משפט ופסיכולוגיה: הסרת הנחת הרציונאליות מהמשפט והכלכלה

1. משפט ופסיכולוגיה: הסרת הנחת הרציונאליות מהמשפט והכלכלה Russell B. Korobkin & Thomas S. Ulen

2. משפט וכלכלה המשפט = אוסף תמריצים שבני האדם מגיבים אליו. מטרות המשפט: • עידוד התנהגויות רצויות ודיכוי התנהגויות בלתי רצויות. • עידוד או דיכוי של ייצור משאבים חברתיים + כלי עזר להקצאתם של משאבים (חברתיים) באופן יעיל.

3. תיאורית הבחירה הרציונאלית ייבוא הנחות מתחום הכלכלה במטרה להסביר כיצד אנשים מגיבים לתמריצי החוק = הבנת האינטראקציה שבין כללים משפטיים והשפעתם על בני האדם. יחידים פועלים על מנת למקסם את תועלתם

4. ספקטרום התפיסות של תיאורית הבחירה הרציונאלית תפיסות "עבות" תפיסות "דקות" הגדרתית התועלת הצפויה האינטרס העצמי מקסום העושר Definitional Version Expected Utility Version Self Interest Version Wealth Maximization Version

5. התפיסה ההגדרתית האדם הוא ממקסם רציונאלי של מטרותיו • רואה בכל סוג של התנהגות כרציונאלית אם היא משיגה את המטרה לשמה היא נעשתה. חסרונות התפיסה: אינה מספקת תשובות בדבר מהן המטרות אותן האדם מעוניין למקסם או באילו אמצעים ישתמש ע"מ להשיג זאת. ביקורת הגישה ההתנהגותית: כיוון שתפיסה זו מסבירה התנהגויות מנקודת מבט אקס-פוסט, ולא אקס-אנטה, לא ניתן לעשות בה שימוש למשפט אשר נדרש לנבא התנהגויות עתידיות תחת כללים משפטיים שונים, ולא רק להבין בדיעבד התנהגויות אלו.

6. תפיסת התועלת הצפויה בעת קבלת החלטה, האדם יבחר באפשרות בעלת הערך (התוחלת) העתידי הגבוה ביותר. • אקסיומות התפיסה: • בר השוואה (Commensurability)- ניתן לבצע השוואה בין התועלות הצפויות של כל אחת מהאפשרויות העומדות לבחירה. • טרנזיטיביות (Transitivity)- אם א' עדיף על ב', וב' על ג', אזי כי א' עדיף על ג'. • אינווריאנטיות/עקביות (Invariance)- הבחירה באפשרות מסוימת על פני אחרת אינה תלויה באופן בו הבחירה מוצגת, כל עוד התועלת הצפויה אינה משתנה כתוצאה משינוי אופן ההצגה. • ביטול (Cancellation)- בהשוואה בין א' לב', ניתן לבטל את המאפיינים הזהים בשניהם כך שההשוואה תעשה רק ע"י המאפיינים השונים בניהם. • שליטה (Dominance)- אם ערך א', על כל מאפייניו, טוב לפחות כמו ערך ב', על כל מאפייניו, אך יש לפחות מאפיין אחד של א' שטוב יותר מזה של ב', אזי כי א' עדיף על ב'. חסרונות התפיסה: אינה מספקת תשובות בדבר מהן המטרות אותן האדם מעוניין להשיג. ביקורת הגישה ההתנהגותית: תפיסה זו הינה חסרת ערך בניבוי ההחלטה שתתקבל בסיטואציה מסוימת כיוון שהיא אינה מספקת מודל לפיו נוכל לדעת מהי התועלת שתופק בכל אפשרות. הניבוי היחיד שתפיסה זו מספקת הוא שהאדם לא יפר את אקסיומות התיאוריה.

7. תפיסת האינטרס העצמי האדם פועל ע"מ למקסם את תועלתו האישית או/ו האינטרס העצמי שלו • אם נדע איזו אפשרות תפיק עבורו את התועלת הגדולה ביותר, נדע באיזו אפשרות הוא יבחר. • תפיסה זו מתייחסת הן למטרות אותן מעוניין האדם להשיג והן לאמצעים בעזרתם יעשה זאת (תועלת צפויה). תפיסת מקסום העושר האדם פועל ע"מ למקסם את עושרו • מגדירה באופן ספציפי את מטרתו של האדם. ביקורת הגישה ההתנהגותית על שתי התפיסות: 1. למרות שתפיסות אלו לא סובלות מבעיית חוסר ההתאמה למחוקקים (ניתן לנבא באמצעותם כיצד אנשים יגיבו למדיניות משפטית כזו או אחרת), הן סובלת מבעיית אי הסבירות עמוקה, שכן המטרות שהן מנבאות (והאמצעים בהם ישתמש האדם ע"מ להשיג את מטרותיו) מוכחות ברוב הסיטואציות כלא נכונות. 2. הרבה פעמים אנשים פועלים בצורה שאינה תואמת רק את האינטרס העצמי שלהם, אלא מקבלים החלטות גם על סמך שיקולים חברתיים כמו הוגנות וצדק חברתי, גם אם הם באים על חשבון האינטרס העצמי שלהם.

8. תגובות אנשי תיאורית הבחירה הרציונאלית לביקורות על התיאוריה • שחקן אשר פועל בחוסר רציונאליות לא ישרוד בעולם תחרותי. לחלופין; • * הרבה מהטעויות שיחידים, ואפילו חלק מהחברות, עושים אינן קריטיות עד כדי כך שהן יגרמו להוצאתם מהשוק ובני האדם והחברות לומדים מטעויות אלו ומתקנים אותן בהמשך. • גם אם התיאוריה אינה מושלמת והביקורות עליה נכונות, עדיין לא קיימת תיאוריה אחרת שעושה עבודה טובה יותר מזו של תיאורית הרציונאליות בניבוי טווח רחב של התנהגויות. • אם נסתכל על הדברים מנקודת מבט אחרת נוכל לראות כי התיאוריה אכן תואמת למציאות. תגובת כותבי המאמר • נדיר ששוק מסוים הוא כה מושלם עד ששחקן שיקבל מדי פעם החלטה שאינה ממקסמת את רווחיו יעמוד בפני הליך של פשיטת רגל. לחלופין; • * הרבה מההתנהגויות שסוטות מהנחת הרציונאליות הינן עקביות גם אחרי שמביאים אותן לידיעת האדם. • נכון שתיאורית הבחירה הרציונאלית הינה מדויקת יותר מכל תיאוריה התנהגותית אחרת שקיימת, אך היא עדיין לא שימושית עבור המחוקקים. • הסבר זה עדיין לא יכול לשמש בכדי לנבא התנהגויות עתידיות, כפי שהמחוקק נדרש לעשות.

9. מטרתה של גישת הניתוח ההתנהגותי למשפט התאמת תיאורית הבחירה הרציונאלית למשפט הניתוח ההתנהגותי אינו בא לספק תיאוריה חלופית, יחידה ואחידה, שמנבאת התנהגויות אנושיות, אלא לספק תובנות, בהקשר לסיטואציות ספציפיות, שיוכלו לעזור למחוקקים להתמודד עם בעיות באותו מישור.

10. רציונאליות מוגבלת והשימוש ביוריסטיקות (כללי אצבע) • בניגוד למה שצופה תיאוריית הבחירה הרציונאלית, בזמן תהליך קבלת החלטות רוב האנשים עושים שימוש בקיצורי דרך שונים כך שלעיתים קרובות בחירתם הסופית אינה בהכרח האופטימאלית עבורם, אלא זו ש"מניחה את הדעת" ((Satisfying). • הסיבות: • עלויות גבוהות הכרוכות בהשגת ועיבוד המידע הנדרש לצורך קבלת החלטה על סמך מקסימום רווח. • מגבלות ועומס קוגניטיבי. א. מצבים בהם נפוצה תופעת "קבלת החלטה שלא על סמך מקסום תועלת" • 1. מורכבות • ככל שסיטואציית קבלת החלטות נהיית מורכבת יותר, כך אנשים יטו לצמצם את המאמץ אותו ישקיעו ויאמצו אסטרטגיות בחירה פשוטות יותר מזו של אסטרטגית חישוב התועלת הצפויה: • "לקסיקוגרפיה" (Lexicographic). • "אלמיניציה של מאפיינים" (Elimination by aspects- EBA). • 2. אי ודאות • סיטואציות בהן קיימת אי וודאות באשר להסתברות קרות התוצאה, כגון במקרים של אסונות טבע, כך שלא ניתן לבצע חישוב של תוחלת התועלת הצפויה.

11. רציונאליות מוגבלת והשימוש ביוריסטיקות ב. יוריסטיקות ודעה קדומה 1. "יציגות" (Representativeness)- מקבלי החלטה נוטים להתעלם מנתוני בסיס חשובים ומבצעים את השוואתם על סמך נתונים אותם הם מסמנים כ"מייצגים". 2. "זמינות" (Availability)- מקבלי החלטה נוטים להעריך יתר על המידה את חשיבותם של מאורעות "זכורים" שקרו להם לאחרונה ללא התייחסות לנתונים עובדתיים אובייקטיבים וסטטיסטיקות. אירוע יכול להפוך להיות זמין רק כיוון שפורסם בתקשורת לאחרונה, או כיוון שקרה לאחרונה לחבר, ומקבל ההחלטה יעריך אותו כמאורע נפוץ, גם אם מדובר במאורע נדיר. 3. "עודף בטחון עצמי" (Overconfidence)- מקבלי החלטה נוטים לטעות בחישוב הסתברותי של קרות אירוע בשל האמונה כי הסיכוי שאירוע רע יקרה להם נמוך מהממוצע, בעוד הסיכוי שאירוע טוב יקרה להם גבוה מהממוצע. 4. "הטיות בשירות האגו" (Self-Serving)- מקבלי החלטה נוטים לפרש מידע באופן שמתיישב עם האינטרס העצמי שלהם או עם דעותיהם הקודמות. 5. "ראייה בדיעבד" (Hindsight)- הידיעה שאירוע מסוים אכן התרחש גורמת למקבלי החלטה להפריז בהערכת הסתברות קרות האירוע ומשבשת את הערכת היכולת לצפות את התרחשותו. 6. אפקט העיגון/הקיבעון המחשבתי (Anchoring)- מקבלי החלטה נוטים לטעות בהערכת הסתברויות כיוון שהם "נתקעים" על הערכה ראשונית מסוימת, ומתקשים לסטות ממנה.

12. חשיבותו של ההקשר * ניסוי כרטיס התיאטרון- אנשים מייצרים לעצמם "חשבון מנטאלי" נפרד של יתרונות וחסרונות עבור כל אפשרות בחירה מרובת תכונות שהם נדרשים להעריך, ומעריכים אפשרות זו ביחס להקשר שבו עולה ההחלטה. א. נקודות התייחסות ואפקט המסגור (Framing) • הבחירה בין אופציות בתנאים של אי וודאות מושפעת לא רק מהתועלת הסופית שתופק מכל אופציה, אלא גם מהאופן שבו סוטה כל אופציה מנקודת התייחסות מסוימת. • אופציה שנתפסת כ"רווח" ביחס לנקודת ההתייחסות- שנאת סיכון- עדיפה חלופה המעניקה רווח וודאי על פני זו שיש בה הימור (אע"פ שתוחלת התועלת שבשתיהן שווה) • אופציה שנתפסת כ"הפסד" ביחס לנקודת ההתייחסות- אהבת סיכון- עדיפה חלופה שיש בה הימור על פני זו ששיעור ההפסד בה הוא וודאי. • יישום למשפט: • בסיטואציה בה אפקט המסגור ניתן לתמרון- המחוקק יכול להציג את המידע המבוקש בצורה שתוביל את האנשים לנקוט בדרך מסוימת- אם המחוקק חושק בהתנהגות של שנאת סיכון, המידע צריך להיות מוצג באופן של בחירה בין רווחים ולחלופין; אם המחוקק חושק בהתנהגות של אהבת סיכון, המידע צריך להיות מוצג באופן של בחירה בין הפסדים. • בסיטואציה בה אפקט המסגור אינו ניתן לתמרון (+קיים פוטנציאל שאפקט זה יוביל להתנהגות לא רצויה)- על המחוקק לשקול האם להסיר את יכולת הבחירה של האנשים.

13. חשיבותו של ההקשר ב. אפקט הבעלות והטיית הסטאטוס קוו • תיאורמת קוז-אופן ההקצאה הראשוני של זכות קניינית אינו משפיע על יעילות השוק אם עלויות העסקה נמוכות, כיוון שאדם המעריך את הבעלות על הנכס יותר מאשר בעליו יקנה את הנכס ממנו. • מטרת דיני הקניין: לצמצם עלויות עסקה יחד עם: • זכות קניינית צריכה להיות מתוארת באופן ברור- זכות עמומה מעלה את עלויות העסקה. • צו צריך להיות התרופה המועדפת לנזקים (למעט אם עלויות העסקה גבוהות מדי)- א. צו מבהיר באופן חד משמעי למי הבעלות בנכס. ב. קיים קושי בהערכת סכום הפיצוי המדויק. • יש להקצות את הזכות הקניינית למי שבהמשך יוכל להעביר אותה בעלויות נמוכות. • אפקט הבעלות (Endowment Effect)- בני אדם נוטים לייחס ערך כספי גבוה יותר לפריטים הנמצאים בבעלותם על פני פריטים שאינם בבעלותם= הערכת הזכות הינה פונקציה של בעלות. • יישום למשפט: • השארת זכות קניינית בצורה מעורפלת בכדי למנוע את השפעת אפקט הבעלות. • גם אם עלויות העסקה נמוכות, יש להקצות מראש את הזכות למשתמש היעיל ביותר.

14. חשיבותו של ההקשר • הטיית הסטאטוס קוו (Status Quo Bias)- בנ"א נוטים לייחס ערך גבוה יותר למצב מסוים אם הם רואים בו כסטאטוס קוו מאשר אם הם לא רואים בו ככזה. • הסיבה: הערכת יתר של ההפסד בגין שינוי המצב הנוכחי. • כללי ברירת מחדל בדיני חוזים- הנחות הניתוח הכלכלי למשפט: • מטרתם של כללי ברירת המחדל בחוק החוזים הוא לשקף את התניות החוזיות שרוב הצדדים לחוזים היו בוחרים בהן ע"מ לצמצם עלויות עסקה. • צדדים ממקסמי תועלת יעקפו ללא קושי כל כלל ברירת מחדל שאינו יעיל עבורם. • הטיית הסטאטוס קוו- צדדים לחוזה נוטים לראות את הוראות ברירת המחדל כחלק מהסטאטוס קוו ולכן נוטים להישאר עימן גם אם הדבר אינו יעיל עבורם. • יישום למשפט: • על המחוקק לנסח כללי ברירת מחדל בהתאם לרצונם האמיתי של הצדדים ולא בהתאם לכללים המאומצים בפועל בחוזים. • על בית המשפט לפרש את התניות החוזיות בהתאם לרצונם האמיתי של הצדדים.

15. חשיבותו של ההקשר ג. הרגלים, מסורות, התמכרויות ותשוקות הנחת תיאורית הרציונאליות- בחירות שאדם עשה בעבר לא ישפיעו על מבנה העדפתו הנוכחית- העדפות נקבעות באופן עצמאי ללא תלות בהתנהגויות. הרגלים, מסורות והתמכרויות- להחלטות שהתקבלו בעבר קיימת השפעה על החלטות המתקבלות בהווה או בעתיד: • הרגלים- יוריסטיקה-בני אדם נוטים לחזור על התנהגויות (או באופן קבוע נוטים לבחור את אותו השירות או מוצר) מתוך הרגל על מנת להוריד את העלויות הכרוכות בביצוע החלטה. • מסורות-הטית הסטאטוס קוו-החזרה על התנהגות מסוימת מקורה בתועלת הצומחת לאדם מציות לערכים משפחתיים, קבוצתיים או קהילתיים משותפים, ולא מהערך הפנימי של ההתנהגות הספציפית. • התמכרויות- סוג ספציפי של מסורת- התנהגות העבר כהופכת את התנהגות העתיד לנעימה ונוחה יותר, אך לכפייתיות הכימית או הפיסיקאלית שמניעה את ההתמכרות השפעה שונה בעוצמתה מזו של המסורת. • תשוקות-תכונות הקיימות באדם המונעות ממנו לפעול באופן שממקסם את תועלתו.

16. חשיבותו של ההקשר • יישום למשפט: • שימוש באמצעים נוספים על אלו שיוצרים עלות גבוהה להתנהגות לא רצויה- כאשר התנהגות העבר מניעה את התועלת הצומחת לאדם מהתנהגות נוכחית, חוקים המנסים לקזז את התועלת ע"י יצירת עלות להתנהגות כזו לא ייצרו את ההרתעה היעילה. • פטרנליזם- ניתן למסות התנהגות כזו עד לנקודה בה רק יחידים שימקסמו את התועלת שלהם בטווח הארוך מעישון, לדוגמא, יתחילו לעשן בכלל. • הבעיה: בני האדם נוטים לשגות בהערכת כוחן והשפעתן של התנהגויות עתידיות אילו, או ביכולתם העתידית לצמצם או לחדול מהתנהגויות אלו.

17. חשיבותו של ההקשר ד. חוסר עקביות לאורך זמן ובעיית הריבוי העצמי החלטות הדורשות מאיתנו להשוות בין תועלת לטווח קצר לתועלת לטווח ארוך • הנחות תיאורית הרציונאליות: • היות שזמן שווה כסף, מוצרים שבני האדם יצרכו בעתיד סופגים פחת לעומת מוצרים שהם צורכים בהווה. • ריבית הניכיון של אדם תהיה ללא שינוי ביחס לזמן שהוא צריך לחכות עד לקבלת כספו. • חוסר עקביות- הערכת שיעורי ריבית הניכיון נוטה לרדת ככל שהזמן עובר- ההעדפה בין שתי בחירות זהות עלולה להשתנות ככל שמסגרת הזמנים של כל בחירה משתנה: • ככל שהזמן שאדם צריך לחכות ארוך יותר, כך הסכום של התשואה המובטחת משפיע אף הוא על שיעור ניכיון הריבית. • הטיית הסטאטוס קוו- כאשר משנים את נקודת ההתייחסות מצריכה לחיסכון, ולחלופין, שיעור ריבית הניכיון משתנה. • יישום למשפט: • כפייה אקטיבית או תמרוץ לחסכון. • התאמת אופן ההצגה של תמריצים שונים כך שיתיישבו עם ההתנהגות הרצויה.

18. חשיבותו של ההקשרד. חוסר עקביות לאורך זמן ובעיית הריבוי העצמי הנחת תיאורית הרציונאליות- לכל יחיד, בכל נקודת זמן, מערך החלטות והעדפות אחיד. "בעיית ריבוי העצמי"- לכל אדם אוסף של העדפות המתחרות ביניהן- תחרות בין "האני" בהווה ל"האני" בעתיד. יישום למשפט: על החוק לתכנן מדיניות המעניקה יתרון לאני הרצוי של אותו הפרט.

19. חשיבותו של ההקשר ה. עלות שקועה הנחת תיאורית הרציונאליות- להוצאות העבר לא אמורה להיות השפעה על החלטתו של אדם בהווה. תופעת העלות השקועה- בני האדם נוטים להתייחס להוצאות העבר כאשר הם מקבלים החלטה בהווה. יישום למשפט: על המחוקק לשקול התערבות במצבים בהם תופעת העלות השקועה מנוצלת לרעה ע"י גורמים שונים.

20. הסטייה מהאינטרס העצמי גישת האינטרס העצמי- האדם לעולם לא יפעל בניגוד לאינטרס האישי שלו, וגם פעולות שיכולות להיראות כלא אנוכיות יתפסו כאנוכיות אם הן מעניקות לאדם תועלת כל שהיא מהעזרה לזולת. א. נורמות חברתיות בנ"א נוטים לפעול בהתאם לערכים ונורמות חברתיות באופן שסותר את גישת האינטרס העצמי • תיאוריות רציונאליות המסבירות תופעה זו: • הערכה/אשרור החברה- הציות לנורמות חברתיות מעניקה לאדם הערכה והוקרה מהסביבה בה הוא חי (סובסידיה), בעוד חוסר ציות לנורמה חברתית גובה ממנו את מחיר כבודו (מס). • הפנמה של נורמות- נטייתם של בנ"א להפנים נורמות גורמת להם להרגיש תחושות של בושה או אשמה באם לא יצייתו לנורמות אלו. • יישום למשפט: • ישיר- חקיקה המעודדת את הפרתן של נורמות חברתיות אותן רואה המחוקק כפסולות. • עקיף- חקיקה המעודדת נורמות חברתיות הנלחמות בנורמות הלא רצויות.

21. הסטייה מהאינטרס העצמי ב. הגינות הרצון להתנהג לאחרים בהגינות והרצון שיתנהגו אלי בהגינות סוטה פעמים רבות מתפיסת האינטרס העצמי. • השלכות ההגינות על הפרקטיקה המשפטית: • כללי קניין מול כללי אחריות- נורמת ההגינות מצדדת בשימוש בכללי קניין. • פיצויי קיום מול אכיפה- נורמת ההגינות מצדדת בשימוש בתרופת האכיפה. ג. פעולה קולקטיבית גישת האינטרס העצמי- בדומה לדילמת האסיר, בני אדם המשרתים את האינטרס העצמי שלהם יסרבו לתרום דבר לטובת שימור המשאב הציבורי. ניסויים התנהגותיים- בני אדם כן מוכנים לתרום מעצמם לייצור של משאבי ציבור ושימורם. הסיבה: מניעים אלטרואיסטיים או ציפייה לתרומה הדדית. יישום למשפט: במקרים שוליים אין צורך בהתערבות של המדינה, כיוון שתרומת היחיד למשאב הציבורי תהיה מספקת דיה.