגים בפיזיקה • כל מרכיבי הציון נמצאים בזיקה זה לזה • הציונים במבדקים אינם מהווים אומדן טוב דיו לציון במבחן המסכם • המרכיב של מחויבות לתרגולים מבטא כנראה את ההיענות של התלמידים לכללי התיכון ופחות את רמתם במקצוע

28. סיכום הממצאים 1. הגדלת מספר התלמידים ועמידה ביעד: עמדנו ביעד. כ- 100 תלמידים שלא היו יכולים ללמוד פיזיקה ומתמטיקה לבגרות מוגברת בבתי הספר שלהם ונמצאו כעומדים בקריטריונים, לומדים בתיכון. 2. הצלחת המודל על רכיביו השונים: א. תשתיות טכנולוגיות, תמיכה טכנית ועזרים טכנולוגיים: המעטפת הטכנולוגית ומערך התמיכה שתוכנן הוקמו. מרכיב הניטור והבקרה נמצא כגורם קריטי המחייב שכלול מתמיד. נבחנת אפשרות לשינוי המעטפת הטכנולוגית ומעבר ל- moodle לאור המגמה שמוביל משרד החינוך. יש חשיבות למערך תמיכה ייעודי לתיכון, נדרשת עבודה אינטנסיבית בתחילת השנה אל מול בתי הספר והתלמידים. יש בתי ספר שלא התארגנו מספיק טוב ברמת התשתיות.

29. המשך ב. רכיב ההוראה, התרגול ושיעורי הבית: השעות בוצעו, אפילו יותר מהנדרש. קיים ספק בנוגע לשאלת הספק החומר במספר השעות שהוגדרו במודל (עדויות מורים) רכיב שיעורי הבית השתפר במהלך החודשים הוא דורש מאמץ ממוקד, שיח עם תלמידים ועם מתרגלים. דורש שיפור, יש להגיע ל- 90% ביצוע שיעורי בית. רמת שביעות הרצון מהשיעורים, מהתרגולים ומשיעורי הבית היא גבוהה. יש כ- 20% מהתלמידים שלגביהם יש ספק. שיעורי התרגול יושמו בהלימה לעקרונות שגובשו – התרגולים מתקיימים בזמן, ניתנים הסברים הנדרשים לתלמידים, המתרגלים מבצעים את רוב המטלות בזמן המוקצב.

30. המשך ג. שביעות רצון רמת שביעות הרצון הכללית של התלמידים והמתרגלים היא גבוהה מאוד. יש כ- 20% מהתלמידים המחייבים התייחסות ומעקב. הישגים לימודיים אנחנו מחפשים את האינדיקטורים המנבאים הצלחה בכל אחת משכבות הגיל. ההישגים המסכמים (מבחנים ומבדקים) מהווים עבורנו סמן טוב להמשך כיון שהם ניתנו על ידי מורים מנוסים, נכון לעכשיו הם טובים (נעים בין 80-100) הממצאים, נכון לעכשיו מורים שיש קשר בין הישגים ל תחושת המסוגלות העצמית ונכונות של התלמידים להשקיע בשיעורי הבית, בתרגולים ובמהלך השיעור. מנגנוני הניטור – קריטיים והם מאפשרים לקדם באופן שוטף את התלמידים ולתת מענה לצרכים השונים.

31. לסיכום • מודל חדשני גם בפרספקטיבה עולמית. • משימה לאומית. • פיילוט שתוצאותיו מוכתבים מראש... חייבים להצליח!. • "שיא החדשנות" אל מול "מעוז המסורתי" של מערכת החינוך. • "מבנים" חדשים המוזרמים אל תוך בתי ספר מסורתיים באופן שהם יכולים להכיל אותם יגדילו את הסיכוי לתת מענה מותאם לתלמידים. • הזדמנות של מערכת החינוך להתבונן איך באמת לומדים ומלמדים – מעבדה שקופה. • המודל של התיכון מספק לקובעי המדיניות דוגמא שתוכל להוות בסיס להתפתחות מודלים נוספים.

32. הסוגיות הגדולות • מה צריך כדי לשפר את המודל? • מהם האינדיקטורים שמנבאים הצלחה לקראת בגרות? • מה הצעד הבא של התיכון בהסתכלות מערכתית ולטווח הארוך? • איך מנצלים את הידע הרב שמצטבר בתיכון בנוגע לתהליכי הוראה ולמידה אפקטיביים?

33. מקורות מידע • Staker H. & Horn M. B. ( 2012) Classifying K-12 blended learning, Innosight Institute.http://www.innosightinstitute.org/media-room/publications/education-publications/classifying-k-12-blended-learning/ • Clark T. (2011). Virtual schoools :Trends and Issues. WestEd. http://www.wested.org/online_pubs/virtualschools.pdf • Bakia M., Shear L., Toyama Y.,  Lasseter A. ( 2012).‏ Understanding the Implications of On-line Learning. Instructional Center. http://www.instructionalcenter.org/files/implications-online-learning.pdf

34. תודה!