מערכת החיסון

1. מערכת החיסון

2. התגוננות הגוף בפני פולשים קו הגנה ראשון: מחסום במגע עם הסביבה מחסומים פיסיקליים וכימיים: אנזימים מפרקים, חומציות בקיבה, שכבת ריסים בקנה הנשימה, עור... קו הגנה שני: בלתי ייחודי הגנה בלתי ספציפית: תאים בולעניים • קו הגנה שלישי : ייחודי • הגנה ספציפית: פעילות מערכת החיסון • שני מסלולי תגובה כנגד אנטיגן: • תגובה חיסונית תאית • תגובה הומורלית

3. קו הגנה ראשון :מחסומים פיסיקליים וכימיים-מניעת חדירה של למעלה מ99% - • חדירת נגיפים, חיידקים,...- סכנת התפשטות וגרימת מחלה. • זיעה (מכילה חומצת חלב ,שיתנן וחומר אנטיביוטי ) • הפרשות : רוק, דמעות,שומניות באוזן,שתן- שטיפה ופירוק ע"י אנזים ליזוזים • שיעול והתעטשות –הרחקת גופים זרים מדרכי הנשימה • אנזימים מפרקים • עור • חומציות בקיבה • שכבת ריסים – הדיפת חלקיקים, סננים • רקמות ריריות- פה, אף, קנה,שופכה, נרתיק – הפרשות ריר

4. הגנה בלתי ספציפית- קו הגנה שנילא ייחודית ולא בררני,מתחילה לפעול רק לאחר שגורמים זרים מפעילים אותה= תגובה מושריתתגובה מקומיתמצויה בכל הגוף וקשורה מאוד למערכת הדם. תאים בולעניים • מגינים על הגוף באופן בלתי ספציפי (לא מבחינים בין פולשים) • התגובה לפולש הזר לא מובילה להתרבות תאים בולעניים • בבע"ח ירודים זהו מנגנון ההגנה העיקרי • בחוליתניים זהו לא המנגנון העיקרי

5. תגובת דלקת • תאי רקמה נפגעים עקב זיהום, פציעה, כוויה...←תאי דם לבנים מסוימים באזור משחררים היסטמין ←משיכת תאי דם לבנים = פאגוציטים, שנלחמים בגורם הזר שפלש. • מתפתחת דלקת שסימניה: • אדמומיות • חום מקומי • נפיחות • כאב

6. ההיסטמין גורם להרחבת העורקיקים באזור הפגוע ←הגברת זרימת הדם לרקמה ←הגברת קצב אספקת תאי הדם הלבנים לאזור ( התחממות ואדמומיות ) • ההיסטמין מעלה חדירות נימי הדם – הגדלת מרווחים ←יציאת תאי הדם הלבנים מזרם הדם לאזור הפגוע. • הבלענים משחררים חומרים= פירוגנים- מגרים את מרכז בקרת הטמפ' בהיפותלמוס ← העלאת טמפ' הגוף. • עליית טמפ' הגוף מסייע בה: • דיכוי התפתחות גורם המחלה. • הגברת פעילות תאי הדם הלבנים ע"י הגברת ייצורם ושחרורם. • הבלענים בתגובת הדלקת: • נויטרופילים- משוטטים בזרם הדם ונעשים פעילים בעיקר כתגובה לפלישת חיידקים. • משך חייו כ- 36 שעות • יכול לצאת מזרם הדם ופעיל בין תאי הרקמות • מקרופאג'ים-גדולים מנויטרופילים • בולעים יותר חיידקים • ארוכי חיים יותר- ימים עד שבועות • מסייעים בניקוי רקמות מתאי גוף זקנים

7. נפיחות- הגדלת חדירות נימי הדם ←דליפת חלבוני הפלסמה כולל גורמי קרישת הדם ←קרישי דם שמתפתחים סביב הדלקת מעכבים התפשטות הפולשים לרקמות השכנות. • התפתחות בצקת מקומית ←הגודש והנפיחות גורמים ללחץ על קצות עצבים ← תחושת הכאב. • מוגלה= תאי דם לבנים מתים, חיידקים מתים וחיים ותאי רקמה הרוסים, ונוזלים מהסביבה. • בסיום התהליך הדלקתי מתחילים תהליכי שיקום של הרקמה שנפגעה.

8. מקרופאג בולע - פאגוציטוזהMacrophage

9. פגוציטוזה תהליך שבו תאים בולעים תאים אחרים או חלקיקי תאים או מיקרואורגמיזמים. רק תאים מסוימים בגוף מסוגלים לבצע פגוציטוזה: נויטרופילים, מונוציטים ומקרופאגים. • שלבים בפגוציטוזה: • חדירת החיידק לגוף • יצירת קשר בין החיידק לתא • החיידק מוקף על ידי התא • נוצרת בועית סביב החיידק • ליזוזומים (בועות שומן) מתאחים עם הבועית • עיכול החיידק השלם

10. הפרשת אינטרפרון- מנגנון הגנה בפני נגיפים. • תא בגוף ←הדבקה ע"י נגיפים ←התא מפריש אינרפרון ←האינטרפרון גורם לתאים שכנים של התא הנגוע לייצר אנזים שמעכב יצירה של חלבונים נגיפיים ←התאים השכנים הופכים עמידים יותר בפני הנגיף שפלש וגם כנגד נגיפים אחרים. • אינטרפרונים אחרים מגבירים את כושר הבליעה של מקרופאג'ים ושל תאי הרג שמשמידים את התא הנגוע בנגיף.

11. מערכת הגנה ספציפית • מערכת החיסון מגיבה ספציפית נגד החומרים המפעילים אותה • חומרים המפעילים את תגובת מערכת החיסון נקראים אנטיגנים (חיידקים, נגיפים, ארס נחשים, ארס דבורים וחומרים סינטטיים רבים) • מצויה בכל הגוף וקשורה למערכות הדם והלימפה. • מערכת החיסון כוללת תאי דם לבנים, מערכת לימפתית (טחול, תימוס, מח עצם) • מערכת נרכשת- התמיינות תאי דם לבנים בעקבות חדירת אנטיגן . היא פועלת רק נגד האנטיגן שהפעיל אותה. • היכולת להבחין בין "עצמי" לבין "זר" • .מערכת החיסון זוכרת גורמים זרים שנפגשה איתם בעבר. • למערכת החיסון יכולת תגובה רב גונית- מגיבה למגוון עצום של חומרים.

12. אנטיגן • חומרים המפעילים את תגובת מערכת החיסון נקראים אנטיגנים: חיידקים, נגיפים, ארס נחשים, ארס דבורים וחומרים סינטטיים רבים. • דטרמיננטה אנטיגנית= התגובה החיסונית אינה מתבצעת כנגד מולקולת האנטיגן כולה אלא רק נגד אתרים ייחודיים שמצויים על פני האנטיגן

13. תאים המרכיבים את מערכת החיסון • תא גזע- מיוצר במח העצם ומתמיין לתאי דם אדומים ולתאי דם לבנים מתרבה ואינו מתמיין • תאי דם לבנים- קיימים 5 סוגים וכולם משתתפים במערך ההגנה של הגוף מפני פולשים

14. תאיםנוספים המיוצרים מתא הגזע • תאי דם אדומים- אחראיים על הובלת החמצן (אריתרוציטים) • לוחיות דם- בעלות תפקיד בקרישת הדם (טסיות דם)

15. תאי דם לבנים • נוטרופילים - 70%מכלל תאי הדם הלבנים בדם ההיקפי - בולעים ומעכלים בעיקר חיידקים בתהליך פגוציטוזה

16. תאי דם לבנים 2.אאוזונופילים - 5%-2 מכלל תאי הדם הלבנים בדם ההיקפי - פועלים בתגובות אלרגיה ותגובות נגד טפילים

17. תאי דם לבנים 3. בזופילים - פחותמ- 1%מכלל תאי הדם הלבנים בדם ההיקפי - קשורים בתגובות אלרגיה

18. תאי דם לבנים 4. מונוציטים - 8%-5 מכלל תאי הדם הלבנים בדם ההיקפי - עוברים מהדם לרקמות ושם מתמיינים למקרפאגים - מונוציטים ומקרופאגים מגינים בפני פולשים על ידי פגוציטוזה

19. תאי דם לבנים 5. לימפוציטים - משתתפים בתגובות חיסון, ופעילותם ספציפית הודות לקולטנים המצויים בקרום התא שלהם

20. תאי דם לבנים - לימפוציטים שונים מגיבים נגד אנטיגנים שונים - בתגובה לקשירת אנטיגן הם מתמיינים לתאים פעילים ואלה גורמים לסילוק אנטיגן מהגוף

21. תאי דם לבניםואדומים

22. לימפוציטים • הלימפוציטים מגיבים ספציפית נגד אנטיגנים שונים • בתגובה לקשירת אנטיגן הם מתמיינים לתאים פעילים ואלה גורמים לסילוק אנטיגן • הלימפוציטים מתחלקים ל: • תאי B (B לימפוציטים). • תאי T(T לימפוציטים) . • תאי Natural Killer (NK).

23. לימפוציטים תאי B מתמיינים: • לתאי פלזמה • תאי זיכרון תאי T מתמיינים : • לתאים ציטוטוקסיים (Tc) • תאים מסייעים(Th) • תאי זיכרון

24. תאי B • תת אוכלוסייהשל לימפוציטים • מוצאם מתאי גזע המוח במח העצם • בתגובה לקישור אנטיגן לקולטן ספציפי המצוי בקרום התא שלהם, עוברים תהליך ריבוי והתמיינות • בסופו של תהליך זה מתקבלים תאי זיכרון ספציפיים לאנטיגן ותאי פלזמה (תאי פלזמה מייצרים נוגדנים)

25. תא פלזמה • צאצאים של תאי B שהופעלו על ידי אנטיגן • תאים מייצרי נוגדנים ספציפיים לאנטיגן (שהפעיל את תאי (B

26. תא פלזמה

27. תאי T • תת אוכלוסייהשל לימפוציטים • מוצאם מתאי גזע במח העצם

28. תאי T • מסיימים תהליך התמיינות בתימוס • האוכלוסייה איננה אחידה ונחלקת לשתי קבוצות Tc (תא ציטוטוקסי) ו- Th (תא מסייע)

29. תאי Tc • בקרום התא שלהם מצויות מולקולות CD8 המשמשות כקולטנים • מזהים פפטידים (חלבונים קטנים) אנטיגנים • הפעלתם על ידי אנטיגן מובילה לתהליך שבסופו נהרסים תאי מטרה (תא מודבק בנגיף, תא סרטני ותא של שתל זר)

30. תאי Th • בקרום התא שלהם מצויות מולקולות CD4 המשמשות כקולטנים • מזהים פפטידים (חלבונים קטנים) אנטיגנים

31. תאי Th • הפעלתם על ידי אנטיגן מובילה לתהליך שבסופו מופרשים ציטוקינים (ציטוקינים אלה מפעילים תגובות חיסון באמצעות תאי B, T ומקרופאגים)

32. תאי זיכרון • צאצאים של תאי B או T שקשרו אליהם אנטיגן ספציפי והפעלו • על קרום התא שלהם מצויים קולטנים ספציפיים לאנטיגן שגרם להפעלתם • בעקבות התקלות חוזרת באנטיגן הספציפי הם יופעלו ויעברו תהליך של ריבוי והתמיינות • הם יכולים לחיות בגוף זמן רב

33. תאי (Natural Killer) NK • תת אוכלוסייהשל לימפוציטים • תוקפים והורסים תאים סרטניים ותאים המודבקים בנגיף • פעולתם אינה ספציפית • כמותם אינה משתנה כתוצאה מגירוי אנטיגן

34. תגובת החיסון התאית- לימפוציטים T • אנטיגן פולש לגוף←מאקרופאג' פוגש את האנטיגן (או תא נגוע באנטיגן) המאקרופאג' בולע את האנטיגן ומעכל אותו המאקרופאג' "מציג " חלקים של האנטיגן עפ"י קרום התא שלו ( למולקולות MHC) המאקרופאג' מפריש חומרים ציטוקינינים הפעלת תאי T-עזר ע"י לימפוקינים גורמים ליצירת מאקרופאג'ים נוספים הגדלת אוכלוסיית NK ומשיכתם למקום המפגש עם האנטיגן.

35. רק לימפוציט בעל רצפטור המתאים לאנטיגן שפלש משופעל – "ראש שבט"←מתחלק ←נוצר שבט שלם של לימפוציטים T עם אותו רצפטור. • תאי ה- T עוברים התמיינות ל: • תאי לימפוציטים T-עזר מפרישים לימפוקינים שמעודדים התרבות תאי T ו- B. • תאי T הרג- תוקפים והורגים תאי הפולש הזר בפעולה ישירה. • תאי T מדכאים- מדכאים פעולת הלימפוציטים בסיום התגובה לאנטיגן • תאי T זיכרון.

36. התגובה ההומורלית- לימפוציטים B • תאי לימפוציטים B יכולים לזהות אנטיגן שפלש גם ללא מאקרופאג' שמציג חלקים ממנו עפ"י קרום התא. • תאי לימפוציטים B משופעלים ע"י חומרים לימפוקינים מתאי לימפוציטים T –עזר. • תאי T עזר←הפרשת לימפוקינים← שיפעול של תאי לימפוציטים B " ראש שבט " -בעלי הרצפטור המתאים לאנטיגן. • התרבות לימפוציטים B בעלי הרצפטור המתאים לאנטיגן לשבט שלם

37. התמיינות תאי לימפוציטים B מהשבט ל: תאי לימפוציטים B זיכרון תאי פעולה= תאי פלסמה • מיצרים נוגדנים ספציפיים לאנטיגן ומפרישים אותם לזרם הדם הנוגדנים נקשרים לאנטיגן: נוצרים צברים מגיעים מאקרופאג'ים שבולעים אותם. התקשרות מולקולות המשלים ופיצוצם. עצם התקשרות הנוגדן מונעת התקשרות הנגיף לתא הפונדקאי. עצם התקשרות הנוגדן מנטרלת את הפעילות הטוכסית של הרעלן. מגיעים גם תאי הרג NK

38. הזיכרון החיסוני – תגובת חיסון ראשוניתתגובת חיסון שניונית עם פלישת האנטיגן בפעם השנייה לגוף, הוא פוגש את תאי הזיכרון ואלו “מתעוררים” מהר ומתחילים לייצר נוגדנים. הנוגדנים נקשרים מיד לאנטיגן ומנטרלים אותו. תאי הזיכרון מפעילים את מערכת החיסון התגובה השניונית מהירה וחזקה יותר מתגובת החיסון הראשונית

39. חשיפה שניה גורמת לתגובה שניונית חשיפה ראשונית גורמת לתגובה ראשונית כמות נוגדנים (יחסית) בדם 14 7 2 0 28 21 14 0 זמן -ימים זמן-ימים

40. מערכת החיסון- יישומים ברפואה ובתעשייה • חסינות-תכונה שמונעת התפתחות של גורמים זרים שחודרים לגוף. תוצאה של מנגנוני ההגנה הייחודיים.מתפתחת במהלך החיים בעקבות חשיפה לאנטיגן. • חיסון פעיל- החדרת תרכיב חיסוני לגוף- אנטיגן מוחלש או מומת. • בגוף מתעוררת תגובת חיסון ראשונית- יצירת נוגדנים. נשארים תאי זיכרון של תאי B אוT ובחשיפה נוספת תפעל תגובה שניונית • זריקת דחף- נתינת התרכיב החיסוני מספר פעמים- להגברת תגובת החיסון השניוני. • דוגמאות: • אדמת. חזרת, חצבת, טטנוס, שעלת, צהבת Aאו B, פוליו,דלקת קרום המוח( חיידק )

41. חיסון סביל- הזרקת נוגדנים מוכנים כאשר קצב יצור הנוגדנים בגוף איטי יותר מהתפשטות הזיהום. • לדוגמא טטנוס • הנוגדנים מיוצרים בגוף בע"ח אחר : ארנבת... וכיום גם בהנדסה גנטית במיקרואורגניזמים • יתרון חיסון סביל- פעולה מידית חיסרון חיסון סביל- • הנוגדנים מזוהים בגוף המחוסן כאנטיגנים←מושמדים בזמן קצר. • אינו מקנה זיכרון חיסוני.

42. השתלת רקמות • דחית שתל – זר . • על תאי השתל יש מולקולות חלבוניות MHC = מולקולות תואם רקמות. • קרומי כל התאים נושאים כ- 20 קבוצות של MHC, ובתוכם מספר גדול של אנטיגנים. • לכל אדם יש MHC ייחודי. • יש תגובה של מערכת החיסון התאית – הרג תאי השתל ← נמק של השתל. • משתדלים למצוא מכס' זהות של MHC. • בכל חייו החולה המושתל מקבל תרופות לדיכוי התגובה של מערכת החיסון.- ציקלוספורין ( מפטרייה), נוגדנים נגד תאי הרג T

43. עירוי דם –השתלת רקמת הדם • סוג הדם נקבע ע"י אנטיגנים של תואם הרקמות MHC שעל פני תאי הדם האדומים.

44. אנטיגןRH • 85% מבני אדם בעלי אנטיגן RH עפ"י קרום תאי הדם האדומים. • RH+ בעל האנטיגן • RH- חסר האנטיגן • אין במצב טבעי נוגדנים כנגד אנטיגן RH. • כאשר אדם RH- מקבל עירוי RH+ ←פיתוח נוגדנים כנגד RH. • בפעם הראשונה אין תגובה חזקה. • בפעם השנייה לחשיפה- תהיה תגובה שניונית ←הצמתה והמוליזה ←מות

45. בשעת לידה יש מעבר דם מג\דם העובר לדם האם. אישה RH- , שנושאת עובר RH+ ←ייווצרו נוגדנים כנגד RH. בהריון נוסף והעובר יהיה RH+ ←הנוגדנים מדם האם יעברו את השלייה ויגרמו להצמתת תאי הדם האדומים של העובר ←המוליזה ←מוות. הטיפול: בעבר החליפו את דם העובר בדם ללא נוגדנים מיד לאחר הלידה. זריקה שמכילה נוגדנים נגד RH. הם נצמדים לאנטיגן RH שעוברים לאם לאחר הלידה והורסים אותם , עוד לפני שגוף האם מייצר נגדם נוגדנים.