משרד החינוך המינהל הפדגוגי

1. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי הובלת רפורמות במוסדות החינוך מחזון למציאות מיכל כהן, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי

2. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי אודות המינהל הפדגוגי המינהל הפדגוגי, כשותף בכיר ומרכזי בהנהלת המשרד: יוזם, מוביל ושותף בגיבוש מדיניות המשרד. אחראי על ניהול כל המערך הפדגוגי של מוסדות החינוך בישראל בשכבות הגיל השונות, תוך תכנון אינטגרטיבי, פיתוח והקצאה של משאבים פדגוגיים, כלים ואמצעים הנדרשים ליישום מדיניות המשרד.   יוזם ומוביל פעולות מערכתיות ברצפים מגוונים. פועל לתיאום ההיבטים הפדגוגיים בין כלל האגפים המקצועיים הנכללים בו וכן בין יחידות המשרד.

3. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי מבנה ארגוני אגף פיתוח תכניות ויוזמות

4. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי מפעולות המינהל הפדגוגי גיבוש, עיצוב ותרגום של החזון, המדיניות, היעדים והמשימות של מע' החינוך לתכניות עבודה אינטגרטיביות גיבוש "סדר היום הפדגוגי" למערכת החינוך ביחס לליבת העשייה והמיקוד הפדגוגי שבתחום הדעת ומעבר לו. ייזום, הטמעה ויישום של רפורמות ומהלכים לקידום ולגיבוש של נושאים שבליבת מערכת החינוך. פיתוח ועיצוב של תכניות, רעיונות, מודלים של עבודה וכלים ליישום של מדיניות משרד החינוך והיעדים שהציב. הטמעה ויישום של חוקים שהוגדרו באחריות המינהל הפדגוגי כדוגמת חוקת הזכאות לבגרות.

5. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי מפעולות המינהל הפדגוגי - המשך הכוונה, הבניה ובקרה ביחס לשיטות, לתהליכים, לתכניות ולטכנולוגיות לשם גיבוש הצעות לכיווני פעולה. ייזום מבדקים, בקרות, סקרים וכו' לשם קבלת מידע ומשוב על טיב ההתקדמות בתחום הלימודי, החברתי, הערכי והרגשי. הקצאת מכלול האמצעים והמשאבים הנדרשים. קיום קשרי עבודה מגוונים עם שותפי תפקיד שונים הפועלים במסגרת יחידות אחרות במשרד ומחוצה לו, המחוזות, משרדי ממשלה, הרשויות, השלטון המקומי, הסתדרות המורים, ארגון המורים, האקדמיה, גופים מתערבים, עמותות, המגזר השלישי וקהילות שונות.

6. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי מפעולות המינהל הפדגוגי - המשך תכנון עתידי של מערכת החינוך בהתאמה להתפתחויות ולשינויים החלים בארץ ובעולם ייצוג המשרד בוועדות הכנסת, בוועדות היגוי יישוביות, בוועדות היגוי של תכניות לאומיות ואחרות. היערכות לקראת פתיחת כל שנת לימודים תוך תכנון שלבי ההיערכות, איתור בעיות צפויות, גיבוש פתרונות מתאימים ומעקב אחר ביצוע ההיערכות לפתיחה תקינה של שנה"ל. מתן מענה לפניות של גורמים משרדיים וחוץ-משרדיים.  מתן מענה מקצועי לצורכי מוסדות החינוך. 

7. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי מהי רפורמה? "שינוי המבוצע במערכת או ארגון במטרה לשפר אותו כך שיפעל בהגינות רבה יותר או /וביעילות רבה יותר" (מילון Longman) "שינוי ממעלה שנייה, שינוי הפרדיגמה כולה, שינוי במבנה הפעולה של הארגון ודפוסי עבודתו, שינוי יסודי המביא בעקבותיו אלפי שינויים משניים. לאחר רפורמה הארגון אינו חוזר עוד לדפוסי העבודה הקודמים שלו" (וולנסקי)

8. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי רפורמות חינוכיות רפורמות חינוכיות מכוונות לשיפור ההישגים הלימודיים של התלמידים. לצד מטרות חברתיות כגון הקניית מיומנויות חברתיות, צמצום הנשירה, צמצום מימדי האלימות, הקטנת פערים והיכרות בין קבוצות שונות של האוכלוסייה וכו'. לאור מורכבותו של הארגון החינוכי ומידת השתנותה המתמדת של סביבתו, נדרשת מערכת החינוך להכנסת שינויים על מנת להשיג את מטרותיה. חידושים פדגוגיים שקולים לפעימות לב אשר מכניסות אוויר חדש ועשיר בחמצן ומביאות לבחינה וגילוי של נתיבים חדשים (Carbonell, 2001).

9. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי תהליך הכנסת שינוי "לעולם אינך טובל באותו נהר פעמיים" (הפילוסוף היווני הראקליטוס האפל) - משפט המתמצת את היותו של השינוי הדבר הקבוע ביותר בעולמנו, השינוי הוא גם בטובל, גם בנהר וגם בזמן. יחד עם זאת, למרות טבעיות השינוי, מיד גם החשש משינוי. לא משנה עד כמה אנו רוצים וזקוקים לשינוי תמיד תתעורר בהתחלה גם התנגדות שתקשה על השגת המטרה. התנגדויות הנובעות מהחשש מהלא נודע, כשאנו מעדיפים להיאחז במוכר ובידוע. חשש מההשלכות של השינוי והשלכותיו על תפקודינו, חוסר רצון להפרד מהרגלים, מדפוסי חשיבה, הוראה... צריך להבין את החשש ולקבל זאת.

10. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי תהליך הכנסת רפורמה חינוכית הכנסת רפורמה חינוכית היא תהליך מורכב ביותר, שהצלחתה או כישלונה תלויים בהתייחסות לשינוי. כדי שהשינוי יתקבל וישפיע צריך ליצור מחויבות אצל אנשי הצוות. מחויבות תיווצר בתהליך שותפות. ממחקרים נמצא שיש חשיבות ביצירת השותפות והמחויבות כבר בשלביה הראשונים של הרפורמה, אחרת קשה לגייס את הצוותים ליישומה בשלבים השונים.

11. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי רפורמה חינוכית מערכתית הרפורמה החינוכית מהווה מנוף להתחדשות מתמדת ומבטאת את הכמיהה לשנות את פני החינוך (פרופ' אדלר). הרפורמה מזמנת יציאה משגרה, הזדמנות לדיון באמונות, תפיסות בהיבט החינוכי חברתי ערכי. על מנת שהרפורמה החינוכית תצליח היא חייבת להיות רפורמה מערכתית המתייחסת לשינוי בכל ההיבטים של חיי בית-הספר: מתפיסות עולם של הצוות, דרך המנהיגות הבית ספרית, מעורבות הורים וקהילה, אופן יישום תוכניות הלימודים, דרכי הוראה, פיתוח תוכניות מותאמות אישית ללומד יכולות לקדם צמיחה אישית ופיתוח יכולות וכישורים ועוד.

12. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי הצוותים החינוכיים כגורמים מרכזי בהצלחת הרפורמה מסקירת המחקרים, הדנים בסיבות להצלחה או לכישלון של רפורמות, מתברר באופן חד משמעי כי אנשי החינוך המיישמים את הרפורמה הם גורם מרכזי ובעל עוצמה בהצלחת הרפורמות. לתחושת המסוגלות והיכולת של המורים השפעה חיובית משמעותית על הישגי התלמידים ולכן צריך לאפשר להם להעמיק ולהרחיב את המיומנויות המקצועיות שלהם בהתאמה לצרכים החדשים הנובעים מהשינוי החינוכי שמבקשים להנהיג.

13. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי למידה מרפורמות קודמות במחקרים שבדקו מדוע רפורמות נתקלו בהתנגדויות ולא פעם נכשלו הדגישו היבטים כמו: התנגדויות בעלי עניין, מאבקים, אינטרסים מתנגשים ועוד. האלמנט שחזר שוב ושוב היה מקומם של המורים: לא ניתן מספיק משקל לשיתופם של הצוותים במהלך, לדיאלוג עמם על אודות הרפורמה ומשמעותה, המוטיבציה שלהם, דרכי הוראתם, מחויבותם, אחריותם האישית וגיוסם למהלך... כדי שרפורמה תצליח חייב להתקיים דיאלוג מתמשך בין המטה-המפקח-המנהל-המורים-ההורים, באופן שירגישו שהם שותפים לרפורמה שלא פסחה עליהם.

14. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי תרומתו של המפקח בתהליך למפקחים נודעת תרומה רבה בתהליך הטמעת הרפורמה בהיבטים שונים ומגוונים. יש לשים דגש על יצירת דיאלוג משמעותי ומתמשך, תוך כדי בחינת מצב מתמדת ומציאת דרכים לקידומו. הדיאלוג שיווצר חשוב שיתקיים במעגלים שונים: בין המפקח לעמיתיו המפקחים באזור, במחוז ובארץ בין המפקח למנהליו כקבוצה וכפרטים בין המפקח לחדרי מורים חשוב שהדיאלוג ימשיך ויתפתח כמניפה... בין המנהל לצוות מוריו, בין המורים להורים וכו'

15. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי רפורמות חינוכיות אופק חדש עוז לתמורה ניהול עצמי שילוב הטכנולוגיה לקראת המאה ה-21

16. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי רפורמת אופק חדש בגני הילדים בשנת תשע"ב הצטרפו לרפורמת אופק חדש 8323 גנים הרפורמה במערכת גני הילדים מהווה הזדמנות לקידום איכות מערך הלמידה וההתנסויות של הילדים בגנים, להבניה מחודשת של תפקיד הגננת ולהשבחת תהליך ההתפתחות המקצועית של סגל החינוך וההוראה בגנים. מאפייני הרפורמה מתמקדים בצירים שלהלן: - הארכת יום הלימודים - שינוי בהיקף משרתה של הגננת - ארגון מבנה ההוראה-למידה בגן - טיפוח אקלים גן מוגן ותומך - התפתחות מקצועית של הסגל החינוכי בגן - הידוק החיבורים וקשרי השותפות עם ההורים - פיתוח האחריות הפדגוגית והמחויבות של הגננת

17. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי רפורמת אופק חדש בבתיה"ס היסודיים רפורמה מערכתית בכל בתיה"ס היסודיים. הרפורמה ממוקדת בקידום ההוראה-למידה ופיתוח ההיבט החברתי-ערכי והרגשי. מאפייני הרפורמה מתמקדים ב: - הוראה-למידה ממוקדת בפרט באמצעות "השעות הפרטניות"; - חיזוק הפרופסיה ואיכות ההוראה באמצעות הערכת עבודת המורים והתפתחות מקצועית לאורך מסלולי קריירה; - הקצאת זמן לעובדי ההוראה ("שעות השהייה") לביצוע משימות שונות בבית הספר, בנוסף להוראה בכיתה; - חיזוק הניהול ואיכותו. דגשים בתשע"ב: העמקת האיכויות הפדגוגיות במסגרות הלימוד השונות (פרטני מורה-תלמיד, קבוצה קטנה, כיתה)

18. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי רפורמת אופק חדש בחט"ב רפורמת אופק חדש מוטמעת ב – 172 חטיבות ביניים. האידיאולוגיה הפדגוגית עליה מבוססת הרפורמה זהה לזו שבבתי הספר היסודיים. ההבדלים בין חטיבות הגיל מתמקדים בהרכב משרת עובדי ההוראה ובייעוד חלק מהשעות בהלימה לגיל התל'. רק חטיבות ביניים שהצטרפו לרפורמת אופק חדש, יכלו להצטרף לחאלו"ם – חינוך אישי לצמיחה ולמנהיגות, במטרה לפתח אחריות כוללת לכל תלמיד ושל כל תלמיד, לצמיחה בתחום הלימודי, החברתי והאישי ולטפח יכולת מנהיגות לקידום יעדים אישיים וחברתיים.

19. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי רפורמת אופק חדש בחינוך המיוחד עד תשע"ב הצטרפו לאופק חדש עובדי הוראה העובדים בכ- 80 בתי ספר של החינוך המיוחד, גננות לחינוך מיוחד ועובדיהוראה חדשים, שהצטרפו למערכת החינוך במסגרת המתי"אות. רפורמת "אופק חדש" פתחה בפני מסגרות החינוך המיוחד הזדמנויות חדשות לארגון השעות הפרטניות ושעות השהייה, ובפני עובדי הוראה בחינוך המיוחד - מורים, גננות, מטפלים פרא רפואיים ומטפלים באומנויות, מנהלים ומפקחים, הזדמנויות להתפתחות מקצועית וקידום בדרגות מקצועיות. הדגשים לשנה"ל תשע"ב: הנחיות ייחודיות ליישום רפורמת אופק חדש בחינוך המיוחד. התאמת כלי להערכת עו"ה בחינוך המיוחד הכנת תשתית להצטרפות מסגרות חינוך מיוחד ייחודיות חיזוק תהליכי פיתוח מקצועי ליווי וסיוע למפקחים במחוזות

20. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי רפורמת עוז לתמורה בחטיבות העליונות בתשע"ב מוטמעת הרפורמה באופן מלא ב – 75 חטיבות עליונות וב – 174 חטיבות עליונות באופן חלקי. הרפורמה מהווה הזדמנות לשינוי משמעותי בחטיבות העליונות בהיבט הפדגוגי, בתחום הניהולי ובתנאי העסקת המורים הרפורמה אמורה ליצור שיח אחר ודיאלוג פורה בין כל באי ביה"ס ולקדם את הישגי מערכת החינוך ותעצים את מעמדו של המורה השינויים המרכזיים מתמקדים: - במבנה שבוע העבודה של המורה - בשכר המורה - בהגדרת בעלי תפקידים ותיגמולם - בפיתוח מקצועי - בהערכת עובדי הוראה - בפדגוגיה אחרת

21. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי ניהול עצמי בבתיה"ס היסודיים בתשע"ב החל פיילוט במחוז ת"א ובמחוז חיפה, אשר כולל מעבר לניהול עצמי ברשויות מקומיות שטרם עברו לניהול עצמי, והרחבה של ניהול עצמי ברשויות שכבר נכנסו למהלך. במהלך שנה"ל תשע"ג עד תשע"ה כלל בתי הספר היסודיים צפויים להתחיל מעבר לניהול עצמי. ביסוד מעבר בתיה"ס לניהול עצמי עומד מתן מרחב ואוטונומי לבתי הספר, הן מן ההיבטים הפדגוגיים ניהוליים והן מן ההיבט התקציבי- מנהלתי והעברת מוקד קבלת ההחלטות לביה"ס, וזאת במטרה להשביח את הניהול בבתיה"ס, להעלות את ההישגים הלימודיים ולקדם את האקלים החינוכי. הניהול העצמי כולל תפיסה ניהולית ארגונית הכוללת 5 עקרונות: מיקוד שליטה פנימי, העצמה והאצלת סמכויות, ארגון לומד, אחריותיות ופיתוח יחסי בית ספר-סביבה.

22. משרד החינוךהמינהל הפדגוגי שילוב הטכנולוגיה לקראת המאה ה-21 מהות הרפורמה: התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 על ידי תקשוב מוסדות החינוך ושלוב טכנולוגיות התקשורת והמידע בתהליכי ההוראה-למידה והניהול . דגשים לשנת תשע"ב: פיתוח אוריינות התקשוב כחלק בלתי נפרד מתהליכי ההוראה-למידה בתחומי הדעת השונים. דגשים לשנת תשע"ב: פיתוח אוריינות התקשוב כחלק בלתי נפרד מתהליכי ההוראה-למידה בתחומי הדעת השונים. בחנ"מ התכנית מוטמעת בכ- 60 מספר בתי ספר לחינוך מיוחד ובכ – 750 כיתות לחינוך מיוחד בבתי ספר רגילים. הדגשים לשנה"ל תשע"ב: התאמת המחוון לחינוך מיוחד, (על פי לקויות) לכניסה לתכנית. הפעלת מערך השתלמויות לצוותים. הפעלת מערך שיעורים של למידה מרחוק בשעות הבוקר. הרחבת פרוייקט "תקשוב כהשתלבות" לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים מורכבים בכל הארץ.